מכבי תל אביב (מקום שביעי, 33 נק') ומכבי חיפה (מקום שני, 52 נק') נפגשו במסגרת משחק ההשלמה של המחזור ה-27 בליגת העל, כשעבור מכבי זאת הזדמנות להשיג ניצחון רביעי ברציפות - אבל גם להשאיר את יריבתה הגדולה הפועל ת"א בפסגת ליגת העל.

1) סיכום המשחק: השוויון - תוצאה הוגנת

חיפה פתחה טוב יותר, ובדקות הראשונות לחצה חזק דרך האגף הימני. לאט לאט המשחק התאזן, ומכבי הצליחה להאט את קצב המשחק. המשחק של חיפה היה תקוע, ורק בירם כיאל ואייל משומר שיחקו טוב בהתקפות חיפה, והשער הראשון הגיע בצד השני, כשבדקה ה-24 אייל משומר איבד כדור, שירן ייני, שרשם משחק טוב נגד חיפה שלשום, הכניס כדור עומק מצויין למגרלשווילי - ו-1-0 למכבי ת"א. חיפה לא הראתה שיפור, ולהוציא הברקות בודדות זאת הייתה מחצית חלשה יחסית של כדורגל, כשמכבי מתגוננת וחיפה תקועה בקישור הקדמי. במחצית 1-0 למכבי ת"א.

המחצית השנייה נפתח בקצב טוב מאוד, אולם חיפה עדיין לא הצליחה להראות בעלות בית על המגרש. נוצר קצב מהיר בהרבה, אך חיפה החזיקה פחות בכדור. בסופו של דבר, אחרי 10 דקות לערך חיפה החלה ללחוץ, לייצר הזדמנויות, כשפאנטיני המחליף מציג יכולת טובה וצד ימין ממשיך להיות החוליה הבולטת אצל חיפה. אם מוסיפים את קולמה שעלה יותר קדימה, את יניב קטן שהשתפר ואת כך שפתאום היו הרבה יותר שטחים פנויים לשחק עליהם - חיפה הייתה ראויה לשוויון, אחרי שהגיע למצבים רבים. אחרי שני שערים בשני הצדדים שנפסלו בגלל נבדל - הגיע השער של פאנטיני (77), שנכבש גם הוא בנבדל קטן - אך הפעם הקוון והשופט לא שמו לב, וקבעו - 1-1. בוקולי הגיע לעוד הזדמנות אחת, אך התוצאה הייתה הוגנת. בסיום 1-1, שתי הקבוצות חולקות שתי נקודות, נקודה לכל אחת, תוצאה טובה למכבי והרבה פחות לחיפה, שלראשונה מאז הסיבוב הראשון מאבדת את המקום הראשון.

2) מכבי חיפה - חצי ראשון חלש ותקוע, חצי שני משוחרר יותר וטוב יותר

חיפה בסה"כ לא יכולה להיות מרוצה. שוב במשחק גדול היא לא השיגה 3 נק', ולראשונה מאז המחזור התשיעי היא איבדה את המקום הראשון גם אחרי משחק ההשלמה. שער השוויון הגיע מאוחר מדי, ובמחצית הראשונה מכבי ת"א הצליחה להכתיב קצב משחק איטי, ובמתפרצת אחת להעביר את כל הלחץ לחיפה. המשחק של חיפה במחצית הראשונה היה תקוע וצפוף, בזכות הגנה צפופה וטובה של מכבי - והתוצאה הייתה שכמעט לא היו שטחים פנויים בחלק הקדמי. חיפה שלחה בעצם 8 שחקנים קדימה, ומתוך 22 השחקנים שעל המגרש בין 17 ל-19 היו בחצי של מכבי, כך שהיה קשה מאוד לעשות תנועה בחלק הקדמי של חיפה. נוצר קצב משחק איטי ותקוע, ולחיפה היה חסר נוכחות של שחקנים יצירתיים שיפתחו את ההגנה ובהברקה ייצרו הזדמנויות ממהלכים אישיים, אך לא היה מי שיעשה את זה. חיפה לא קבוצה טכנית ויצירתית בחלק הקדמי, וביום רע של רפאלוב לא היה מי שייפתח את הבונקר הקשה לפיצוח של מכבי ת"א. גם שחקנים כמו יניב קטן וגוסטבו בוקולי, שפורחים כשהם יכולים להשתחרר ומבוססים על תנועה בקישור ובהתקפה נעלמו כתוצאה מהמצב - ובעצם כל האסים' של חיפה בהתקפה לא באו לידי ביטוי.

