ברצלונה ואתלטיקו מדריד נפגשו ב"ויסנטה קלדרון", יום אחרי שהערים הגדולות של ספרד כבר נפגשו במשחק בין ריאל מדריד לאספניול, וככשתיהן בכושר רע מאוד - ברצלונה כבר עם 3 משחקים ברציפות בכל המסגרות ללא ניצחון, הקולצ'ונרוס עם ניצחון אחד ב-11 המשחקים האחרונים בכל המסגרות. עבור ברצלונה, זאת הייתה הזדמנות אחרונה להחזיר את המצב עד לפני כמה שבועות לקדמותו, בידיעה שהפסד פותח את הליגה ויחסל את הסיכויים לאליפות קלילה.

המשחק היה חם מאוד בפתיחתו ושתי הקבוצות נראו לחוצות, וביצעו טעויות קריטיות במשחק ההגנה. אתלטיקו סחטה עבירות, סיכנה את השער וכבשה שער חוקי, אולם זה נפסל בעקבות שריקה תמוהה לנבדל. ברצלונה כבשה שער שדווקא כן אושר, כשבעיטה מקרית של הנרי בדקה ה-18 יצאה פצצה לפינה, ו-1-0 לקטאלונים. בארסה לא הציגה שיפור, אך הטעויות המביכות בהגנת המארחים איפשרו למסי (30) לכבוש שער קליל מול אין הגנה. בארסה לא הספיקה לחגוג - דקה וחצי לאחר מכן כדור מדהים של פורלאן מצא את ואלדס לא מוכן, ורק 2-1 לברצלונה. הבלגן חגג ברוב המחצית הראשונה, אולם התעוררות של מסי וצ'אבי ברבע השעה האחרונה של המחצית הראשונה, החל מהגול של מסי, סיפקה אופטימיות לשורות ברצלונה. במחצית 2-1, בארסה עדיפה בזכות משחק ההגנה, אבל מדובר בכדורגל מקרי בלי שום שליטה במשחק. אתלטיקו? הכל הולך על אגווארו, שלא מצליח לעשות כמעט כלום בגלל ההגנה של הקטאלונים.

בארסה התחילה טוב את המחצית השנייה עם יכולת טובה של צ'אבי והאגף הימני, אך מהר מאוד המצב חזק לקדמותו והשחקנים הבולטים של בארסה שוב נעלמו. טעות מקרית בהגנת ברצלונה, באשמתו של מארקז, הובילה לשיוויון של אגווארו - ופה הגיעה התפנית של המשחק. מאותו הרגע אתלטיקו תקפה, סיכנה דרך האגפים, הגיעה למצבים בקלות, ואגווארו עשה מה שברצונו. אחרי הרבה זמן בלי מצבים, גודיונסן ניצל עוד טעות בהגנת אתלטיקו כדי לסדר לתיירי הנרי את שערו השני, ודווקא ברצלונה היא זאת שעולה ל-3-2 (73). אבל היא שוב חזרה להתגונן, ו-5 דקות אחר כך הנרי "עשה עבירה". השופט שוב שגה, פורלאן שוב כבש, הפעם מהנקודה הלבנה, ו-3-3 דרמטי. 8 דקות אחר כך, דאבל פס בראשותו של אגווארו סידר לארגנטינאי עוד שער, 4-3 לאתלטיקו, שמנצחת ניצחון דרמטי למרות שלא הרשימה במחצית הראשונה וההגנה טעונת שיפור. בארסה? הפסד שני ברציפות, הפער מריאל עומד רק על 4 נקודות וברצלונה צריכה להתעורר במהירות ולהבין - לא יכול להיות שמי שהעמידה את ההגנה הכי טובה בספרד, סופגת שלושה משחקי ליגה ברציפות לפחות שני שערים במשחק, ובממוצע למשחק במשחקים האלה - 2.67 שערים למשחק.

ברצלונה:

בארסה שוב לא ניצחה, שוב לא הרשימה, שוב הפסידה, אבל הפעם כבר קשה לספק הסברים: אם במשחקים הקודמים בארסה פשוט לא הצליחה להיכנס למשחק במחצית הראשונה ובכל המשחקים הקודמים ספגה ראשונה, הפעם קשה להסביר איך בארסה איבדה יתרון של 2-0, עד להפסד.

