ביום ראשון הסתיימה אחת הסאגות המביכות בתולדות משטרת ישראל :פרשת ניצב אורי בר-לב . הפרשה החלה כאשר בסבב המינויים שהציג מפכ"ל המשטרה בידי השר לשעבר אבי דיכטר לא נכלל שמו של ניצב בר-לב שהיה מפקד פיקוד דרום ואחד הקצינים המצטיינים בשירות.

המפכ"ל דודי כהן הציע לניצב בר-לב לצאת לחופשת לימודים בארה"ב עד קביעת סבב המינויים הבא המתוכנן לאפריל 2011 . ניצב בר-לב סירב להצעה זו בטענה שייש לו כבר שני תארים אקדמיים ואין הוא חפץ לאחד נוסף וכן שהדבר יבוא מכספי משלם המיסים .

השר לשעבר דיכטר בתחילה צידד בעמדת בר-לב ונפגש איתו לשיחה ראשונית בו הבטיח לו שינסה להשיג לו תפקיד.

כעבור יומיים שינה השר לשעבר דיכטר את דעתו ותמך בעמדת המפכ"ל שייש להשעות את הניצב וזאת ללא שום סיבה המניחה את הדעת.

בר-לב שכר את שירותיו של עו"ד יעקב נאמן (שר המשפטים הנוכחי) ופנה לבג"ץ בטענה שפיטוריו אינם הוגנים .

מפכ"ל המשטרה דודי כהן והשר לשעבר דיכטר הגישו תצהיר רחב בו מתואר בר-לב כאדם אשר חותר תחת המפכ"ל ,לא מקבל סמכות ועוד.

עם כניסתו של השר החדש יצחק אהרונוביץ' (בעצמו מפקד פקוד דרום וסגן המפכ"ל לשעבר) החליט להחזיר את ניצב בר-לב לשירות ולמנותו לשליח המשטרה בוושינגטון.

המפכ"ל הוצג בעיתונות כקרבן הפרשה ועורכי דינו של בר-לב משכו את עתירתם מבג"ץ.

עוד שלוש הערות לסדר היום :

1: בעקבות התחקיר המעמיק שערכו אורלי וילנאי וגיא מרוז הגיע הזמן שהמדינה תממן ותדאג לכך שנשים מגיל 40 יבדקו על מנת לעבור גילוי מוקדם  וכן נערות ונערים צריכים להתחסן מפני סרטן צוואר הרחם.

2: התמונה שפורסמה היום בעיתון "ידיעות אחרונות" על כך שבתל-אביב אנשים הלכו לים מעוררת אצלי תרעומת רבה.

נכון שביום זכרון לא נהוג ללכת לים או לבלות בכלל וצריך להתייחד עם הקרבנות,אך עצם העובדה שידיעות אחרונות לא בדק האם גם בערים אחרות כגון: נתניה,ראשל"צ ,חיפה , ועוד הולכים לים שוב יוצר את ההקבלה האכזרית לפיה מדינת ישראל מחולקת לשלוש: מדינת תל-אביב, אזורי פריפריה וכל השאר וזה צורם בעיניי.