הפועל ת"א (מקום שני, 53 נק') ומכבי ת"א (מקום שביעי, 34 נק') נפגשו שלשום (ראשון) במסגרת המשחק הסוגר של המחזור ה-28 בליגת העל, כשהפועל מחפשת לחזור לפסגה ומכבי מחפשת להמשיך את התקופה הטובה.

1) סיכום המשחק - השוויון הוגן, משחק מעברים

הפועל פתחה טוב יותר, והגיע למצבים מסוכנים, בעיקר ממצבים נייחים, ברבע השעה הראשונה. נאתכו ולוז שלטו ועזרו לורמוט בימין, יבואה נכנס לעניינים - ועד הדקה ה-30 הפועל הציגה יכולת טובה יותר. בדקה ה-33 נשרק פנדל לטובת הפועל, אניימה כבש את שערו הרביעי העונה מהנקודה הלבנה, וזה 0-1 להפועל המארחת. השער זעזע את מכבי, ובזמן שנותר עד למחצית היא לחצה קדימה, עירבה יותר את שחקני האגף בקישור ההתקפי, כמעט כבשה (הגיעה למצב של קורה) וסוף סוף החלה לתקוף. במחצית 0-1 להפועל, שעדיפה אך לא בהרבה. קצב המשחק היה מאוד לא רציף ולעיתים איטי, אבל ברבע השעה האחרונה הקצב עלה, וגם לפני כן הפועל הצליחה לייצר משחק של מעברים מהירים כשהכדור אצלה.

נמני עשה שני חילופים במחצית, וקבוצתו התחילה לא רע, אבל נחלשה בהמשך. בדקה ה-61, כשהמשחק לא מספיק מהיר ושתי הקבוצות בקושי תוקפות לשער היריבה, נמני ביצע חילוף שלישי, שלח את שבחון למגרש, ותוך 10 דקות קיבל את המתנה - מאור בוזגלו הרים כדור חופשי, יברויאן נגח חלש מקרוב, שבחון קפץ על הריבאונד וקבע מקרוב 1-1, מוצדק. משם מכבי לחצה עד לסיום, כשבעצם גם בדקות שלפני השוויון הייתה עדיפה. עד לסיום היא יכולה הייתה לכבוש עוד לפחות שער אחד, ובאותן דקות היא זאת שייצרה את משחק המעברים הרב שראינו שלשום. מנגד, הפועל לא הייתה מסוכנת מספיק, והגיעה לכמה הברקות, בזכות יבואה המצויין ושיפור ביכולת של ערן זהבי, אולם עשתה מעט מאוד עד לסיום. לסיכום, משחק מהיר בחצאים השניים של המחציות, עם הרבה מעברים מהירים, בחצי הראשון של הפועל בשני של מכבי, במשחק שמבוסס על פריצות לעומק וכדרורים, כשאצל שתי הקבוצות צד ימין הוא הדומיננטי. 1-1 בסיום, מכבי יכולה להיות מרוצה, היא יזמה לא מעט, יותר מבשבוע שעבר, לא הפסידה כבר משחק שישי ברציפות וממשיכה את השיפור של הסיבוב השלישי. 

 2) הפועל ת"א - ממשיכה בדשדוש של המשחקים האחרונים, נחלשה בסיבוב השלישי במשחקים נגד הגדולות, בעיות בקישור האחורי, אך סמואל יבואה נראה בעניינים

הפועל מתקשה להיות מרוצה מהמשחק שלשום. היא שלטה בקצב ברוב דקות החצי הראשון, כשהצליחה, למרות שהמשחק נעצר הרבה ולא שטף, לצאת מהיר קדימה להתקפה - ופה היה היתרון של על מכבי, שבחצי הראשון לקח לה המון זמן לעבור את החצי, וכך גם עד הדקה ה-65 במחצית השנייה, אך איבדה את היתרון שלה ויכולה רק להאשים את עצמה: היא לא גמרה את המשחק. הפועל הגיעה למצבים רבים, ובחצי הראשון המצבים הנייחים שלה היו שווים גול עוד לפני הדקה ה-33, אז הגיע הפנדל. אחרי השער היה לה 38 דקות עד שער השוויון לגמור את המשחק, אבל במקום זה היא הורידה הילוך, נתנה למכבי לתקוף עד המחצית וכך גם ברוב המחצית השנייה. הפועל פשוט לא הבינה את הנזילות של היתרון שלה.

