קראתי את הכתבה הזאת היום ב-ynet והזדעזתי עד עמקי נשמתי: "אתיופים? לא מוכרים להם. שיגורו במקום אחר"

מתווך שניסה למצוא דירה באשקלון עבור זוג עולים מאתיופיה הזדעזע לשמוע שבבניין יש מדיניות מוסכמת: לא מוכרים לאתיופים, "כי זה מוריד את ערך הדירות". סגן ראש העיר: לצערי הבעיה מוכרת, נתקלתי בה פעמים רבות.

מה שעולה מהכתבה הוא שהבניין מאוכלס ברובו על ידי עולים מרוסיה והם קיבלו את ההחלטה הזאת. כן, עולים מרוסיה שאני מעריך שהיו עצמם קורבן לאנטישמיות וגזענו בארצם, מגיעים לארץ ומתנהגים בדיוק (אם לא גרוע יותר) מהצורה בה נהגו בהם שם. כלומר, הקורבן הופך למתעלל - ובלשון אחרת "עבד כי ימלוך".

אני לא חושב שהדבר הזה אופייני רק לעולים מרוסיה הבעייה הרבה יותר עמוקה ולצערי קיימת אצל חלק גדול מהאוכלוסיה. כבר נתקלנו בזה בבתי ספר בפתח תקווה שמסרבים לקבל לשורותיהם ילדים עולים מאתיופיה, וגם במקומות אחרים.

אבל, כשזה מגיע מאוכלוסיה שבעצמה הייתה קורבן לגזענות מן הסוג הזה, הדבר הופך להיות לא מובן בעליל. איך יכולה אוכלוסיה שסבלה מיחס של הפלייה, להתחייס באותה צורה לאוכלוסיה אחרת, ועוד כשהאוכלוסיה האתיופית שייכת לאותו העם. לא שיש הצדקה אבל אולי אפשר להבין, מתוך הרגל, יחס אנטישמי כלפי אוכלוסיה יהודית, מה שאי אפשר להבין זה יחס של גזענות בין יהודי ליהודי.

לפני קום המדינה העם היהודי סבל מאנטישמיות במשך מאות בשנים, דבר שהחריף כמובן עם עליית הנאציזם לשלטון, לא יכול להיות ביטוי יותר נורא לאנטישמיות מאשר הנאציזם. אנחנו, העם היהודי דווקא בגלל מה שקרה לנו, צריכים להיות רגישים לנושא הגזענות אולי יותר מכל עם עלי אדמות. בפעול זה בדיוק ההפך. אנחנו אחד העמים היותר גזעניים שקיימים. לא רק שאנחנו גזעניים כלפי מי שלא יהודי, אנחנו גזעניים גם כלפי עצמנו. אנחנו מפלים אחרים בגלל צבע עורם ובגלל תרבות שונה וזה בלתי נסבל.

העובדה שחבורת עולים מרוסיה מסרבת לקבל עולים מאתיופיה זאת תופעה חמורה מאין כמותה. זאת תופעה שחייבים לעקוב מן השורש. הדרך הטובה היא כמובן דרך החינוך, אבל יש גם להכיל חוק נגד גזענות והפלייה