המשחק של חיפה לאורך כמעט 90 דקות התבסס הרבה מאוד על המגנים, מאחר וחיפה תקפה ושלחה שחקנים קדימה, כשמכבי ת"א התבצרה בהגנה, וכדי לפתוח את ההגנה הייתה חשיבות גדולה לאגפים בכלל ולמגנים בפרט. הבעיה היא שלאורך רוב דקות המשחק חיפה התבססה על אגף אחד בלבד, צד ימין, כשצד שמאל היה חסר מאוד בקשר שמאלי. אלישע לוי הציב משום מה את רפאלוב בימין ובוקולי בשמאל, למרות שבוקולי לא קשר שמאלי, ובעצם אוהב לעשות תנועה לאמצע ולמקומות אחרים על המגרש - ולא היה מי שיעזור למסיללה בשמאל ויחזיק את הצד השמאלי. בוקולי, גם במחצית השנייה, בה הוא היה טוב בהרבה, עבר כל הזמן ימינה - וחיפה נשארה בלי קשר שמאלי בפועל על המגרש. צד ימין ייצר הכול, גם את ההזדמנויות הבודדות במחצית הראשונה וגם את ההזדמנויות הרבות במחצית השנייה, והתוצאה הייתה שחיפה הייתה שקופה לעיתים קרובות. במחצית הראשונה משומר וכיאל היו היחידים ששיחקו בחיפה, ובעצם כל המהלכים שהם ניסו לייצר באו מימין. משומר כי הוא מגן ימני, כיאל כי הוא כל הזמן בא ימינה במחצית הראשונה, ורק בחצי השני הוא נשאר יותר באמצע עם העברתו של קטן ימינה ודגש עוד יותר גדול שהיה על הצד הזה, מה שמעט דחק את בוקולי וכיאל הצידה. הדומיננטיות של האגפים עמדה בסתירה עם האגפים של מכבי - ההתגוננות של הצהובים-כחולים בעצם העלימה את המשמעות והחשיבות של המגנים, שבאים בד"כ לידי ביטוי כשתוקפים באופן מסודר. כשמתבססים על מתפרצות, כמו מכבי שלשום, הם הרבה פחות משמעותיים.

שוב הוכח שחיפה מתקשה לשחק במשחק עומד, כשהיא צריכה לפתוח הגנות במשחק מסודר. היא הרבה יותר טובה כשהיא יכולה לשחק במהירות, בשטחים פתוחים, בהתקפות מעבר. לא מפתיע שההזדמנויות הבודדות של חיפה במחצית הראשונה באו מהתקפות מהירות ומעבר מהיר קדימה להתקפה. כשקטן יכול לרוץ ולפרוץ במתפרצת, כשיש קצב מהיר למשחק, כשבוקולי וקטן יכולים לשתף פעולה במסירות מהירות ובעצם למרכז השדה יש יותר אופציות למסירה - ככה יותר קל לעשות תנועה בחלק הקדמי וחיפה נראית הרבה יותר טוב. לא מפתיע שהרבה מהגולים שחיפה כבשה העונה באו ממתפרצות או התקפות מעבר. כאמור, גם שלשום חיפה הייתה טובה כשהמשחק היה משוחרר. התוצאה הייתה מצבים רבים ולחץ מאסיבי על השער של מכבי, בדרך לשוויון מוצדק.

ההגנה של חיפה השתפרה במשחקים האחרונים. בחמשת המשחקים שלפני המשחק שלשום בבלומפילד היא ספגה שער אחד בלבד; עד המשחק בשבוע שעבר נגד הפועל פ"ת היא לא ספגה שום שער בארבעת המשחקים שלפני. שלשום, למרות שספגה בסה"כ שער אחד, היא לא הציגה הגנה טובה: מלכודת הנבדל נכשלה פעם אחרי פעם, בשער של מכבי דוידוביץ' סגר רע את הפינה ואיטיות של ההגנה השאירה את מגרלשווילי פנוי לחלוטין, בכלל ההגנה הייתה די איטית, ובמחצית הראשונה היא עשתה בהגנה כמה חורים גדולים, שכמעט עלו לה בעוד שער. במחצית השנייה ראינו שיפור בתחום הזה, וחיפה הצליחה לחלץ יותר כדורים בהגנה, ובעצם המתפרצות של חיפה באו לא מעט בזכות החטיפות במשחק ההגנה, שהוציאו אותה קדימה. למרות זאת, ההגנה לא הייתה בשיאה, וגם פטר מסיללה ואייל משומר, המגנים, ששניהם שיחקו טוב, עשו כל אחד לפחות שני חורים משמעותיים, ולמשומר היה חלק קריטי בשער של מכבי, בגלל איבוד הכדור שלו, שהגיע לרגליים של ייני, שבישל את השער.

השיפור של חיפה בא גם ברצון של השחקנים - במחצית השנייה היה אפשר לראות שהשחקנים של חיפה דינמים, אנרגטיים ורעבים יותר, וזה בא לידי ביטוי בקצב המשחק של חיפה.

מרכז השדה של חיפה היה טוב ודומיננטי בהרבה משל מכבי. למכבי בקושי היה מרכז שדה, ומרכז השדה של חיפה הציג יכולת טובה, בראשותם של כיאל (במחצית הראשונה) וקולמה (במחצית השנייה). למרות שמבחינה התקפית אין לחיפה שחקן התקפי, אבל היא לא מתבססת על שחקן חופשי בקישור, אלא על קישור אחורי אגרסיבי, עם קולמה ההגנתי וכיאל, שהוא קשר 50/50.

