מנצ'סטר יונייטד ואינטר נפגשו אתמול (רביעי) במסגרת גומלין שמינית גמר ליגת האלופות, אחרי 0-0 במשחק הראשון.

היונייטד פתחו טוב, ושיחקו על מסירות לרונאלדו בימין. זה השתלם: בדקה הרביעית הוא סחט קרן, אותה הרים ראיין גיגס. נמניה וידיץ' הסתנן וקבע 1-0 מהיר לשדים האדומים. מנצ'סטר הורידה את הקצב, אך שלטה בקצב המשחק והחזיקה בכדור רוב הזמן. אחרי כ-25 דקות רעות, אינטר מעט התעוררה, שלחה יותר שחקנים קדימה והגיע למספר הזדמנויות - אך לא באופן מספק לקבוצה שחייבת שער - זלטאן לא קיבל מספיק עזרה בחוד וסטאנקוביץ' לא הגיע למשחק, כשההזדמנויות של אינטר מגיעות בעיקר ממתפרצות. במחצית 1-0 מוצדק למנצ'סטר.

אינטר שלחה את באלוטלי למרכז וקיבלה ממנו הזדמנות מהירה, אך סגירה איומה בהגנה הותירה את כריסטיאנו רונאלדו לבדו ברחבה, אחרי מהלך מצויין של גיגס-סקולס-רוני. רונאלדו נגח את ההרמה של רוני, ובדקה ה-49 2-0, שמעמיד את היונייטד רגל וחצי ברבע גמר ליגת האלופות. אינטר ניסתה לייצר הזדמנויות, אך בעיקר בעטה בעיטות ייאוש; זלטאן איברהימוביץ' התעייף ונחלש, ודווקא היונייטד שיחקה טוב יותר והניעה את הכדור קרוב לרחבת אינטר, המשיכה לשחק בסבלנות - אך הצליחה גם לייצר מספר הזדמנויות מהירות. בסיום 2-0 ליונייטד שעולה לשלב הבא. חלום התואר המחומש בחיים. אינטר? גם העונה היא תסתפק באליפות איטליה. 

מנצ'סטר יונייטד:

היונייטד פתחו טוב את המשחק, ופתחו במהירות, והשער המוקדם של וידיץ' היה בדיוק מה שהם היו צריכים - זה נתן להם את היתרון והעביר את הלחץ לאינטר. היונייטד הרשתה לעצמה אחרי השער להוריד את הקצב, מתוך ידיעה שהמשחק בידיים שלה והיא לא זאת שצריכה ללחוץ, והצליחה לשלוט במשחק, לרווח אותו ולשחק משחק קבוצתי מסודר. היונייטד שלטו באחוזי אחזקה בכדור ובמקום שאינטר תחזיק את הכדור ותלחץ בהתקפה - היא עשתה הגנה ונאלצה לרדוף אחרי המארחים. גם השיפור הקל אצל אינטר ברבע השעה-עשרים הדקות האחרונות של המחצית הראשונה לא מנע מהגנת מנצ'סטר להמשיך את המשחק המצויין שלה. ההגנה החזיקה בכדור מאחור, עם עזרה של המגינים, שנכנסו מהצדדים. מנצ'סטר שלטה בהגנה ובמרכז השדה ובעצם הקשתה על שחקני אינטר לעור באמצע לזלטאן.

השער של רונאלדו טרף את הקלפים של הנראזורי ובעצם היה מי שמנצ'סטר הייתה צריכה כ"כ: שער שיגמור את הסיפור וייתן להם יתרון יציב. משם היונייטד התגוננה יותר - אך עדיין הייתה לא פחות מסוכנת מאינטר, והצליחה פעם אחרי פעם להניע את הכדור מסביב לרחבה של אינטר. אבל הכי חשוב זה שההגנה של היונייטד שמרה על רשת נקייה, לאינטר היה חסר את הגול שיפתח את המשחק - ובסיום 2-0. מנצ'סטר עולה, ובצדק.