ברצלונה לא פתחה טוב, ובמהלך המחצית הראשונה התגוננה יותר מדי זמן, ושחקני ההתקפה התרכזו בלחץ בהגנה - במקום להיות בהתקפה; גם כשבארסה הייתה זאת שהחזיקה בכדור, הוא בדרך כלל הוחזק ע"י הבלמים בחצי שלה, ולא אצל הקשרים במרכז השדה או אצל שחקני ההתקפה. בארסה שלטה במרכז, והצליחה להגיע במחצית הראשונה ל-6 מצבים מדהימים בזכות כדורי העומק, ומתוכם היא כבשה שניים (השער הראשון היה מקרי ולא מהזדמנות של ממש, אך בסופו של דבר זה נכנס). לאתלטיקו היה חור במרכז השדה, והיתרון שלה התבטא באגפים, בזכות יכולת טובה של סימאו בעיקר.

ברצלונה הציגה הגנה מצוינת, והיה ברור שפפ גווארדיולה הכין את שחקניו לקון אגווארו (10 שערים עד המשחק אתמול, אחריו 12 גולים): פויול ומרקז לא משו ממנו. פויול פשוט הקים פרויקט של עצירת אגווארו. פויול נצמד אליו, לא נתן לו אוויר לנשימה ודחק אותו לאגף הימני, כדי למנוע ממנו לקבל חופש פעולה. אגווארו פתח טוב והגיע להזדמנות לקראת סיום המחצית, אך במשך כחצי שעה ביניהם הוא לא הצליח לעשות כלום. פויול ושות' פשוט היו חזקים ממנו פיזית ושמרו עליו שמירה אישית; גם מי שלא שמר עליו הפעיל לחץ, כמו שחקני ההתקפה וסילוויניו, שהיה טוב ברוב הדקות, אך היכולת החלשה שלו ב-10 הדקות האחרונות עוררה געגועים לאריק אבידל.

לבארסה לא היה אגף ימני - היא תקפה רק דרך האמצע. גם מסי נכנס לעניינים, הוא נכנס למרכז ומשם ביצע פעולות. לא ראינו כמעט כלום מהצדדים, אלא רק כדורי עומק, שהגנה נורמלית הייתה יכולה לעצור אותם. רק שלאתלטיקו אין הגנה נורמלית.

לזכותה של ברצלונה ייאמר שהיא הייתה מאוד תכליתית במחצית הראשונה: בלי אגפים, בלי משחק מסודר, אלא חיפוש מיידי של ההתקפה, משחק עומק, ופעולות מהירות המבוססות על ספונטניות רבה. ברצלונה לא בנתה משחק מסודר ובעצם לא הייתה לה שום טקטיקה - המשחק שלה היה מבוסס על יציאות קדימה של פויול, אחזקה רבה של הבלמים בכדור, הגעה אחורה של החלוצים וכדורי עומק אליהם. הבעיה היא שאטו לא תיפקד, למסי לקחה חצי שעה להיכנס לעניינים, לא הייתה שום שליטה במשחק - אבל זה הניב יותר תכל'ס. ברצלונה הצליחה לנצל את החורים, כבשה שני גולים, ועם עוד מעט ריכוז הייתה גומרת את העניינים כבר במחצית הראשונה, למרות המשחק הגרוע ברוב הדקות של הקישור.

במחצית השנייה ברצלונה שיחקה 5 דקות, אבל מהר מאוד איבדה הכול. טעות אחת של מארקז התבררה כקריטית. הביטחון של אתלטיקו הרקיע שחקים, ברצלונה כבר לחלוטין לא שלטה במשחק, ופעם אחרי פעם אתלטיקו הצליחה להגביה כדורים בלי שום התנגדות (אשמת האגף הימני של ברצלונה) וגם ברחבה הקדימה את הבלמים. קרלס פויול הציל את ברצלונה שוב ושוב, אך כשפגש את אגוווארו בדקות הסיום הוא לא הצליח להרחיק כדור, מה שהוביל לשער הניצחון של המארחים.

