מכבי חיפה הגיעה לנתניה בידיעה שניצחון מוציא את נתניה מתמונת האליפות ומקרב את חיפה לתואר. אבל למה שקרה היא לא ציפתה.

נתניה עלתה טוב, הפעילה לחץ על הנעת הכדור של חיפה מהרגע הראשון, וכבר אחרי 7 דקות איתי שכטר ניצל רצף טעויות בהגנת חיפה ע"מ לכבוש ולהעלות את נתניה ליתרון לא צפוי של 1-0. שער שכולו באשמת ווסט, דוידוביץ' והחברים. חיפה בהלם. בהמשך חיפה ניסתה לסדר את המשחק, אך לא ייצרה שום דבר לעומק. בדרך ל-23 נתניה הרימה כדור חופשי והרחקה איומה של קולמה סידרה לבלאנקו את השני של נתניה מבעיטה מדהימה מחוץ לרחבה. נתניה כבר ב-2-0, וזה משני מצבים בלבד מפתיחת המחצית.

נתניה המשיכה עם הלחץ בהגנה וחיפה לא ייצרה כמעט הזדמנויות. גם שיפור במשחק של אפק לא הספיק, וההחלטה של אלישע לוי לא לעשות חילוף לפני המחצית מנעה מחיפה לעשות שינוי במשחק שלה. נתניה הייתה כבר יותר קרובה לכבוש את השלישי מאשר חיפה הייתה קרובה לצמק את התוצאה. במחצית 2-0, בזכות מחצית נהדרת של נתניה; וחיפה? בעיות במרכז השדה ובהגנה עשו את שלהם.

במחצית אלישע ביצע שני חילופים ובאמת חיפה הציגה שיפור ולאט לאט סידרה את המשחק, אבל עדיין לא הגיעה להזדמנויות. חיפה לא תקפה מספיק, ולמרות שהלחץ של נתניה נרגע מהמחצית הראשונה - לחיפה היה חסר את ההברקה שתצמק ותחזיר את האוויר לאורחים מעיר הכרמל. לצד שיפור קל ביכולתו קולמה המשיך לאבד כדורים, אלישע לוי המשיך עם החילופים ההזויים ובסופו של דבר חיפה התייאשה וברבע השעה האחרונה לערך הפסיקה לנסות. בסיום 2-0 לנתניה, שפותח לחלוטין את הליגה הצפופה שלנו.

מכבי נתניה: 

נתניה שיחקה כדורגל הגנתי מבריק מהרגע הראשון. השחקנים שלה שיחקו הכי צפוף שיש והכי קרוב שאפשר אחד לשני בהגנה, וככה "בלעו" את קטן, קולמה ופנטאני; נתניה שלטה במרכז השדה, הפעילה לחץ על חיפה והנעת הכדור שלה, והצפיפות באמצע מנעה מחיפה לייצר מסירות עומק. השער של שכטר היה התפנית במשחק - מאותו הרגע נתניה שלטה במשחק לאורך כולו. מאותו הרגע הביטחון של חיפה נעלם לחלוטין.

לא סתם מבקרים את מתיאוס. מעבר לזלזול והאופי הבעייתי שלו, מתיאוס ביצע העונה החלטות מקצועיות שנראו תמוהות: החלפות תכופות של שחקנים, בעיקר בהתקפה, הדחת שחקנים טובים שעשו את העבודה, כמו קיויו, אוקוצ'ה ודגו, יותר מדי צ'אנסים לתיירי טאזמטה, החתמת ראובן עובד, הפספוס הגדול, וחוסר הצלחות במשחקים נגד הקטנות, בייחוד במגרש הביתי של נתניה. נוצר רושם שנתניה לא מסוגלת לחשוב כמו פייבוריטית ולהתרגל למצבה החדש.

גם ההרכב שמתיאוס פתח איתו אתמול היה נראה תמוה. איפה שלו מנשה, אחד מהפתעות העונה של נתניה? למה טל מעבי בחוץ? הרי דדי בן דיין פצוע, ואך טבעי שיחליף אותו מעבי המשקיען; ולמה נותנים לילד בן 18 לעצור את ליאור רפאלוב?

