אחרי משחק קליל ביד אליהו נגד עגלה ברלין, קיבלה מכבי משחק "קצת" יותר קשה מול הקבוצה שלפחות המסגרת האירופית אין לה יריבה עד כה.

ברצלונה פתחה טוב בזכות הנעת כדור וסבלנית ו-7 נקודות מהירות של הרכז חואן קרלוס נבארו. מכבי נשארה בתמונה בזכות עבודה טובה של הישראלים, אך שמירה מעולה, המשלבת אזורית טובה עם לחץ על ארויו נתנו לבארסה שליטה במשחק. בסיום הרבע 16-20 למארחים.

ברבע השני התוצאה נעה בין 5-10 נקודות הפרש בממוצע. דקות של אנדרסן סיפקו לספרדים שמירה על היתרון, אבל מספר הברקות של ארויו למרות ההגנה של ברצלונה ובעיקר חוסר יכולת של ברצלונה לברוח השאיר את מכבי בפיגור 6 בלבד במחצית - 33-39.

לברצלונה לקח זמן ברבע השלישי להיכנס לעניינים, אבל דקות טובות של באזילה הגדילו את הפער. פישר, ברבע מצוין, שלט בהגנה ובהתקפה ויחד עם בראון דאג שהפער יישאר באזור ה-10, אך דקות רעות של מכבי בסוף הרבע הורידו את ברצלונה ביתרון 14 בסיום הרבע השלישי, אחרי רבע התקפי גרוע של מכבי, עם 14 נק' בלבד.

הרבע הרביעי היה כולו גארבג' טיים. באזילה ניצל את השחרור כדי לחגוג, נבארו חזר לעניינים ומכבי נתנה דקות משחק לסימונס ודי בראון. ברבע הזה מכבי איבדה את הראשים ובעיקר כדורים בהתקפה, חטפה 24 נק' בהגנה אחרי ריצה מטורפת של ברצלונה וגם 18 הנקודות שהשיגה בהתקפה ברבע הזה היו בגלל שבארסה הורידה את הלחץ בהגנה. בסיום 65-85 לברצלונה.

ללא ספק, המשחק היה בידיים של הקטאלונים מהרגע הראשון. באולמה הביתי העוין והמנוכר (וכמה אוהדים מוסלמים דאגו להבהיר את זה טוב-טוב לאנשי מכבי) ברצלונה סיפקה לנו תשובות לשאלה: מה קרה לבארסה של השנה? איך היא כ"כ השתפרה?

אפשר לסכם את התשובה במילה אחת: הגנה. הגנה מאומנת, מסודרת, שמחייבת תיאום ותרגול קבוצתי; בארסה הצליחה למנוע ממכבי לעבור את רף 20 הנקודות ברבע בכל הרבעים וההגנה המרשימה ביותר שלה הייתה ברבע השלישי: הגנה של לחץ על הגארדים של מכבי, לחץ של ריצה אינסופית, המחייבת כושר גופני, אינטנסיוויות בהגנה במשך 24 שניות כל התקפה, ובעיקר הגנה צפופה של שחקנים שרצים משחקן לשחקן ומוציאים אותם מהמשחק. זה הוכיח את עצמו, וברבע הזה מכבי קלעה 14 נק' בלבד.

גם החצי הראשון בארסה עשתה הגנה טובה. ברצלונה שיחקה אזורית חזקה שהוציאה את פישר מהמשחק ברבע השני וכללה לחץ של הגארדים על ארויו. ארויו לא קיבל סנטימטר לנשום, נאלץ לקחת זריקות קשות, וגם כשהשתדל וחדר לתוך הצבע - זה נגמר במטריות שחסמו לו את ההתקפות. ארויו במכבי חסר יציבות, אך הפעם איבודי הכדור לא קרו בגלל קבלת החלטות בעייתית - אלא בגלל חוסר ברירה.

שתי הקבוצות קלעו ביחד 150 נק', כלומר ממוצע של 75 כל אחת, שזה לא מאוד מרשים התקפות, אבל בגלל שככה ברצלונה רוצה: כמעט כל התקפה, גם של בארסה ובעיקר של מכבי, הגיעה לקצה השעון. למכבי לא הייתה דרך להתמודד עם זה כי ארויו התקשה לעשות מהלך אחד קבוצתי סביר ויותר מדי פעמים התקפות של מכבי נגמרו בידיים של גרין או פישר, שלא מסוגלים לייצר חדירה או מהלך מהיר רחוק מהסל, כשנשארו שניות ספורות להתקפה, מה שהכריח את מכבי לקחת זריקות בלתי אפשריות. ברצלונה כפתה משחק של מעט התקפות ומשחק עומד תקוע, מה שפגע במשחק ההתקפה שלה - אבל כל עוד ההגנה עבדה כמו שצריך למכבי לא היה שום סיכוי.

