מנצ'סטר סיטי הגיעה לאנפילד כשהיא בתקופה מאוד לא יציבה של נדנדת ניצחונות והפסדים כשהיא מבוססת במרכז הטבלה. מנגד, המארחים הגיעו אחרי שני ניצחונות של אופי בדקות הסיום, אך בקושי רב.

ליברפול פתחה טוב, ייצרה מצבים מצד ימין והראתה יכולת טובה מצידם של בניון ובעיקר קויט. ליברפול הובילה קצב מסודר במרכז השדה, הניעה את הכדור והייתה טובה יותר בחלק הראשון של המחצית הראשונה.

אבל אז הכיוון השתנה, המשחק האיטי הפך למהיר יותר, והסיטי לא היו רחוקים מלהיות הראשונים לכבוש, בזכות יכולת טובה של איירלנד מהסיטי. לקראת הסיום של המחצית הראשונה ראינו שיפור קל במשחק של קויט וריירה, אך לא מספיק.

תוך 3.5 דקות מפתיחת המחצית השנייה ליברפול חטפה הלם. הברקה מדהימה של רוביניו, שברח להגנה וסידר מהלך להתקפה נגמר בבעיטה מצויינת מכ-15 מטרים של בלאמי, כדור שפגע במגן ליברפול ארבלואה, ו-1-0 מפתיע. ליברפול התקשתה לצאת מההלם, ודווקא הסיטי הייתה קרובה יותר לכבוש את השני, בזכות משחק המתפרצות ויכולת נהדרת של רוביניו במחצית השנייה. בניטס איחר בחילופים, אבל מתפרצת מהצד השמאלי של ליברפול נגמרה במהלך של בניון-טורס-קויט ושער של האחרון - 1-1, משום מקום. מפה ליברפול לחצה בכל הכוח כדי למצוא את המהפך, ולא הייתה רחוקה מלהשיג אותו - אבל התעוררה מאוחר מדי בסופו של דבר. גם הלחץ בדקות הסיום לא עזר, הפער ממנצ'סטר יונייטד בסיום המחזור ה-26 גדל ל-7 נק', כשליברפול יותר קרובה לצ'לסי מאשר לשדים האדומים.

ליברפול: 

ליברפול של החלק הראשון של המחצית הראשונה לא הייתה ליברפול של ההמשך; ליברפול של תחילת המשחק שיחקה כדורגל סבלני מאוד: היא הניעה את הכדור מצד לצד, היא ריווחה את המשחק וייצרה פערים גדולים בין השחקנים שלה, וכל הזמן חזרה אחורה לבלמים כדי למצוא אופציות התקפיות שונות. בחסרונם של ג'רארד וצ'אבי אלונסו ליברפול התקשתה ולכן חיפשה כל המן את הבלמים מאחור כדי להתחיל מחדש. כדורגל טקטי טוב וגם כמה הזדמנויות הובילו את ליברפול לשליטה בקצב המשחק - נוצר קצב איטי ומסודר כמו שליברפול חיפשה.

ליברפול ניצלה באותן דקות את הבעיות של הסיטי באגף השמאלי בהגנה ואת החורים של ברידג', ופעם אחרי פעם מצאה שם שטחים ריקים לפריצות, אותן הוביל קויט. גם כשהקצב השתנה וליברפול נחלשה, ליברפול לא הייתה רחוקה מלכבוש שער, בזכות עוד חור של האגף השמאלי.

ככל שהמשחק התקדם, נוצר קצב מהיר ומבולגן, כמו שהסיטי חיפשו; יותר מתפרצות תכולות ופחות התקפות מסודרות מצד לצד של המארחים. רק טורס נשאר בליברפול במשחק ההתקפה בעוד קויט ובניון נעלמו. פתאום ליברפול התגוננה וכמעט ולא תקפה.

במחצית השנייה ליברפול ספגה שער מהיר, שקשה להגיד שהגיע באופן צפוי או בעקבות דקות טובות של הסיטי. רוביניו, שחקן הברקות מדהים, ייצר עוד אחת כזאת והותיר את ליברפול לא מוכנה. בעקבות השער, סגנית המוליכה איבדה את הביטחון, בניון המשיך להיעלם בתפקידו ההתקפי למדי - ורק טורס עשה משהו אצל ליברפול. ההתעוררות בדקות הסיום הגיעה רק בגלל חוסר ברירה מצד ליברפול - וזה באמת התברר כמאוחר מדי.