אבל כל ההימורים שלו עבדו, ולא בפעם הראשונה העונה. המערך שלו, הכולל שלושה בלמים, כבר הוכיח את עצמו כגאוני במשחקי הצמרת הקודמים, דגני בן ה-18 עשה עבודה טובה, וכך גם סבן כמחליפו של בן דיין. נתניה הציגה הגנה אגרסיבית, לוחצת, והצליחה לחטוף עשרות כדורים במרכז המגרש. היא הלחיצה את ההגנה של חיפה וגרמה לה לעשות שטויות, ודווקא בתחום החזק של חיפה, מתפרצות, נתניה ניצחה בענק: היציאות שלה להתקפה היו הכי מהירות שיש; הגול הראשון הגיע ממתפרצת של שחקן אחד וגם יתר ההזדמנויות מהתקפות מהירות וספונטניות.

ההצלחה של מתיאוס במשחק הזה לא הייתה ניהול המשחק במהלכו. הרבה מאמנים רושמים ניהול משחק טוב, מה שמתבטא בעיקר בחילופים תוך כדי וביכולת לשנות מומנטומים בזכות דיבור עם השחקנים במחצית או שינויים כאלה ואחרים - אבל החוכמה היא לדעת להתכונן טוב למשחק, ואת 90 הדקות להשאיר לשחקנים. מתיאוס לא עשה הרבה במהלך המשחק, וגם החילופים שביצע היו כשהמשחק היה כבר בסוג של גארבג' טיים; ההישג הגדול של מתיאוס היה השיטה שהוא הכין מראש ותירגל במהלך השבוע האחרון - לחץ על כל המגרש, הגנה קבוצתית של כל הקבוצה, ניצול מצבים בהתקפה וכד'.

ההגנה של נתניה מורכבת מהרבה שחקנים שמשחקים כל אחד בתפקיד כמעט זהה: שלושה בלמים (מרין, חיימוביץ' ופרנסמן) כשלצידם בלאנקו וגזל, אבל בעצם כל החמישה האלה שיחקו כמעט על אותה בלטה. ביחד הם יצרו צפיפות שתקעה את המשחק של חיפה. פרנסמן היה טוב כרגיל, מרין הראה כמה כוח פיזי יש לו ובלם כל ניסיון תקיפה של חיפה, ובלאנקו סידר את המשחק וכבש שער קריטי, שבעצם שינה את המשחק: מיתרון מעורער של נתניה ליתרון בטוח של שני שערים. נתניה בעצם ניצחה דרך ההגנה ודרך מרכז השדה, שדווקא בד"כ לא החלק החזק שלה, אבל היכולת של מתיאוס להציב חמישה שחקנים דבוקים אחד לשני מבלי שהם יבואו אחד על חשבון השני היא הגאונות שלו. מתיאוס לא מאמן יוצא דופן, אבל כדאי לתת לו צ'אנסים, ופחות בגללו עצמו - הגיע הזמן שנדע לתת סבלנות למאמנים זרים. אפילו אם הקריירה של מתיאוס כמאמן לא כמו זאת שלו כשחקן, הוא בא מתרבות כדורגל טובה איכותית בהרבה ולכן כל מאמן זר רציני שמגיע לארץ חייב לקבל חוזה ארוך טווח לבנות את הקבוצה שלו. לגבי המערך של מתיאוס: מדובר במערך שלא יכול להצליח לכל קבוצה, אבל לקבוצה כמו נתניה מערך שלושת הבלמים מתאים במשחקים בהם נתניה מחפשת את הניצחון דרך משחק ההגנה.

המחצית השנייה של נתניה הייתה קלה מאוד; אחרי שעקצה בשני גולים במשחק ההתקפה, היא יכלה לנוח על המגרש ולהתרכז בלשמור על התוצאה. היכולת המדהימה בתחילת המשחק הספיקה ואיפשרה לנתניה לעשות מה שבא לה במחצית השנייה.

מתיאוס ידע שהכדורגלן הישראלי אולי מתעייף מהר, אבל במחצית הראשונה יש לו עוד כוח - ולכן התרכז בלשחק טוב במחצית הראשונה ולגמור את הסיפור, תוך כדי ניצול הדקות הטובות של השחקנים. אם הלחץ של נתניה היה מתחיל במחצית השנייה - השחקנים היו מתעייפים מהר וזה לא היה אובד. אבל נתניה הצליחה לנצל את הדקות של האנרגיות במחצית הראשונה ולנצל את העובדה שחיפה רק מתחילה להיכנס למשחק כדי להטביע אותה מהר מאוד. הפתיחה הטובה של נתניה פשוט גמרה את המשחק.