שוב הישראלים של מכבי עשו את העבודה: 11 נק' של כספי ומלחמה מדהימה של גרין ניסו להשאיר את מכבי בעניינים - אבל לא אלה האנשים שינצחו למכבי משחקים; כשארויו לא מצליח לעשות פעולה קבוצתית אחת טובה וגומר ב-0 אסיסטים - אין למכבי משחק קבוצתי. מכבי תלויה יותר מדי בארויו, וברגע שארויו מצליח לבצע לכל היותר 2-3 התקפות אישיות טובות אבל קולע ב-3/11 מה-2 ולא מוסר אסיסט אחד - הלך על מכבי.

מרקוס בראון נתן יום קבוצתי מרשים (6 אסיסטים), אך ביום בו הוא קולע רק 6 נק' ומתפקד בערך רבע אחד וב-35 דקות לא מסוגל לאיים מרחוק - אז זה לא מספיק. נכון שההגנה של ברצלונה הייתה מדהימה, אבל אם בראון מנהיג כזה גדול כמו שהוא מתואר עד כה - ניתן לצפות ממנו ליום טוב בהרבה במשחק בו אין למכבי אף גארד אחר שמתפקד.

הבעיה היא שלמכבי אין אלטרנטיבה לארויו כמוליך כדור. די בראון קלע 4 נק', כולם בגארבג' טיים, אבל לא מסר אסיסט אחד; וטל בורשטיין? ממנו כבר לא מצפים לכלום. הוא יותר חלוד מפייזר אחרי פציעה של שנה.

נקודת האור הוא דאור פישר. ברבע השלישי הוא היה היחיד שתיפקד במכבי, וגם במשחק כזה, שגם בשבילו באופן אישי לא היה מהטובים בעונה, הוא גמר עם דאבל דאבל (17 נק' ו-11 ריב'). מכבי אולי נראתה חסרת תשובה, אך גם ביום כזה העוצמה של פישר בצבע והכוח הפיזי עושים את שלהם.

צריך להחמיא למכבי על שנשארה במשחק שניים וחצי רבעים ולמרות שהמשחק היה בידיים של ברצלונה - גם אתמול ההגנה של מכבי הייתה טובה ומנעה מברצלונה לברוח מוקדם יותר. מאז שפיני גרשון הצטרף למכבי הוא הכניס למשחק של מכבי אזורית חזקה בצבע שמכריחה קבוצות להפציץ משלוש. העובדות מדברות בעד עצמן: גם במשחקים שמכבי מנצחת בקלות, כולל בשבוע שעבר נגד אלבה, היא קולעת פחות שלשות מהיריבה, אבל זה בגלל שמכבי רוצה את השלשות האלה. אחרי גם קבוצה שקולעת מולה 10 שלשות עושה את זה בד"כ אחרי 30 זריקות לפחות. מכבי מכריחה את היריבות שלה לקחת שלשות במשחק עומד, מתוך הבנה שגם אם זה ייכנס - העיקר שהיריבה לא יקבל חדירה לצבע. לכן, למרות שבארסה קלעה אתמול 15 שלשות, לא זאת הסיבה שמכבי הפסידה. הסיבה שמכבי הפסידה היא ההתקפה שלה עצמה. 65 הנקודות שמכבי השיגה בקושי רב, המשחק הרע של הגארדים של מכבי, לא באשמתם אלא בגלל בארסה.

ברצלונה שיחקה חכם. ברצלונה שראינו אתמול היא ברצלונה יעילה ולא דורסנית, על אף שבשלב הבתים היא הוכיחה שאין לה בעיה לנצח משחקים ב-25 הפרש גם נגד קבוצות ברמתה. למרות 20 ההפרש אתמול - הפער האמיתי היה באזור ה-10 נקודות לקטאלונים. מה שהיה חשוב לצ'אבי פסקאוול הספרדי היה לשלוט בקצב המשחק לכל אורכו, בידיעה שזה יספיק. דקות טובות של בארסה בסוף הרבע השלישי סגרו את הסיפור, אבל עם יותר ריכוז ויותר ניצולי מומנטומים בארסה הייתה גומרת את הסיפור בשלב מוקדם בהרבה. הבעיה היא שהיא לא צריכה לברוח ולתת דקות בהן היא שוטפת את המגרש. ועדיין,, אם היא תצליח לכפות את הקצב שלה בכל משחק - היא תזכה ביורוליג.

חואן נבארו סגר משחק מעט מוזר עם 12 נק', אבל 8 מהם בדקות הראשונות ובסה"כ רק אסיסט אחד; באזילה שיחק חצי אחד ובעיקר רבע אחד (האחרון) וסיפק בעיקר הרבה נקודות בזמן קצר כדי לברוח למכבי והיווה אחד האיומים המרכזיים של בארסה משלוש, אך חשוב לזכור שאת רוב הנקודות שלו הוא קלע בגארבג' טיים.

דייויד אנדרסן ניצל את הגיוון שיש לו במשחק והיכולת לקלוע מכל מקום כדי לייצר 17 נק' באחוזים מרשימים. פשוט אי אפשר לשמור על שחקן שיכול לברוח לכל מקום ולסיים את המהלך בסל; איליאסובה שימש בעיקר על תקן שחקן ציר שעומד על אזור הפוסט, מחלק חסימות לגארדים ומוציא את הגבוהים של מכבי מהצבע; אבל את המספרים הכי טובים נתן ואסקס עם משחק מאוזן של 10 נק' ו-10 ריב'.