הבעיות של הפועל שלשום היו בעיקר בקישור האחורי, באזור מחצית המגרש. החיסרון של אבוטבול שוב בלט. לידין אין את הנוכחות, הכוח והאגרסיביות, החוצפה, של שי אבוטבול, ואין להפועל מנהיג בקישור האחורי שיחזיק את מרכז השדה. מעבר לכך, נאתכו, שמשחק כקשר 50/50 הוא שחקן שאוהב לתקוף בעצמו, והוא יותר קשר תוקף מקשר מרכזי. לא היה להפועל מי שיבנה התקפות מצד לצד, יפתח את ההתקפות, יתחיל דברים מאחור ויהיה הפלימייקר. לא היו חסרים שחקנים יצירתיים, אך היה חסר בעל בית שינווט להם את המשחק. להפועל היה מרכז שדה עם שחקנים עם אורנטצייה התקפית, אך לא קשר אחורי דומיננטי מסוגו של שי אבוטבול הפצוע, שנראה שפציעתו משפיעה מאוד על הקבוצה.

האגפים נראו טוב יותר, בעיקר בזכות ורמוט בימין, שגם קיבל המון עזרה מנאתכו ולוז, שהציגו משחק מצויין בחצי הראשון. העזרה שלה באגף ושיתוף הפעולה המוצלח עם ורמוט בעצם אפשרו לאגף הזה של הפועל להתחיל הכול. לייני ממכבי לקחה חצי שעה להיכנס לעניינים ולהפסיק עם החורים בהגנה, ועד אז הפועל חגגה על האגף הזה ומשם סחטה קרנות רבות (במחצית כבר היו לה 8 קרנות), כדורים חופשים והזדמנויות - של ורמוט ובעיקר של סמואל יבואה הנהדר.

היתרון של הפועל, שבא לידי ביטוי במחצית הראשונה, זה חלוץ דומיננטי. היתרון המרכזי של הפועל על כל קבוצה בליגה זה חלות המטרה, כי סמואל יבואה הוא החלוץ הכי טוב בארץ. כשיבואה על המגרש הפועל יכולה לשחק גם על כדורים ארוכים ותהיה כתובת שתוכל להגיע לכדורים. בעוד מכבי הייתה צריכה חילופים ולשנות מערך (לעבור לשני חלוצים) כדי שזה יספיק בחוד - הפועל משחקת כל העונה עם חלוץ אחד, וזה בטח לא מפריע לה. גם אם לא כבש שלשום ובכלל בקושי כבש לאחרונה - היכולת שלו ממשיכה להרשים, והרחבה על כך בהמשך.

הבעיה של הפועל שלשום הייתה שלא הייתה הצטרפות. משום מה גוטמן פתח עם דה סילבה כמגן ימני, מהלך שאולי הצליח כמה פעמים, אבל לא נכון. הרבה יותר נכון לפתוח עם קנדה, מגן תוקף יצירתי, שמכניס הרבה כדורים מימין ליבואה ויכול לתרום הרבה לצד הימני. חבל שגוטמן מעדיף להתעלם ממנו העונה, ולעלות אותו בהרכב מעט מאוד. שלשום הוא לא שיחק בכלל. דה סילבה בלם חזק ואחראי, אבל לא מהיר מספיק כדי לשחק מגן. הוא יכול לפעמים להצטרף להתקפה, לעזור לסדר את המשחק ולעיתים להגיע למצבים עם הראש, אך את זה הוא יכול גם לעשות כבלם, כשטופוזאקוב נשאר כבלם אחורי. אצל הפועל הוא אול אראונד פלייר שמסוגל לשחק בכמה עמדות, אבל זה לא אומר שצריך לשחק איתו בתפקידים שלא מתאימים לו באופן קבוע - מגן או קשר אחורי. קשר אחורי צריך להיות מישהו שמסוגל להחזיק כדור ולהיות מי שמתחיל דברים, לוקח כדור ומוציא קדימה במרכז השדה, והוא לא כזה. חבל מבחינת הפועל שקנדה מתבזבז. להפועל לא הייתה הצטרפות של מגנים, אך אם קנדה  ההתקפי היה משחק - זאת לא הייתה הבעיה של הפועל.