החולייה הכי טובה של היונייטד אתמול הייתה, כמובן, ההגנה; אותה הגנה שחטפה העונה 12 שערים, הכי מעט בליגות הבכירות באירופה, אותה הגנה שכמעט ואי אפשר להתמודד איתה - לא במשחק הגובה (פרדיננד ו-ואן דר סאר גבוהים מאוד), לא על הקרקע (וידיץ'), וכל זה עם קישור אחורי יעיל. בלמי היונייטד הרחיקו כל כדור שהגיע לעברם, ושמרו טוב על איברהימוביץ'. הם מנעו מאינטר לייצר מספיק הזדמנויות במחצית הראשונה, והנעת הכדור הרגועה והאחראית של שחקני ההגנה במחצית הראשונה הייתה מרשימה מאוד; מעבר לכך, הם קיבלו עזרה רבה מהמגנים - אברה, שעזר בהנעת הכדור ושיתף פעולה עם הרבה מסירות עם שחקני ההגנה, ובעיקר אושיי, ששיחק כמו בלם נוסף - באותו קו עם הבלמים ועם הרבה עזרה באמצע. ליונייטד יש בלמים פיזיים מאוד - וברגע ש"איברה" נמצא לבדו מולם - גם הוא לא יכול לסחוב את אינטר לשלב הבא.

הנעת כדור של הבלמים זה דבר שיכול מאוד לעזור למשחק הקבוצתי - קבוצה שמחזיקה הרבה בכדור, כמו מנצ'סטר אתמול, צריכה עזרה של בלמים כדי להוריד לחץ ממרכז השדה, וכי ברגע שהבלמים משתתפים בהנעת הכדור זה מצריך את היריבה לרדוף הרבה יותר אחרי הנעת הכדור שלך - כי כשאתה מרכז את הנעת הכדור רק אצל הקשרים - הרבה יותר קל לשמור עליהם. במנצ'סטר ראינו אתמול הנעת כדור רבה של הבלמים במחצית הראשונה (במחצית השנייה אינטר החזיקה יותר בכדור, הבלמים חזרו אחורה וכמובן כמעט לא החזיקו את הכדור).

גם מרכז השדה הרשים: פול סקולס, בגיל 35, מציג יכולת מדהימה. הנעת הכדור שלו מצד לצד אילצה עוד יותר את שחקני אינטר לרדוף אחרי היונייטד; מייקל קאריק לא היה מעורב, אבל זה כי הוא שחקן של העבודה האפורה. בסופו של דבר, הסטטיסטיקה הראתה שכמעט כל מסירה שלו הגיעה ליעדה; צריך גם לזכור שבלי השקט שלו מאחורה - סקולס לא היה יכול לשחק בחופשיות, והתפקיד של קאריק היה בעיקר לחפות מאחור ולתת שקט. הרבה עבודה לא הייתה לו, בעיקר בגלל שמנצ'סטר החזיקה את הכדור רוב הזמן ומרכז השדה של אינטר לא הראה כלום מבחינה התקפית. בסופו של דבר, משחק האגפים תלוי מאוד במרכז השדה - כדי לרווח את המשחק ולשחק על הצדדים צריך מרכז שדה טוב, שיניע את המשחק וייתן כדורים לצדדים. בלי המסירות של סקולס לא היה משחק התקפי ליונייטד - מרכז השדה של היונייטד בנה את כל ההזדמנויות. מנצ'סטר שיחקה על ריווח המשחק - ובלי היכולת של מרכז השדה היונייטד לא הייתה מצליחה להחזיק בכדור כ-55% מהזמן.

במחצית הראשונה מנצ'סטר החזיקה בכדור ולכן הבלמים קיבלו הזדמנות להניע את הכדור, אך לעומת זאת במחצית השנייה, אחרי ה-2-0, מנצ'סטר ויתרה סופית וירדה להגנה; כשהיא הניעה את הכדור היא בעיקר הניעה אותו קרוב יותר לשער של אינטר - סקולס עלה יותר קדימה בלי כדור ומנצ'סטר שלחה הרבה שחקנים שהקיפו את רחבת אינטר. גם כשאינטר הגיעה ליותר הזדמנויות - מנצ'סטר ידעה מצד אחד למנוע מאינטר לכבוש, ומהצד השני להמשיך להניע את הכדור מצד לצד כשהכדור אצלה.

