מדהים לפעמים כמה הפוליטיקה בארצנו היא דינמית. רק לפני שבוע וחצי זכתה ציפי לבני וקדימה ב-28 מנדטים וציפי לבני ציינה בקול גדול ש"28 זה גדול מ-27 ולא צריך להיות מתמטיקאי בשביל להבין את זה", רמז עבה לליכוד שהיא הולכת להילחם ולהקים ממשלה. התקשורת ובמיוחד הפובלציסטים עודדו אותה לנסות להקים גוש חוסם שימליץ לפרס לתת לה את המנדט להקים ממשלה, אלא שאז קרה משהו מעניין: קדימה היא מפלגה בלי שום שלד ובלי עקרונות יציבים, וחיים רמון, המשנה לראש הממשלה (כרגע) הוציא הצהרה לעיתונות ש"90% מהדרישות של ליברמן מתאימות למצע של קדימה", וקדימה אף הוציאו מסמך המראה באותות ובמופתים איך מפלגה שהתקשורת המרכזית כינתה "פשיסטית", דרישותיה יענו בשמחה ע"י מפלגת קדימה במסגרת מו"מ אם תקבל לבני את המנדט ואם "ישראל ביתנו" ימליצו לנשיא פרס לתת את המנדט ללבני.

ואז הגיעה ההפתעה: גם מרצ, גם המפלגות הערביות, גם מפלגת העבודה לקחו את ההצהרות של חיים רמון באופן מאוד אישי והחליטו להחרים את לבני. התוצאה? שלושת המפלגות העדיפו לא להמליץ לנשיא פרס על לבני או על אף אחד אחר, כך שבסופו של דבר התוצאות היו: קדימה המליצו לנשיא לתת לה להקים את הממשלה (28 מנדטים) ואילו על ביבי כל גוש הימין כולל ליברמן המליץ לפרס (65 מנדטים), ובימים אלו מי שצריך להקים ממשלה תוך 28 יום (עם אפשרות לקבל עוד 14 יום הארכה) זה ביבי.

את ביבי רוב התקשורת לא סובלת, אז מה עושים? צריך קצת להפחיד את העם היושב בציון שהעיז והעיף את השמאל לכל הרוחות ובחר את אותו ביבי. ישבו פובליציסטים חכמים ומצאו הפחדה מקורית: הדוד סם והנשיא אובמה ממש לא יאהבו את הממשלה הימנית הזו שלא מוכנה לחזור לקווי 67, וישנם אפילו אי אלו דיווחים (שאח"כ הוכחשו) שממשל ארה"ב דוחף להקמת ממשלת אחדות. איך כתב בן כספית בטורו הנוכחי בהתייחסותו לכך שאם לא תהיה לבני בממשלה: "..עדיף שלא ייסע לוושינגטון."

מכל ההפחדות, והספינים בתקשורת, משהו אחד לא מובן לי: מדוע פרשנים רבים לא מוכנים להפנים משהו פשוט כמו העובדה שהעם בחר במפלגות ימניות והעם רוצה ממשלה ימנית? העם הוא זה שקובע מי הממשלה שתהיה כאן והממשלה הזו היא זו שאמורה לשרת את העם בהתאם להצבעה, והעם רוצה ימין, אז מדוע צריך את כל ההפחדות האלו? ביבי הוא נציג הימין שנבחר ע"י המפלגות הימניות להקים ממשלה, אז תנו לו להקים ממשלה. הממשלה הזו תלך עם אג'נדה ימנית מובהקת אך מי ערב לכך שזהו דבר רע? אלו שחובבים נסיגות כדאי לדוגמא שיזכרו שאת ההתנתקות הליכוד ביצע (ורק לאחר מכן קמה "קדימה"), את סיני, ימית וחלקים בחברון הליכוד פינה, וכך אפילו אויבנו המושבעים יודעים לדקלם בעל פה: בשמאל מדברים, בימין מבצעים. תשאלו אפילו את מובארק, שמבין משהו או שניים בפוליטיקה של המזה"ת.

אם לבני תצטרף לממשלה הזו, סיכויה להיבחר כראש ממשלה בבחירות הבאות יהיו קלושים מאוד, ודווקא ממשלת אחדות עם קדימה תהיה ממשלה שלא תתקדם לשום מקום: קדימה רוצים מו"מ על תנאי קבע כולל חלוקת ירושלים, וגוש הימין לא יתן לזה לקרות, גם אם הממשלה תיפול בגלל זה. לעומת זאת, אם תקום ממשלה עם 65 חברים, היא דווקא יכולה להיות ממשלה מרוסנת כי כולם יודעים שאין אלטרנטיבה אחרת.

עוד משהו אחד לסיום: משום מה רבים חושבים שהכי הרבה בעיות צפויות במו"מ בין ישראל ביתנו לליכוד, אולם פה דווקא נכונה לרבים הפתעה: עניין פסולי החיתון לדוגמא כבר נדון בעבר ובסיוע שר המשפטים פרידמן, יחד עם הרב הראשי הספרדי לשעבר הרב בקשי דורון, הגיעו להסכמים מאוד מעניינים שצריכים עוד קצת ליטוש ודחיפה, ואפשר לגשר פה משהו יצירתי בין ש"ס לישראל ביתנו. עניין האזרחות / נאמנות לא יעבור בבג"צ וישראל ביתנו בקטע הזה יצטרכו לחשוב על משהו קרוב שאולי בג"צ יסכים לאשר, בדיוק כמו שחילופי שטחים בגירסת ליברמן לא יעברו את מבחן בג"צ. מה נשאר? בעניין שינוי השלטון גם הליכוד וגם מפלגות אחרות רוצות לעשות שינוי רציני וכאן ישראל ביתנו ימצאו אוזן קשבת בהחלט.

בהחלט הולך להיות מעניין פה..

לבלוג של חץ