בשבוע שעבר צויינו שני אירועים מרכזיים בתחומי האומה : 40 שנה לפטירתו של לוי אשכול , ו17 שנה למותו של מנחם בגין.

לוי אשכול היה ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל  ושר האוצר בממשלתו השנייה של דוד בן-גוריון. בתפקידו כשר אוצר (בו שירת כאחד עשרה שנה) המשיך את מדיניותו של קודמו בתפקיד אליעזר קפלן (מדיניות כלכלית חדשה)

חשוב לזכור שבשנים אלו הצמיחה הגולמית עלתה ב10% ,והסיוע הנרחב שהתקבל מחוץ לארץ כולל הסכם השילומים הביאו לירידה באבטלה, ולצמיחה במשק. אשכול הצטייר כראש ממשלה אפרורי ומגמגם אשר לא ידע לנאום כפי שמצופה מבעל תפקיד זה.

ב10 ביוני 1964 נחנך המוביל הארצי שהיה פרוייקט חייו של אשכול , אך בנושא הגרעיני קיבל אשכול את העמדה האמריקאנית שיש להאט את הייצור ובכך גרם למורת רוח אצל שמעוטן פרס ופרו"פ ארנסט ברגמן אשר התפטר מתפקידו לאות מחאה. אשכול יזם את העלאת עצמות ז'בוטינסקי וסיים כהונה שלווה.

לאחר הנאום לאומה שנשא אשכול ב28 במאי 1967 וההכנות הסוריות מחד והמצריות מאידך העם התחיל לפקפק במדיניות אשכול (כמו גם אלופי צה"ל שדרשו מינוי שר בטחון במשרה מלאה) ב10 במאי 1967 ממנה אשכול את יו"ר האופוזיציה דאז מנחם בגין לשר בלי תיק וכך דרכיהן נפגשות.

אשכול גילה במעשה זה אחריות לאומית ואומץ לב בכך שראה את טובת המדינה לפני טובתו האישית. הוא הלך לעולמו ב26 בפברואר 1969 .

מנחם בגין היה מפקד האצ"ל , יו"ר תנועת "חירות" והאופוזיציה בשנת 1977 נבחר לתפקיד ראש ממשלת ישראל כאשר ניצח את המערך בראשות שמעון פרס. הוא ידוע בכושדר הרטורי האדיר שלו שהלהיב המונים בכיכרות וכן בזכות החלת מבצע "תמוז" הפצצת הכור "אוסיראק" בעיראק,וכן בזכות חתימת הסכם השלום עם מצרים.

אבל שמו גם נזכר בהרחבת התנחלויות ביהודה ושומרון, מבצע של"ג הבעייתי , ותמיכה בהחלת השוק החופשי אשר הביאה למיטוט המשק. בגין נפטר ב28 בפברואר 1992 וזכור בעיקר בשל היותו איש צנוע שהובל בידי אנשי הצבא ולא הותיר אחריו שום מורשת.

(תמונות: אתר ויקיפדיה העברית)