מנצ'סטר שלטה בקצב המשחק לאורך כולו: היא הצליחה ליצור קצב איטי ומסודר. העמידה של השחקנים על המגרש הייתה נהדרת, נראה שהשחקנים מתואמים ויודעים להניע כדור מצד לצד. ברגע שאתה מחזיק הרבה בכדור ומניע אותו דרך הרבה שחקנים - הרבה יותר קל לשלוט בקצב המשחק.

היונייטד פתחו בצורה קטלנית את המחציות, וזה עשה את ההבדל: השער של וידיץ' נתן ליונייטד יתרון מוקדם, אחרי גול אליו אינטר לא הייתה מוכנה. מאותו הרגע המשחק היה בידיים של היונייטד; השער המהיר של רונאלדו, 4 דקות מפתיחת המחצית השנייה, דאג לבסס את היתרון של מנצ'סטר ובעצם כמעט גמר את הסיפור. אינטר שילמה מחיר יקר שלא הצליחה לעבור בשלום את הדקות הראשונות של המחציות, ובעיקר במחצית הראשונה.

פרגוסון פתח בהרכב כמעט הכי חזק של היונייטד. לדעתי, ג'ון אושיי הוא אוברייטד ועדיף לשחק באגף שלו בד"כ עם נוויל, ואם לא אז אם רפאל, בעיקר בגלל שאושיי איטי ואין לו את היכולות ההתקפיות שצריך מגן, אבל יש יתרון לשחק איתו: הוא שחקן הגנה טוב, הוא חזק פיזית מכל מגן אחר בקבוצה ועזר הרבה בשמירה על זלטאן. חוץ מזה, זה היה ההרכב החזק של האדומים למשחק כזה: במשחק נוק אאוט מכריע ברור שעדיף לשחק עם השועלים סקולס וגיגס מאשר עם פארק ופלטשר.

שוב ראינו איזה קבוצה מאומנת היונייטד, ששלטה בקצב המשחק, ובהחלט היה אפשר לראות שפרגי לקח את המשחק ברצינות והצליח להעמיד משחק טקטי מצויין. במחצית לא נעשה שינוי, ובעצם החילופים של היונייטד במחצית השנייה (אנדרסון במקום סקולס, פארק במקום רוני) היו חילופי גארבג'. מבחינת ניהול המשחק פרגוסון הוא לא מאמן יוצא דופן ולעיתים נראה שהוא סומך יותר מדי על ההרכב המקורי שלו - אך ההכנה שלו למשחקים מראה פעם אחרי פעם מי המאמן הטוב בעולם. צריך גם לזקוף לזכותו את העמידה המסודרת והמתואמת כ"כ של שחקני היונייטד על המגרש אתמול - הם שיחקו בפערים גדולים יחסית, שאפשרו ליונייטד להניע מצד לצד את הכדור ולהשתמש בכל הכלים ההתקפיים שלהם.

איש המשחק אצל היונייטד היה ווין רוני. הוא פתח במרכז, אך בהמשך פרגי העביר אותו לשמאל (ובסיום פרגוסון גם דיבר על העברתו של רוני שמאלה) ונתן לרונאלדו יותר חופש. למרות זאת, במקרה הזה רונאלדו היה הנפגע הראשי (ועל כך בהמשך); בכל מקרה, רוני עשה המון תנועה ללא כדור, אך גם אם הכדור ייצר כמה כדרורים טובים, והצליח פעם אחרי פעם לייצר לעצמו ולאחרים מצבים. הוא הציג משחק קבוצתי פנטסטי, ובמחצית הראשונה הוא השאיר לשחקנים שלידו כדור אחר כדור, כשבאחד המקרים הוא הכניס כדור עומק גדול לאושיי הותיר אותו מול סזאר; לא מפתיע שבסופו של דבר רוני גם בישל את השער השני, כשהגיע מול שחקן אינטר, עשה כמה הטעיות עם הכדור והרים כדור טוב מאוד לרונאלדו, בדרך לשער השני.

