בתקופה בה החלטות של יחידים הן בעלות חשיבות כל כך מכרעת על הכלל, לא ניתן להסתפק רק בפיקוח על הפעילויות של המוסדות הפיננסיים העיקריים. בכדי לשנות את העולם באמת, עלינו לדאוג לכל אחד ואחד ולו רק משום שבעידן הגלובאלי, הדאגה לאחרים הינו המודל הרווחי ביותר
המשבר הכלכלי גילה עד כמה אנו תלויים אחד בשני. "אפקט הפרפר" שעליו דיברו תיאורטית בפקולטות לפילוסופיה, הפך לפתע למציאות מוחשית, כאשר "הצירוף המכריע" של מלווים, בנקאים, סוחרי נדל"ן וברוקרים חמדנים, נתנו לשוקי העולם מכה ניצחת.
תומס פרידמן, כתב בכיר ב"ניו יורק טיימס", כינה זאת "גלובליזציה 3.0." והתכוון לכך שהגענו לעידן חדש, שבו החלטות אגואיסטיות של יחידים קובעות את גורל כל האומות. אלן גרינשפן, יו"ר הבנק הפדראלי של ארה"ב, אמר בערב פרסום זיכרונותיו, שנכנסנו לזמן שבו הטבע האנושי הוא הגורם העיקרי השובר את האיזון בוול סטריט. כן, קראתם נכון. הטבע האנושי ולא סתם איזו אסטרטגיה או מדיניות כלכלית כזו או אחרת. כולנו, ללא יוצא מהכלל, קשורים אחד לשני וכתוצאה מכך, איננו יכולים להמשיך לדאוג רק לעצמנו, מפני שהזמן מוכיח שדאגה לעצמנו ולאינטרס הצר של רווחתנו האישית, לא רק פוגעת בעולם כולו, אלא בנו עצמנו.
יש סדר עולמי חדש. כעת הגענו לעידן שבו אנו מהווים מערכת גלובלית, כחלקים של גוף אחד שלם. בעל הסולם, הרב יהודה אשלג, מחבר פירוש הסולם לספר הזוהר, כבר כתב על כך בשנות ה- 30 של המאה הקודמת. הוא הסביר שהחברה האנושית מגיעה לעידן שבו על מנת לשרוד, יהיו חייבים כל האנשים להתחיל לדאוג לטובת ולתועלת כל המערכת. בדיוק כמו תאים בגוף האדם. במצב זה, כל פרט לא מתחשב, אשר ממשיך לדאוג לתועלתו האישית בלבד, הופך להיות מזיק למערכת, כמו תא סרטני בגוף האדם וכתוצאה מכך, גורם סבל לכולם, כולל לעצמו.
דוגמא אחת מאוד ברורה ומשכנעת לתוצאה כזו הינה המפולת של כל השווקים בעולם.
בתקופה בה החלטות של יחידים הן בעלות חשיבות כל כך מכרעת על הכלל, לא ניתן להסתפק רק בפיקוח על הפעילויות של המוסדות הפיננסיים העיקריים. בכדי לשנות את העולם באמת, עלינו לדאוג לכל אחד ואחד ולו רק משום שבעידן הגלובאלי, הדאגה לאחרים הינו המודל הרווחי ביותר מבחינה כלכלית... דאגה זו, צריכה לגבור אט אט עד שתגיע ותחלחל בהדרגה דרך כל פרט אל הכלל כולו, ותביא לשגשוגה של המערכת כולה בה אנו שותפים.
נראה שהדבר היחיד לו אנו זקוקים כעת הוא חינוך מחדש. כלומר, מעין "משרד החינוך העולמי" שיירתם בהתאם למטרות ולאתגרים העומדים בפנינו במאה ה- 21. אם נתרכז לרגע בארצנו הקטנטונת, עלינו להבין כי בנוסף לעידוד וקידום הישגי הסטודנטים והכנתם לתחרות הגלובלית, משרד החינוך שלנו, חייב להרחיב את הפרספקטיבה ולטפח ערכים ורעיונות המועילים לכלל החברה ולא רק לחשבונות הבנק הפרטיים של כל אחד. בעל הסולם, מסביר בכתביו החברתיים ומתאר את בני האדם כיצורים חברתיים מציין כי אושרה של החברה כולה יתרחש רק במידה שנתחיל לטפח מערכת ערכים שונה, באמצעות גישה המייחסת חשיבות לכלל לא פחות מחשיבות הפרט. באופן מעשי, משרד החינוך צריך לאחד כוחות עם משרד התקשורת בפעולה שתביא לכך שכל ילד ומבוגר בישראל (וכתוצאה מכך בכל שאר העולם), יבינו שהאנושות כעת מתפקדת כגוף אחד ושהצלחתנו תלויה במידת תפקודינו החיובית בו.
במבט על ההיסטוריה היהודית שלנו, נגלה כי אחדות הייתה ותמיד תהיה המרשם היחיד להצלחה ולשגשוג חברתי אמיתי. למרות ההתפתחות והשינויים שעברו על חברתנו, עדיין התנאים המבטיחים את קיומה נשארו זהים. אם החברה האנושית תתחיל לנוע בכיוון זה, תנהג באחדות ובהתאמה לחוקים של המערכת העולמית החדשה, אזי מצבנו ישתנה לטובה.
השינוי הנדרש עכשיו הוא בראש ובראשונה במחשבה, ובגישתנו לחיים. מעתה ואילך במקום לשים את ה"אני" במרכז הבמה, אנו חייבים לשים את כל האנושות שם, ממש כפי שאובמה אמר, במשך כל מסע הבחירות שלו, ש "השינוי, מתחיל מלמטה כלפי מעלה".