אלישע לוי, מאמן חיפה, פתח שוב עם רפאלוב בימין ובוקולי בשמאל, מה שבעצם העלים את צד שמאל של חיפה, כאמור. גם רפאלוב בא יותר לידי ביטוי בצד שמאל. הטענה של הפרשן אייל ברקוביץ' הייתה שאלישע שגה שפתח עם חלוץ אחד, ארבייטמן, אולם זה לא מדויק: חיפה פתחה עם קולמה וכיאל במרכז השדה, רפאלוב ובוקולי בצדדים, וקטן וארבייטמן בחוד. זה יותר 4-4-2 מ-4-5-1, ויניב קטן הוא לא חלוץ מטרה - אך הוא חלוץ שני, ולא קשר, והמערך וההרכב הזה הוכיח את עצמו העונה, ככה שברקוביץ' פגע בנקודה הלא נכונה (נכון שחיפה השתפרה אחרי הכנסתו של פאנטיני, אבל זה לא היה בגלל שעברו למערך עם שני חלוצי מטרה - אלא בגלל הכנסתו של פאנטיני, שהציג יכולת טובה שלשום, ובגלל שעוד סיבות שכבר הוזכרו לעיל. למרות שאחרי כניסתו של פאנטיני היה עוד חלוץ - זה העלים מעט את ארבייטמן, ואפשר היה להישאר עם כמות זהה של חלוצי מטרה ובסה"כ להחליף את ארבייטמן בפאנטיני במקום להוציא את רפאלוב, בלי שום שינוי טקטי, וזה לא היה מפריע לאורחים להציג שיפור): הבעיה של חיפה במחצית הראשונה לא הייתה בחוד - אלא בקישור ההתקפי, שהיה חסר בשחקן יצירתי שעם כמה מהלכים טכניים יכבוש את השער שחיפה כל כך ציפתה לו במחצית הראשונה שלשום.

 לדעתי, הוא היה צריך לפתוח עם טמבינקוסי פאנטיני בהתקפה ולא עם ארבייטמן, אבל הוא ידע לעשות שינוי ובהכנסתו של 'טרור' פאנטיני עזר לשינוי במשחק של חיפה. פאנטיני הציג משחק מצויין, והחילוף הזה רשום גם על שמו של המאמן. צריך גם להחמיא לאלישע על כך שנתן את הצ'אנס לכיאל, למרות התנהגותו אחרי המשחק שעבר, ולמרות כושרו הבינוני. כיאל הציג יכולת טובה בחצי הראשון שלשום, וגם פה צריך להחמיא לאלישע, שהוא לחלוטין לא מאמן של אגו וכבוד אישי, וזה לזכותו.

 מה שכן, לא ברור למה הוא לא הכניס את גולאסה, שיכול היה להוסיף רעננות, יצירתיות ויכולת אישית, בדיוק מה שחיפה הייתה צריכה במחצית. גם במהלך המחצית השנייה, אחרי השיפור, היה אפשר להכניס אותו ובכך להביא לשער מוקדם יותר ובסופו של דבר - ייתכן שאפילו למהפך. הבעיה היא שה-1-1 הגיע מאוחר מדי.

נראה גם שהשחקנים של חיפה עלו אחרת למחצית השנייה, ואם יש שינוי במחצית - הרבה פעמים זה בגלל המאמן. מאחר וזאת ההזדמנות היחידה שלו במהלך המשחק לדבר עם כל השחקנים - זה זמן המבחן של המאמן. אנחנו לא יודעים מה בדיוק אמר אלישע לשחקניו, אולם בשורה התחתונה הם עלו אחרת למחצית השנייה, אולי גם בגלל המאמן.

עוד החלטה שהוא קיבל הייתה להעביר את קטן ימינה, החלטה שנראתה תמוהה ועדיין לא נכונה לעשות - קטן שחקן שצריך חופש לעשות תנועה ולבוא בחופשיות לצדדים מהאמצע כחלוץ שני. אבל שלשום זה עבד. קטן עבר ימינה, השתפר וכל צד ימין של חיפה הציג יכולת טובה יותר איתו, ועל כך בהמשך.

3) פאנטיני - מצויין, רוב השחקנים השתפרו בחצי השני יחד עם כל הקבוצה

טמבינקוסי פאנטיני עלה במחצית והציג יכולת מצוינת מהרגע הראשון. החלוץ הדרום אפריקאי של הירוקים בישל שתי הזדמנויות גדולות, אחת בתחילת המחצית השנייה ואחת בכדור גדול לבוקולי לקראת הסיום, הגיע בעצמו ל-3-4 הזדמנויות, כבש כמובן את שער השוויון והוסיף הרבה דומיננטיות להתקפת חיפה, גם אם זה דחק הצידה את רפאלוב. פאנטיני לא רושם עונה טובה ומציג יכולת הרבה פחות טובה משהציג בחצי עונה בשנה שעברה, אך אולי בעקבות שלשום ייכנס לעניינים. מאחר וראנספורד מאכזב ומתברר בכלל כקשר קדמי וארבייטמן בטח לא יותר טוב מפאנטיני, ו'טרור' צריך להיות החלוץ הפותח של חיפה.