ברגע שלא הייתה הצטרפות, באופן טבעי היה הרבה יותר קשה להניע כדור באופן מסודר מצד לצד. כשהמגנים לא עולים או לא עוזרים - אין מי שייפתח בצדדים והמשחק נתקע. הפועל שיחקה על הקישור ההתקפי, אבל לא קיבלה עזרה מהמגנים, וככה המשחק שלה בדקות הטובות שלה, במחצית הראשונה, שוחק לעומק ובמהירות, אבל לא ראינו הנעת כדור מסודרת מצד לצד, רגל לרגל מה שנקרא, בגלל היכולת החלשה של המגנים. גם יגאל אנטבי מראה השנה שהוא כבר הרבה מעבר לשיאו, והבעיה קשה ועמוקה עוד יותר אצל הפועל ת"א.

 שלושה חילופים ביצע אלי גוטמן. הראשון והשני היו הכנסתם של עדן בן בסט ומהראן לאלה במקומם של ערן זהבי ובן לוז (77), והשלישי הכנסתו של ויקטור מרעי במקומו של אביחי ידין (89). גוטמן טעה כשביצע חילוף ראשון רק בדקה ה-77. הפועל נראתה לא רע בחצי הראשון, אבל אחרי שגוטמן ראה שהפועל פחות טובה ומכבי מתחילה לשלוט בקצב המשחק ולנצל את משחק המעברים דווקא לטובתה שלה הוא לא ביצע חילוף, וחיכה עד הדקה ה-77 כדי לעשות חילוף. הפועל הייתה צריכה להעלות לחצי שני כדי לגמור את המשחק, ואם זה לא מצליח עד הדקה ה-60-65 לעשות חילוף מיד - אך גוטמן חיכה עד הדקה ה-77.

טעות נוספת של גוטמן הייתה כשלא פתח עם מהראן לאלה, אלא עם זהבי, על אף שזהבי הוא שחקן 12 מצויין, שכדי לבוא לידי ביטוי צריך להיכנס כמחליף, כשהוא רענן יותר מכולם, או כמעט כולם, והמטרה שלו היא לעשות שינוי במשחק. כשהוא בהרכב הוא פחות טוב, מה גם שלאלה בעונה טובה ושווה מקום בהרכב. טעות נוספת היא כמובן שלא פתח עם קנדה בעמדת המגן הימני, כאמור.

למרות זאת, לזכותו של גוטמן ייאמר שפשוט אין לו ספסל. יש לו על הספסל את לאלה/זהבי, בן בסט, מרעי, טלקייסקי וקנדה (אם קנדה משחק אז באדיר). מעט מאוד. רק שניים-שלושה מחליפים ברמה לקבוצה שרוצה אליפות זה לא מספיק, כשגם הם לא מספיק טובים לאליפות. חוץ מזהבי אין להפועל מי שיעשה שינוי במשחק. גוטמן חיבר מצויין את הסגל שלו, אבל אחת הבעיות של הסגל, שהופכת אותו להרבה פחות איכותי, היא חסרון במחליפים. פציעה של שני שחקנים דומיננטיים גומרת את הפועל ת"א.

בעיה נוספת של הפועל שלשום הייתה חוסר דיוק מול השער. זה לא סיומת רעה, זה לא יום גדול של יבריץ', זה לא החטאות של מזל - הפועל הגיעה להזדמנויות רבות, שלטה בקצב המשחק לעיתים, אך הכדורים לא הלכו למסגרת בכלל. היה חסר מחץ בחוד, וגם יום טוב של יבואה לא הספיק בעניין הזה. הבעיה הזאת הייתה בעיקר ב-25 הדקות הראשונות, אך אלה היו הדקות הטובות של הפועל. בהמשך היו יותר מצבים משני הצדדים - אך בעיקר של מכבי. הסטטיסטיקה שהועלתה על המסך באזור הדקה הזאת דיברה בעד עצמה: הפועל הגיעה למצבים נייחים רבים, להזדמנויות, אולם רובם הורחקו ע"י ההגנה. בשורה התחתונה, ליבריץ' הייתה שלשום הרבה פחות עבודה מלאניימה, וזה אומר הכול מבחינת הפועל.

הסטטיסטיקה של הפועל טוענת שהיא כובשת יותר בחצי השני, אך שלשום היא כבשה בחצי הראשון והייתה טובה יותר בחצי הראשון, בתחילת המשחק.