פפ גווארדיולה ניהל את המשחק רע מאוד. הוא למד את אתלטיקו והצליח למנוע מאגווארו להיכנס לעניינים במחצית הראשונה, אך ברגע שאגווארו נכנס לעניינים - לכלים של פפ לא היה פתרון; ברצלונה נראתה חסרת אימון ובלי שום טקטיקה. היא שיחקה מאוד מבולגן, בעיקר בחצי השני, הבלמים לא הפסיקו לאבד כדורים, האגפים לא עזרו, ובמשחק היה תקוע. למרות שיש לו את הכלים הכי מוכשרים בעולם ואת הקבוצה שעד לפני כמה שבועות הייתה הטובה בעולם, במשחקים האחרונים ברצלונה פשוט לא מצליחה יותר. המשחק שלה תקוע והיצירתיות פתחה משמעותית; הרוטציות של פפ היו מיותרות, ולמרות שאתמול עלה בהרכב האידיאלי (אם מתחשבים באלה שלא יכלו לשחק) - הוא לא עשה שום חילוף עד הדקה ה-79, וגם אז עשה חילוף הגנתי. מה אפשר להגיד על מאמן כזה? ומעבר לכך, איך ההגנה שלו ספגה 24 גולים, יותר מסביליה? הרי עד לפני כמה שבועות היא הייתה הרבה יותר טובה משל כל קבוצה אחרת. לא יכול להיות שהיא צוברת נקודה מתוך 9 אפשריות. פפ לא מצליח לעצור את הסחף, ובזה הוא אשם; מעבר לכך, הייתה לו אתמול רבע שעה במחצית לדבר עם השחקנים ולבקש מהם לשחק בצורה רגועה יותר, מרווחת ולתקוף עם יותר שחקנים, אבל במקום הזה ברצלונה המשיכה לשחק דרך המרכז - ובמחצית השנייה זה עלה לה באיבודי כדור ובהתקפות מהירות בצד הנגדי. במקום לשפר את היכולת של הקבוצה במחצית, פפ הצליח רק להרוס. מעבר לכך, איך יכול להיות שפויול מגיע עד קו מחצית המגרש, מחזיק כ"כ הרבה בכדור ומנווט את המשחק, במקום שצ'אבי ויא יא טורה יעשו את זה? הבלגן והמקריות במשחק של בארסה הם הרבה באשמת המאמן.

ברצלונה אומנם ייצרה 5-6 הזדמנויות מסוכנות מאוד במחצית הראשונה, אבל בשאר הזמן לא עשתה כלום. בדרך כלל, גם כשקבוצה לא מסכנת את השער, היא לפחות מחזיקה בכדור, מחפשת אופציות לאיום על השער, מגששת, מניעה את הכדור. ברצלונה לא הניעה אלא חיפשה דבר אחד - את החלוצים. היה משחק בלמים-חלוצים, כמעט בלי תיווך של הקישור באמצע. פה ושם גודיונסן ניסה לתווך, אבל זה לא היה מספיק. בארסה הייתה תכליתית וכשהלכה קדימה הצליחה להגיע למצבים - אך לא היה לה שום סבלנות או משחק מסודר אלא ניסיונות מקריים וספונטניים ומאוד לא יציבים. גם כמות המצבים פחות במחצית הראשונה, בארסה התגוננה כמעט כל הזמן, ויחד עם השער שכבשה הגיעה למשהו כמו 3-4 הזדמנויות, רובן של אטו.

מה שצריך להדאיג את ברצלונה זה קודם כל ההגנה. היא חטפה אתמול ארבעה גולים, שלושה תוך קצת יותר מחצי שעה, וברגע שאגווארו נכנס לעניינים לא הייתה לה תשובה. למרות שיש לה את הבלם הטוב בעולם (קרלס פויול), ולמרות שמארקז הוא בלם יציב בד"כ, משהו משובש שם במשחקים האחרונים. ויקטור ואלדס מצוי בכושר הכי גרוע שלו מאז הוא הופך לשוער מצויין, ומזכיר את ואלדס של פעם; מארקז היה אשם בגול השני; וגם פויול, למרות שהציג יכולת טובה מאוד ברוב הדקות, הוא החולייה החשובה בהגנה - ולכן יש לו חלק ברכות של הגנת ברצלונה, למרות שעד השער השני של אגווארו פויול לא ביצע כמעט שום טעות לאורך כל המשחק. ייתכן שבסופו של דבר גם הוא, המנהיג של הקבוצה, קרס מול העליבות של שותפיו. אם מוסיפים לזה את איבודי הכדור של ברצלונה במחצית השנייה והמתפרצות של אתלטיקו - לא מפתיע שזה נגמר כך. אסור לשכוח ששני הגולים של אגווארו הגיעו ממתפרצות.