זה לא היה משחק של אסיסטים רבים (15 לבארסה, 12 למכבי), וגם לא של מעברים מהירים ומתפרצות אלא של משחק סבלני ואיטי, של יעילות והרבה אגרסיביות. ברצלונה ניצחה בגלל ההפרש בין היכולות של הגארדים של מכבי לגארדים של בארסה. כשאפילו גארד אחד של האורחים לא עבר את מחסום 10 הנק' - מה הפלא שמכבי מפסידה? דווקא במשחק הגבוהים מכבי ניצחה (17 ו-11 לפישר, נקודות של כספי בצבע ופייט של מכבי בריבאונד במשך שניים וחצי רבעים), אבל זה לא הספיק, בטח מול קבוצה כ"כ מאוזנת.

המספרים מדברים בעד עצמם: אף שחקן בבארסה לא שיחק 30 דקות ומעלה, הספסל קלע יותר מהחמישייה. לקטאלונים יש עומק ברוטציה גדול בהרבה משל מכבי.

ברצלונה מזכירה את צסק"א של מסינה שקרעה את מכבי לפני שנתיים בזכות הגנה מדהימה. קבוצה שקולעת טוב מאוד, עם אזורית אגרסיבית, עם הגנה מדהימה וקבוצה ממושמעת ומסודרת. אחד השחקנים שהכי הרשים אותי בבארסה היה גבריאל סאדה, שמסר 5 אסיסטים (שליש מכל בארסה), הוריד 4 ריבאונדים - אבל המספרים פחות חשובים (היו לו 3 נקודות בלבד): סאדה סידר את המשחק מאחור, חילק כדורים חכמים, הניע את המשחק לרוחב וחיפש שחקנים בצדדים לזריקות משלוש. הוא ניווט את המשחק טוב מאוד ברבע הראשון וסיפק לבארסה משחק מסודר ועקבי. נבארו היה לא יציב וכמעט לא חשב על האחרים וסגר יום בינוני מינוס, ולכן בארסה הייתה צריכה שחקן אחראי כמו סאגה, שאולי אין לו את הכישרון של אנדרסן ונבארו - אך הוסיף הרבה יעילות למשחק של ברצלונה.

מנגד, כדאי להזכיר למרקוס בראון שאפשר לשחק גם ברבע הראשון - שבוע שני ברציפות שלוקח לו יותר מדי זמן להיכנס למשחק. למזלה של מכבי, שבוע שעבר זה לא שינה הרבה; כדאי גם לחבר את גיינס לעניינים. הוא נראה מנותק, אבל האמת שלמרות שהוא הסתפק ב-5 דקות משחק - ממש לא נראה שהוא הפתרון של מכבי בצבע. הוא שיחק רחוק מאוד מהסל ובדקות ספורות הוא נראה מאוד לא מאיים. הוא לא השיג חפירה אחת סבירה בצבע ובעצם לא הוסיף מאומה למשחק של מכבי, אבל זה מוקדם מדי בכדי לצאת במסקנות.

ברצלונה מגיעה לשני משחקים נגד אלבה ברלין, שכמעט והדהימה את ריאל מדריד, אך קשה להאמין שתעשה את זה נגד ברצלונה. לבארסה יש כבר הפסד, אבל חייבים לזכור שהיא היחידה שעוד לא שיחקה נגד אלבה ברלין. בהנחה שהיא תבוא למשחק מול ריאל כדי להבטיח את המקום הראשון ואולי גם כי לנקום - היא עשוייה להגיע ליד אליהו אחרי 4 נצחונות רצופים וחסרת התעניינות במשחק, וזאת תהיה ההזדמנות של מכבי.

משחקי המפתח של מכבי יגיעו בשבועיים הקרובים, מאחר וריאל היא היריבה האמיתית של מכבי. מכבי עשויה להיכנס לבעיה, כי בהנחה שאת בארסה היא לא תעבור - היא כבר בפיגור מול היריבה שלה. עכשיו מכבי תהיה חייבת לנצח פעמיים כדי לשלוט בבית, אבל בהנחה שזה לא יקרה היא תצטרך לנצח את ריאל פעם אחת ביד אליהו, להוציא 2 נקודות בגרמניה ולקוות לחוסר התעניינות של ברצלונה במשחק ביד אליהו כדי לסיים במקום השני.

מכבי לא צריכה להיות מאוכזבת יתר על המידה, מאחר והיה ברור שהמשחק יהיה בידיים של ברצלונה. מכבי רק רצתה לצאת בשלום ולא הייתה רחוקה מלהגיע לזה, כשהגנה ממשיכה להיראות טוב. נגד ריאל זאת תהיה אופרה שונה ושם יהיו משחקי המבחן של הצהובים. הרי אתמול מכבי פגשה יריבה שהמשחק היה חשוב לה בהרבה, יריבה חזקה בהרבה ממכבי, שהפסד אחד בשני משחקים בבית כזה זה בסדר גמור. רק אם מכבי תספוג הפסד דומה גם במדריד זאת תהיה נורת אזהרה.