3) יכולת טובה של יבואה ושחקני הקישור ההתקפי, חלשה של המגנים ומרכז השדה

השחקנים הבולטים אצל הפועל במשחק היו בעיקר הקשרים ההתקפיים ויבואה החלוץ - כלומר השחקנים ההתקפיים, ובעיקר היצירתיים. בן לוז עשה תנועה רצופה בחצי הראשון, תרם בצדדים ובעיקר בימין, ובעצם היה השחקן הדומיננטי אצל הפועל. הוא שיחק מס' 10, מאחורי החלוץ, התפקיד הכי טוב עבורו, בו הוא משוחרר לייצר מהלכים יצירתיים, ולהראות את הניידות שלו. לוז הפגין משחק מהיר, אנרגטי, והוציא קדימה את רוב התקפות העומק של הפועל. הוא היה בכל מקום בקישור ההתקפי, ובעיקר בצד ימין, שם עזר הרבה לורמוט, וביחד הם הצליחו ליצור קצב משחק מהיר כשהכדור היה ברגליים של הפועל. הבעיה היא שהעצירות הרבות והעובדה שחלק גדול מהזמן הכדור היה ברגליים של מכבי מנעו מקצב המשחק המהיר לבלוט לאורך כל המחצית הראשונה ולא רק בהתקפות של הפועל. לוז בעונה נהדרת, ועל כך הוא חייב להודות לאלי גוטמן. הוא לקח הימור גדול כשהביא שחקן מזדקן, נוטה להיפצע, כישרון מפוספס - אבל הצליח לחבר אותו לקבוצה. הפועל מורכבת מהרבה שחקנים יצירתיים בקישור ההתקפי (נאתכו, ורמוט, לוז, זהבי וכד'), עם סגנון משחק דומה - וזה עובד. זה יכול היה להתפוצץ בפנים של גוטמן, אבל זה עבד.

גילי ורמוט הוסט לצד ימין והמשיך את התקופה הטובה. הוא הכניס כדורים לשות', הציג משחק דאבל פסים מרשים עם בן לוז, והשתלב טוב בקצב והסגנון היצירתי. המשחק של הפועל שוחק בעיקר עליו ודרך האגף שלו, והתמיכה של לוז סייע ועזרה לו רבות. ורמוט בכושר טוב, יש לו כבר 6 בישולים העונה, וגם הוא צריך להודות לגוטמן על הצ'אנס הבלתי נגמר שהוא מקבל מגוטמן העונה.

וינסנט אניימה כבש שער שלישי העונה בליגה מהנקודה הלבנה, אך זה רק הבונוס - אניימה סגר עוד משחק מעולה, הוא הציל את ההזדמנויות הרבות במחצית השנייה של בוזגלו, סילי והאחרים במכבי, כמעט הציל את השער של מכבי כשהדף נהדר את הנגיחה הראשונית של איליה יברויאן. אניימה יוצא מצויין לכדורי גובה בד"כ, הוא השוער הכי יציב בליגה, אולי קצת פחות יציב מדוידוביץ', הוא מציג יכולת טובה כמעט בכל משחק, הוא אתלטי מאוד. אניימה הוא השוער הכי מוכשר כיום בכדורגל הישראלי, ושנה הבאה הוא חייב להיות בליגה טובה יותר. אומנם הוא כבר לא ילד, אבל שוער זה תפקיד שאפשר לשחק עד גיל מאוחר, ויש לו עוד הרבה זמן להצליח גם באירופה. העובדה שהפועל ת"א ספגה רק 21 גולים העונה היא הרבה בזכותו.

המשחק של ביבראס נאתכו התבסס בעיקר על הברקות. ברוב הדקות הוא לא ממש הורגש, אבל היה מעורב בכמה הזדמנויות במחצית הראשונה. כשהוא בלט זה בעיקר היה כשהוא יצא מהעמדה ועלה יותר קדימה. בסופו של דבר, הוא לא קשר 50/50 אמיתי, אין לו את הכוח הפיזי שצריך, ואם לא השחקנים היצירתיים הרבים שיש להפועל ת"א בחלק הקדמי הוא היה כנראה משחק בעמדה התקפית יותר. אחרי שאבוטבול נפצע וידין הוסט אחורה הוא הקשר המרכזי של הפועל.