גם האגפים אשמים בעניין. לאורך כמעט כל דקות המשחק, לא היה ריווח של המשחק. ברגע שאין הצטרפות מהצדדים, קשה להניע כדור ולסדר את המשחק. ברצלונה שיחקה לאורך כמעט 90 דקות דרך העומק, אולם עזרה מהצדדים לא הייתה. במחצית אתלטיקו תיקנה את הליקויים, והצליחה להפחית בצורה דרסטית את החורים במרכז השדה. יתר על כן, אתלטיקו הפעילה לחץ על הבלמים, שלא קיבלו עזרה באחזקת הכדור, והתוצאה הייתה איבודי כדור. גם כשאתלטיקו לא חטפה, היא צופפה, ומאחר ולברצלונה לא היו אגפים - לא היו לה אלטרנטיבות. איפה היה מסי לאורך 70 דקות מהמשחק? איפה היה צ'אבי? איפה היה דני אלבס, שלא מנע את ההגבהות של אתלטיקו מהצדדים, לא עלה קדימה ולא עזר לרווח את המשחק? 

ברצלונה לא הייתה ראויה לניצחון. היא סיימה את המחצית הראשונה ביתרון רק בגלל המשחק הגרוע של אתלטיקו, וחיפשה קיצורי דרך. לא היה שום טקטיקה, זה היה נראה כאילו אין מאמן לקבוצה הזאת. איך יכול להיות שאותה קבוצה שבמשך מעל ל-20 מחזורים שיחקה כדורגל מהיר, המבוסס על הנעת כדור מסודרת, ריווח המשחק ואחזקה בכדור בחצי של היריבה כדי לשלוט במשחק ושהיריבה תרדוף אחריה ולא היא אחרי היריבה, וברגע שרצתה יצאה קדימה ובכמה הברקות הכריעה את המשחק, פתאום מחזיקה כדור אצל הבלמים, לא מסוגלת לעצור שחקן אחד, שבמחצית השנייה כובש שני גולים וקורע אותה ופתאום שני השחקנים שהיו הכי טובים אצלה, צ'אבי ומסי, נראים כ"כ רע? מילא מסי, אצל צ'אבי היכולת הזאת היא כבר עניין של חודשים.

המצטיין בשורות בארסה היה תיירי הנרי. שני גולים, מעורבות בכל השערים ולצד השערים שכבש גם יכולת קבוצתית מעולה. הוא סידר למסי את המסירה האחרונה לפני המבצע של הארגנטינאי, הוא הכניס כדורי עומק לאטו ומסי, ולא הפסיק להיכנס לאמצע, מתוך הבנה שמהאגפים לא ייצא משהו במשחק הזה. הוא היחיד בהתקפה בארסה שהביא גם שכל למשחק. בלעדיו בארסה לא הייתה כובשת שלושה שערים וגם ההתקפה הייתה נראית רע. הנרי של העונה הוא שחקן הרבה יותר טוב, עם 14 שערים (יותר מכל העונה שעברה), מקום קבוע בהרכב ושיתוף פעולה הרבה יותר טוב עם אטו. הוא התרגל לתפקידו באגף, מביא פריצות מדודות מהאגף, ומתמחה בפריצות איטיות מהאגף. יש לו אחד על אחד מצויין, והוא מנצל אותו כדי לדחוק את המגן לרחבה ולהיכנס לרחבה - עד שהוא מגיע לאפשרות של בעיטה. השליטה שלו בכדור מקשה על היריב להוציא לו את הכדור מהרגל, והנרי מצליח פעם אחרי פעם להיכנס לרחבה עם פריצה לרוחב מהאגף. נראה שהיכולת של ברצלונה העונה השפיעה עליו, אך אתמול הוא הצליח להחזיק לבדו את התקפת ברצלונה והפעם המשפיע היה הוא.