המשחק של נתניה התבסס פחות על מגנים מאשר המשחק של חיפה, ולכן החיסרון של בן דיין לא היה קריטי. נתניה מתבססת במשחקים נגד הגדולות על יציאה מהירה קדימה ועל מרכז השדה, שלחץ בהגנה והוציא את ההתקפות קדימה. האגפים היו פחות רלוונטיים אתמול, ולכן החשיבות של המגן בן דיין לא הייתה קריטית, מה גם שכשמשחקים על מתפרצות המגנים בד"כ נשארים מאחור. אם זה היה משחק נגד הפועל פ"ת או מישהי מהרמה הזאת, ונתניה הייתה צריכה לשחק משחק איטי ומסודר - אז היה חשיבות לריווח המשחק, למגנים ולבן דיין. אבל לא במשחקים גדולים.

אבל זה לא הכול. בלי קשר לסיבה שהוזכרה, נמצאה חלופה סבירה לבן דיין. קלמי סבן חטף כדורים רבים במחצית הראשונה, עזר להוציא מהתמונה את קטן וראנספורד, ולא עברו אותו פעם אחת. במשחק ההתקפה, כאמור, היה לו פחות חשיבות, אבל כשהיה צורך הוא עלה ושיתף פעולה מצוין עם אבי כנפו. לפחות לגבי המחצית הראשונה אתמול - סבן עשה עבודה טובה מאוד.

גם לירן שטראובר עשה עבודה טובה. אסור לשכוח ששער של חיפה היה משנה את התמונה לחלוטין, ולכן ההצלות שלו היו קריטיות. אומנם חיפה לא הגיעה להרבה מצבים, אולם במחצית השנייה הוא הציל גול כמעט בטוח שהיה יכול להרוס לנתניה את התוכניות ולפתוח את המשחק לחלוטין.

ביוואן פרנסמן הולך ומתגלה כאחד מהחתמות העונה בליגה. הוא נותן פתרון במשחק הגובה, והשילוב בינו לבין מרין מצוין, וגם מצליחים לא לבוא אחד על חשבון השני. פרנסמן נותן פתרון גם בעמדת הקשר האחורי, ויכול להשתלב גם עם שלושה בלמים וגם עם שניים.

איתי שכטר היה טוב במחצית הראשונה וייצר פריצות מסוכנות. השער שכבש בדקה השביעית הגיע רק בזכותו: הוא הפגין ריכוז, ניצל טעות של ווסט, השאיר מאחור את כל ההגנה, וניצל את המהירות כדי להקדים את פיטר מסיללה ולכבוש מקרוב, למרות בעיטה חלשה - הרבה בגלל טעות מפתיעה של ניר דוידוביץ' בשער חיפה. השער שכבש היה נקודת המפנה במשחק, ופה מגיעות לו המחמאות, והאמת שאם עוד קצת דיוק הוא היה כובש עוד שער.

אבי כנפו הראה יכולת אישית טובה מאוד עם הכדור ושליטה טובה בו, אולם התנועה שלו בלי הכדור פחות טובה ויותר מדי פעמים הוא נדחק הצידה והתקשה לייצר משהו. בשורה התחתונה, הוא לא היה מספיק תכליתי במטרים האחרונים. 

צריך להחמיא לנתניה: המשחק אתמול היה יותר ניצחון של הצהובים מאשר הפסד של חיפה. נתניה הוציאה את חיפה מהמשחק, והשער המהיר הוציא את חיפה מהמשחק, למרות שייתכן שבלי השער הזה היא הייתה משחקת טוב.

בכל מקרה, לקראת העתיד ולמרות שכל ההימורים של מתיאוס היו מוצלחים - הוא צריך להחזיר את שלו מנשה להרכב, להפוך את ראובן עובד לחילוף הראשון-שני שעושה שינוי במשחק כשצריך (אתמול לא היה צורך), לתת מקום קבוע לבלאנקו בהרכב, להוציא את חיימוביץ' מההרכב, להחזיר את סבן לאגף ימין עם חזרתו לעניינים של בן דיין ולהריץ שוב את מערך שלושת הבלמים במשחקים נגד הגדולות האחרות. 

נתניה חוזרת חזק לעניינים, ושוב הוכיחה שכשהמשחקים הגדולים מגיעים - היא בשיאה. מתיאוס יודע מהם המשחקים החשובים, ובכל משחק צמרת הוא מציב בלם נוסף בהרכב, מצופף את ההגנה ומתרכז במשחק ההגנה. למרות זאת, נתניה עדיין בפיגור מחיפה בגלל שהיא לא יודעת לנצח משחקים כפייבוריטית. 