רוני היה השחקן הכי דומיננטי במשחק של היונייטד, והצליח גם לייצר 4-5 מצבים טובים לשותפיו וגם בעצמו לעשות הטעויות וטובות ולייצר לעצמו מצבים מסוכנים. רוני בעונה בינונית (וגם המספרים שלו מבחינת בישולים פחות טובים - אם בעונה שעברה היו לו 9 בישולים, השנה הוא ירד ל-4), אולי בגלל שהבאתו של ברבאטוב מעט דחקה אותו הצידה, אך אתמול הוא היה השחקן הכי טוב של היונייטד.

כריסטיאנו רונאלדו פתח טוב וסחט את הקרן שהובילה לשער הראשון של וידיץ'. בהמשך, אחרי שמנצ'סטר האטה את המשחק וההגנה של אינטר התרכזה בו, הוא נחלש, והמעבר של גיגס לימין, עליו דובר קודם לכן, אילץ אותו לשחק במרכז - למרות שרונאלדו הוא שחקן קו מובהק, ומשם הוא צריך לייצר את הדריבלים שלו; את המחצית השנייה הוא התחיל נהדר - אחרי שכבש בנגיחה (מעבר כל הוא גם נוגח טוב, וכבש העונה כמה שערים חשובים עם הראש). לאט לאט הוא השתפר, נתן יותר מהלכים אישיים ונראה שהביטחון חזר אליו. רונאלדו של השנה הרבה פחות אימתני, פחות מפחיד, וגם כובש פחות באופן משמעותי (בשנה שעברה כבש 31 שערים ב-38 מחזורי הליגה, השנה אחרי המחזור ה-28 יש לו רק 12 גולים), אך הוא קבוצתי יותר - את כמות הבישולים שהייתה לו בכל העונה שעברה הוא עשה ב-10 מחזורים פחות, ומעבר לכך - נראה שהוא פשוט הפך לחלק, קריטי אומנם, בתוך חולייה ומערך אחד גדול. הוא נותר השחקן הכי טוב של הקבוצה, אך אם בעונה שעברה היה אפשר לומר שההתקפה של היונייטד טובה בעיקר בגללו - השנה החלוקה הקבוצתית בהתקפה מאוזנת בהרבה.

רונאלדו מציג יכולת טובה בד"כ. זה יעלה לו בתואר שחקן השנה (בעצם, אף אחד לא יכול לקחת את התואר הזה - הוא כבר שמור לליאו מסי מבארסה), אך רונאלדו מוכיח על המגרש שהוא לא רק שחקן עם כישרון שהוא פשוט מנצל אותו - אלא גם יכול להיות שחקן קבוצתי יותר ורגוע יותר. ועדיין, בסופו של דבר בלי היכולת האישית, המהירות עם הכדור והדריבל הקטלני של רונאלדו מנצ'סטר לא הייתה כזאת קבוצה גדולה, והשערים החשובים שהוא כבש (כמו אתמול, נגד צ'לסי ובעוד כמה משחקים) עשו את ההבדל לא פעם.

פול סקולס היה גדול, כרגיל. הנעת הכדור מצד לצד, המשחק הסבלני - כל אלה היו מנת חלקו; הוא בנה את ההתקפות של היונייטד ובעצם סידר את המשחק. בלי המסירה הטובה, הטאץ' הטוב בכדור, קור הרוח והניסיון - מנצ'סטר לא הייתה שולטת במשחק. פה ושם הוא היה יומרני מדי ושלח כמה כדורי עומק מיותרים, אך בסה"כ עשה עבודה מצויינת ובמחצית השנייה גם עלה יותר קדימה להתקפה, היה מעורב בשער השני והתחיל להניע את הכדור קרוב יותר לשער של אינטר. סקולס לא משחק באופן קבוע, אך נמצא כשצריך אותו ושומר על יציבות גם בגילו המופלג.

