כיצד יתכן שמערכת הבחירות בישראל אינה מתפקדת וניתן לכל אחד לעשות כרצונו

כנסת ישראל מורכבת מנבחרי הציבור, בבחירות שנערכו, נבחרה מפלגה מנצחת על ידי הציבור, מפלגה בראשותה של ציפי ליבני.

כיצד יתכן שראש ממשלת ישראל הוא בינימין נתניהו?

כיצד תתכן הפקרות שכזו?

האם הבחירות לא אמורות לשקף את דעת הציבור? ברור לי שמערכת הקמת הממשלה סבוכה היא, אך לשם מה יש בחירות, אם לא על מנת לשקף את דעת העם.

מתוך אתר הכנסת http://gov.il/firstgov/topnav/elections/electionsmethod/eedemocracy/

"מהן בחירות דמוקרטיות?

• בחירות בהן מצביעים עבור מפלגה אחת מתוך בחירה של שתי מפלגות או יותר

• בחירות בהן התוצאות משקפות את דעת הציבור

• בחירות בהן תהליך הבחירות מלווה בתעמולה המשקפת את מצע המפלגות

• בחירות בהן קבוצות שונות באוכלוסייה יכולות להתארגן על בסיס פוליטי רעיוני, על מנת לנסות ולהיבחר כמפלגת שלטון"

כיצד יתכן אם כך שהמפלגה שנבחרה ברוב קולות הציבור אינה המפלגה שנבחרה להנהיג את המדינה?

ציטוט נוסף מאותו מקור:

"דמוקרטיה היא צורת משטר שבה השלטון נתון בידי העם. דמוקרטיה מתקיימת בפועל באמצעות נציגים נבחרים. העם בוחר בגוף מצומצם של נציגים המייצג אותו ומחליט בשמו. בישראל גוף זה הוא הכנסת".

ציטוט ממקור נוסף http://www.knesset.gov.il/elections16/heb/laws/elections_law.htm#1

"בסיעה שבה חלוקים חבריה בשאלה מי מייצג את הסיעה, רואים את חברי הכנסת המהווים רוב של חברי הסיעה כמייצגים את הסיעה; ואולם אם נחלקו חברי הסיעה לחלקים שווים, רואים אותו חלק של הסיעה שעמו נמנה חבר הכנסת שעמד בראש רשימת המועמדים לכנסת, כמייצג את הסיעה בכנסת, ואם חדל לכהן כחבר כנסת - הבא אחריו באותה רשימת המועמדים."

האם אין הדבר אומר שציפי ליבני אמורה לעמוד בראש הממשלה? לפי חוקי הכנסת כאמור.

בנוסף רוצה לשאול אנוכי את השאלה הבאה, כיצד עובדת שיטת הבחירות בישראל?

כיצד יתכן שהמערכת נותנת יד למעשי שחיתות והונאת בחירות, שהרי כל כך הרבה טענות על אי-סדרים מרמזים שמשהו רקוב במערכת ספירת הקולות בישראל, ישנו צורך לרענן את נוהל הבחירות.

האם לא נכון יותר לאפשר הצבעה רק למי שמכיר את מצע המפלגה בו הוא בוחר?

בשיטה כיום כל שצריך הוא לבחור פתק כלשהו, לשים במעטפה וזהו.

האם לא ראוי לעשות שימוש בפתקים לבנים בלבד, עליהם יכתוב הבוחר את שמו מספר הת.ז שלו ואת סימן המפלגה בו הוא בוחר?

ניתן כך יהיה לבצע מעקב על קולות לא כשרים, כל אותם אנשים שאינם מכירים או יודעים במי לבחור לא יציינו מפלגה וכך ניתן יהיה לדעת מהו אחוז החסימה האמיתי, קרי, כמה אנשים לא יודעים במי לבחור. שיטה זו בעיני ראויה יותר ומהווה יסוד דמוקרטי יותר, מהשיטה האפופה משהו הקיימת בימינו. בה ניתן אישור בעקיפין לעבירות על חוק הבחירות, בין אם במודע ובין אם לא.

תמוה בעיני גם חוק זה, ציטוט ממקור הכנסת הנרשם קודם

"מתום יום הבחירות ייהנו הנבחרים מחסינות פרלמנטרית; נבחר שנמצא במעצר או במאסר, ישוחרר מיד אחרי פרסום תוצאות הבחירות, אולם אם היה במעצר או במאסר בשל פשע, ישוחרר - אם לא שוחרר לפני כן על ידי השלטונות המוסמכים - כעבור ארבעה עשר יום לאחר פתיחת הכנסת, זולת אם החליטה בינתיים הכנסת ליטול את חסינותו."

