ברצלונה (מקום 1, 72 נק') ורקראטיבו הוואלבה (מקום 18, 30 נק') נפגשו אתמול (שבת) בקאמפ נואו במסגרת המשחק הראשון של המחזור ה-30 בליגה הספרדית.

1) סיכום המשחק:

 בארסה פתחה חזק מהרגע הראשון, ותוך פחות מדקה אנדרס אינייסטה כבש מקרוב אחרי פריצה וכדור רוחב של תייר הנרי - ו-1-0 לבארסה, שהמשיכה ללחוץ. הקטאלונים הניעו הרבה את הכדור, אך חיסרון ברגל מסיימת מנע מהם להגדיל את היתרון. מנגד, רקראטיבו יצאה למתפרצות בודדות ב-20 הדקות הראשונות, אבל למרות טעויות בהגנת בארסה לא הצליחה למצוא את השוויון. במחצית יתרון מוצדק לברצלונה, אבל נזיל.

במחצית השנייה בארסה הורידה את הקצב, ולמרות כמה דקות טובות פחות רצה על המגרש ויותר בעטה מרחוק לעיתים קרובות. מספר הברקות של אנדרס אינייסטה, שכללו גם בישול גדול שמשום מה נפסל, הובילו לשער השני, אחרי שער עצמי של מוריס מרקראטיבו. משם זה היה גארבג' טיים, שכלל גם שער שנפסל גם לרקראטיבו, לא לפני שליונל מסי החמיץ פנדל באופן מביש במיוחד. בסיום 2-0, הפער לטובת בארסה בפסגה צומח ל-9 נק', כשלריאל מדריד השנייה משחק חסר.

2) ברצלונה - ניצחון קל, השער המהיר נתן לה שליטה במשחק

ברצלונה שיחקה מצוין במחצית הראשונה. היא לחצה כמעט עם כל השחקנים קדימה, שמרה על אחזקה של כ-75% בכדור, הניעה את הכדור טוב ונכנסה בקלילות לרחבה פעם אחרי פעם. הבעיה היא שרקראטיבו צופפה טוב את הרחבה שלה, ולבארסה היה חסר נוכחות של חלוץ מטרה שיגמור את המהלכים, מישהו שייקח את כדורי הרוחב הרבים במשחק הקטאלוני ופשוט יסיט אותם לכיוון השער, שיתמקם ברחבה ויהיה המוציא לפועל בברצלונה, מוליכת ספרד.

 במחצית השנייה בארסה הורידה את הקצב, והיה במשחק שלה פחות תנועה. למרות זאת, ראינו יותר ניסיונות מרחוק.

נוצרה בבארסה של המחצית השנייה תחושה שרוב השחקנים מתעצלים לעשות משהו, והם כאילו מחפשים את השחקן החם שיעשה את העבודה בשבילם. במשך דקות מסוימות זה היה אינייסטה, וזה מה שהוביל לשער, כשבעצם תוך כמה דקות הוא הגיע לבעיטות לשער, מהלך מבריק של דאבל פס, בישל גול שהיה צריך להיחשב ונפסל, ואחראי על לפחות חצי מהגול העצמי. האחרים לא עשו הרבה, אבל כשלבארסה יש כ"כ הרבה אופציות התקפיות - לא צריך יום גדול שלהם. אחרי השער השני זה בעיקר היה דניאל אלבס, שלא הפסיק לחפש את ההגבהה לרחבה, ורוב הכדורים בהתקפות בארסה הגיעו אליו.