דימיטאר ברבאטוב היה השחקן הכי חלש אתמול ביונייטד. נכון, במחצית השנייה היונייטד יותר התגוננה - אך בסה"כ הגיעה למצב לשער 17 פעמים (מתוכם 8 כדורים גם הלכו למסגרת), ולברבאטוב היו מספיק הזדמנויות להוכיח את עצמו, אך הוא נעלם ולא חיפש את המצבים. הוא הגיע להזדמנות אחת טובה, אותה הוא בזבז. ברבאטוב אומנם בישל 8 גולים, אך כבש רק 8, ובהתחשב לכך שהביאו אותו כי חיפשו חלוץ מטרה אמיתי וידעו שעצם הבאתו מזיזים הצידה את רוני ובעיקר טבס - זה לא מספיק. ברבאטוב מציג יכולת חלשה השנה, ושוב מוכח שלא היה מקום לצרף אותו לקבוצה. לדעתי, מנצ'סטר צריכה בקיץ הקרוב לעשות מאמצים להשאיר את טבס, לשחרר את ברבאטוב ולצרף במקומו חלוץ מחליף טוב, שיכול לעלות מהספסל ולעשות שינוי.

פטריס אברה עשה אתמול פחות תנועה בלי הכדור, אך עזר הרבה בהנעת הכדור, בציפוף מרכז ההגנה, הניע הרבה את הכדור - ובניגוד לבד"כ שיחק לרוחב, עם הפנים למרכז השדה - ולא לעומק, בגלל שמנצ'סטר שיחקה לרוחב אתמול והניעה את הכדור לרוחב. כמעט לא היו לו פריצות לעומק המבוססות על מהירות, אבל לעומת זאת ראינו אברה מסודר יותר. היו לו תפקיד חשוב בריווח המשחק - בגלל שרוני, ששיחק ברוב הדקות בשמאל, נכנס הרבה למרכז - היה צריך מישהו שיעזור בהעברות הכדורים שמאלה ויעלה להתקפה באגף הזה, ואברה עשה את זה.

חלום חמשת התארים של מנצ'סטר חי וקיים, ולמרות שבשלב הבתים לא הרשימה ולא הצליחה לחזור מסן סירו עם שער חוץ - מנצ'סטר התעלתה במשחק הכי חשוב שהיה לה עד כה העונה. השבוע החשוב הזה של השדים האדומים, שהתחיל במשחק המכריע נגד אינטר וייגמר במשחק נגד ליברפול בליגה, התחיל טוב - ואם בשבת הוא גם ייגמר בניצחון נוסף, אפשר לחתום כבר את תמונת האליפות באנגליה. באירופה זה יהיה קשה יותר, אך בהתחשב לכך שהיונייטד רחוקה שלושה שלבים מעוד זכייה בליגת האלופות ושני שלבים מזכייה גם בגביע - אפשר לצפות מהיונייטד העונה אולי לא לחמישה תארים, אך לקוואדרפל מדהים (גביע העולם לקבוצות, גביע הליגה, הליגה האנגלית ואירופה/הגביע האנגלי) יש מה לצפות. היונייטד הוכיחו שוב שאין קבוצה עם ההגנה והיעילות שלהם והצליחו לעבור את הקבוצה הכי קשה שהיא פגשה העונה בינתיים. מי חזקה יותר? יש עוד אחת, קוראים לה ברצלונה - והיא כרגע המוקש הכי גדול של היונייטד בעונה הזאת.

אינטר:

אינטר פתחה רע, והשער המהיר של וידיץ' נתן שליטה מהירה במשחק ליונייטד. אינטר לא נלחמה מספיק על המגרש ורק אחרי כ-25 דקות התחילה לחשוב על אחזקה בכדור. מנצ'סטר הניעה מצד לצד, ואינטר התרכזה בעיקר בהתגוננות. מרכז השדה של אינטר הוא הגנתי, והתקפית לא היה לו מה להציע. מעבר לכך, בשמאל באלוטלי נשאר באגף, בימין היה חסר קשר ימני שיעשה את העבודה - ובסה"כ זלטאן הענק נשאר לבדו בחוד. לא מספיק הזדמנויות לאינטר במחצית הראשונה, גם המצבים היו במתפרצות ולא בלחץ קבוצתי ובלחץ ברור ויציב.