מבין אני מכך שכל פושע הרוצה להשתחרר מהכלא יכול לעשות זאת באמצעות רישומו לבחירות במדינת ישראל, פתח לעבריינות פושעת, שהרי דרך זאת מובילה לתהום נשייה. מדוע ניתן מפלט זה לעבריינים?

מדוע לא יוכיחו חפותם קודם כל?

כיצד יתכן שבמדינה שומרת חוק, ישנו סעיף כזה?

ובנוסף "פרק י‎1: בחירות בבתי סוהר ובבתי מעצר"

האם עבריינים רשאים להצביע? שהרי ברור שכוונת המחוקק הינה למדינת חוק, אז כיצד יצביעו אנשים שנמצאו אשמים לממשלה, האין מדובר בסתירה? וכאשר מצרפים זאת לנאמר קודם נמצא שישנה עילה רעה.

אדם שנמצא בכלא יכול להשתמש בקשריו בכלא על מנת להשתחרר מעונש. לא ברור כיצד דבר כזה יכול לשרת שלטון חוק.

וזאת כאמור ציטוטים מאתר הכנסת.

בנוסף,  רצוני לציין את העונש על זיוף תוצאות בחירות, שוב מאותו מקור:

"

פרק י"א: עונשין

המזייף פנקס בוחרים או רשימת בוחרים והמשנה או משמיד אחד מאלה שלא כדין, דינו - מאסר שבע שנים או קנס ‎10,000 לירות; נעברה העבירה על ידי מי שממונה על הכנת הפנקס או הרשימה, החזקתם, שמירתם או הצגתם, דינו - מאסר ארבע עשרה שנה או קנס ‎10,000 לירות"                                      

 כמה הן 10000 לירות בימינו?

אין המדובר בבדיחה על חשבון ציבור הבוחרים?

רצוני לציין שכל הסכומים מצויינים בלירות, פלא לא? על מנת להתחמק ממאסר על רמאות בבחירות יש לשלם אגורות(?) כי לירות אין בנמצא לפי מיטב ידיעתי.

האם ישנה חובה "במקום הקלפי יוצגו רק תמונותיהם של נשיא המדינה ובנימין זאב הרצל." או שזוהי המלצה כללית, שוב ציטוט מאתר הכנסת. http://www.knesset.gov.il/elections16/heb/laws/ammendments1973.htm

להלן הוראה סתומה: "יבדקו אם בין המעטפות נמצאות מעטפות פסולות, ואם כן - יכניסו אותן למעטפת אריזה מיוחדת לפי טופס ‎15 שבתוספת, וירשמו את מספרן בפרוטוקול; סגירת מעטפת אריזה תיעשה בדבק; על מקום הסגירה יודבק נייר דביק והיושב ראש וכל חבר מחברי הועדה שירצה בכך יחתמו כך שחלק מהחתימה יהיה על גבי הנייר הסוגר וחלק על המעטפה עצמה."

יש אישור לחפש מעטפות פסולות? מה המשמעות, שיש לחפש מעטפות פסולות? נשמע לי אישור לדבר עבירה. פסילת קולות על סמך מה? על סמך דעה של...

כאשר אני בחרתי בקלפי לא היה ייצוג משטרתי, וזאת למרות "בזמן הצגת הקלפי הריקה כאמור בתקנה ‎52 רשאים להיות נוכחים חברי ועדת הקלפי, ובהעדר חבר - ממלא מקומו, מזכיר ועדת הקלפי, משקיפים מטעם הרשימות שאינן מיוצגות בועדת הקלפי, חברי הועדה המרכזית והועדה האזורית או ממלאי מקומם, בוחרים שהותרו להיכנס לשם הצבעה, שר הפנים או בא כוחו, והשוטרים הדרושים לדעת ועדת הקלפי לשמירת הסדר."

האם אין מדובר בהפרת נהלים?

שימו לב לתקנה זו "על אף האמור בתקנה ‎55, רשאיות להצביע נשים שבפנקסי הזיהוי או תעודות הזהות שלהן חסרים תצלומיהן, כשבמקום התצלום הוטבעה החותמת "בהיתר שר הפנים"."

