אתמול כתבתי על הבחירות, והיום אני רוצה להתחייס למצב המגוחך שבו אנחנו עומדים יום אחרי הבחירות, כשברור שוב שלא הרוב קובע כאן, אלא המפלגה שהיא לשון המאזניים. במדינה מתוקנת, כמו ארה"ב למשל או מדינות מערביות אחרות שהשכילו לבנות שיטה דמוקרטית יותר הגיונית, מי שזכה ברוב הקולות, הוא זה שיעמוד בראש המדינה וכל האחרים אם הם רוצים להצטרף ואם אותו ראש מדינה מעוניין לצרף אותם אמורים להסתדר בשלשות מאחוריו. בארה"ב הלכו אפילו רחוק יותר ומי שעומד בראש המדינה הוא גם זה שבוחר (יחד עם אנשיו כמובן) את השרים שלו, לרוב על פי קישוריהם, והם יכולים להשתייך למפלגה היריבה בכלל, וכל נושא הסחטנות המפלגתית בכלל לא באה לידי ביטוי.

הכל מאוד ברור, אדם ומפלגתו זכו ברוב הקולות אז אותו אדם ישלוט במדינה עם האנשים שהוא יבחר. לעומת זאת, אצלנו, אין קשר כמעט בין האדם/מפלגה שנבחרו לבין התוצאה הסופית לפיה הוא זה שיעמוד בראש המדינה, במיוחד אין קשר עם הפעם בין האדם הנבחר וזה אחריו הוא קטן. דבר שלא קיים במדינות דמוקרטיות אחרות, גם הפרש קטן זה הפרש והוא מבטא את רצון הרוב בעם לראות את האדם הזה מוביל את המדינה. אצלנו מדברים על גושים, כאילו שזה באמת מה שצריך לקבוע כאן. הרי מי שבחר בליברמן ומי שבחר בברק לא חשבו לרגע שיש להם סיכוי להנהיג את המדינה, לפחות לא בסיבוב הנוכחי.

השיקול של הבוחר היה כאן למעשה הרכבת קואליציה. מי שבחר בליברמן היה בטוח שביבי ינצח ויצרף את ליברמן אליו באופן טבעי. מי שבחר בברק היה בטוח שליבני תנצח (או קיווה כך לפחות) והיא תצרף את ברק אליה באופן טבעי. עד כדי כך שיטת הבחירות כאן דפוקה שאפילו הבוחר עושה את המתמטיקה לפני שהוא בכלל בוחר וחלק גדול מאיתנו בכלל לא בוחר את ראש הממשלה אלא נותן כח לזה או לאחר, או בוחר נגד ולא בעד. כלומר, בסופו של דבר נוצר מצב שמי שקובע כאן הוא לא הרוב, כפי שנדרש במדינה דמוקרטית מתוקנת, אלא לשון המאזניים, ובמקרה הזה ליברמן.

איפה שהוא ילך שם תהיה הממשלה. האם לא נראה כאן למישהו מגוחך שמפלגה שקיבלה 15 מנדטים תקבע מי יהיה כאן ראש ממשלה? הרי אילו לביבי לא היה אגו בגודל לא פרופורציונאלי לאישיות שלו, הוא היה מסכים ללכת על ממשלה בראשות ציפי לבני, לצרף את ברק ולהשאיר את ליברמן וש"ס לשבת באופוזיציה. זה היה מונע ממשלת ימין קיצוני, ממשלה דתית ועוד כמה דברים שאנשים נאורים לא מוכנים לסבול.

אבל מה? מדובר בביבי אשר במקום לחשוב על טובת העם והמדינה, החילוניים והמתונים במדינה חושב דבר ראשון על האגו שלו. הוא ישב בממשלה שבראשה עומדת אישה? ועוד מי? ציפי לבני? אין דבר כזה בעולם ואני לא מאמין שאני אתבדה בעניין הזה. ומה קורה עכשיו? מה שקורה עכשיו זה ששמים קו על מה שהיה לפני הבחירות ומתחילים מחדש. כל ההצהרות, הכוונות והדיבורים של כל המועמדים לפני הבחירות, לא רלבנטיות, מה שנקרא GAME OVER.

ועכשיו NEW GAME. זהו מתחילים מחדש, לא חשוב מה הצהרנו מה אמרנו, יש מציאות חדשה והסחטנות מתחילה. בסופו של תהליך הסחטנות הזה, ואם ביבי לא ישכיל להרכיב ממשלה "נורמלית" בראשות ציפי לבני כשהוא שר החוץ וברק שר הבטחון וכל הקיצוניים והסקטוריאלים יושבים באופוזיציה ואוכלים לעצמם את הלב, הולכת להיות כאן ממשלה ימנית, קיצונית, דתית שתסחוט את קופת המדינה עד תום ולא תתן לעומד בראשה לזוז מילימטר. נפגש עוד שנתיים.