במחצית השנייה אינטר הגיעה בעיקר למצבי ייאוש. היא הגיעה לכמה הזדמנויות טובות במחצית השנייה, אך השער של רונאלדו בדקה ה-49 גמר מבחינתה את העונה האירופית, ולאינטר נותר בעיקר להאשים את עצמה שלא התעוררה לפני כן.

 אינטר הודחה גם בגלל שלא ידעה לעבור את הדקות הראשונות של המחציות. בשתי המחציות היא חטפה שערים מהירים, למרות שאם הייתה מחזיקה מעמד עוד כמה דקות בכל מחצית - הקבוצות היו מתרגלות לתוצאה וליונייטד היה הרבה יותר קשה לכבוש. אינטר לא עלתה טוב מחדר ההלבשה, ואחרי זה מחצית שלמה נאלצה לנסות לתקן, אך במחצית השנייה זה כבר היה מאוחר מדי.

מה שצריך לאכזב את אינטר זה בעיקר משחק ההגנה - אינטר חטפה שני שערים מהיונייטד, כשבשער השני רונאלדו נכנס בקלות לרחבה בלי התנגדות של הבלמים; מעבר לכך, גם אושיי וברבאטוב הגיעו למצבים גדולים בלי שום סגירה, ורק יום טוב של ז'וליו סזאר מנע ממנצ'סטר לכבוש עוד שער לפחות במקרים הללו. ההגנה של אינטר, שנחשבת לחלק החזק שלה בד"כ, פשוט התפוררה, ופעם אחרי פעם וויין רוני הצליח לחגוג עליה. ככה אי אפשר לעלות לרבע הגמר.

מרכז השדה היה סביר, אך לאינטר אין פתרון התקפי במרכז השדה. קמביאסו הוא קשר אחורי ולא כזה שבונה מהלכים, כנ"ל ויירה. לאינטר לא היה פליימייקר כמו סקולס שיבנה את ההתקפות שלה, וגם דז'אן סטאנקוביץ' הוא לא הפתרון, ובטח לא מס' 10 אמיתי, כמו שהוא תופקד. מנצ'סטר שלטה במרכז השדה, וכל כדור שהגיע לסקולס גם המשיך הלאה לעומק או לרוחב. במקום לתקוף ולשלוט במרכז השדה - אינטר נאלצה לרדוף אחרי הקישור של היונייטד.

לא ברור למה באלוטלי שיחק בשמאל במחצית הראשונה: לאינטר היה חסר בדחיפות חלוץ שני שיעזור לזלטאן ולא שחקן מהאגף. מול הבלמים של היונייטד זלטאן לא מספיק.  לא ברור למה מוריניו לא פתח עם אדריאנו במרכז (במקום ויירה, שלא היה צריך אותו בקישור; חרף הניסיון שלו, קמביאסו נתן מספיק אגרסיביות וכוח בקישור האחורי.

במחצית השנייה ראינו שיפור מהבחינה הזאת אצל אינטר - באלוטלי נכנס לאמצע והכנסתו של אדריאנו חיזקה את המרכז של הנראזורי (למרות שהוא עצמו לא הרשים אתמול). ובכל זאת, בדקות בהן המשחק עוד היה פתוח - לא הייתה מספיק עזרה במרכז.

עוד סיבה שמנצ'סטר ניצחה את אינטר היא שהיונייטד ניצחה דווקא בדרך אינטרית - משחק הראש. שתי הגבהות של היונייטד הובילו לשני השערים עם הראש, למרות שדווקא אינטר, בראשות זלטאן, מתמחה במשחק של הרמות. ברגע שאינטר לא הגיעה למספיק הזדמנויות מסוכנות עם הראש (מצב אחד במחצית הראשונה, במחצית השנייה חצי הזדמנות בהגבהה) והיונייטד הכניסה עם הראש - אינטר איבדה את היתרונות שלה.