יניב קטן רשם משחק חלש מאוד בחצי הראשון, ובתוך כל המשחק התקוע נעלם, אבל בחצי השני הקצב עלה והמשחק התבסס יותר על מעברים מהירים, וקטן השתפר. דווקא העברתו ימינה, כאמור, שיפרה אותו. מהרגע שהוא עבר לשם כל האגף השתפר, וראינו מהאגף שיתופי פעולה בין קטן לעוד שחקנים, בייחוד גוסטבו בוקולי. האגף הזה הפך לדינמי יותר, וראינו משם קצב מהיר, כשכמעט כל ההזדמנויות של חיפה באו משם. קטן הכניס פסים לבוקולי ולאחרים ותרם הרבה יותר למשחק הקבוצתי. כשחיפה מתבססת על מתפרצות - קטן תמיד יהיה שם.

ג'ון קולמה הוא אחד הגורמים החשובים בעונה המעולה של חיפה, שאולי גם תסתיים באליפות. הוא מחזיק את מרכז השדה של חיפה, בונה את ההתקפות מאחור, מחפה בקישור האחורי, ויחד עם קטן מראה יכולת מנהיגות על המגרש. הוא מתחיל את רוב המצבים של חיפה, ובעצם גם המהלכים שקטן ובוקולי מייצרים מתחילים קודם כל מקולמה מאחור. קולמה עצמו הוא שחקן התקפי חלש, שבקושי מסכן את השער, אך שחקן הגנתי מצויין, אגרסיבי, יציב מאוד, בא כמעט תמיד לעבודה ועושה אותה ברצינות, מחלץ כדורים מאחור, וכמעט תמיד מראה אכפתיות ואנרגיות במרכז השדה. גם הוא השתפר במחצית השנייה, ובחצי השני היו לו הרבה יותר אופציות מסירה בחלק הקדמי, והוא הוציא את ההתקפות קדימה וגם בעצמו עלה יותר לחלק הקדמי, לעיתים על חשבונו של כיאל, ועשה יותר תנועה בלי כדור, למרות שהוא שחקן שמטבעו מתבסס יותר על תנועה עם כדור, ועל הוצאות ההתקפות של חיפה קדימה.

פטר מסיללה מציג השנה יכולת הרבה פחות טובה, הוא תורם פחות להתקפה וגם לא מאוד יציב. שלשום הוא היה טוב, ולמרות כמה חורים רוב הזמן הראה מוטיווציה, עלה הרבה לחלק הקדמי, ועשה עבודה לא רעה, בהתחשב בכך שכמעט לא הייתה לו עזרה של קשר קדמי לפניו.

שלומי ארבייטמן בתקופה טובה והגיע ל-4 שערי ליגה, וגם שלשום הוא הראה התמקמות טובה ברחבת מכבי והגיע להזדמנויות מסוכנות, אבל הסיומת שלו לוקה בחסר, והוא היה מאוד לא מדויק ברחבת היריבה. מעבר לכך, כשכל הכדורים באו לכיוונו והוא היה שחקן המטרה של חיפה הוא היה מעורב, דומיננטי ומסוכן מאוד - אולם אחרי כניסתו של טמבינקוסי פאנטיני הוא נחלש, בגלל שפאנטיני הפך לשחקן המטרה והגו טו גאי של חיפה ברחבת מכבי ת"א.

מי שהיה פחות טוב זה גוסטבו בוקולי, אך בחצי השני הוא השתפר ויחד עם יניב קטן הוא ייצר הזדמנויות מסוכנות לפאנטיני ושות', ובוקולי בעצמו יכול היה לגמור את המשחק, אבל הוא הפקיר את צד שמאל. יפה היה שהוא חיפש לצמצם פערים משחקנים אחרים, אך נוצר חוסר איזון בין שני האגפים של חיפה.

בסה"כ רוב שחקני חיפה הראו שיפור במחצית השנייה, אבל זה מעט בא על חשבון השחקנים שבלטו בחצי הראשון, כמו כיאל ומשומר.