האין מדובר בדרך לזיוף בחירות?

וכן "אי התאמה בין הכתובת הרשומה בפנקס הזיהוי או תעודת הזהות לבין הכתובת הרשומה ברשימת הבוחרים אין בה כדי לשלול מן הבוחר את זכות ההצבעה."

והכל ציטוטים מאתר הכנסת. מדינת חוק? טוהר בחירות?

ושוב, שימו לב, "לא נמצא שם הבוחר ברשימת הבוחרים - יש לבדוק אם מספר זהותו רשום בזהותון; נמצא המספר בזהותון ושמו משובש - יש למצוא את השם המשובש ברשימת הבוחרים ולאפשר לבוחר להצביע ובלבד שאין ספק בדבר זהותו כאמור בתקנה ‎59;" ניתן לבחור עם שם משובש, האם מבינים אתם את מהות הדבר?

ובנוסף, "לא נמצא שמו של הבוחר ברשימת הבוחרים גם לאחר ביצוע האמור בפסקה (‎2), לא תישלל ממנו זכות ההצבעה אלא לאחר שכל חברי הועדה בדקו את רשימת הבוחרים והזהותון;"

 וכל האמור למעלה עובר בד בבד עם "מצביע רק מי ששמו רשום ברשימת הבוחרים, ואין ועדת הקלפי רשאית לדון ולהחליט אם אדם המבקש להצביע זכאי להיות רשום ברשימת הבוחרים אם לאו; אין היא רשאית להעביר את ההכרעה אם לאדם פלוני הזכות להצביע, לועדה האזורית או לועדה המרכזית או לכל רשות אחרת, ואין היא רשאית לדחות את הכרעתה עד לאחר סגירת מקום הקלפי."

מוזר הדבר בעיני.

הוראה סתומה נוספת "מעטפה שהבוחר מטיל לתוך הקלפי יכולה להיות סגורה בדבק או בלתי סגורה, כרצון הבוחר, ובלבד שמתוך מעטפה לא סגורה לא ייראה פתק ההצבעה."

שהרי נאמר "יושב ראש הועדה, לאחר שקיבל את פנקס הזיהוי או תעודת הזהות, ימסור לבוחר מעטפת הצבעה חתומה בידי חברי הועדה כאמור בתקנה ‎50 (ב), ויפנה את הבוחר לתא ההצבעה הפנוי באותה עת, ויעביר את הפנקס או התעודה לחבר השלישי של הועדה היושב לידו;"

ומה משמעות "לרשום על כל פתק הצבעה שיימצא שלא בתוך מעטפת הצבעה: "נמצא בלא מעטפה"; לחבר פתקים אלה יחד ולארזם במעטפת אריזה כאמור בתקנה ‎81."

 ולהלן הוראה מנוסחת להפליא "אישורים בדבר חילופי גברי לפי טופס ‎3 שבתוספת."

תקנה בעייתית נוספת: "המעטפות החיצוניות יישמרו עד תום הספירה ולא יושמדו אלא לפי החלטתה של ועדת המשנה."

בנוסף ברצוני לציין שניתנה רשות הצבעה לחוסים בבתי אישפוז, כלומר, אדם שאושפז, או הוכר כלא כשיר יכול להצביע בבחירות לכנסת ישראל, פתח מעניין, שהרי אנשים שהוכרו כלא כשירים יכולים להשפיע על תוצאות הבחירות לכנסת ישראל.

ברצוני לשאול בנוסף, האם כל כלי שיט יכול לנהל בחירות על סיפונו? כיצד ניתן יהיה לבצע מעקב עם כן?

וציטוט מעניין נוסף מ http://www.knesset.gov.il/elections16/heb/laws/hospitals.htm

"בקלפי למאושפזים יצביעו ‎300 מאושפזים, אולם יושב ראש הועדה המרכזית רשאי להתיר הצבעת מספר גדול יותר של מאושפזים בקלפי אם מספרם הכולל העולה על ‎300 אינו מצדיק, לדעתו, קלפי נוספת."

שמתם לב למספר המדוייק? 300 לא פחות לא יותר. מעניין למה הכוונה? מי קבע את המספר המדוייק? ואיך?