צ'אבי הרננדס הציג יכולת מדהימה בקיץ האחרון ביורו 2008, והיכולת שלו במשך ה-15 המחזורים הראשונים של העונה, אולי טיפה יותר, המשיכה את זה. מאז הוא נעלם. הוא כמעט לא עולה קדימה להתקפה, לא מסכן את השער, ולמרות שיש לו טכניקה פנטסטית וראיית משחק בלתי עצירה - הדברים האלה לא באים לידי ביטוי, ולכן לא מפתיע שברצלונה איבדה חלק גדול מהיצירתיות שלה. עד לפני כמה משחקים היה את צד ימין הנהדר בראשותם של מסי ואלבס שחיפה עליו, אך במשחקים האחרונים הם נחלשו, בעיקר מסי, וברצלונה הפכה לקבוצה שבלונית, שתלויה בחלוצים שלה (אטו והנרי), כדי להוציא במקרה הטוב נקודה. נגד בטיס אטו הצלי אותה בדרך ל-2-2 עם צמד, אתמול הנרי היה היחיד ששיחק בהתקפת ברצלונה, וגם נגד ליון הנרי הציל אותה. צ'אבי הוא הברומטר של ברצלונה, והשחקן הכי חשוב במערך הקבוצתי, וכדי לחזור ליכולת של סביבת נובמר-דצמבר היא חייבת את צ'אבי בעניינים. יותר מדי זמן במהלך המחצית הראשונה אתמול הבלמים הניעו את הכדור - ולא מרכז השדה. צ'אבי לא הורגש, לא ריווח את המשחק, עד הדקה ה-35 כמעט לא נגע בכדור, וגם כשהתעורר הסתפק בכדורי עומק מסוכנים ובמסירות מצויינות (ראיית משחק אמרנו?) - ולא עלה בעצמו קדימה.

לא יהיה הוגן לרדת על מסי, מאחר והיכולת שלו ב-20 המחזורים הראשונים הייתה כזאת שאף שחקן בעולם כיום לא יכול להציג, וגם לו יש תקופות לא טובות; במשחקים האחרונים הוא נוטה להיעלם באגף. אתמול הפריצות שלו מהצדדים, שיתוף הפעולה עם אלבס והמהלכים שהוא מייצר היו קריטיים, אבל הם לא הגיעו - וגם כשהם הגיעו הם היו מהאמצע, ולא היוו פתרון למשחק האגפים החלש.

סמואל אטו נעלם אתמול. נראה שהכניסה של הנרי לאמצע ולעיתים גם של מסי דחקה אותו הצידה, ורק כשבארסה התגוננה באופן קבוע במחצית השנייה הוא נשאר לבדו בהתקפה וכשהגיעו כדורים לסביבתו הוא ייצר מצבים ספורים, אך במשך כמעט כל המשחק לא הורגש. בניגוד להנרי, לאטו אין את היכולת לייצר לעצמו שערים, ולכן הוא תלוי בשחקנים שסביבתו, וברגע שהכוכבים של הקבוצה לא מתפקדים - הרבה יותר קשה לו. נגד בטיס הוא הציל את הקבוצה, ונגד אספניול הוא כל הזמן ניסה לייצר מצבים מהצדדים, אבל זה ממש לא בא לו טבעי. אטו צריך להיות במרכז העניינים ברחבה, ולשמש על תקן החולייה האחרונה בהתקפה, אבל כשהוא לא מקבל כדורים מאף אחד חוץ מהנרי פה ושם הוא נאלץ לבוא אחורה ולעשות דברים שמקשים עליו. אתמול כבר ראינו מה קורה שברצלונה כמעט לא תוקפת ומגיעה רק למצבים בודדים ולא מחזיקה כדור באופן קבוע, ולא תוקפת ברוב הדקות- אטו פשוט נעלם.

אריק אבידל רושם עונה רעה. אחרי עונת בכורה טובה בבארסה בעונה שעברה, הוא עובר העונה פציעות (כולל פציעה ארוכה שהשביתה אותו להרבה זמן), וכשהוא משחק הוא לא מוצא את עצמו. הוא עולה הרבה פחות, וייתכן שהשיפור ביכולת של הנרי העונה באה על חשבונו. אותו השחקן שבעבר היה מחזיק לעיתים את הצד השמאלי של ברצלונה, עולה בלי הפסקה, רץ, מניע את הכדור ומגבה את ההתקפה הרבה פחות אקטיבי העונה. הוא נפצע נגד אספניול ואתמול החליף אותו סילוויניו, שלא הותיר תשובה ברורה לשאלה: עד כמה אבידל היה חסר? חור נוראי שלו בתחילת המשחק כמעט הוביל לגול של אגווארו, אך מאותו הרגע הוא הפעילה לחץ חזק בצד השמאלי, וגם ההגבהות של אתלטיקו באו מהצד השמאלי שלה והימני של בארסה, ופחות מהאגף של סילוויניו, אולם אין ספק שהיה חסר נוכחות של מגן שיצטרף מאחור. שני המגנים של בארסה אתמול, אלבס וסילוויניו, היו חלשים, וברגע שהם לא מצטרפים להתקפה - אין בכלל הצטרפות להתקפה.