4) חיפה היא עדיין הפייבוריטית לאליפות והקבוצה שהכי ראויה לאליפות. אומנם ההגנה שלה לא כמו של הפועל ת"א ושלשום היא הייתה חלשה במחצית הראשונה, אבל יש בגדול שיפור בתחום הזה אצלה, שהיה בעייתי בסיבוב השני. חיפה היא כרגע סגנית המוליכה, אבל מציגה יכולת טובה משל הפועל, יודעת לנצח את המשחקים מול הקטנות, משחקים שיכולים להיות מוקש, ואומנם היא מאכזבת במשחקים נגד הגדולות, אך חוץ מלנתניה - היא לא הפסידה לאף גדולה אחרת. היא יודעת להוציא נקודה גם בקושי, וככה למרות שלא ניצחה את בית"ר ירושלים - היא סיימה איתה פעמיים בתיקו, וגם הוציאה תיקו כפול מהפועל ת"א (מכבי היא גם גדולה, אבל העונה היא לא פקטור בצמרת). היא מוציאה רק נקודה מהמשחקים האלה, אבל גם היריבה משיגה רק נקודה. ההפסדים היחידים במשחקים האלה היו כאמור לנתניה, אך נתניה לא מנצחת בביתה ובמשחקים שהיא פייבוריטית ברורה, והנקודה שהוציאה בשלושת משחקיה האחרונים הוציאו אותה מתמונת האליפות, ככה שגם ההפסדים האלה הם לקבוצה שכבר לא יריבה שלה במאבק על הזכייה באליפות. כמו שפירטתי בשבוע שעבר, היא הקבוצה שראויה לאליפות, ובניגוד להפועל השחקנים שלה (חרזי, קטן, בוקולי, רפאלוב, קינן, דוידוביץ' וכו') מכירים את הזכייה באליפות בליגה, בעוד אצל הפועל שחקני כמו להלה, נאתכו, לוז, אבוטבול, דה סילבה, אניימה, אנטבי, ורמוט ויבואה לא זכו באליפות בשנים האחרונות, וחלקם בכלל. המערכת של חיפה רגילה הרבה יותר לקרבות האלה, הסגל שלה מנוסה יותר, רץ יותר זמן ביחד - והדברים האלה יעמדו לזכותה של חיפה בחודש וחצי שנותרו לסיום העונה. איך שלא תיגמר העונה זאת - חיפה היא הפתעת העונה. כן, חיפה. כולם דיברו על מכבי ת"א, בית"ר, אפילו נתניה הבטיחה יותר עם הגעתו של מתיאוס, וגם רבים וביניהם אני נפלו בפח. אלישע לוי הוכיח בשנה שעברה שהוא מאמן טוב, והבסיס רץ ביחד כבר המון זמן, אך אף אחד לא חשב שמול הקישור ההתקפי וההתקפה של בית"ר ומכבי יש לה סיכוי. יחד עם בני יהודה - היא ההפתעה הכי גדולה.

5) מכבי ת"א - בונקר לאורך כמעט 90 דקות, אבל היא יכולה להיות מרוצה מהתוצאה

מכבי התבצרה לאורך כמעט 90 דקות, וברוב הזמן חיפשה איך לא לספוג. אפשר להבין את מכבי: היא באה כאנדרדוג, על אף התקופה הטובה ועל אף שאירחה את המשחק, והחל מהדקה ה-24 היא הייתה ביתרון. חיפה תקפה, וגם כשלא סיכנה את השער של מכבי ולא שיחקה טוב - החזיקה בכדור, ומכבי בכלל לא חיפשה לתקוף. למכבי נותר לשחק על מתפרצות, והאמת שזה עבד בכלל לא רע: היא כבשה ממתפרצת, היא הגיעה לכמה בעיטות מרחוק, בעיקר של בוזגלו, ממתפרצות, ובמחצית הראשונה ראינו אותה חוטפת כדורים מאחור ויוצאת קדימה למתפרצות, שעברו בעיקר דרך בוזגלו, ששיחק בכלל כחלוץ שלשום.

מכבי הציגה משחק הגנה טוב. המגנים בקושי הורגשו וכך גם השוער יבריץ', אולם מה שבלט הוא המשחק הקבוצתי בהגנה. מכבי הצליחה להכתיב את קצב המשחק במחצית הראשונה, כשהצליחה ליצור קצב משחק איטי, שתקע את חיפה. זה היה האינטרס של מכבי: ששחקנים כמו קטן ובוקולי, שמבוססים על משחק ריצה מהיר, יתקשו למצוא את עצמם במשחק איטי וצפוף. שירן ייני הציג יכולת טובה (וגם בישל את השער) בהגנה, ולמרות שבקושי היה למכבי מרכז שדה ומגנים, שתי חוליות שהרבה פעמים לא באים לידי ביטוי כשמתבצרים - בסה"כ השיגה את מה שחיפשה. הטקטיקה המוצלחת עבדה יפה חצי אחד, ובחצי השני חיפה הצליחה לייצר משחק מהיר עם יותר מרחב תנועה, וככה גם הגיע השוויון. בהתקפה, לעומת זאת, היא פשוט התבססה על ההתלהבות הגדולה במשחק של מאור בוזגלו.