מכבי חיפה:

יכול להיות שאם נתניה לא הייתה ביום כ"כ טוב חיפה לא הייתה נראית כמו שנראתה, אבל לאלישע לוי לא יכולים להיות תירוצים:

1) למה הוא פתח עם ווסט? קרופניק היה אחד השחקנים השקטים והיציבים בחיפה בתחילת העונה, ולא ברור למה היא נחוץ לצרף עוד בלם לסגל.

2) למה פנטאני בהרכב? הוא לא מוכיח את עצמו העונה, הוא צריך לשחק עם קטן כחלוץ שני, ראנספורד כחלוץ מטרה, ב-4-4-2, ובמקום פנטאני להציב בהרכב את כיאל. ראנספורד הובא כדי להיות חלוץ מטרה אלטרנטיבי לפנטאני, ואם הוא לא כזה - היו חייבים להביא חלוץ מטרה עדיף מפנטאני.

3) למה לחכות עם החילוף הראשון עד המחצית? הקבוצה שלך בפיגור שני שערים, מה יש לך להפסיד? לוי היה חייב לעשות חילוף מיד אחרי הגול השני של נתניה.

4) למה לא להכניס את אייל גולסה? אתה רוצה יצירתיות והתקפה, הוא הפתרון. הוא מסוכן גאדיר, ולא ברור למה אלישע לוי עשה חילוף בהגנה - חיפה הייתה צריכה בדחיפות התקפה. ההגנה לא פגעה, אבל זה כבר היה מאוחר מדי - במחצית היה חייב להיות חילוף התקפי. לא ברור גם למה הוציאו את רפאלוב, שסגר מחצית ראשונה סבירה.

חיפה לא שיחקה גרוע לאורך כל המשחק, אך השער המהיר של המארחים הוציא אותה מהתמונה; חיפה ניסתה לייצור משחק מסודר ולהתחיל להניע את הכדור, אבל איבדה יותר מדי כדורים ולא הצליחה לייצר כמעט שום התקפה מסודרת במחצית הראשונה. הבעיה היא שגם לא היה לה זמן להיכנס לעניינים. רבע שעה אחרי השער הראשון נתניה שוב כבשה שער לא צפוי, וקבעה 2-0, למרות שלא בטוח שזה היה הוגן עבור החיפאים. חיפה שילמה מחיר על טעויות ההגנה, למרות שבאופן כללי לא שיחקה כ"כ גרוע.

הבעיה היא כאמור ההגנה: ניר דוידוביץ' חטף גול מגוחך בין רגליו, ובהמשך יצא באחד המקרים כ-30 מטר מהשער מסיבה תמוהה, ובפעם אחרת כמעט גרם לעוד שער. דוידוביץ' רשם את אחד המשחקים החלשים שלו העונה. דוידוביץ' כבר כמה עונות הוא אחד השחקנים הכי יציבים והכי אחראיים שיש, וכבר מזמן הוא לא עשה טעויות כמו שהוא עשה בעבר. אתמול הוא פיקשש וזה היה קריטי עבור חיפה.

וזה לא הכל: אנדרסון ווסט איטי, חסר אחריות, ואשם בגול הראשון; דקל קינן עשה שתי טעויות משמעותיות וכמעט גרם לעוד שער (רק החטאה מדהימה של נקוסי מנעה מנתניה לכבוש את השלישי); וג'ון קולמה, שאמור לסדר את הקישור האחורי, רשם את אחד המשחקים החלשים שלו העונה:

הוא איבד המון כדורים, הוא היה אשם בגול השני (הרחקה איומה עם הראש), ובמהלך המחצית השנייה מסירה חסרת אחריות שלו כמעט הובילה לשער של שכטר. הוא לא הצליח למסור כמעט שום כדור עומק, ובמחצית הראשונה לא הצליח למנוע את הבלגן במשחק של חיפה. הייתה עליו אחריות לסדר ולבנות את המשחק - והוא לא עשה את זה. קולמה של אתמול לא היה קולמה הרגיל, אלא קולמה רשלן ואנמי. ולמרות זאת, לא הוגן לרדת עליו יותר מדי: אסור לשכוח שעד עתה הוא היה אחד השחקנים היציבים והמסודרים בחיפה. גם לקולמה יש ימים לא טובים, אבל זה לא אומר שהוגן לבוא אליו בטענות.

