לצערנו ולמורת רוחנו נראה שההתדרדרות הכלכלית בארה"ב, זאת שגוררת אחריה בערך את כל העולם נמשכת, ולמרות כל מאמצי הממשל החדש שמזרים מיליארדי דולרים לבנקים ולחברות במצוקה, ההתאוששות לא נראית באופק.

ירידות השערים בוול סטריט ממשיכות לצנוח ונראה שלבור הזה אין תחתית. ככל שמעמיק המשבר מתגלות שחיתויות ואי סדרים שלא ברור איך הצליחו להתקיים במשך כל כך הרבה שנים ולנפח בלון בגודל של כל כדור הארץ.

אין ספק שיהייה צורך לשנות את כל מה שידענו, או חשבנו שידענו על התנהגות השוק החופשי ולהגיע למודלים גמישים יותר, כי גם בקומוניזם כבר היינו (לא אנחנו אבל גדולים מאיתנו, וגם זה לא בדיוק עבד). שני המודלים הקיצוניים הללו כשלפי הקומוניזם אמור להתקיים שיוויון מלא מבחינה כלכלית בין כל אזרחי המדינה ולא משנה תרומתם, וכל זאת כמובן דורש פיקוח ממשלתי צמוד וצפוף, נכשל בגדול, כמו שנכשל הקפיטליזם האמריקאי לפיו המדינה איננה מתערבת כלל ואיש איש לעצמו לפי יכולתו ולפי מצבו, וכוחות השוק הם הנותנים את הטון. ומי שאין לו, יש לו בעייה.

אז מה כן נכון לעשות? קודם כל, בלית ברירה יש לתת למדינות (שבידיהן יש למעשה את הכסף) להתערב במצב, להזרים כספים ואם יש צורך להלאים בנקים, חברות ומפעלים שעומדים על סף פשיטת רגל, זאת על מנת למנוע מעשרות אלפי ואפילו מיליוני אנשים למצוא את עצמם מחוץ למעגל העבודה. היצור ימשיך וכך גם הצריכה.

אחרי תוכנית חירום שכזאת יש צורך לנתח מחדש את המצב ולהחליט על הדרך הטובה ביותר, כנראה דרך ביניים שבין קפיטליזם וסוציאליזם, שתתן הזדמנות לאנשים לבנות את עצמם מחדש מבחינה כלכלית ומצד שני תטפל בחלשים.

אני לא מדבר כרגע על מדינה מסויימת, כי נראה שכל המדינות ששותפות למשבר הכלכלי צריכות לנקוט בשיטה הזאת, אבל בראש וראשונה ארה"ב.