סמואל יבואה בעונה מעולה, ולמרות שבחודשיים-שלושה האחרונים הוא כובש פחות - היה ברור שהוא לא יצליח להחזיק מאזן מדהים כמו שהיה לו לאורך כל העונה. יש לו 13 שערים, ואם הפועל תיקח אליפות - הוא יכול להיות שחקן העונה. הוא פיבוט אמיתי שמשחק עם הגב, אבל המשחק שלו הוא לא רק זה: יש לו במשחק שלו מהירות, כוח פיזי, אחד על אחד מצויין וזה לא הכול. הוא היתרון המרכזי של הפועל - חלוץ דומיננטי שאפשר לשחק עליו, שיכול להחזיק לבדו את החוד, וגם השילוב שלו עם הקישור ההתקפי הוא מוצלח. גם בדרבי הזה הוא יכול היה לכבוש. בתחילת המשחק הוא בעיקר הפעיל לחץ על הגנת היריבה, בהמשך הוא בעצמו יכל לכבוש - אך לא היה מספיק מוחץ ברחבה.

מי שהיו פחות טובים הם דגלאס דה סילבה, שכאמור פשוט לא מגן; אביחי ידין, שהוא שחקן לא רע כשיש לידו קשר אגרסיבי דומיננטי - אבל לא כשכל האחריות בקישור נופלת עליו; ויגאל אנטבי. אנטבי כבר בן 35, ואפשר להרגיש שהוא לא בעונה טובה. הוא עושה יותר חורים בהגנה, פחות מהיר וגם ההצטרפויות המסוכנות להתקפה והפריצות עד קצה קו האורך, כמו שהוא אוהב, פחתו.

4) הפועל ת"א לא ראויה לקחת אליפות. היא נותנת עונה מצויינת, אבל היא לא שווה אליפות. היא עדיין לא הרגישה את תחושת הלחץ של הפסגה, של הצורך לשמור על המקום, כשאין כבר לאן להתקדם. רק מחזור אחד, בשבוע האחרון, היא הוליכה את הטבלה - וגם זה היה בזכות מאזן שערים עדיף על חיפה. חיפה יציבה יותר, וגם היתרון הגדול של הפועל - המשחקים נגד הגדולות האחרות - נפגע, כשהפועל הפסידה לבית"ר בתחילת הסיבוב ומכבי סחטה ממנה תיקו. כלומר, אם בשני הסיבובים האחרים, בארבעה משחקים, הפועל הוציאה 12 נק' מתוך 12 אפשריות - בסיבוב השלישי היא הוציאה מבית"ר ומכבי, היריבות הכי גדולות שלה, נקודה בלבד מתוך 6 אפשריות. למרות זאת, אם הפועל תחזור להתעלות במשחקים הגדולים כמו בסיבובים הקודמים - היא תיקח אליפות, מאחר ולפניה יש עוד משחקים נגד חיפה (מחזור 31) ונגד נתניה (מח' 33).

הפועל בכושר בינוני. אחרי שבמשחקים הקודמים ניצחה בקושי רב את אשדוד ואת הפועל פ"ת - הפעם היא לא הצליחה לנצח, וברוב הדקות גם לא הרשימה. 

איך שזה לא ייגמר, אלי גוטמן נותן עונה גדולה כמאמן. הוא הצליח להוציא כמעט את המקסימום בינתיים משחקנים שבקלות יכלו להיכשל בהפועל - לוז, נאתכו, ורמוט ויבואה. השחקנים שהוא רצה בחלק הקדמי, כלומר לא כולל עובד וטלקייסקי, שנדחק הצידה לאורך חלק גדול מהעונה, עושים את שלהם. שחקנים שהוכיחו את עצמם בקבוצות קטנות והיה ספק אם יצליחו בקבוצה כמו הפועל עשו את העבודה. בהגנה אלה אניימה, שהגיע מבני יהודה, ודה סילבה, שבא מכפ"ס, ובהתקפה אלה לוז ויבואה. גוטמן הצליח לחבר את הקבוצה שלו, להעמיד את ההגנה הטובה בליגה ולאזן אותה עם היצירתיות של הקישור ההתקפי והנוכחות של יבואה בהתקפה, בחוד.

5) מכבי ת"א - לקח לה יותר מדי זמן להיכנס לעניינים בשתי המחציות, הוציאה תיקו מוצדק, שוב לא הפסידה, נראית לא רע בכלל

מכבי בכושר טוב, היא כבר 6 משחקים ללא הפסד, היא עברה בשלום שניים מארבעת המשחקים נגד הגדולות (יש לה עוד משחקים נגד בית"ר ונתניה), היא לא הפסידה הסיבוב - ובשני המשחקים האחרונים יש שיפור בחלק ההגנתי.

