מס' צפיות - 619
דירוג ממוצע -
אנשי הייטק: איך “למכור” את עצמך יותר טוב
מאת: חץ בן חמו 02/04/09 (01:46)

כידוע לכל איש מחשבים שמחפש עבודה ומקבל זימון לראיון, כמעט לעולם אין הדבר מדבר על קבלה אוטומטית לעבודה. יש ראיון עם אשת משאבי האנוש, לאחר מכן אם מצאת חן בעיני אשת משאבי האנוש והתאמת למה שהיא חושבת שהחברה מחפשת, תזומן לראיון המקצועי (בחלק מהמקרים הראיון מחולק ל-2: סמי מקצועי שנערך ע"י ראש הצוות לדוגמא, וחלק מקצועי שאיש פיתוח בודק אותך מקצועית מבחינת ידע וכו'), והיה אם עברת את כל המשוכות, תוזמן בוודאי לראיון עם הסמנכ"ל או המנכ"ל על כמה שקלים יזרקו עליך פר חודש כ"משכורת", ואיזה הטבות תקבל תמורת מכירת נשמתך לחברה (כן, הייטק, זוכרים?). כל מה שתיארתי אינו מקובע "ברזל" ויש חברות ששם זה שונה כמובן.

 

הואיל ואנחנו נמצאים בתקופה מחורבנת בה סיכוייך להיות מפוטר (או שהינך מפוטר... אהלן וסהלן. תצטרף לספסל) הרבה יותר גדולים מאשר סיכוייך להתקבל לעבודה חדשה ולהתחיל לעבוד במקום חדש, כל דבר שיכול לשפר את סיכויי קליטתך במקום חדש הינו דבר מבורך, ועל כך אני אכתוב הפעם, על נקודה קצת שונה.

 

בוא נשים את הקלפים על השולחן: אם בראיון עבודה אני יצליח "להלהיב" את אחד המראיינים בצורה חזקה, סיכויי להתקבל לעבודה יותר גבוהים. אם אצליח להלהיב את הצוות הטכני שמראיין אותי (בין אם זה ראש הצוות ובין אם זה מתכנת שמראיין אותי לדוגמא), סיכויי להתקבל הרבה יותר גבוהים מאשר הבחור הבא שיתראיין לאותה משרה ולא ילהיב את המראיין.

 

בקטע של ראיון מול משאבי אנוש אין לי הרבה מה לכתוב כי אין לי ממש ידע ספציפי לגבי זה (אם מישהו יכול לכתוב כמה משפטים על כך בטוקבקים, אשמח)

 

אז איך מלהיבים? אחד הטריקים הנפוצים הוא לשלב בשיחה Buzzwords, רק עדיף שתציץ בוויקיפדיה בקשר לאותם מילות Buzzwords ותראה מה אתה מבין והאם אתה באמת מכיר את הטכנולוגיה.

 

יש גם עוד שיטה שלצערי רבים מהמפתחים, אנשי QA, מנהלי רשתות, כותבים טכניים - לא ממש יודעים או שמים לב אליה או מודעים אליה. השיטה מחייבת קצת ישיבה מול המחשב והשקעה מינימלית לפחות.

 

לשיטה קוראים: השתלבות בקוד פתוח וברשותכם אסביר:

 

בראיון מקצועי בד"כ נשאלים המון שאלות תאורתיות: איך עושים X, איך פותרים בעיה Y, מה עושים במצב Z, וכו', ואם אתה יודע את הדברים ונותן פתרונות, זה מעלה את ערכך בראיון, אולם מה היה קורה אם למראיין היתה חשיפה לקוד שאתה כתבת או לדברים שאתה ביצעת בעבר? הרושם היה הרבה יותר חזק.

 

ניקח את סקטור המפתחים: אם מפתח ישתתף בפרויקט קוד פתוח בנושא שהוא מכיר, המראיין יוכל לגשת לפרויקט, להוריד קובץ קוד מקור ולראות את שמו של המרואיין שם, וזה הרבה יותר מרשים מאשר סתם לשמוע שמפתח עבד בחברה XYZ כי בחברה XYZ לא יפתחו את הקוד עבור המראיין. במקרה של קוד פתוח, הקוד של אותו מפתח מוצג לראווה בפני המראיין והוא יכול לשפוט ישירות אם הקוד נראה נכון ושווה משהו. אם עשית מימוש כזה או אחר בפרוייקט קוד פתוח כלשהו ורואים שזה הקוד שלך, זה מאוד מרשים.

