אני יכול להבין את יו"ר הכנסת שמטבע מעמדו הממלכתי עליו ל"פזר" אימרות מתונות, פייסניות, שקוראות לאחדות והבנה בין אזרחי הארץ וחיזוק הקשר שלהם למדינה. אני משוכנע, מאידך, כי לא כך משדר אליו לבו.

בכנס הנ"ל ציין, כי לא מקובלות עליו עמדותיו  של ליברמן בדבר "העברת" אום-אל-פחם לרשות הפלסטינית במיסגרת (נניח) "זכות השיבה", או כול הסדר אחר עם ישראל. "אום-אל-פחם היא עיר בישראל, כך היתה וכך תהיה". אין ספק כי מר ריבלין לא שגא בציון עובדות בשטח. ואולם דוקא בתוך "עיר ואם בישראל", בתמיכתם הגלויה של כמה מגדולי "הציונות הערבית" בארץ, כמו השייח רא'אד סלאח ובכירי התנועה האיסלמית (בני הפלג הצפוני בעיקר), צומחת תפישת עולם עויינת ומתעצמת של 'עוכרי מדינה', התומכים בגלוי ובגילוי לב בתנועות כמו החמאס, חיזבאללה ואל-קאעדה, תנועה אשר מזמינה הלכה למעשה כול מי שרק יכול להתגייס למלחמת קודש בציונים ובמדינתם. אני מניח כי ח"כ ריבלין מודע לעובדות ואף מוכיח את אי שביעות רצונו  בגין כך מעת לעת, לפחות על-פי זכרוני.

במאמר זה, לא נותר לי אלא לשוב ולהכנס לנעליו (הגדולות) של קאטו הזקן והגדול, "גדול החופרים" ולהכריז כאן שוב ושוב כדרכו,, כי הפלסטינים  עדיין לא החליטו (מזה מעל ל-80 שנה) "מה הם רוצים לעשות כאשר יהיו גדולים" והם עוד מעט כבר "מאד זקנים".

האם הם עדיין לא הבינו, כי לא ניתן "להביס" את ישראל בכוח ("בחומר, בלבנים ובעבודה קשה" )ובשום דרך שהיא למרות שאר העולם (האוהד  לכאורה, בינתיים!)??

האם הם לא החליטו עדיין מה טוב לערבים? ומניחים, כי לחיות בעזה תחת החמאס זה כמו ב'מלון 5 כוכבים', ושלחיות בתוך מדינת ישראל כאזרחיה, שותים את לשדה ו"תוקעים דרבנות באחוריה" זה "סוף העולם".

מדוע אינם שואלים את עצמם, איך זה, שרק הם בכול המזה"ת - מזה 60 שנה ויותר - לא הצליחו להקים מדינה, או להשתלב בתוך מדינה כאזרחיה הנאמנים לכול דבר ? -  ועוד הערה בעניין זה :הנה כי כן הדרוזים, ערבים גם הם, גם הם נילחמו בישראל תחת קאוקג'י  ושות' ב-1948, בשנאה ובחירוף נפש, אבל הם (אולי גם כעם מגובש), החליטו מהר מאד מה טוב להם ולעתידם, ולבם "מתפוצץ" היום בגאווה לנוכח דגל ישראל וקרוב ל- 90% מבניהם משרת בצבא (יותר מיהודים) !!  וגם הם ערבים פלסטינים 'פור גאד סק' !!- 

האם שמע מי מכם, איש רוח/ דעתן/עיתונאי  ערבי, יוצא בגנוי חריף, בריש גליי כנגד החמאס (נניח) או כנגד אחמדינאג'אד ה"פרסי הארסי" או נסראללה יוצא ירכיו. האם נשמע אי פעם איזה 'פילוסוף ' ערבי צועק ב"עצרות עם" (כרא'אד סלאח) "הוי אחי הערבים, שגינו בתפיסת עולמינו, ולכן אנו "אוכלים(חרה) אותה"???  אף פעם, "לא בעולם הזה, ובטח גם לא בעולם הבא" !

האם הצליחו הפלסטינים אי פעם להקים לעצמם מנהיגות חזקה ואחראית עם שיקול דעת, אומץ, החלטיות, נחישות ותבונה ?? א ף   פ ע ם  !!!

תיכף אומר מלה גם לגבי הפלסטינים ב'שטחים', אבל לערביי ישראל יש לי נוסחה פשוטה: , תפסיקו לחשוב ולבחוש  יהודים וציונות ותתחילו לחשוב ערבים ומה טוב ! (כמו מה טוב ליהודים) ותאמינו במה שאתם חושבים, (בדיוק כמו שהאמנתם במה שחשבתם "אז" אבל בלי 'לאכול את הזבל שרקחתם'). "ח נ כ ו   ע צ מ כ ם    ל מ ו צ ר     ח ד ש"   !!!

לפלסטינאי איו"ש  ועזה רק עוד תוספת קטנה למה שציינתי לעיל,  נסו להפטר מהמונח "כוחו של הרגל" (מתוך ספור הצפרדע והעקרב או ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד). אי אפשר (ובחיים זה לא ילך) לחתום איתנו על הסכמי שלום ושתי מדינות לשני עמים, ובאותה יד שאחזה בעט החותם גם לשלוף את ניצרת הרימון (כמעט בלי להרגיש, כי לא הצלחתם עדיין להפטר מה " תיק " הזה ביד!).

ואולי צריך לקשור את אותה יד לאחור, כמו להברון מינכאהוזן האגדי,  אשר סבל מ"יד אימפולסיבית"  שבאופן בלתי נשלט ומודע היתה שולפת את החרב ומכה על ימין ועל שמאל, גם כאשר שתה תה ובילה  בין  ידידים.

לחשוב ערבים