משחק המרכז של ליברפול היה רע מאוד אתמול. להוציא את אותן דקות טובות בהתחלה, בהן המרכז סידר את המשחק בצורה טובה, ריווח אותו והשתמש בעצם בכל שחקני השדה של ליברפול - הוא לא היה במיטבו: ג'רארד היה חסר מאוד, לוקאס הוכיח שוב שהוא קשר אחורי אחראי ומסודר ובעיקר מדויק במסירות שלו, אבל אין לו את היכולת לאיים מרחוק כמו צ'אבי אלונסו, והוא עדיין רחוק מלהיות אלונסו.

נוסף לכך, מסצ'ראנו נראה בחצי הראשון כמו צל של עצמו והיה פאסיבי מאוד במרכז השדה. במחצית השנייה הוא היה יותר פעיל, אך ביום בו אלונסו חסר וכך גם ג'רארד - יש עליו אחריות גדולה מהרגיל לשלוט במשחק המרכז של ליברפול.

האגפים נראו טוב יותר, וזאת בזכות יכולת טובה של המגן השמאלי דוסנה, שלא הפסיק לרוץ מרחבה לרחבה, ירד תמיד בזמן להגנה וגם חזר כדי לעזור בהנעת הכדור או כדי להרים כדורים למשחק ההתקפה. גם קויט היה טוב מאוד לפרקים מהאגף, ובסופו של דבר כבש את השער שנתן לליברפול נקודה.

אבל הבעיה היא בניטס. הוא פתח במערך לא מתאים - הוא היה צריך לשחק עם קויט באמצע, מאחורי טורס, ועם בניון באגף - ולא להפך. בניון כן שחקן יצירתי שטוב יותר כשהוא מקבל חופש, אבל הוא לא יכול לשחק חלוץ שני, ולא יכול להיכנס לנעליים של ג'רארד.

המערך של בניטס העונה הוא 4-4-1, עם שני קשרים אחוריים, שני קשרים באגף, חלוץ שני בדמותו של ג'רארד וחלוץ מטרה (טורס). ברגע שג'רארד נפצע בניטס היה צריך לשנות את המערך, לעבור ל-4-4-2, כשקויט וטורס במרכז הרחבה ובניון מתחיל מהלכים מהצדדים, מה שהוא עשה טוב מאוד בעונה שעברה. ייתכן שבנבחרת יש מקום לתת לו לשחק במרכז (וזה לא קורה כי הנבחרת משחקת 4-4-2 בלי קשר התקפי במרכז), אבל לא בליברפול - לבניון אין את היכולת לסחוב את ליברפול על הכתפיים שלו, וראינו את זה אתמול. הוא צריך לעלות מהספסל, להוסיף יצירתיות מהצדדים לרבע שעה-עשרים דקות ולנסות לייצור שינוי מהיר במשחק לקראת הסיום. קשה לבנות עליו למשך 90 דקות, אין לו את הנוכחות, הכוח, המנהיגות, הבעיטה וחוכמת המשחק שיש לג'רארד.

בניטס לא עשה את זה, ונשאר בלי פתרון לג'רארד, אבל זה לא הכל: לא ברור למה הוא לאפתח על אלבלדה המצוין באגף שמאל, שיש לו הרמות טובות והוא מוכיח את עצמו העונה; לא ברור למה הוא חיכה לדקה-82 כדי להכניס את ראיין באבל - במקום לעשות את זה כבר במחצית או בשלב מוקדם יותר במחצית השנייה. באבל היה טוב בדקות בהן הוא שיחק, וסיכן את השער עם פריצות טובות, אבל לא היה לו מספיק זמן להראות יותר מזה. עד אז בניטס עשה חילופים הגנתיים, תמוה בהתחשב לעובדה שליברפול הייתה בפיגור.

מעבר לכך, אחרי כ-25 דקות ליברפול התייאשה והטקטיקה החכמה של בניטס פסקה, וגם כשהיה למאמן זמן במחצית להחזיר את השחקנים לעניינים - הוא לא הצליח לעשות את זה, ובמקום זה נוצר קצב מהיר יותר ושל מתפרצות והתקפות מהירות ויצירתיות - כמו שהסיטי חיפשו.

אין ספק, החיסרון של אלונסו וג'רארד היה קריטי עבור ליברפול. שניהם עמודי הטווח הכי גדולים של ליברפול, ובלעדיהם לליברפול היה חסר מאוד במרכז ובכוח הפיזי. ביום רביעי תפגוש ליברפול את ריאל מדריד - למזלה ג'רארד ישחק, אך ביכולת הזאת ספק אם הוא יספיק כדי לעשות את ההבדל.

