לדעתי, מערכת הבחירות האחרונה נראתה כאילו סתם בזבוז זמן, אותה הגברת בשינוי אדרת ללא קשר למה שתשים. יש הרגשה שמדינת ישראל סובלת ממחלת "העדר אישיות מובילה" והבעיה האמיתית שאין על המדף סחורה כזאת בכל מקרה מההיצע הפוליטי הקיים. דרוש/ה שועל קרבות חזק פיקח ולמוד ניסיון עם יכולת עצמאית תכליתית לקבלת החלטות מהותיות שלהן השלכות ארוכות טווח שמתבססות על ידיעה בקירוב ולא אומץ אקראי. (לראיה השוני בגישת השלוף וגישת התכנון המוקדם, לבנון השנייה ועזה - ההצלחה היא בידיעה שלאיפה אמורים ללכת ביום שאחרי ולא איפה להכות הכי חזק.) זה הזמן שאחד כזה יציף עצמו לתודעה (יכול להיות מהמגזר העסקי), אחרת נדרדר לאיפה שהאמריקאים הגיעו ואצלנו זה יהיה לא רק מבחינה כלכלית.

המאמר של ארי שביט "הערת אזהרה", לא מחדש הרבה לפחות בעיקר לי ולסובבי מיום התמודדות לבני לקדימה. מזכיר את הסרט של דסטין הופמן "לכשכש בכלב". נראה שצמד הפרסומאים הממליכים תפסו את הרעיון אבל לצערם לא המציאו את הפטנט, זה כבר קיים הרבה שנים באמריקה ויובא ליישום בארץ כאשר נוצר אותו ואקום מנהיגותי לאחר לכת שרון.

הדבר המקומם במאמר הביקורת בגלובס על ארי שביט הוא לא הסיפור האמיתי שבו כתב כי לבני חלולה ומורצת על ידי אינטרסנטים וללא כל יכולת לענות על הקריטריונים לעיל בצורה אמיתית ולא העובדה כי מסתמן "שקדימה" זכתה בכל אותם המנדטים ולא "קדימה בראשות לבני" משום פוטנציאל תמהיל החברים בה והעדר רצון בוחרי קדימה להעלות את מרכז הליכוד שוב לשלטון.

המקומם הוא עד כמה אפשר ללעוג לאינטליגנציה שלנו כקוראים, ידוע שקוראי גלובס קצת יותר "אנשים חושבים" מהקורא הממוצע של שאר העיתונים. כתבת נגד זולה ומגמתית על נושא מהותי שכתב עיתונאי לדעתי ביקורתו נבעה מדאגה אמיתית. ועוד בעיתון רציני שמוקף ברדידות מדיה תקשורתית. אז השאלה למה לא הביאו 24 מליצי רפש במקום 12 על ארי שביט, הרי אנו חיים בזמנים של הכמות ולא האיכות?

עופר זוהר.