ואולי פה הייתה הבעיה של חיפה אתמול: השחקנים הכי יציבים, הכי רגועים, הכי חכמים, המנהיגים של הקבוצה - פשוט נעלמו אתמול. אין ספק שקולמה הוא מנהיג בטבעו והוא בעל בית אמיתי, וגם דוידוביץ' הוא אחד השחקנים המנוסים והבולטים בקבוצה- אך אתמול שניהם התפרקו. וברגע ששחקן חשוב כ"כ כמו קולמה לא פוגע - כל מרכז השדה רע וכל ההגנה בעייתית, כי אין מי שיביא אגרסיביות בקישור האחורי. קולמה לא הצליח לבצע את הפעולות הרגילות מול ההגנה הצפופה והחונקת של נתניה, שפשוט שלטה במרכז השדה. גם יניב קטן לא הצליח להסתדר עם הכוח של מרין ופרנסמן, למרות שהוא לפחות חיפש את הבעיטה לשער והיה מהיחידים שאיים לעברו. בעצם, שלושת השחקנים הכי חשובים במשחק החיפאי לא נתנו משחק טוב, אבל זה לא אומר שלחיפה אין מנהיג - זה אומר ששלושת השחקנים האחראיים בד"כ פשוט סגרו משחק רע, וברגע ששחקנים קבוצתיים כמו קולמה ובעיקר קטן, מלך הבישולים של הקבוצה, לא פגעו - לא היה לחיפה משחק קבוצתי.

 גוסטבו בוקולי פתח טוב, אבל לא הצליח לייצר מהלכים לשחקני ההתקפה; ודווקא עומרי אפק היה נקודת האור: הוא הפגין משחק אלגנטי והיה דומיננטי מאוד. יש לו הטיות גוף טובות שמאפשרות לו לעבור את המגנים ששומרים עליו, ופעם אחרי פעם אתמול הוא ניער את השחקן היריב וייצר הגבהה פנימה. כמעט כל פעם שחיפה כן הגיעה לסוג של הזדמנות - אפק היה מעורב. הגנתית הוא לא הרשים, אך התקפית שוב הראה שיש לו יכולת טכנית גבוהה, הצטרפות ותיאום טוב עם השחקנים שסביבו. בזכות אפק ראינו משחק לא רע בכלל של האגף הימני של חיפה לאורך רוב דקות המשחק.

אוסיי ראנספורד הוצב באגף הימני מסיבה תמוהה והראה מעט ניצוצות, אבל התקשה מול השמירה המצוינת של קלמי סבן בהגנת נתניה. הוא התקשה לפרוץ פנימה, הסתפק בהזדמנות אחת ולא הצליח לייצר משהו רציני. זה בהחלט היה מסוג המשחקים הקשים עבורו להוכיח את עצמו - מולו הגנה מצוינת, במשחק רע של הקבוצה שלו.

לקראת המשך העונה, לוי צריך להעביר את סטאנפורד למרכז, להחזיר את כיאל למרכז, את בוקולי לימין, ולחזור ל-4-4-2 של תחילת העונה. לגבי עמדת המגן הימני, עומרי אפק נמצא בכושר מצויין מאז שתפס את המקום בהרכב ולכן נראה שמגיע לו לקבל את הצ'אנס.

חיפה עדיין ראשונה ומאבק האליפות עדיין בידיים שלה, אך בניגוד לנתניה לא מצליחה לנצח במשחקי הצמרת. הפער כרגע מהמקום השני הוא רק 3 נק', ואם חיפה לא תשפר את היכולת שלה במשחקים החשובים - היא תפספס את האליפות. אסור לשכוח שהמשחקים האחרונים של העונה הם ראש בראש בין המאבקות על התואר (הרי המוליכה בסיום הסיבוב השני משחקת בשלושת המשחקים האחרונים של העונה נגד המקום השני בתום הסיבוב השני, המקום השלישי והרביעי בהתאמה). חיפה אומנם צוברת נקודות בצורה הגיונית ולא מפספסת ניצחונות נגד הקטנות, אבל חייבת לדעת להתמודד מול מאמנים טקטיים ברמה גבוהה, כמו מתיאוס וגוטמן. גוטמן והפועל היו שווים ניצחון נגד חיפה (נגמר בתיקו) ונתניה השיגה שני ניצחונות בשני משחקים נגד חיפה. המשחק בין חיפה להפועל ת"א במסגרת שמינית גמר גביע המדינה יהיה אינדיקציה נוספת עבור אלישע לוי לגבי היכולת של הקבוצה נגד הקבוצות הגדולות. חיפה חייבת ללמוד לנצח בקושי, אחרת חיפה תהיה חייבת להגדיל משמעותית את הפער מהמקום השני בסיבוב האחרון ולגמור את הסיפור עד המחזור ה-30 כדי לקחת אליפות, וזה נראה קשה מאוד.