מוריניו לא ניהל טוב את המשחק, ולא ברור למה הוא הכניס אחרי ההפסקה עוד קשר מרכזי-שמאלי (סלי עלי מונטארי) - ולא את אדריאנו, שבכלל היה צריך לפתוח. הוא היה צריך להעז יותר ולשחק עם עוד חלוץ במחצית הראשונה. מעבר לכך, למוריניו יש חלק בכך שאינטר בקושי החזיקה כדורים במחצית הראשונה ולא יצאה לשום הזדמנות מסודרת. כשהמצבים שלך הם ממתפרצת או מכדור חופשי זה יפה, אך כשרק אלה המצבים שלך זה הברקות ולא משהו מתוכנן. בסופו של דבר, מנצ'סטר שלטה במשחק, ובמקום שאינטר תחפש את השער ואת השוויון - דווקא היונייטד הגיעה ליותר מצבים במחצית הראשונה, למרות שהיא לא הייתה צריכה את השער. בשורה התחתונה, פרגוסון הביס טקטית את מוריניו.

מעבר לכך, אינטר לא נראתה כמו קבוצה שנלחמת על העונה האירופית שלה. במקום שבמחצית השנייה היא תישלח את כל הכלים קדימה ותלחץ חזק - נוצרה תחושה שאינטר לא באמת מאמינה בסיכויים שלה. שער אחד היה יכול לפתוח את המשחק ולהרים לשחקים את הביטחון של הנראזורי, אך הוא לא הגיע והתוצאה נשמר על כנה. בסופו של דבר, אינטר הייתה צריכה להעז יותר ולחפש את השער כשעוד היה 1-0. לא ברור מה היה לאינטר להפסיד, היא כבר הייתה בפיגור, אך במשך כמעט כל החצי הראשון היא התגוננה, וכשהיא הגיעה למצבים טובים - זה היה מאוחר מדי ובטח שלא מספיק. צריך לציין שההתקפה של אינטר לא הייתה רעה, היא קיבלה את איברהימוביץ' ביום טוב מאוד ובמחצית השנייה היא ייצרה לא מעט הזדמנויות - הבעיה היא שיותר מדי דקות, בעיקר במחצית הראשונה, אינטר לא תקפה מספיק ולא הבינה שאין לה ברירה והיא חייבת ללחוץ בכל הכוח בהתקפה - ואז ברור שלא קיבלנו משהו מההתקפה שלה. זה לא אומר שההתקפה הייתה חלשה, ובאמת היו כמה דקות במחצית הראשונה שקיבלנו את באלוטלי, מאייקון ועוד כמה שחקנים בהתקפת אינטר. 

זלטאן איברהימוביץ' היה מצויין במחצית הראשונה. כל כדור אורך גבוה שנשלח לכיוונו נעצר על ידו; כלומר, בד"כ כמעט כל כדור אורך שנשלח לחלוצים הולך לאיבוד, אך אין כמעט אף שחקן בעולם שיודע להשתלט על כדורי אורך כמוהו. הרגליים הארוכות, יכולת ההשתלטות - כל אלה בולטים במשחק שלו. במחצית הראשונה נשלחו המון כדורי אורך, וכולם היו הולכים לאיבוד אלמלא זלטאן - הוא עצר את הכדורים והוריד לשחקנים שלידו. למרות שאף אחד במחצית הראשונה לא עזר לו בחוד, הוא הצליח לעצור את הכדורים והגיע לשתי הזדמנויות מצויינות במחצית הראשונה. במחצית הראשונה אינטר שיחקה קרוב יותר לשער שלה, ולכן בחצי שלה מנצ'סטר היו יותר שטחים ריקים, וזלטאן היה חופשי יותר; במחצית השנייה יותר שחקנים של אינטר הצטרפו לחצי של היונייטד, המשחק היה עומד יותר, ולכן זלטאן נחלש. נראה שהוא התעייף, הוא איבד כמה כדורים, ועשה הרבה פחות תנועה. ועדיין, זלטאן היה השחקן הכי טוב של אינטר אתמול, וגם במשחק הראשון הרשים מאוד.

אם היו שמים לידו לפני הדקה ה-60 חלוץ כמו אדריאנו - גם הוא היה מרוויח. למרות שאינטר הודחה, הוכח שזלטאן כן יודע להגיע למשחקים גדולים.