החתום על האמור - תאודור אור

שופט בית המשפט העליון

יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית

לכנסת ה-‎14 ולראש הממשלה

 האם ישנה הקפדה על - "לא תפרסם מפלגה יותר מ - ‎10,000 אינץ' בסך הכל במשך שלושת החדשים שלפני יום הבחירות; הוראה זו לא תחול בבחירות לכלל הרשויות המקומיות"

ציטוט מ http://www.knesset.gov.il/elections16/heb/laws/prop_law.htm

ומהו הכלל לגבי פרסום באינטרנט?

ושוב שאלה לגבי האינטרנט,

יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת יקבע, לאחר התייעצויות עם אותה ועדה, את הזמנים שיוקצבו לכל אחת מן המפלגות ורשימות המועמדים לשם שידור תעמולת בחירות ברדיו לקראת יום הבחירות לכנסת; לכל מפלגה ורשימת מועמדים יינתנו ‎25 דקות, ולכל מפלגה המיוצגת בכנסת היוצאת - ‎6 דקות נוספות לכל חבר שלה בכנסת.            (א)

ומה המשמעות של סעיף זה - "רשות השידור לא תישא באחריות אזרחית או פלילית בשל שידור תעמולת בחירות לפי חוק זה."

סעיף פטור מעניין נוסף "בלי לגרוע מדרכי גביה אחרות, יקוזז קנס שהוטל לפי פסקה (‎2) מכספי מימון המפלגות או מהמקדמות שלהם זכאי מי שעליו הוטל הקנס לפי חוק מימון מפלגות, התשל"ג-‎1993, 9 או לפי חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) התשנ"ג-‎1993, 10 לפי הענין, ובלבד שלא יעלה סכום הקיזוז על ‎10 אחוזים מכספי המימון או מהמקדמות, לפי הענין."

הייתי שמח גם להבהרה בנושא זה -

"תוספת

תיקון ‎16 (סעיף ‎16ד (ו) (‎3)

אזור גוש דן - ‎100% מהתעריף הקובע.       ‎1.

אזור השרון, הכרמל והמפרץ - ‎95% מהתעריף הקובע.         ‎2.

אזור שפלת יהודה, ירושלים רבתי - ‎80% מהתעריף הקובע.  ‎3.

אזור עמק חפר - ‎75% מהתעריף הקובע.   ‎4.

אזור הגליל והגולן, הצפון, העמקים והנגב - ‎70% מהתעריף הקובע.    ‎5.

אזור אילת - ‎60% מהתעריף הקובע.          ‎6

יש אזורי תשלום שונים, על מה ועל פי מה?

שימו לב, כיצד ניתן לעקוף את חוק מימון המפלגות - "מבלי לפגוע בהוראות סעיף ‎21, רשאית מפלגה שהחזיקה ערב תחילתו של חוק זה בחמישים ואחד אחוזים לפחות מאמצעי שליטה בתאגיד, להמשיך ולהחזיק בהם ובלבד שהוראות חוק זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על תאגיד כאמור (להלן - תאגיד מפלגתי)."

ציטוט מ-http://www.knesset.gov.il/elections16/heb/laws/party_law.htm

ולהלן הוכחה שניתן לרשום סכומים בשקלים - "לא מילאה מפלגה אחר הוראות סעיפים ‎21, 24, 25 או ‎25א, דינה - קנס ‎250,000 שקלים חדשים; ואולם על הוראה בסעיף ‎25 שנקבע עונש לעבירה עליה בחוק המימון, יחולו הוראות חוק המימון."

ושוב משחקי מספרים לפי בחירה - "מועמד לא יקבל במערכת בחירות אחת תרומות בשווי כולל העולה על ‎234,297 ש"ח ולא יוציא מועמד, באותה מערכת בחירות, למימון מערכת הבחירות שלו, סכום העולה על הסכום האמור; קבע המוסד לביקורת של המפלגה כי להערכתו יעלה מספר בעלי זכות הבחירה על ‎150,000 רשאי הוא להעלות את הסכום האמור עד ‎468,594 ש"ח."

ונקנח בעברית רהוטה - "משה קצב

נשיר המדינה"     http://www.knesset.gov.il/elections16/heb/laws/yesod14.htm

ובכן לפי הבנתי, ואין חייבים אתם להסכים איתי, זכות ראשונים לראש ממשלה ניתנת למפלגה שזכתה ברוב הקולות, אין באפשרות המפלגה להקים ממשלה במהלך הזמן הקבוע בתקנון הכנסת, יכול נשיא המדינה להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על שר/ח"כ אחר. במידה ואין הסכמה יש צורך בפיזור הכנסת ובחירות מחדש.