הבעיה של מכבי שלשום הייתה שלקח לה בכל מחצית יותר מדי זמן להיכנס למשחק: בחצי הראשון רק אחרי השער שספגה החלה לשחק, במחצית השנייה רק מאזור הדקה ה-65.

למכבי גם לא ממש היה מרכז שדה. בעוד אצל הפועל מרכז השדה היה התקפי מדי, אצל מכבי היו במרכז השדה שני שחקנים עם אורנטצייה מאוד הגנתית, ז'אן ומישאלוב, שעמדת הקשר האחורי התקפית ממה שהם צריכים לשחק. מרכז השדה היה אנמי מאוד. מישאלוב וז'אן פשוט לא מסוגלים להחזיק כדור, וכשהם צריכים לייצר דברים - מכבי בבעיה. אם מוסיפים לזה את היכולת החלשה בשני המשחקים האחרונים של ישראלביץ' ניתן לראות שלמכבי פשוט אין מרכז שדה כשדולי ג'ונסון לא פותח. ואז ג'ונסון נכנס ושיפר משמעותית את החלק הזה, מה שמעלה את השאלה: למה ג'ונסון לא פתח בהרכב?

המגנים דווקא שיחקו לא רע. שפונגין הראה ניצוצות של טכניקה באגף הימני; לשירן ייני לקחה חצי שעה להיכנס לעניינים, אך מהרגע הזה החורים שלו פסקו והוא תרם לא מעט להתקפה ולהנעת הכדור של מכבי. בניגוד להפועל, מכבי הניעה הרבה את הכדור מצד לצד - כי היו לה מגנים שיתרמו מאחור ויעזרו בהנעת הכדור. הבעיה של מכבי במחצית הראשונה הייתה שבלי קישור אחורי לא היה מי שיחזיק כדור. היה את ייני שפתח בשמאל, היו את הבלמים - אך לא מישהו שייקח כדורים מהבלמים ויבנה התקפות, בדומה להפועל. מי יעשה את זה, מישאלוב הבלם? ז'אן, סותם החורים הבינוני?

הקישור ההתקפי של מכבי לא עבד בחצי הראשון, אך ב-10 הדקות האחרונות של המחצית הראשונה ובמחצית השנייה מאור בוזגלו השתפר. מגרלשווילי המאכזב הוחלף, והכנסתו של דולי ג'ונסון שיפרה את הקישור של מכבי. סוף סוף היה קשר אחורי עם חוצפה, כוח, במרכז השדה, שיוציא את המתפרצות והתקפות המעבר קדימה ויפעיל את בוזגלו והחלוצים.

ברוב המחצית הראשונה החיסרון בקשר אחורי הוביל ליציאה מאוד איטית של מכבי ת"א מההגנה להתקפה, ולקח לה יותר מדי זמן לעבור את החצי. לקראת סיום המחצית היא החלה להניע הכדור, והשיפור אצל בוזגלו והכנסתו של ג'ונסון אפשרו למכבי לצאת קדימה ולנצל את הדריבל של בוזגלו והתמיכה של סילי ביברויאן בחוד כדי לייצר הזדמנויות.

מבחינה הגנתית, מכבי ממשיכה לספוג. ב-11 המשחקים האחרונים היא ספגה לפחות שער אחד ב-10 משחקים. בסה"כ, היא ספגה 14 שערים ב-11 המשחקים האלה. נראה שהשינוי אצל מכבי בא בהתקפה: ב-11 המשחקים האלה היא כבשה 15 שערים. למרות זאת, בשני המשחקים האחרונים ההגנה נראית טוב יותר, ולספוג שער מחיפה ושער מהפועל ת"א זה לא כזה גרוע. מעבר לכך, ההגנה עובדת לא רע, במשחק שלשום היא הרחיקה כדורים וגם כשהפועל לחצה - מנעה ממנה להגיע למצבים למסגרת. גם השער של הפועל הגיע מפנדל. ייני, המחורר הראשי בהגנה בתחילת המשחק, השתפר ושיחזר מחדש את היכולת בשבוע שעבר נגד מכבי חיפה, והחורים בהגנה בכלל נפסקו. כשהייתה לו עבודה, יבריץ' הראה ערנות, וזאת למרות הפציעה שהייתה קרובה למנוע ממנו לשחק והכריחה אותו לקחת זריקות לפני המשחק.