אבי נמני ומרקו בלבול עשו חילופים טובים, כשהכניסו את דולי ג'ונסון, שחיזק את מרכז השדה האנמי, ובעצם עלה בתפקיד התקפי מהרגיל; גם יברויאן הציג יכולת לא רעה בדקות ששיחק - אבל זה מעלה את השאלה: למה הם לא פתחו בהרכב? דולי ג'ונסון לא מאוד יציב, אבל כשהוא על המגרש יש למכבי כוח פיזי בקישור האחורי ומישהו שיכול לארגן את המשחק. ג'ונתן אסוס לא הוכיח שלשום שיש לו את זה, וגם כשמכבי כן החזיקה בכדור הוא היה אנמי וחלש מאוד. בכלל, הרבה שחקנים במכבי בקושי הורגשו ובקושי נגעו בכדור שלשום, הרבה מאוד בגלל שמכבי התגוננה כמעט בלי הפסקה ובקושי תקפה.

מאור בוזגלו המשיך את הכושר המעולה בו הוא מצוי, וכמעט כל פעם שקיבל כדור חיפש את השער, והציג בעיטות מדויקות ומסוכנות מאוד. הוא מהיחידים שהראו יצירתיות במכבי, ובהתחשב בכך שלא הייתה לו עזרה בהתקפה הוא לא יכול היה לעשות הרבה יותר, בטח בהתחשב לכך שהוא שיחק בתפקיד מוזר מאוד כחלוץ מטרה יחיד. וזאת הבעיה של מכבי: יש לה קישור התקפי סופר מוכשר, ויחד עם ההגנה החוליה הזאת והיכולת של השחקנים (מגרלשווילי, ישראלביץ' ובוזגלו) בקישור ההתקפי הם הסיבה לשיפור של מכבי לאחרונה ול-10 הנקודות בארבעת המשחקים האחרונים, אך אין לה חלוצים. גם מי שכן יש לה הוא הבלחה למשחק-שניים: מאיוקה הציג יכולת מרשימה והראה מהירות מדהימה במשחקים ששיחק, אך הוא עוד ילד ולא יכול להחזיק לבדו את החוד; יבוריאן עבר פציעה ארוכה, ולמרות שהוא בכושר לא רע - הוא לא בעונה טובה, וכבש העונה רק 3 שערים; וסקוט סילי לא כבש שער ליגה אחד מאז שעבר למכבי ת"א. מכבי נשארה בלי חלוץ, ההחלטה לוותר על קאמנן, שמציג יכולת פנטסטית בטורקיה, היא מוזרה ומראש נראתה בעיייתית, בהתחשב בכך שהוא החלוץ הכי מוכשר, מהיר ומגוון שהיה למכבי בסגל העונה, וביחד כבשו העונה חלוצי מכבי 6 גולים, מתוכם 3 של קאמנן שכבר לא פה, ועדיין הספיק במעט משחקים לכבוש בדיוק כמו יברויאן. בכלל, חוץ מבוזגלו אף שחקן במכבי לא כבש העונה יותר מ-3 שערים, אך לא פחות מארבעה כבשו בדיוק שלושה.

מבחינה הגנתית, קשה להצביע על שינוי במכבי, וגם כשניצחה במשחקים הקודמים היא בד"כ גם ספגה, אולם שלשום היא הציגה הגנה קבוצתית טובה, העמידה את חיפה על שער אחד, למרות הזדמנויות רבות במחצית השנייה, ודרך ההגנה גם יצאה למספר מתפרצות.

מבחינה התקפית, בקושי היה משחק התקפה למכבי, וגם כשהיה הוא התבסס על שניים וחצי שחקנים בממוצע, אבל בהחלט ראינו תכליתיות רבה של מכבי בחלק הקדמי ולא מעט מצבים, יחסית לכך שמכבי בקושי תקפה. חיים מגרלשווילי ומאור בוזגלו הציגו משחק מצויין והמשיכו את הכושר הנהדר של שניהם, והם בעצם החזיקו את ההתקפה, כשמגרלשווילי גם אחראי על השער הראשון.

מכבי מבוססת לא מעט על סותמי חורים. חיים מגרלשווילי ושירן ייני (כבשו ביחד חמישה שערים העונה) הם דוגמאות בולטות לשחקנים שמסוגלים לשחק כמגן (שניהם), קשר (שניהם) ובלם (רק ייני), וייני גם משמש בפועל בעמדות השונות, ושיחק העונה ב-3-4 תפקידים שונים. הוא לא שחקן מאוד מוכשר, אך יעיל ואפור לטובה, הוא כבש 3 שערים, מציג יכולת לא רעה העונה, ושלשום סגר יפה בהגנה, ובישל באופן מדויק את השער של מכבי. אם מוסיפים לזה את ז'אן, ששיחק כבר כמגן, קשר אחורי ובלם, מישאלוב, ששיחק כבר כבלם וקשר, טומאסיץ', קשר ובעיקר בלם, בוזגלו, ששיחק כבר כקשר ימני-תוקף, קשר התקפי במרכז וחלוץ, יאניק קאמנן, ששיחק כקשר וחלוץ עד שעזב וישראלביץ', ששיחק כמגן שמאלי, קשר מרכזי וקשר התקפי באמצע או הצדדים - מקבלים קבוצת כולבואים, שאפילו שחקניה הבולטים סותמים חורים שונים, מחפים אחד על השני ומחליפים תפקידים. המערך משתנה, כך גם ההרכב, ובעצם אפשר להסתכל על זה מנקודת מבט שלילית: אין שחקנים שהם בולטים בתפקיד מסוים ורוב השחקנים משחקים בתפקידים שהם לעיתים אילוצים, וגם אין הרכב קבוע ושחקנים שיכולים באופן יציב להחזיק עמדה מסוימת, מה שמקשה על החיבור הקבוצתי - אבל יש אלטרנטיבות, חלופות, כמעט בכל עמדה, ושחקנים מתרגלים להיות מגוונים ולעשות דברים שונים, אם בהתקפה ואם בהגנה, כשהדוגמא הבולטת היא ייני. 