 מבחינה הגנתית, ראינו לחץ קבוצתי מצוין על הכדור מצד שחקני ברצלונה בחצי של רקראטיבו, מה שהוביל לחטיפות כדור רבות של ברצלונה בחצי של רקראטיבו. מבחינת התפקוד של שחקני ההגנה עצמם ומשחק ההגנה קרוב לשער של ברצלונה, כמעט לא הייתה עבודה לשחקני ההגנה - אבל כשכן היה הם די אכזבו: מארקז פיספס לפחות שני כדורים והיה אשם בהזדמנות ענקית של היריבה, סילוויניו נגע ביד ברשלנות, ורק בגלל שהשופט לא ראה לא גרם לפנדל, ואלדס יצא יציאה אחת גרועה, וכל זה היה במעט הזדמנויות של היריבה. למרות זאת, כשבארסה מחזיקה בכדור כל הזמן והיריבה בקושי עוברת את החצי - בד"כ אף אחד לא זוכר את זה בסופו של דבר. בסה"כ, ההגנה הקבוצתית של ברצלונה נראתה טובה מאוד אתמול.

 לברצלונה לא היה מרכז שדה אתמול, לפחות במחצית הראשונה. בלי יא יא טורה הפצוע וצ'אבי הרננדז, שפתח על הספסל, בארסה התבססה על הרכב מוזר, שכלל את סרחיו בוסקטס כקשר אחורי יחיד, כשלפניו גודיונסן ואינייסטה. רוב הזמן היא התבססה על פריצות מהצדדים, הגבהות של דני אלבס מימין, או התקפות של מסי/הנרי - כלומר, הכול מהצדדים. למרות זאת, ייאמר לזכותם של אינייסטה וגודיונסן שהנעת הכדור הייתה טובה מאוד, גם בזכותם, והם תיווכו מצוין בין שני האגפים. מרכז השדה עשה עבודה לא רעה, אך בהרכב שונה מאוד מהרגיל הוא לא מאוד הורגש ובארסה שיחקה על היכולת של הקיצוניים והשחקנים היצירתיים בצדדים. אף על פי כן, אינייסטה וגודיונסן שיחקו טוב מאוד ועשו את מה שהם היו צריכים - להניע את הכדור מצד לצד, כשאינייסטה לא חשש גם לצאת קדימה עם הכדור ולקחת דברים על עצמו, תוך ניצול היכולת הטכנית שלו.

 פפ גווארדיולה עושה השנה רוטציות בעיקר בקישור (בתפקיד השחקן שלפני צ'אבי ויא יא טורה) או עושה שינויים בהגנה בלית ברירה (פציעות, בעיקר של אבידל), אך היום זה הגיע גם להתקפה, כשאטו סופסל ובוז'אן היה בהרכב כחלק מהשלישייה הקדמית - מסי-הנרי-בוז'אן. גם צ'אבי, יא יא טורה (במקרה שלו זאת  כאמור הייתה פציעה ולא ספסול מקצועי) ופויול לא פתחו או אפילו לא עלו, ובמקומם שיחקו גודיונסן, סרחיו בוסקטס ומרטין קאסרס, שבסה"כ עמדו יפה בעבודה.

 פפ וויתר משום מה על חילוף במחצית, למרות שהיה חסר לו מי שיגמור את המהלכים של ברצלונה. החל מהדקה ה-60 הוא עשה רצף חילופים, אם כי לא ברור למה העדיף את סיידו קייטה. פפ הכניס אותו במקום בוז'אן, ובעצם העביר את הנרי למרכז ההתקפה, באופן די נדיר, והכניס את צ'אבי במקום גודיונסן. יפה שהוא עושה רוטציות כדי לחלק את העומס, אבל צריך לזכור שברוב הדקות היתרון של בארסה היה נזיל ובעצם המשחק בליגת האלופות ביום שלישי הוא יהיה גארבג' טיים אחד גדול, ויותר חשוב עבור בארסה זה לנצח משחק כמו היום. אטו היה צריך להיכנס כמחליף.

ובכל זאת, השינויים של פפ עשו משהו אחד טוב - הם העבירו את אינייסטה לעמדה התקפית יותר, כקיצוני שמאלי. עם התמיכה של קייטה ועם מספר פריצות נהדרות הוא שיחק הרבה יותר טוב כשמאחוריו צ'אבי, קייטה, וסרחיו, כשהוא משוחרר התקפית והוא יכול לעשות ולייצר מהלכים באחד על אחד.