המצטיין בשורות ליברפול היה טורס. הוא היה טוב לאורך כמעט כל המשחק, הוא בישל את הגול בצורה מדהימה, ושיחק כמו חלוץ מטרה אמיתי, עם הגב לשער ומסירות לצדדים. הוא הפעיל את קויט והאחרים, הציגה משחק קבוצתי מצויין ושוב הראה שמדובר בשחקן מגוון מאוד - שחקן שמביא למשחק כוח ומשחק ראש ברחבה ובעיקר שערים מכריעים, אך יודע גם לייצר לאחרים ולהביא למשחק יכולת אישית וטכניקה. אתמול, במהלך המחצית הראשונה, הוא בא אחורה ועזב את עמדתו הטבעית, מאחר והוא הראה שליברפול תקועה. הוא היה דומיננטי יותר, הוא ברח פעם אחרי פעם להגנה ולא היה רחוק מלכבוש או לבשל. בעצם, לפחות פעמיים במהלך במחצית הראשונה הוא סיפק לחבריו הזדמנויות נהדרות לכיבוש.

החוכמה של שחקן טכני ושל שחקן טוב באמת היא בנגיעה-שתיים לעשות כמה דברים, שאחרים לא עושים או כן עושים - אבל בכמה נגיעות. אתמול, בדקה ה-78, הוא הצליח בנגיעה אחת, גם אם לא בכוונה, גם אם הוא בכלל ניסה לבעוט לשער, לעצור את ההגבהה של בניון ולסדר לקויט שער מקרוב. בנגיעה אחת הוא שינה את הכיוון ובישל גול. זה שחקן חכם. טור הוכיח שגם כשהאחרים לא פוגעים הוא עושה את העבודה, ובעצם המשיך את התקופה הנהדרת שלו: בשלושת המשחקים האחרונים הוא כבש שלושה גולים ובישל, והכל בדקות המכריעות.

בניון לא הוצב כאמור במקום המתאים, אך לזכותו ייאמר שלמרות התפקוד ההתקפי ירד ברוב ההתקפות להגנה ולא פעם רץ אחרי שחקני היריבה; מעבר לכך, ההתעוררות שלו לקראת הסיום הייתה קריטית עבור ליברפול.

לוקאס הציג יכולת טובה ובעיקר מביא שקט למשחק, כמו שמצופה משחקן בתפקידו. הוא איבד כמה כדורים, אבל בהתחשב לעובדה ששחקן בתפקידו צריך כל המשחק למסור כדורים לשותפיו - ליגטימי שכמה כדורים הולכים לאיבוד בגללו. הבעיה היא שאין לו את הכוח והעוצמה של אלונסו בקישור האחורי.

בסה"כ, ליברפול מיום ליום מבינה שמהאליפות היא צריכה לשכוח. זה לא רק הפער, זאת גם היכולת: גם כשליברפול הוציאה 6 נקודות מהמשחקים נגד צ'לסי ופורטסמות' זה היה בקושי רב בדקות הסיום. גם כשהיכולת לא רעה - היא מגיעה פעם אחרי פעם לדקות הסיום ומשיגה ניצחונות דחוקים. אומנם היונייטד מנצחת משחקים בהפרשים קטנים וניצחה יותר פעמים בדקות הסיום מאשר ליברפול, אך חייבים לזכור כמה דברים:

1) מנצ'סטר מתבססת העונה על הגנה. ברור שהיא לא מביסה.

2) היא מצליחה לשלוט במשחקים ובד"כ להכריע משחקים בצורה מסודרת, אפילו אם זה בדקות הסיום. ליברפול פעם אחרי פעם מתחילה לרוץ ולקפוץ בדקות הסיום - אבל מאוחר מדי. החילופים של בניטס מאוחרים מדי פעם אחרי פעם ורק בדקות הסיום הקבוצה מתעוררת.

3) למנצ'סטר יש גם יתרון בהגנה - אך גם בהתקפה הכישרון היצירתי שלה טוב בהרבה. הברקה אחת של רונאלדו, נאני, טבס או גיגס יכולה לעשות הבדל עצום עבור היונייטד.

אז מה הלאה? קודם כל, ליברפול צריכה לשמור על המקום השני, להשיג רצף ניצחונות ולהתרכז בליגה ולא במשחק נגד ריאל מסיבה פשוטה: בשנים האחרונות ליברפול מצליחה באירופה, אבל זה לא נתן לה כלום בליגה. מעבר לכך, היא תהיה חייבת לנצח בפעם השנייה העונה את היונייטד; וגם אז האליפות עדיין תהיה תלויה בשדים האדומים.

ובכל זאת, בטווח הקצר הפחד של בניטס הוא פחות מואן דר סאר ורונאלדו - ויותר מראול והיגוואין, שנמצאים בכושר יוצא דופן.