מאריו באלוטלי היה טוב גם הוא, אך לא ברור למה הוא לא נכנס יותר להתקפה, למרכז, במחצית הראשונה ולא עזב את הקו. רק במחצית השנייה הוא עבר למרכז והגיע אפילו לכמה ניסיונות אל עבר השער, אבל חייבים לציין שהוא ניסה לייצר לא מעט עם הכדור גם במחצית הראשונה.

מאייקון, המגן הטוב בליגה האיטלקית, רשם עוד משחק טוב. התקפית ראינו ממנו פחות מבד"כ, אך לא באשמתו. הוא סגר טוב את הצד השמאלי של מנצ'סטר בהגנה, ובהתקפה ידע לעזוב את העמדה שלו ונכנס הרבה למרכז עם כמה כדרורים טובים. יש לו הרבה כוח במשחק שלו, ומעבר לכך יש לו יכולת כדרור מצויינת, הגבהה מרשימה וגם יכולת כיבוש (4 שערים הוא כבש העונה, ומדובר במגן) ומשחק אחרי משחק הוא מראה שכיום מדובר באחד השחקנים הכי טובים של אינטר.

גם המגן השמאלי סאנטון היה טוב. הוא שמר מצויין על רונאלדו בתחילת המשחק,ובהחלט יש לו בהוצאתו של רונאלדו מהמשחק במחצית הראשונה.  למרות שהוא עדיין צעיר, סאנטון עמד בלחץ. אינטר מבוססת בד\"כ על מגן אחד (מאייקון) שתוקף כמעט נון-סטופ, ומגן שני נשאר מאחור ומתרכז בעבודה ההגנתית -  בד"כ זה מקסוול, אבל אתמול סאנטון הוכיח שהוא גם יודע לעשות את העבודה של מקסוול.

הבעיה היא שכמה כבר הם יוכלו לעשות כשזאנטי, סטאנקוביץ' והבלמים המחוררים פשוט נעלמים?

מוריניו בא לאינטר כדי שיצליח באירופה. אליפות בליגה גם מנצ'יני לקח, מה שהיה חסר לאינטר זאת עונה אירופית מוצלחת. בשורה התחתונה, גם השנה אינטר לא עברה את שבלי הנוק  אאוט הראשונים - ובמבחן האמיתי שלה אינטר נכשלה. אז היא תיקח עוד אליפות, אך מה האתגר פה? אינטר הוכיחה שמול קבוצות מאתגרות, ברמתה ומעלה, היא לא מסוגלת להסתדר. 

ידענו שמוריניו לא עשה שינויים בבסיס של הקבוצה ושמר על הסגנון של מנצ'יני, אולם עכשיו מתברר שגם התוצאות לא השתנו

למרות זאת, ברור שמוריניו הוא האופציה האידיאלית עבור אינטר, ולכן הוא חייב להישאר כמאמן הקבוצה.  סביר להניח שלא נראה שינויים גדולים בבסיס, אך כדי להצליח באירופה אינטר תהיה חייבת לדעת להתעלות במשחקים גדולים, להביא את האופי שיש לה בליגה גם לאירופה, ובלי קשר - היא צריכה לצרף לקישור שחקן יצירתי. אגרסיביות יש בשפע (ויירה, קמביאסו ומונטארי), אך חסר שחקן שבונה התקפות, שיוסיף טכניקה לקישור של אינטר.

בכל מקרה, מתחת לפני השטח אינטר כבר צריכה להתחיל לתכנן את העונה הבאה. כמובן שהצוות המקצועי והשחקנים ימשיכו לשחק, אבל ברור שהאליפות תגיע גם השנה לאינטר, ולכן העונה נגמרה מבחינת אינטר, ההדחה הצפוייה מהגביע תחדד את זה עוד יותר. עכשיו רק נשאר להבטיח את האליפות.

האם זאת עונה מוצלחת עבור אינטר? היא לא עונה כושלת כי היא תיקח אליפות כמעט בוודאות, אבל בניגוד לעונות הקודמות זאת לא עונה מוצלחת, כי אחרי רצף אליפויות - לקחה עוד אליפות זאת דריכה במקום. אינטר נכשלה במטרה המרכזית - שזאת ליגת האלופות.