 

אנשי QA לדוגמא יכולים לכתוב לפרויקט קוד פתוח מבחני Stress testing וברגע שהוא יכניס את הקוד לפרויקט (יעשה commit), שוב, המראיין יוכל לראות את הקוד ולהתרשם בעצמו, וזה משהו שהרבה יותר מרשים מאשר לשמוע שהבחור שלפניך עשה טסטים למוצר והמראיין לא יכול לבדוק ולראות מה הטסטים.

 

כנ"ל לגבי כתבים טכניים: בהרבה פרוייקטים של קוד פתוח התיעוד הוא במצב זבל או כמעט ואינו קיים. תיעוד מקצועי של איש טכני בתוספת שמו יכול מאוד להעלות את הערך של אותו כתב טכני בראיון המקצועי כי יש למראיין גישה לחומר שהכתב כתב עבור אותו פרויקט, וזה הרבה יותר מרשים מאשר לשמוע על עוד משהו שאותו כתב טכני כתב ואינך יכול לדעת מה הוא כתב ומה אחרים כתבו.

 

השתתפות בפרוייקטים מבוססי קוד פתוח יכולה גם להעיד הרבה יותר על האדם מאשר הממליצים יהללו שירה על אותו מרואיין. המראיין יכול להסתכל ב-Mailing list של אותו מרואיין, לראות פניה של מאן דהוא והתייחסותו של אותו מרואיין, ואם אותו מראיין יסתכל ויראה את העזרה שאותו מרואיין הגיש לאותו שואל, הדבר בהחלט יכול להרשים ולהעיד על אופיו של אותו מרואיין.

 

השתתפות בפרוייקטים מבוססי קוד פתוח יכולה לתת הרבה יותר בהרבה פחות. הקוד שלך / התרומה שלך גלויה לציבור, גוגל מאנדקס את הדברים שאתה עושה והתוצאות נראות לעיני כולם. ההשתתפות עצמה מפרסמת אותך ונותנת לך יתרון על פני אחד שאינו תורם כלל. בל נשכח שההשתתפות עצמה תורמת גם לא מעט לאגו: הנה אתה הוספת כך וכך ובזכותך הפרויקט יותר טוב וקל יותר לשימוש (לדוגמא), שזה בהרבה מקרים אחלה טפיחה לאגו. ההשתתפות עצמה אינה מכריחה אותך לשרוף ימים כלילות על הקוד אלא בזמנך החופשי אתה יכול לתרום. איש אינו עומד על ראשך עם דד-ליין לביצוע המשימה, ואם יש לך רעיונות לפרוייקט, הם יקבלו הרבה יותר אוזן קשבת מאשר עבודה בחברה ששם נכנסים במקרים רבים שיקולים אחרים שידחו את הרעיון שלך.

 

כל אחד יכול לתרום לפרוייקט בקוד פתוח, גם אלו שאינם מבינים מאומה בתכנות. משתמשים רוצים עזרה, ואפשר לסייע להם, לעיתים יש צורך עזרה בעיצוב ובעדכון אתר, ואפשר בהחלט לעזור, כתיבת תיעוד יכולה לעזור, המרה לפלטפורמות שונות היא דבר מבורך, ויש עוד דברים שאפילו מעט השתתפות תסייע רבות לפרויקט ולמשתמשים.

 

לסיכום: אין שום הבטחה שמראיין מקצועי באמת יבדוק את הקוד שאתה כתבת או את העזרה שהגשת לפרוייקטים מבוססים קוד פתוח, אולם להזכיר את הדברים (עם URL) בקורות החיים זה אינו דבר שמזיק ויכול בהחלט לעזור ולתת לך יתרון על פני ה"מתחרה" שלך שבא להתראיין בדיוק לאותה עבודה שברצונך להתקבל, וכל יתרון שאתה יכול לגייס לטובתך יכול לעזור לך.

 

בהצלחה.

 

לבלוג של חץ

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר