כתבה שהתפרסמה במהדורה המקוונת של הניו יורק טיימס  מגוללת את סיפורם של מיליוני המפוטרים ברחבי העולם. מעורכי דין פריזאים, דרך עובדי מפעלים בסין ועד לשומרי ראש בקולומביה, כולם נמצאים תחת ענן כבד של חוסר ודאות.

לפי דיווחי ארגון העבודה הבין-לאומי, הפיטורים ההמוניים בעקבות המשבר הכלכלי שהחל בארצות הברית, עתידים להגיע בסוף השנה למספר בלתי נתפס ממש - 50 מיליון מפוטרים. והיום החשש הגדול הוא מהאיום החמור שיוצר המשבר על היציבות הביטחונית ברחבי העולם.

בשבוע שעבר דיווח ראש המודיעין האמריקאי דניס בלייר בפני הקונגרס, כי חוסר היציבות כתוצאה מהמשבר בכלכלה העולמית, הפך לאיום הביטחוני הגדול ביותר על ארצות הברית, ומסוכן יותר מהאיום הטרוריסטי.

מהומות וגילויי מחאה חריפים כבר התגלו במדינות שונות כמו לטביה, צ'ילה, יוון, בולגריה ואיסלנד והפיטורים גם הביאו לשביתות גדולות בבריטניה ובצרפת. בחודש שעבר התמוטטה הממשלה האיסלנדית לאחר שבועות ארוכים של מחאות מצד איסלנדים זועמים בשל הקריסה הכלכלית, האבטלה הגואה והמחירים המאמירים.

האם אנחנו נידונים לשקיעה אל תוך עימות אלים וחובק עולם?

לא בהכרח. ישנו מסלול חלופי, אבל נוכל לעלות עליו רק ברגע שנבין את הסיבה האמיתית למשבר הכלכלי שדוחף רבים אל סף האלימות, ונתחיל להתייחס אליה.

אז מהי הסיבה למפולת הכלכלית העולמית חסרת התקדים? חוסר היכולת שלנו להסתגל לשינויים שעבר העולם שלנו. במילים אחרות: במהלך המאה האחרונה, העולם שלנו התכווץ במהירות ל"כפר קטן אחד", אבל הגישה ודרכי המחשבה שלנו על העולם לא התפתחו באותה המהירות.

"התכווצות העולם" שכולנו חווינו, ושאנליסטים רבים כתבו אודותיה רבי מכר, לא הייתה קשורה רק לאינטרנט ולמסחר. הפכנו להיות קשורים זה לזה ותלויים הדדית באופן כזה שעכשיו לא רק הפעולות שלנו, אלא גם המחשבות והרצונות שלנו קובעים את גורלם של אחרים ברחבי העולם. כפי שמסבירה חכמת הקבלה, הפכנו לגוף אחד, למשפחה אחת שחבריה לא יכולים להרשות לעצמם להתעלם מהקשרים שקיימים ביניהם. אנחנו קשורים זה לזה במעין מערכת סבוכה של חוטים בלתי נראים, וחוסר היכולת שלנו לראות אותה לא משנה את העובדה שהיא נמצאת שם ומשפיעה תדיר על חיינו.

וזה בדיוק גם מה שפספסנו. במקום לשנות את הגישה שלנו לחיים לגישה של ראייה גלובלית, התחשבות ויחס חם כלפי האחרים, ניסינו להיצמד לגישה הישנה, המקומית, צרת-האופקים והאנוכית. הדבר היחיד שלא שמנו לב אליו הוא שהעולם השתנה, ושאי אפשר לחזור לאחור. דרגת הקשר ההדדי החדשה שהתגלתה בינינו, התגלתה רק כדי לאפשר לנו להפוך באמת למשפחה אוהבת אחת.

 המסלול החלופי

העלייה על המסלול החלופי יכולה להתבצע רק באמצעות חינוך והשפעה על דעת הקהל. במקום "לחנך" אנשים כמו שאנחנו עושים עכשיו - על ידי הצפת התקשורת במסרים אנוכיים שמעודדים אנשים להתחרות באחרים ולדרוך עליהם בדרכם אל עבר החלומות של עצמם - אנחנו יכולים וצריכים להשתמש בערוצי התקשורת ההמונית (ובהם הטלוויזיה, הרדיו, האינטרנט ואמצעי הפרסום) כדי לתת לאנשים את ההסבר הנחוץ והפרקטי על העולם שבו אנחנו חיים היום ועל צורת היחסים שצריכה להתקיים בין האנשים שחיים בו כדי שיוכלו לשרוד ולשגשג. זהו עולם שבו פעולותיו ומחשבותיו של כל אדם קשורות בקשר הדוק לרווחתם של כל יתר האנשים בעולם. וזו הסיבה שכעת, יותר מאי פעם, יש צורך ליצור גישות חדשות ויחסים הדדיים של חום אנושי והתחשבות כלפי כל "השכנים" שלנו - כל תושבי כדור הארץ.

למעשה, המעבר אל המסלול החלופי של חיים הדדיים שלווים ורגועים בכפר הגלובלי שלנו, הוא באמת לא הישג שכל כך קשה להגיע אליו מפני שהאדם מושפע בצורה כל כך טבעית וקלה על ידי החברה. אם ערוצי התקשורת שממלאים אותנו במידע ומעצבים את תפיסות העולם שלנו, יתחילו לשדר מידע לגבי התלות ההדדית שלנו וחשיבות הדאגה ההדדית והאכפתיות כלפי הסובבים אותנו, דעת הקהל תשתנה בהדרגה.

ברגע שניישם מערכת חינוך אחרת, מערכת של מודעות גלובאלית, החברה האנושית בכללותה תשנה את הערכים האנוכיים שלה ותהיה בהתאמה ובהרמוניה עם המציאות החדשה והגלובאלית שלנו.