 המחצית הראשונה הזכירה את בארסה הרגילה: לחץ מאסיבי של כמעט כל הקבוצה, משחק דרך האגפים, כמעט בלי סוף יצירתיות וברק של שחקני ההתקפה של המארחים מברצלונה. בארסה רצה קדימה, כשמה שבלט הוא הנעת כדור מסודרת מאוד לרוחב, כדורי עומק מהצדדים קדימה - ואז עוד כדור רוחב, או מסירה או הגבהה, מאחד הצדדים. גם השער במחצית הזאת, השער הראשון, הגיע מפריצה לעומק - ואז מסירת רוחב, שנגמרה בשער של אינייסטה.

לעומת זאת, במחצית השנייה בארסה יותר עמדה על המגרש ועשתה פחות תנועה, אך ההברקות של אינייסטה גמרו את המשחק.

 קשה לפספס במשחק של בארסה את השיטתיות, את החזרה בדברים ובסגנונות מסוימים. יש המשכיות, ויש איזושהי שיטה, איזשהו סוג של סגנון, במשחק של בארסה, וכמעט בלתי אפשרי להתמודד עם זה. בהגנה ובהנעת הכדור בחלק האחורי יש ריווח מאוד גדול בין השחקנים, כשהבלמים והמגנים מניעים את הכדור כשהם רחוקים אחד מהשני, וככה קל יותר לפתח משחק. החל מהקישור יש צמצום רווחים, מה שמקל על משחק מסירות מהיר של נגיעות ומקל על המשחק המהיר של בארסה. ככה מניעים את הכדור מאחור מבלי לאבד יותר מדי כדורים, מניעים את הכדור לרוחב לאחד הצדדים, ומשם מפתחים משהו לעומק, כשהשחקנים מתקרבים אחד לשני וסוגרים פערים, ולפעמים נוצר משחק מסירות מרשים. הדברים האלה מראים את המאומנות של ברצלונה ובעצם מסבירים לנו למה פפ גווארדיולה הוא מאמן העונה באירופה, לפחות בליגות הגדולות. עם סגל חזק ומוכשר, אבל מפחות מבעבר, בעונה הראשונה כמאמן בוגרים, הוא החזיר את בארסה לפסגה, צבר איתה 75 נק' ב-30 משחקים, כשהיא כובשת 87 שערים, והיא בעצם יכולה לסיים את העונה הזאת עם שלושת התארים המרכזיים: גביע, אליפות וליגת האלופות. בשניים מהם היא כבר במרחק נגיעה, בשלישי (ליגת האלופות) היא מצליחה לדרוס את אלופות צרפת וגרמניה בלי שום קושי. גם מסי חייב חלק מהעונה הגדולה שלו לפפ, שהצליח לבנות סביב השלישייה ההתקפית שלו קבוצה גדולה, להחזיר את הנרי לעניינים אחרי עונה קשה, להוציא מאטו את המקסימום, להוביל את מסי לעונה הגדולה שלו בקריירה, לחבר את אינייסטה למרות פציעה ארוכה, להצעיר את ההגנה המוכשרת (עם פיקה וקאסרס בארסה יכולה לבנות על ההגנה שלה להרבה זמן), ובעצם למרות ההתקפה הענקית - גם לספוג הכי מעט.

 הנעת הכדור הרבה של בארסה אתמול היא דבר משמעותי אצלה. בארסה כל משחק שולטת באחזקה בכדור, וככה שולטת בקצב המשחק, מאלצת את היריבה לרדוף אחריה, ואולי הכי חשוב - יכולה בכל רגע, בהברקה אחת, להכניס כדור עומק ולכבוש. בארסה לא משחקת טוב 90 דקות, אבל היא כל הזמן מניעה את הכדור, משתמשת באגפים החזקים, בעיקר צד ימין, שהוא האגף הטוב בעולם (מסי ואלבס), ובמסירה גדולה מבודדת את אחד משחקני ההתקפה בחלק הקדמי או פשוט כובשת. בארסה כל הזמן קובעת את קצב המשחק, וככה גם שולטת בו.

