אני יודע שכבר התייחסתי לזה רבות, אבל כל המצב הזה של המשך הירי לעבר ישובי הדרום אחרי שכבר יצאנו למלחמה ו"החזרנו את ההרתעה" הולך ומתמוסס לנו בין הידיים.

מסיום המבצע או המלחמה, תקראו לזה איך שתרצו, רק שנראה שכל המאמץ הזה היה לשווא, נורו לעבר הנגב כ-100 רקטות, ואתמול גם עברו לגראדים. כלומר התחילו עם רקטות ראו שהם יכולים, אז למה לא לעבור למשהו יותר רציני? הרי בין כה וכה כולם עסוקים כאן במלחמות על הכסא ובהרכבת קואליציות מגוחכות אז למה לא לנצל את המצב. הרי ברור שאף אחד לא יעשה כלום עכשיו.

ואני אומר, זה לא ברור בכלל, וכמו שהבטחנו שאנחנו יוצאים באופן חד צדדי ואם הירי ימשך נגיב, כך בדיוק צריך לעשות. ואני לא אומר עכשיו להתחיל לגייס מילואים ולהכניס כוחות יבשה, פעילות מאסיבית של חיל אויר מספיקה בשלב זה. אבל לא לעשות כלום, או לטפטף קצת מהאויר? זה נקרא שאנחנו מגיבים? למה אנחנו צריכים להיות כאלה צפויים, שהממשלה המכהנת עכשיו ולא משנה לכמה זמן היא עוד תכהן, יש לה אחריות כלפי האזרחים. באחריות הממשלה להגן על אזרחי המדינה. תושבי הדרום כבר סובלים שנים, הם הסכימו ברצון לסבול עוד יותר במהלך המלחמה כדי לשים סוף למצב הזה.

ומה קורה עכשיו? אין סוף ואין תגובה ואין כלום. פשוט הפקרות. אין מילה אחרת לתאר את מה שמתרחש כאן.

מספיק עם הפוליטיקה הזאת ומספיק לדאוג רק לעצמכם, צריך לקחת יוזמה, אם אי אפשר להגיע איתם להסכם רגיעה שגם יחזיר לנו את גלעד שליט וגם יתן שקט לתושבי הדרום צריך להגיב, בחריפות ומיידיות.