מה קורה לויקטור ואלדס? השוער של ברצלונה שוב היה אשם בגול; אחרי שהוא סידר לאיבן דה לה פניה מאספניול גול בגלל הרחקה איומה של השוער והיה אשם בשער של ז'וניניו מליון, אתמול הוא יצא מהשער בלי הפסקה. נכון, השער הראשון של פורלאן לא היה צפוי, ונראה שגם אם ואלדס היה עומד בשער הוא לא היה מונע את הגול הזה, אבל המבחן של שוער זה להיות סבלני וגם בדקות שאין עלייך לחץ להיות מוכן ולא לצאת מהשער - ו-ואלדס נכשל במבחן הזה; ואלדס הוא אשם העיקרי בהידרדרות של ההגנה של ברצלונה. בשורה התחתונה, הוא ספג אתמול יותר גולים מאשר הכמות שהוא הציל.

הפער מריאל עומד רק על 4 נקודות, וברצלונה חייבת לעשות שינוי פסיכולוגי קודם כל; השחקנים צריכים לחשוב איך לנצל בצורה יעילה, ולא לחשוב על הצגות; להתחיל לחשוב כמו קבוצה שאסור לה לאבד נקודות ונמצאת במאבק על הכתר, ולא כמו קבוצה שהכל הולך לה בקלות. השחקנים של ברצלונה לא היו רגילים למשחקים של נגמרים בניצחון של הקבוצה, וברגע שהיכולת נחלשה והקבוצה איבדה נקודות - היא לא ידעה איך לצאת מזה. השחקנים חייבים לעשות קודם כל סוויץ' בראש, כי הסגל של ברצלונה הוא החזק בליגה. כדי שזה יהיה רק תקופה לא טובה וברצלונה תשלוט בליגה (למרות שברור שיתרון של 10 נקודות ומעלה לא יחזור כ"כ מהר), השחקנים חייבים לעשות קודם כל שינוי בחשיבה. וכמובן, לעבוד קודם כל על ההגנה. על פפ יש אחריות להחזיר את צ'אבי לעניינים, את ואלדס ואת משחק ההגנה בכלל - וברגע שזה יקרה, ההתקפה תהיה רגועה יותר. אם צ'אבי יהיה יותר אקטיבי, אין בכלל ספק שזה ישפיע על כל הקבוצה, וגם על מסי. הוא השחקן הכי חשוב בקבוצה, והוא חייב לגעת יותר בכדור ולשלוט בקצב המשחק, מה שלא קורה כבר יותר מדי זמן; השחקנים של ברצלונה חסרי ביטחון, ורואים את זה עליהם - וחשוב שהם יבינו מחדש שהאליפות תלויה בהם. בסופו של דבר, ניצחון אחד יכול לשנות לחלוטין את המגמה ולהחזיר את ברצלונה לעניינים. ניצחון אחד והביטחון ירקיע שחקים.

אתלטיקו מדריד:

למרות שהניצחון, אתלטיקו צריכה לדאוג; ההגנה (ספגה העונה 38 שערים) רכה ביותר; מסי חגג אתמול בסוף המחצית הראשונה, וכל הגנה בעולם יכול להתבייש שככה שחקן חוגג עליה. הוא פשוט עבר שם, והם כמו קונוסים פחדו לגעת בו; מעבר לכך, ניתן לראות חוסר תיאום בהגנה, שהתבטא בבלבול. לדוגמא, בדקות הסיום השוער ליאו פרנקו יצא החוצה מהשער כדי להגיע לכדור - אך הבלם שלו לא השאיר לו את הכדור והרחיק אותו לפניו; בדקה השלישית שחקן הגנה של אתלטיקו לא הבין מה קורה מסביבו והותיר את אטו מול פרנקו; וגם הגולים ביו באשמת ההגנה: הגול הראשון אולי לא היה עציר בכל מקרה, אך לא ברור  מה עשה ליאו פרנקו מחוץ לשער; בשער השני ההגנה פשוט נתנה למסי לעבור, מה שקרה אחרי זה עוד פעם, ורק סיומת רעה של הקיצוני הארגנטינאי מנעה מהאורחים לכבוש את השלישי; ובשער השלישי של בארסה, גודיונסן הצליח לשבור את מלכודת הנבדל, לברוח להגנה, ולסדר שער להנרי החשוף.