השער המהיר אתמול היה משמעותי, כי הוא נתן לבארסה שליטה במשחק. השער הזה קבע כיוון ברור ובעצם אפשר לברצלונה המארחת לשחק בחופשיות במחצית הראשונה. השער המהיר אפשר לה לשחק טוב ולהסתדר גם מבלי לכבוש עד הדקה ה-67. משם זה היה קל, היריבה החלשה רק התגוננה וברצלונה בעצם גמרה את המשחק כשהתחשק לה.

מה שבולט במשחק של בארסה זה שהשחקנים שלה אוהבים ללכת עד השער. יכולת הכדרור, הפריצה והטכניקה שלהם כ"כ טובים - שהם כל הזמן מנסים להשתמש בה ולא בועטים לשער עש שהם מגיעים למצב קל. לעומת זאת, בעיטות מרחוק, הגבהות ובעיטות סתמיות כביכול כמעט ואין אצלה, אלא משחק של ניצול הזדמנויות, לא של בעיטות סתם. במחצית הראשונה אתמול הרגשנו את זה, כשברצלונה חיפשה בכוח את ההזדמנויות, אבל בזה התקשתה להיות תכליתית, וברחבה תמיד איבדה את הכדור. למרות זאת, יש פה סגנון מסוים, וזה מוכיח את עצמו. רוב השערים של בארסה השנה באו מפריצות אישיות או בעיקר מסירות גדולות למצבים בטוחים, וכמעט ולא בעיטות מרחוק או מהלכים טקטיים, אלא ממשחק יצירתי ומגולים מקרוב.

3) אינייסטה - המצטיין

אנדרס אינייסטה היה איש המשחק אתמול. הוא כבש שער, חצי כבש עוד אחד, בישל אחד שנפסל באופן מעורר מחלוקת, ובעצם במחצית השנייה החזיק את המשחק של ברצלונה. הדאבל פס שלו עם השחקנים שסביבו הוא נהדר, הטכניקה, הטאץ' בכדור והיצירתיות הם מהטובות שיש, וגם כשצ'אבי היה על הספסל הוא שיחק מצוין, חילץ כדורים בקישור והוכיח שגם הוא יכול להיות הבעל הבית השקט, כשהוא גם הגיע לכמה בעיטות מסוכנות אל עבר השער במחצית השנייה. אינייסטה עבר פציעה משמעותית ובעצם פיספס את הבריחה הגדולה של קבוצתו, אך נכנס מצוין לתלכיד הקבוצתי. אם עד שחזר העמדה שלו אויישה ע"י שחקנים שונים ולא נמצא לו מחליף - עכשיו יש אותו. הוא בעצם השחקן שמייצר מצבים לשלישייה ההתקפית, ומביא עוד גיבוי מאחור. בדקות הפחות טובות של בארסה אתמול הוא היה שם, והיה ברור שהוא האיש שיגמור סופית את המשחק.

 תיירי הנרי ממשיך את העונה הגדולה שלו. באמצע השבוע הוא כבש נגד באיירן בליגת האלופות ובישל עוד אחד, אתמול הוא בישל את הראשון, ייצר חלק גדול מההזדמנויות, שיתף פעולה מצוין עם מסי, ושוב הראה שאין שחקנים בעולם עם הפריצה שלו על הקו. הוא לא נורא מהיר, אך הפריצה שלו מלווה בשליטה מדהימה בכדור ויכולת טכנית. למרות שעמדת הקיצוני-שמאלי היא לא הטבעית שלו, הוא התרגל לשם, וגם כשעבר אתמול לשחק במרכז הוא נטה שמאלה. הנרי, כך לפחות נראה, מרגיש משוחרר דווקא באגף, משם הוא יכול להתחיל את הפריצה המרשימה שלו, כשהוא עובר באיטיות את היריב ואז פורץ קדימה במהירות. יש לו העונה 15 שערים (רק 12 בכל העונה שעברה), והעונה הזאת הוכיחה שהנרי מסוגל להצליח בכל מקום, בכל עמדה בהתקפה ושהוא עדיין אחד החלוצים הטובים בעולם, גם בגיל מתקדם.

