1) דריו פרננדס וכריסטיאן אלברז הם שניים מנקודות האור של בית"ר ירושלים. זה לא מנע השבוע מאנשי בית"ר להיכנס בהם ולהאשים אותם על יכולתם במשחק בין בית"ר לקריית שמונה במסגרת סיבוב ט' של גביע המדינה.

קודם כל, לגבי אלברז, קשה לבוא בטענות לגביו על השערים שבית"ר ספגה במחצית הראשונה, בה הוא שיחק; הוא נאלץ לשמור על אחד השחקנים המהירים בליגה בדמותו של יובל אבידור. כדורי העומק המסוכנים של הקישור לאבידור במחצית הראשונה הקשו מאוד על אלברז. כשאבידור קיבל כדורים לרגל אלברז לא התקשה להשתמש באגרסיביות והקדים את אבידור, אולם רוב המסירות היו כדורי עומק שכדי להגיע להם צריך מהירות - ובתחום הזה אבידור מנצח כמעט כל שחקן הגנה בישראל. שני השערים של קריית שמונה במחצית הראשונה הגיעו מהאגף של אלברז ומאבידור (אחד הוא כבש בעצמו, השני בישל), אך מבט נוסף על השערים מראה שאלברז פשוט לא יכול היה להגיע לכדורים האלה. בגול השני אלברז נכנס לעזור במרכז, ולא אשמתו מה שקרה - מה גם שאלברז הצליח להיצמד אליו ואבידור לא חלף על פניו.

לגבי פרננדס, אין עוררין שזה לא היה המשחק שלו: הוא התקשה לשחרר כדורים בזמן ושוב הזכיר את פרננדס חסר התכלית והדריבליסט של תחילת עונה, הוא היה רך והפגין חולשה, בעיקר במחצית הראשונה, אך גם לא מותר פעם בכמה זמן לשחק רע. יש שחקנים ישראלים שמשחקים הרבה יותר גרוע מהם, ובכל זאת אף אחד לא חשד בהם שהם מוכרים משחקים.

היחס לאלברז ופרננדס במהלך השבוע באמצעי התקשורת היה מביש. אנשים במערכת הבית"רי ניצלו את העובדה שמדובר בשני זרים שקטים. אלברז כמעט לא מדבר אנגלית, גם פרננדס מנותק מרוב השחקנים הישראלים - ואין להם "מקורבים" שייגנו עליהם.

חבל מאוד ששכחו שבמהלך העונה הנוכחית מדובר בשני השחקנים הכי טובים של בית"ר, כשאפשר להוסיף להם גם את בנאדו ואולי גם ברק יצחקי. וזהו. מאז שבואטנג עזב בכל המשחקים פרננדס ניהל את המשחק הקבוצתי, הגן ותקף, שיחרר את הכדור מהר יותר וסידר את המשחק מאחור; ואלברז? נגד הפועל ת"א הוא היה נקודת אור כמעט יחידה בהגנת בית"ר. להוציא טעות אחת שלא נגמרה בשער רק בגלל החטאה מדהימה של בן לוז - אלברז היה חף מטעויות וגם הציל כמה גולים. אלברז לא עולה הרבה להתקפה, אבל השנה הוא שיפר את היכולת ההגנתית והפך לאיש היציב בהגנה הבית"רית, תוך ניצול מצוין של אחד על אחד טוב מאוד בהגנה ושמירה חזקה ולוחצת על הקשרים ההתקפיים וחלוצי היריבה. שחקנים כמו שריקי ואבוחצירא נעלמו כשהם שיחקו מולו, הרבה בגלל ההגנה שלו. מעבר לכך, כמעט כל פעם שהוא עולה להתקפה זה נגמר בהזדמנות מסוכנת אל עבר השער, ויש לו כבר שני שערים העונה.

אבל זה לא מנע משחקנים ישראליים של בית"ר ואנשים במועדון להיכנס בהם ולהאשים אותם שהם עשו בכוונה בגלל הקנס שספגו בעקבות התבוסה להפועל ת"א. מרגיז במיוחד ברק יצחקי, שדרש מראובן עטר במהלך המחצית הראשונה במשחק נגד קריית שמונה להוציא את דריו פרננדס מהמשחק. איך יצחקי מעז? מה הוא מתערב בהחלטות מקצועיות? נכון, יצחקי הציג יכולת טובה במשחק, אבל זה מאפשר לו לדבר על שחקנים אחרים?

בשורה התחתונה, האחרונים שאפשר לבוא אליהם בטענות הם פרננדס ואלברז. גם אם לפרננדס היה משחק רע - זה לא פוגע במגמת השיפור שלו שעשה לקראת חלון ההעברות, ואותו דבר לגבי אלברז, שמציג השנה יכולת טובה בהרבה בהגנה מאשר בעונה שעברה.