גם מרכז השדה היה חלש במחצית הראשונה, ואיפשר לפויול להכניס כדור לעומק בלי שום חסימה, ופה האחריות היא על ראול גארסיה; רק במחצית השנייה ראינו שיפור, בזכות לחץ חזק וריווח נכון של המשחק לשחקני האגף.

האגפים של אתלטיקו נראו טוב לאורך כל המשחק; סימאו החזיק את הצד השמאלי, סחט עבירות מסוכנות, עשה הגנה והתקפה ורוב ההגבהות לרחבה הגיעו מהצד שלו; בעוד מרכז השדה לא תיפקד במשך מחצית שלמה, האגפים היו טובים לאורך כל המשחק. אתלטיקו סחטה משם כדורים חופשיים, וכמעט כל הניסיונות שלה הגיעו מהגבהה או ממסירה מהאגף לחלוצים.

החלוצים היוו את ההבדל אתמול עבור אתלטיקו; ההגנה של ברצלונה לא הייתה יותר גרועה, אבל ההתקפה של אתלטיקו הייתה הרבה יותר טובה. פורלאן כבש העונה 17 שערים, אגווארו הוסיף עוד 12 - כלומר, החלוצים מחזיקים את הקבוצה העונה. פורלאן היה פחות מעורב מאגווארו, שגם כשלא הגיע להזדמנויות הוא היה המטרה של ההתקפה והיה מעורב כמעט בכל התקפה, אך היה יעיל יותר וניצל טוב יותר את ההזדמנויות שלו. כמעט כל פעם שהוא נגע בכדור זה נגמר במהלך משמעותי עבור המארחים. הוא בא הרבה אחורה לקישור בחצי הראשון ע"מ להיות בסביבת הכדור, אך ידע תמיד לחזור להתקפה. הוא כבש שני שערים, כשבלי הראשון שביניהם ברצלונה הייתה מביסה את אתלטיקו. הוא הגיע למשהו כמו 5-6 הזדמנויות כל המשחק - ומתוכם כבש שניים (למרות שאחד מהם מפנדל); אבל למרות זאת, גיבור המשחק הוא קון אגווארו, שרק לפני כמה ימים בנו הבכור נולד וקיבל את השם "ליונל", תנחשו על שמי מי.

במחצית הראשונה לא נתנו לו לזוז, פויול נדבק אליו והיה ברור שברצלונה התכוננה למשחק מולו. אתלטיקו משום מה הלכה רק עליו ולא חיפשה אלטרנטיבות, מה שהוביל לאיבודי כדור של אתלטיקו ובסופו של דבר רק שער אחד במחצית הראשונה. הוא נדחק הצידה וכשלא היה לו מרווח וכשהמשחק היה בעיקר משחק עומק הוא התקשה; במחצית השנייה חלה ירידה משמעותית ביכולת ההגנתית, והחטיפות של אתלטיקו במרכז השדה איפשרו לה לצאת למתפרצות מהירות, וכשזה מגיע למתפרצות ויש הרבה יותר שטחים ריקים - אי אפשר לעצור את קון. הוא הרבה יותר מהיר ממארקז והצליח לעבור אותו בקלות, ובאחת הפעמים נכנס בין שני שחקנים וכמעט כבש. האנרגיות, המהירות, המצבים שהוא ייצר לעצמו ולחבריו עשו את ההבדל. הוא כבש שני שערים, כולל שער הניצחון ופשוט עשה מה שבא לו. ההגנה הטובה בספרד עד לפני כמה שבועות קרסה מול שחקן חלש פיזית, אבל עם מהירות ויכולת אישית בלתי עצירים כשהוא בשיאו. הוא קיבל ביטחון, ואם במחצית הראשונה הוא אומנם זכה לכדורים רבים לכיוונו, אבל קצב המשחק לא התאים לו - במחצית השנייה הוא כבר ייצר בעצמו מצבים. בניגוד לפורלאן הוא יודע לייצר מצבים בעצמו, ובמחצית השנייה אתמול פשוט סחב את אתלטיקו לניצחון. מעבר לכך, ראוי להעריך שחקן שהצליח לעשות סוויץ' תוך זמן קצר, ואחרי מחצית ראשונה לא טובה ולא פשוטה מבחינתו - הוא הצליח לעשות שינוי מהיר וחד ביכולת שלו. ההבדל הוא שבעוד אצל בארסה רק שחקן אחד, הנרי, שיחק בהתקפה - לאגווארו גם הייתה תמיכה אין סופית מצד סימאו, פורלאן והשאר, ופה היה יתרון התקפי ברור לקולצ'נרוס.

