מזה מספר ימים רץ בערוץ 10 פרומו על "גילוי" מפתיע וחמור של חיילי צה"ל במבצע "עופרת יצוקה". היום העיתונות כבר היתה מלאה בסיפורי זוועה על מעשיהם של חיילי צה"ל במהלך אותו מבצע. האמת שהדברים על פניו אכן נראים מזעזעים ומזוויעים, ואומר לכם את האמת אני אישית לא כ"כ בטוח באמיתותם.

דבר אחד בטוח, גם אם היו חריגות, וסביר להניח שהיו חריגות כאלה ואחרות מנהלים, האם אותו אחוז שולי מעיד על הכלל? אני יכול לומר לכם חד משמעית  שלא!!! השתתפתי באותו מבצע, אמנם אנחנו אנשי המילואים, לא היינו בחוד החזית עם הסדירים, בדר"כ מגמה אחת אחורה, ונכון שאנשי מילואים מתנהלים בדרך קצת יותר זהירה ו"עדינה" מחיילי סדיר, אבל במקומות בהם אני שהיתי, לא היו שום גילויים של ירי מכוון בחפים מפשע ע"מ להרוג, או שעשוע.

נכון שהפעם בניגוד לפעמים אחרות, בעיקר כאשר משווים את המבצע הזה לפעילות שוטפת בשטחים במהלכן של האינתיפאדות השונות, היתה תחושה שהפעם לוקחים פחות סיכונים ויש יותר חופש פעולה בכל הקשור לירי מונע ודברים מהסוג הזה. צריך לזכור את האיומים שהיו כמו בתים ממולכדים,מנהרות לצורך חטיפה שזה הסיוט הגדול ביותר של צה"ל והאיום העיקרי שעמד בפני הצבא, וירי צלפים. צריך להבין שלוחמה בשטח בנוי שרווי באזרחים שמשתמשים בהם בצורה צינית כחומת מגן אנושית, האפשרות שחפים מפשע יפגעו גוברת והסיכוי שזה יקרה עולה , אבל מה האלטרנטיבה?

ללכת לבקר משפחות חיילים ולהסביר להם שבנם נפל על מזבח המוסריות? רק מי ש"זכה" לעמוד במעמד הזה יודע עד כמה הוא קשה, בעיקר שאותן משפחות שכולות "מפציצות" אותך באלפי שאלות איך? למה? מתי? וכו` כאשר הן רוצות לשמוע בפרטי פרטים על הארוע בו נפל בנם והנסיבות שזה קרה, כאילו לחוות את תחושותיו בשניות האחרונות על פני האדמה? (זה לא שאני מבקר אותן על כך חלילה לי). במבצע "עופרת יצוקה" כמו במלחמת לבנון השנייה , יצא לנו להשתמש בבתי האזרחים כחומת מגן וכביצור לכאורה, נכון שלא פעם אותו מגן הפך להיות מלכודת מוות, אבל מאידך לשהות בשטח חשוף כאשר מכל פינה יכולה להפתח עליך אש, אתה מתקשה להבחין בין אזרח תמים ללוחם , כאשר לא פעם לוחמי החיזבאללה והחמאס השתמשו בזה, ואחרי ביצוע ירי לעבר חיילי צה"ל, הם עלו על אזרחי והתחמקו בזכות "אזרחיותם" מזירת האירוע.

נכון שבמלחמה רגילה, קונבציונלית בה צבא מתמודד מול צבא כפי שהיה במלחמות ישראל השונות המצב היה שונה, לא כך הם פני הדברים במלחמה כנגד ארגון טרור שמעורה בחיי אזרחים וחי בקירבה, צריך גם לזכור שבשני המקרים האחרונים מצב ההמתנה וההשהייה היה ארוך (בגלל טמטומה של הממשלה) מה שגרם לצורך להשתמש בבתי האזרחים כמרחב מוגן, הלוא לא נתחיל לבנות מוצבים ומרחבים צבאיים בשטח האוייב , כי מיד יקומו כל המתייפיפים ויכריזו עלינו כאימפרייליסטים.

כן יש מקרים בודדים בהם חיילים מסויימים , האצבע שלהם קלה ואף קלה מידי על ההדק, הם חדורי תחושות נקם (בעיקר אם הם היו עדים לנפילתו או פציעתו של חברם), אבל המקרים הם קיצונים וממש לא מעידים על הכלל. ומי שחושב שירי באדם זה ענין של מה בכך, יש לי חדשות בשבילכם, בטח כאשר מדובר באישה,זקן או ילד, ומי שיאמר לכם אחרת הוא סתם רברבן ובעיקר מוכיח שהבן אדם הזה מעולם לא הביט במישהו דרך הכוונת, כאשר האצבע על ההדק, הרי לא מדובר כאן בקרב הסתערות קלאסי בו כולם רצים ומסתערים אל פני האוייב. (מי שקרה את הסיפור שלי כאן, על הפעם הראשונה, זוכר ) במצב הענינים בו אנו מואשמים בפשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות, כאשר חיילים וקצינים צריכים לחשוש לפני נסיעותיהם לחו"ל, שמא ימצאו עצמם נשפטים בהאג, או נעצרים בלונדון או מדריד, מן הראוי היה לגנוז כתבות מסוג זה או לבצע מחקר מעמיק על התנהלות צה"ל וחייליו לפני פרסום ועשיית הד שעלול להכתים את חיילי צה"ל בפרט ומדינת ישראל בכלל.

או שמא זו נקמתה של העיתונות בצבא על שמידר אותו במהלך כל המבצע, לעיתים עד רמת גיחוך והיה נתון לחסדיו ורצונו של דובר צה"ל איזה מידע יימסר ואיזה לא. בעיקר כאשר היום מתבררת התמונה העגומה של מבצע "עופרת יצוקה" שלמעשה לא שינה ולא עשה דבר ומעמיד באור מגוחך את התנהלותם של העיתונאים שהיללו ופיארו את המבצע הזה, אחרי הדמוניזציה שעשו ותיארו את לוחמי החמאס וביצוריהם בפאתי רצועת עזה, אם רק נחשוב להכנס לשם, ובדיעבד התגלה כאיומי סרק. כי למחרת שידור הכתבה הזו כל מה שייצרב בזכרון הקולקטיבי שלנו הוא אותה אשה ושלושת ילדיה שנסו על נפשם ונרצחו בדם קר ע"י חייל צה"ל צמא דם, מה שיכתים את כל חיילי צה"ל שעושים צימים ולילות ע"מ שנוכל לחיות כאן בשקט ושלווה.