6) מאור בוזגלו - המצטיין, מגרלשווילי במשחק טוב, המחליפים הוסיפו לא מעט

מאור בוזגלו ממשיך בכושר הנהדר. אם עוד לפני כמה שבועות, אולי חודש וחצי, היו לו לא מעט שערים אך מעט בישולים - המשחק הקבוצתי שלו השתפר, ונכון להיום הוא פשוט מחזיק את מכבי. 13 שערים ובישולים (7 שערים, 6 בישולים) יש לו, וגם במשחק שלשום, בו הוא לא כבש או בישל, הוא היה השחקן הכי מסוכן של מכבי, היחיד שעשה תנועה בהתקפה, איים על השער, הקשה על דוידוביץ', הפתיע אותו עם כדורים מסוכנים והיה מאוד תכליתי. נכון שחצי עונה הוא לא היה בעניינים ואפשר בעצם לומר שהשיפור שלו בא מאוחר מדי, אבל השיפור הגדול של מכבי, זה שהעלה אותה מהמקום התשיעי עד לשישי ולפחות סוגר לה את העונה בכבוד בא קודם כל בגללו. החצי הראשון של העונה בהחלט פגע בקריירה שלו והוכיח שהוא עדיין לא יודע להוביל קבוצה למאבק רציני על האליפות, אבל הוא גם יחשל אותו, ובעונה הבאה הוא כבר עשוי להיכנס לעניינים הרבה יותר מוקדם. בשורה התחתונה, הקישור ההתקפי ובראשם הוא מחזיק את מכבי והאחראי לשיפור שחל בקבוצה.

חיים מגרלשווילי הוא רכש מוצלח של מכבי, שמהרגע הראשון שהגיע לקבוצה מוכיח את עצמו. אחרי שהיה מגן בינוני, חסר אחריות ומחורר גדול בהגנה, ואחרי שהושפל ע"י מאמן ששנא אותו באופן אישי והשפיל אותו, היה נראה שהקריירה שלו בשפל מדרגה. ואז הוא חתם במכבי, כבש עד כה שני שערים, והמציא את עצמו מחדש כקשר שמאלי. הוא השתלב טוב במערך הקבוצתי, מסוגל לשחק גם כמגן וגם כקשר התקפי, מראה מהירות בקישור, כבש שלשום את השער של מכבי, ופעם אחרי פעם חיפה על החיסרון בחלוץ בפריצות בלי כדור לאמצע, וכך גם הגיע השער שכבש, וגם עוד מספר הזדמנויות. הוא יכול היה בעצמו לכבוש עוד אחד וכמעט לסגור עניין עוד במחצית הראשונה. מגרלשווילי מהיר, טכני, מסוכן מאוד, ויחד עם בוזגלו שמר על משחק התקפה שלשום. נראה שמגרלשווילי למד מהטעויות, וחזר לארץ שחקן אחר.

ג'ונתן אסוס חזר לעניינים ולהרכב בשבועות האחרונים, אבל הוא היה חלש מאוד שלשום, בקושי עלה קדימה גם כשמכבי החזיקה כדור, ופשוט לא הורגש. אסוס הוא קשר אחורי בינוני עם יכולת סבירה, אך לא הרבה יותר, ובטח לא מצדיק את הבלגאן והרעש שהוא יודע לייצר. לא ברור למה הצוות המקצועי לא פתח עם דולי ג'ונסון שלשום, ובעצם לא היה למכבי מרכז שדה - גם בגלל אסוס.

המחליפים עשו שינוי לטובה במשחק של מכבי, וב-20 הדקות האחרונות, אולי מעט יותר, מכבי ייצרה כמה מצבים, כולל שער שנפסל בצד בגלל נבדל, הוסיפו התלהבות והציגו יכולת טובה - בייחוד הקשר הליברי דולי ג'ונסון, אבל הוא ויברויאן יכלו לפתוח בהרכב ולתרום לאורך יותר זמן. ג'ונסון תרם יותר להתקפה בד"כ, ואם בד"כ הוא מארגן את המשחק של מכבי מאחור ומשמש כקשר האחורי ובמנוע במרכז השדה, שלשום הוא שיחק יותר כמו קשר התקפי.