אתלטיקו לא הייתה שווה ניצחון אתמול, ובעצם שתי הקבוצות הציגו משחק נרפה שלא מצדיק ניצחון. אתלטיקו הצליחה להתעלות ולנצח, אך זה לא יספיק בהמשך. סביר להניח שאם היה סיבוב שלישי - אז בסיבוב השלישי המשחק לא היו נגמר כך. אתלטיקו קיבלה את ברצלונה כמו שלא תקבל אותה הרבה זמן ולא קיבלה אותה הרבה זמן והצליחה לתת מחצית שנייה נהדרת, בה היא גם שלטה בקצב המשחק, אך ספק רב אם זה נותן הרבה תקוות לאבל רסינו, מאמן הקבוצה. אתלטיקו ניצחה גם בגלל חשיבות המשחק וסביר להניח שאם זאת הייתה אספניול הייתה לה הרבה פחות מוטיווציה. החורים במרכז השדה, ההגנה שהתפוררה מול כדורי העומק של ברצלונה והתלות שהייתה אתמול באגווארו, שהתבטאה במחצית הראשונה, בה כמעט כל הכדורים הלכו אליו, למרות שהייתה עליו לא פעם שמירה כפולה, ועוד שמירה של הבלם הטוב בליגה (ואולי בעולם) - פויול. לאתלטיקו לא היו אלטרנטיבות, ולמרות שהייתה הרבה תמיכה מאחור של האגפים ולחץ חזק בהגנה במחצית השנייה, היא לא הייתה מנצחת בלי המחצית המדהימה של אגווארו, מחצית שמן הסתם הוא לא יצליח לספק בעתיד כל פעם שהוא ירצה. גם אם אתלטיקו היא לא רק אגווארו - המחצית הראשונה הראתה שיש לה תלות גדולה מדי בו.

המשחק:

זה היה משחק שמי שאוהב גולים נהנה, אבל מי שאוהב איכות סבל: הגנות מזעזעות, גולים המבוססים הרבה על טעויות של הסופג, ופחות הברקות של הכובש. זה היה משחק מבולגן, שנראה לעיתים כמו שכונה. שתי הקבוצות שיחקו רע, ואצל שתי הקבוצות לא הייתה כמעט שליטה טקטית. מילא אצל אתלטיקו, שהפעילה קצת את השכל, תיקנה את החורים במרכז ובמחצית השנייה הצליחה לתקוע לחלוטין את המשחק של ברצלונה ולצאת למתפרצות, אולם אצל ברצלונה היה משחק שקוף, שכולו הלך לעומק, כשהבלמים עולים יותר מדי קדימה. נכון שמדובר בקבוצות התקפיות, אך לא יכול להיות שהקבוצה הכי טובה בעולם, שהייתה בכושר מדהים עד לפני לא הרבה זמן, סופגת ארבעה שערים במשחקים. זה משחק שיוצאים ממנו בתחושה שיותר דברים לא עבדו לקבוצות מאשר כן עבדו, ולשתי הקבוצות לא הגיע ניצחון, אבל לאתלטיקו היה אופי בדקות החשובות והיא כן עשתה שינויים בהפסקה, ולכן אם למישהו מגיע ניצחון - זה לה. זה היה משחק מאוד לא מאוזן, עם התקפות טובות (אצל אתלטיקו התקפה מעולה, אצל בארסה התקפה טובה, ופה היה ההבדל; ברצלונה לא תקפה בצורה יציבה וחוץ מהמצבים שייצרה - בקושי תקפה) והגנות מחדירות. בסופו של דבר, כל הגורמים השונים נדבקו במשחק הרע, וגם השופט ביצע שתי טעויות קריטיות כשפסל שער חוקי של ג'וני היינטחה ונתן לאתלטיקו פנדל שלא היה. אז נכון, השריקות היו מאוזנות - אבל שתי הטעויות האלה היו בולטות מאוד וכאלו שהיה אסור לשופט לפספס.