אין שאלה שאם הם עשו בכוונה מדובר באקט שדורש תגובה מיידית מצד הנהלת בית"ר, אבל לא נראה שזה המצב; פשוט חיפשו בבית"ר את השעיר לעזאזל למשבר שהקבוצה עוברת, ושני הזרים הדרום אמריקאים היו פתרון נוח. בדיוק כמו שאבראו היה השעיר לעזאזל אחרי התבוסה לויסלה קראקוב בתחילת העונה.

* קישורים לידיעות בנושא היחס לאלברז ופרננדס:

http://news.walla.co.il/?w=//1436332

http://sports.walla.co.il/?w=/7/1437443 

2) ברק יצחקי רושם, כאמור, עונה טובה. לקח לו קצת זמן להסתגל, אבל כבר בסיבוב הראשון הוא התברג בצמרת הכובשים של ליגת העל. בעונה קבוצתית רעה מאוד ובלי חלוץ מטרה לידו יצחקי עושה כמעט את המקסימום. כמעט.

ליצחקי יש בעיית סיומת שמונעת ממנו להיות אולי במקום הראשון בטבלת הכובשים של הליגה. הוא החטיא העונה הזדמנויות מדהימות, ורצף ההחטאות של במשחק נגד הפועל ת"א מנע מבית"ר לחזור למשחק. יצחקי של השנה מעט חלוד יותר ופחות משוחרר ומסוכן מבעבר ובעיקר פחות מרתיע מאותו שחקן של לפני שעזב לבלגיה.

ועם זאת, ליצחקי יש 8 שערים ו-4 בישולים, וביום הראשון הוא הציל את בית"ר. יצחקי משחק בעמדה הלא-טבעית שלו - חלוץ מטרה, חלוץ רחבה, שאין לו את החופש לנוע בהתקפה בחופשיות, מה שמקשה על המשחק היצירתי שלו. על יצחקי יש לחץ גדול בהרבה מבעבר לכבוש שערים, כי לדוגמא בתחילת העונה שעברה, לפני שהוא עבר לחו"ל, היה את רומולו כחלוץ מטרה. עכשיו, בלי חלוץ מטרה לידו, מטלת כיבוש השערים נופלת כמעט רק עליו.

לכן, גם אם ברור שלחזור לארץ היה טיפשי מבחינתו ובעצם עצר את ההתקדמות של הקריירה שלו - חייבים להעריך אותו על היכולת שהוא מציג על אף שעידן טל רושם עונה גרועה, מיכאל זנדברג פצוע כבר תקופה ארוכה מאוד, אבירם ברוכיאן הצטרף גם הוא לזרם הקבוצתי ובמשחקים האחרונים נוטה להיעלם (למרות שגם הוא היה טוב במשחק הגביע), עמית בן שושן לא מזכיר את אותו השחקן של העונה שעברה ולא שומר על יציבות וטוטו תמוז לא זוכה למספיק הזדמנויות, וגם כשהוא נכנס כמחליף זה בד"כ לקראת סוף המשחק, כשהקבוצה מתגוננת והלחץ ההתקפי נשאר כמעט כולו על תמוז.

מה שכן, יצחקי יהיה חייב לחזור לחו"ל בקיץ ולנסות לפתח קריירה גם בחו"ל. יצחקי יהיה חייב להסתגל ללחץ ולעובדה שהוא זר שם - אחרת הקריירה שלו לא תתקדם. הרי בליגת העל הוא הוכיח את עצמו, עכשיו הגיע הזמן להצליח בחו"ל, מה גם שהוא בגיל המתאים.

3) קרלוס ארויו הושעה ע"י מכבי ת"א לאחר שורת תקריות משמעת בתקופה האחרונה, והיום הוחזר לאימונים, ללא ספק מוקדם מדי.

כנראה שמה שקרה זה שמכבי תכננו לזעזע את ארויו, אבל ראו את ההד התקשורתי שזה יצר או פשוט הבינו פתאום שכדי לחזור למסלול הניצחונות ולהציל את העונה האירופית הם חייבים את ארויו פעיל.

חייבים להחמיא למכבי על ההחלטה הראשונית. ההחלטה להשעות את ארויו הייתה אמירה ברורה עבור ארויו שכדאי שקצת יוריד את האף שלו. אין ספק שמדובר בהחלט אמיצה, מאחר וארויו הוא השחקן הכי טוב ובעיקר החוליה שהכול תלוי בה בסגל של מכבי. בלי ארויו למכבי אין שום מוליך כדור טבעי שבאמת מסוגל לסדר את המשחק: די בראון קלע טוב, אך לא תורם כמעט כלום למשחק הקבוצתי; וטל בורשטיין של היום הוא בדיחה לא מאוד מוצלחת. מבחוץ נראה שהדברים שעשה ארויו מצדיקים קנס גבוה, השעיה משניים-שלושה משחקים ושיחת אזהרה, מתוך חשיבה שאולי מדובר בסתם תקופה ולא במשהו קבוע - הרי עד אתמול כמעט לא דובר על בעיות משמעת מצידו של ארויו. דווקא אם מכבי הייתה משעה אותו לכמה משחקים היא הייתה מרוויחה רבות לעתיד - זה היה מראה שהיא מתייחסת לשחקנים שלו בצורה שווה ולא מהססת להשעות את השחקנים הכי בכירים והיקרים שלה. אולי זה היה פוגע מקצועית בטווח הקצר - אבל גם עם ארויו מכבי לא תעלה להצלבה במסגרת משחקי היורוליג.