7) לגבי השיפוט, ראינו שיפוט לא רע. הקוון והשופט נתקלו במשחק לא פשוט, שכלל שלושה שערים שנכבשו במצב של נבדל, פעמיים של חיפה, פעם של מכבי. בשניים מתוך שלושת המקרים נראה שהם צדקו, וגם אם הם טעו בשער השלישי שנכבש מנבדל לכאורה - לזכותם אפשר לומר שזה היה נבדל של כלום, וקשה מאוד לראותו. בשניים מתוך שלושת המקרים אלה היו נבדלים גבוליים, ובצפייה בודדת כל המקרים היו מכשול עבור צוות השיפוט. אבל לאבי נמני זה לא היה אכפת. התירוץ של העובדה שזאת עונתו הראשונה כמנג'ר ובעצם מאמן בפועל פשוט לא רלוונטי. נמני מתעקש בכוח לפגוע בתדמיתו כאדם שקט וחיובי, עם בכיות על כל דבר קטן. גם אם הוא צדק שלשום לגבי השער שאושר לחיפה, ונראה שהוא צדק, אם כי זה לא 100% - כמה פעמים נמני ראה את המקרה? האם נמני באמת ראה שהיה נבדל? האם הוא באמת חשב על זה? ממש לא נראה ככה. נראה שנמני הוא פשוט אותו הילד הקטן שלא יודע להפסיד בכבוד ומנצל את כוחו כדי לטעון שכולם דופקים אותו. אם כולם רוצים לדפוק את מכבי, צוות השיפוט היה מאשר את השער של ארבייטמן שנפסל, הרי לא היה נבדל גדול וקל היה לטעות. אבל לנמני לא אכפת. העונה הזאת מוציאה ממנו את כל העצבים שכשחקן הוא לא הראה. יכול להיות שבגלל שתפקידו החדש מציב עליו לחץ גדול יותר - אומנם כשחקן הוא היה המנהיג והשחקן המוביל, אבל לפחות היה מאמן שיספוג את האש - זאת התגובה שלו. בשורה התחתונה, נמני לא ראוי לאמן את מכבי, לפחות כרגע, לא מקצועית ובעיקר לא בהתנהגות שלו, שרק נותנת לשחקנים דוגמא שלילית, כזאת שאומרת שקודם כל תתקוף אחרים בטעויות שלך, קודם כל תחשוב למה האחרים דופקים אותך. תירגע, נמני. הקבוצה שלך עוברת עונה מאוד לא מרשימה, אך היא בכושר טוב, ותנסה לנצל את המומנטום ולהתרכז בכדורגל. יכול להיות שאתה פשוט מנסה, שוב, לברוח מהאש ולכוון אותה לאנשים הלא נכונים? אם כן, וככה זה נראה כלפי חוץ, אבי נמני אולי היה מנהיג על המגרש, אבל תו לא. מחוץ למגרש ועל הקווים הוא פשוט פחדן שמפחד לקחת אחריות. מכבי מאיימת לא לעלות למשחק הבא? לא צריך, שתעניש את עצמה ותמשיך להתכחש לכך שהבעיות הן אצלה. 

8) המשחק - פער בין המחציות

במחצית הראשונה ראינו כדורגל בינוני, איטי, טקטי מחד אך תקוע מאידך, אבל במחצית השנייה הקצב השתנה, היו יותר שטחים, ראינו יותר מהלכים יצירתיים, וגם די הרבה הזדמנויות מצד שתי הקבוצות. המעברים היו מהירים, והמשחק שוחק יותר על שטחים שונים, יותר תנועה, יותר אינטנסיביות, ואומנם גם יותר איבודי כדור וטעויות, אך נוצר קצב שונה, משוחרר, כששתי הקבוצות יכלו להיות מרוצות מהמצב יותר מבמחצית הראשונה. היו הרבה אירועים בחצי השני, ולמרות שהחצי הראשון היה יותר מסודר, שהיה יותר קל לייצר שליטה כלשהי בקצב המשחק מצד הקבוצות ובעיקר מכבי, ששלטה בקצב בחצי הראשון - הוא היה איטי, מאוד שקוף ולא מפתיע. כדורגל נמדד לא רק בעניין שיש בו, והיו יתרונות בחצי הראשון, יתרונות כמו משחק יותר מסודר, כמו שכבר הזכרתי, אך היה כדורגל עדיף בחצי השני, השחקנים משני הצדדים הראו יותר מעורבות במשחק, ואם מחברים את הסטטיסטיקה והמהלכים של שתי הקבוצות - השחקנים שעל המגרש חיפשו יותר את השער, את הגולים, בחצי השני, בייחוד שחקני מכבי חיפה. אצל מכבי לא היו הבדלים גדולים בכמות המצבים, אך גם אצלם היו דקות, בעיקר אחרי החילופים, שראינו כמה הזדמנויות מסוכנות, קצב מהיר ובעיטות אל עבר השער של חיפה.