 דני אלבס היה חשוב במשחק של ברצלונה, כי הנוכחות שלו באגף הימני אפשרה למסי להשתחרר ולעשות תנועה למרכז. אלבס לא הפסיק לחפש בכדורי גובה, בהגבהות שהוא הרים, את שחקני ההתקפה, ובעצם אם בד"כ הוא צריך לחזור להגנה - השליטה בכדור של בארסה והבונקר של רקראטיבו אפשר לו כמעט לאורך כל המשחק להיות בחצי של היריבה ולתקוף כל הזמן, במיוחד אחרי השער השני. אלבס הכניס כדורים מסוכנים, הוביל לפנדל שמסי החמיץ בדקה ה-80, היה חשוב בהנעת הכדור ושיחק קבוצתי מאוד. אלבס הוא גם בועט מצוין, ומאחר ובארסה לא קבוצת בועטים - היכולת שלו בכדורים חופשיים חשובה מאוד. מעבר לכך, כמעט כל התקפה הוא מחפש לייצר מהלך משמעותי, להכניס כדור עומק או בעיקר רוחב חשוב, ובעצם אחד השחקנים הכי דומיננטיים במשחק של בארסה ורכש נהדר של הקטאלונים.

 איידור גודיונסן עזר לא מעט. הוא השחקן הכי פחות טכני בקישור וההתקפה של בארסה, אולם הוא צמצם רווחים בין האגפים, הניע כדור מצד לצד במחצית הראשונה, ושימש על תקן מתווך, אפשר לומר, בין שני הצדדים.

 סילוויניו, המגן השמאלי, הוא מגן בינוני למדי, שזוכה לדקות משחק בגלל פציעותיו הרבות והארוכות במיוחד של אריק אבידל. סילוויניו נוטה לחורים והמשחק אתמול לא היה הפעם הראשונה שהוא עושה טעויות בהגנה, התקפית הוא כמעט ולא עולה קדימה ובסה"כ אין לו כמעט מה להציע. אתמול הוא כמעט הוביל לפנדל.

ליאו מסי. הארגנטינאי היה רחוק מלהציג את אחד ממשחקיו הטובים, כשקודם כל החטיא פנדל בבעיטה מגוחכת, לא היה חלק מאחד השערים ונעלם במחצית השנייה, אך לא היה כ"כ גרוע. הוא עשה לא מעט תנועה במחצית הראשונה, חילק מסירות טובות ובעצמו כמעט כבש לפחות פעם אחת. במחצית השנייה הוא בעיקר ניסה לקראת הסיום לתקן את הרושם עם דריבלים לא מוצלחים, אבל בסה"כ עשה תנועה ותרם גם בצד שמאל ובמרכז. לא משחק טוב שלו, אבל היה לו חלק באנרגיות ובהתלהבות של המשחק הקטאלוני במחצית הראשונה אתמול. לגבי העונה שהוא נותן, אין הרבה להוסיף. על גבי טור זה הערכתי עוד לפני העונה שזאת תהיה העונה שלו, ואחרי העונות הגדולות של קאקה ורונאלדו הגיע תורו, וזה באמת מה שקורה. העונה הזאת מוכיחה שמסי כן יכול להוביל קבוצה לאליפות, מה שהוא עדיין לא עשה עד היום, ועושה את זה בצורה יותר משכנעת משרונאלדו עשה עם היונייטד בעונה שעברה.