מנצ'סטר סיטי:

הסיטי שיחקו טוב בחצי השני של המחצית הראשונה והצליחו לייצור קצב מהיר ויצירתי. היא יצאה ליותר מתפרצות, אבל יכולת שיא שלה הגיעה בתחילת המחצית השנייה - רוביניו נכנס לעניינים והסיטי ייצרו יותר מצבים.

כבר במהלך המחצית השנייה היה ברור שהסיטי צריכים לכבוש את השני ולגמור את הסיפור, אחרת בדקות הסיום ליברפול תתעורר ותשווה, מה שבאמת קרה, ואולי אפילו תנצח, מה שלא קרה. למרות שהסיטי פיספסה את זה ואת הניצחון - צריך להחמיא לה על היכולת הטובה שהציגה גם אחרי שכבר כבשה.

שני המצטיינים הם רוביניו ואיירלנד:

רוביניו לא כ"כ היה בעניינים בחצי הראשון, אך ייצר לאיירלנד הזדמנות מדהימה; למחצית השנייה הוא עלה אחרת, והוכיח שאולי דווקא מהאגף הוא מרגיש בנוח להביא את היכולת האישית והיצירתיות שלו. בתנועה מדהימה בלי כדור הוא ברח להגנת ליברפול ובנגיעה אחת סידר הזדמנות לסיטי, מה שהוביל בסופו של דבר לשער. במהלך אלגנטי, גאוני, יצירתי ובהברקה אחת הוא עשה את ההבדל. זה שחקן של הברקות, שיכול להיעלם למשך דקות רבות - אולם במהלך אחד הוא עושה את ההבדל. רוביניו המשיך לייצר מהלכים לאיירלנד שהגיע מאחור ולא היה רחוק מעוד בישול.

איירלנד הרשים בגלל שבניגוד לרוביניו הוא שיחק טוב לאורך כמעט כל המשחק. בחצי הראשון הוא היה פעיל מאוד, סידר מסירות עומק לרחבה של ליברפול ושלט במרכז השדה - אך המסירות שלו היו לעיתים יומרניות מדי. ובכל זאת, באחד המהלכים הוא חטף כדור מסר כדור אורך נהדר לרוביניו, שחיכה כמה שניות, וסידר כדור מדהים לאיירלנד שרץ תוך כמה שניות משהו כמו 50 מטר. הריצה המטורפת עצרה אותו בדרך לשער, אבל זה היה המהלך הכי טוב של המחצית הראשונה.

במחצית השנייה איירלנד סיכן יותר את השער, וכמעט בכל פעם שהסיטי נכנסה לרחבה הוא הגיח ממרכז השדה ואיים על השער. הוא שיחק במרכז אך תמך באגף הימני ובסופו של דבר גם עשה עבודה הגנתית לא רעה כשהיה צריך. איירלנד נותן עונה מצוינת, ואתמול היה עוד יום מצוין מבחינתו.

גם מיקה ריצ'ארדס היה טוב. הוא עלה הרבה להתקפה מהאגף, אך בלט בעיקר בהגנה, בזכות משחק חזק ואגרסיבי, חטפיות בהגנה, סגירה טובה ובחצי הראשון הוא גם הציל הזדמנות.

בלאמי, הרכש הדי חדש של הסיטי היה חלש, אבל חצי כבש את השער של הסיטי (זה היה חצי שער עצמי); לעומת זאת, ווין ברידג',, גם הוא חדש, היה רע מאוד, עשה חורים והיה איטי מדי בהגנה. במחצית הראשונה ליברפול פשוט טיילה על האגף שלו ופעם אחרי פעם הכניסה משם כדורים בקלילות. אומנם השער בא מהאגף השני, אבל ברידג' פשוט הזין את קויט ושות'.

הסיטי היא קבוצה שבמשחקים שלה יש מעט מאוד תוצאות תיקו (רק 5 מ-26 העונה), וזה כולל אתמול. התיקו היה חשוב עבור הסיטי, כי הוא סוף סוף ייצב אותה ועצר את רצף ה"ניצחון-הפסד", מה גם שזה היה במגרש קשה במיוחד נגד ליברפול. הסיטי הפגינה יכולת טובה, יצאה מאוד מהר למתפרצות ואפילו הצליחה לשלוט במרכז השדה בחלק גדול מהדקות. היא מנעה מליברפול לכפות את הקצב שלה על המשחק והייתה שווה לפחות נקודה. עם טיפה יותר דיוק היא הייתה כובשת את השני וגומרת את הסיפור, אבל היא יכולה להיות אופטימית לקראת המשך המאבקים על המקום הגביע אופ"א. לצערה של הסיטי הפער מהמקום השישי גדול (9 נק'), אך יש לה סגל מוכשר מלקבוצות כמו וויגן ואברטון - ולכן זה אפשרי מבחינתה להשיג את המקום השישי.