היום מכבי חזרה בה והראתה שהחלטה כזאת גדולה עליה, אבל זה בסדר. אם ההתנהלות של מכבי לגבי שחקנים ובכלל בשנים האחרונות היא מגוחכת, במקרה הזה אפשר להבין אותם; גם באירופה ובעצם בכל מקום בעולם המערכת תחשוב טוב לפני שתעיף את השחקן הכי טוב שלה. מכבי כמובן לא מודה שזאת הסיבה, ולמרות זאת - יש פה עניין לגיטימי. לארויו אין תחליף ולמכבי יש תלות בו, תלות מדאיגה מאוד, וברור שאנשים שם מפחדים לבצע פעולה כזאת כשאולי יש עוד איזשהו סיכוי לעלות לשלב הבא.

בכל מקרה, אם ארויו באמת ביצע את הדברים שנמסרו באמצעי התקשורת, אז הוא לא רק פרובלמטור - אלא גם שחצן לא קטן. ארויו לא יכול לבוא ולהגיד לגור שלף שייזהר בלשונו כי "אני שחקן נ.ב.א". מעבר לעובדה שארויו לא שחקן נ.ב.א, לא ברור איך הוא מתכוון להתקדם בקריירה שלו בצורה כזאת. ארויו חושב (ויש שיאמרו שהוא צודק...) שהוא הגיע למדינה מצחיקה שהוא יכול לעשות בה מה שהוא רוצה, אבל הייתי מצפה משחקן שרוצה להגיע לברצלונה או לריאל מדריד ואולי גם לחזור לנ.ב.א שלא יזלזל גם בישראל. ניתן לצפות משחקן שרוצה לחזור לצמרת לתת כבוד להכול ולעשות את המקסימום כדי שבסיום העונה יהיה שווה לקבוצות הבכירות בספרד לרצות אותו. מה גם שהיכולת שארויו מציג בחלק גדול מאוד ממשחקי העונה לא מצדיקה משכורת כ"כ גבוהה, ובטח דיבורים כאלה.

4) אף משחק במסגרת חצאי הגמר והגמר של גביע המדינה לא עבר את מחסום 80 הנקודות. מה זה אומר? זה אומר שוב שברגעים המכריעים ההגנה היא המרכיב החשוב; בחצי הגמר חולון וחיפה הובילו את נהריה והפועל ירושלים לאיבודי כדור ומשחק מבולגן וככה עלו לגמר, וגם בגמר היה קצב איטי ואגרסיבי, כששתי הקבוצות הציגו משחק התקפי גרוע (האמת שיותר שההתקפות היו גרועות משההגנות היו טובות), אבל הגנה טובה. כל המשחקים היו צמודים עד לתומם, אבל אתמול קרה משהו שונה - אם בחצאי הגמר חיפה וחולון היו שוות לאורך רוב המשחק את הניצחון, אתמול לא הגיעה לאף קבוצה לנצח. היה משחק צמוד כמעט כל הזמן, כשלכל קבוצה היה רבע אחד טוב: לחיפה הרבע השני השלישי, לחולון השלישי, והרבעים החשובים (זה שפותח וזה שסוגר) היו אגרסיביים ומלאים בעבירות ומשחק של לחץ ועבירות. בסופו של דבר, למרות ריבאונד הגנה שערורייתי, חולון הציגה הגנה טובה יותר והלחץ שהפעילה על חיפה מנע ממנה לשחזר את הקליעות של הרבע השני. חולון ניצחה דרך ההגנה, אבל הרבה בגלל שיש לה בסגל דבר שלחיפה אין - יכולת אישית. בעוד חיפה מתבססת על שחקנים קבוצתיים כמו בן דוד או על רוס - לחולון היו את הסקוררים שינצחו לה את המשחק, שאלה פלורס וטולברט. ברגעים החשובים צריך את השחקן שייקח עליו את המשחק ויקלע סלים וירטואוזיים - ואחרי הפציעה של פרקינס לחיפה אין את זה. דווקא קבוצתיות ומשחק טקטי כמו של חיפה לוקחים בד"כ, אולם אתמול ברגעי האמת רק לקבוצה אחת היו שחקנים שאצלם הנקודות והיכולת לייצר אותם תוך זמן קצר הם הלחם והחמאה שלהם וזאת חולון.