4) בארסה תיקח אליפות, אלא אם תאבד ריכוז לקראת סיום העונה. אם תפסיד בסופר קלאסיקו לריאל, גם אז ייתכן שהאליפות תוכל לברוח לה, אבל אם היום ריאל לא תנצח - הפער יגדל לשלושה משחקים, ובארסה תהיה האלופה. באירופה זה יהיה קשה יותר, בטח כשצ'לסי, יריבתה הצפוייה בחצי הגמר של ליגת האלופות, מצוייה בכושר פנטסטי, ורוצה בעצם לגמור את העונה הזאת בטעם טוב, אחרי שבליגה זה לא הצליח. גם אם זה לא ילך, בארסה היא קבוצת השנה באירופה.

5) רקראטיבו הוואלבה: אין התקפה, אבל היא לפחות יצאה עם הפסד מינימאלי

 רקראטיבו הייתה לא רעה ב-20 הדקות הראשונות, הגיעה למצבים נייחים, בעיקר קרנות, עלתה קדימה פה ושם דרך האגפים, ופעמיים כמעט כבשה מהזדמנויות חצי בטוחות, אבל השער המוקדם של בארסה הקשה עליה. מהדקה ה-20 היא בקושי עברה את החצי, ו-75% מהזמן רצה אחרי ברצלונה.

מבחינה הגנתית, היא הייתה לא רעה לעיתים, צופפה את ההגנה ולא פעם תקעה את בארסה ברחבה, אבל מנגד איבדה המון כדורים כשניסתה לצאת קדימה, ובסופו של דבר לעיתים סגרה לא טוב בהגנה שחקנים ועשתה כמה חורים בהגנה, כשבשני השערים שספגה אפשר להאשים לפחות מישהו מסוים מהגנת רקראטיבו. בשער הראשון אינייסטה נותר חשוף מול השער, ובשער השני השוער סגר רע מאוד את הפינה הקרובה.

ההגנה של רקראטיבו לא הייתה גרועה, ספגה רק שני שערים ועשתה בונקר לא רע בחצי הראשון, כשבתחילת המשחק גם יצאה למתפרצות טובות וסחטה מצבים נייחים מסונים, אולם לאורך כשלושת רבעי משחק לא עברה כמעט את החצי. משחק התקפה? פשוט לא היה לה. רקראטיבו היא קבוצת תחתית חלשה שנאבקת על חייה, ובסה"כ מהמשחק הזה לא ציפתה להרבה - השאלה היא מה היא תעשה נגד קבוצות ברמתה, כמו אוסאסונה, נומנסיה ומאיורקה, שעדיין נאבקות בתחתית.

הבעיה היא ההתקפה, שכבשה העונה רק 27 שערים - הכי מעט בליגה הספרדית. אתמול היא דווקא יכולה הייתה לכבוש, אבל לא ניצלה את ההזדמנויות הבודדות שלה בתחילת המשחק ואיבדה את הסיכויים להדהים. אולי דווקא ההפסד המינימאלי יחסית יעודד אותה לקראת ההמשך.

6) אפשר לציין לטובה כמה שחקנים שכן ניסו לעשות משהו בתוך משחק הכלום של רקראטיבו:

-סיסי, הקשר השמאלי, שהיה מעורב ודומיננטי ברוב ההתקפות של רקראטיבו בצד שמאל. לזכותו אפשר לזקוף את היכולת הסבירה לעיתים של צד שמאל של רקראטיבו.

-חבייר קאמונס. הוא הראה יכולת אישית לא רעה וחיפש כמה פריצות לא רעות, בייחוד במחצית הראשונה.

-קאנגה אקאלה. הוא נכנס לצד השמאלי הלא רע של רקראטיבו, והראה יכולת פריצה טובה באגף, עם כמה הכנסות כדור לרחבה מצד שמאל. הוא עלה כמחליף והוסיף מעט אנרגיות למשחק של רקראטיבו.

שחקן המטרה והאיש שאליו הלכו כמעט כל הכדורים הוא החלוץ, מס' 18 על הגב, מרקו רובן, שקשה להאשים אותו בהפסד, אך פיספס את ההזדמנויות הבודדות שהיו לו. התמקם לא רע ברחבה וניסה מה שהוא יכול.