למרות זאת, אין ספק שהשינוי הוא, כאמור, בהתקפה. בדקות הטובות של מכבי במשחק, שהן היו בעיקר ב-25 הדקות האחרונות של המשחק, התקפות המעבר המהירות של מכבי הובילו להזדמנויות רבות. הכניסה של סילי למשחק הורידה לחץ מיברויאן בחוד, והעלתה את רמת העבודה של הגנת הפועל. ברגע שהיה עוד שחקן מסביב לרחבה היה למכבי הרבה יותר קל לשמור על כדורים בטווחים האלה, וכל המשחק ההתקפי של האורחים (ממש אורחים...) היה טוב בהרבה.

החילופים של נמני במחצית ובמחצית השנייה התבררו כהצלחה גדולה, אך לפחות במקרה אחד זה העלה את התמיהה: למה הוא לא פתח? דולי ג'ונסון נכנס למרכז השדה והתחיל לנהל את המשחק של מכבי בקישור, סילי נכנס לחוד של מכבי, והם נכנסו במקום מישאלוב ומגרלשווילי. מכבי בעצם החליפה מערך ל-4-4-2, עברה להרכב התקפי יותר, וככה הייתה מסוכנת בהרבה. כל שלושת החילופים היו מצויינים, כששבחון, שנכנס בדקה ה-61, כבש בדקה ה-71, כמעט בישל עוד גול לסילי ובניסיון אחר כמעט שוב כבש.

נמני ובלבול פתחו עם יבריץ' בשער, שפונגין, יחיאל, טומאסיץ' וייני בהגנה, מישאלוב וז'אן בקישור האחורי, ישראלביץ' לפניהם, בוזגלו בימין, מגרלשווילי בשמאל ויברויאן בחוד. במחצית השנייה ישראלביץ' נכנס לעמדה של מגרלשווילי, שהוחלף. לא ברור למה הם העדיפו לשחק עם קישור אחורי הגנתי של סותמי חורים, מישאלוב וז'אן, ולא עם ג'ונסון וייני. מי שהיה צריך לפתוח במרכז ההגנה לצידו של אבי יחיאל, כבלם, הוא מישאלוב הגבוה והאחראי, ולא טומאסיץ' המאכזב, כששטרית משחק כמגן שמאלי, ואם לא אז ז'אן כמגן, ובטח שלא כקשר.     

הדבר הכי לא ברור הוא בנושא ג'ונסון - כבר שבוע שלישי ברציפות שהקשר הליברי עולה כמחליף שני של מכבי (שלשום כמחליף ראשון-שני, בנוסף לסקוט סילי), ומשום מה לה פותח. מה גורם לנמני להעדיף את ז'אן ומישאלוב על ג'ונסון? הרי הוא רואה שבמשחקים האחרונים הוא מעלה את ג'ונסון, והוא טורף את המגרש, מתחיל את רוב ההתקפות, ובעצם מהרגע שהוא על המגרש המשחק של מכבי מהיר יותר, משחררים מהר יותר כדור, ההתקפות זורמות יותר והקבוצה מגיעה להרבה מצבים. גם ב-18 הדקות שקיבל בשבוע שעבר ראינו את מכבי מגיעה למצבים ואף כובשת שער שנפסל. ג'ונסון הפך לברומטר של מכבי. נכון שרוב העונה הוא לא היה יציב, אך לאט לאט אנחנו רואים איזה שחקן הוא. גם במשחקים פחות טובים לא היה ספק שמקומו בהרכב. הוא השחקן היחיד במכבי שמסוגל להחזיק את מרכז השדה של הצהובים-כחולים בעונה הזאת.

הבעיה של מכבי היא שהיא מבוססת על סותמי חורים. ז'אן, מישאלוב, ייני, ישראלביץ' ועוד רבים הם שחקנים בינוניים ומעלה, שמסוגלים לשחק בכמה עמדות ומתאימים לכל מערך והרכב, אולם אין למכבי מספיק שחקני "ממש", שחקנים שבולטים בתפקיד אחד, ויכולים להחזיק בו לאורך זמן. ההרכבים שמכבי מעמידה מאוד מבולבלים, כששחקן כמו שירן ייני מסוגל שבוע אחד להיות בלם, שבוע אחר מגן ואז קשר. אין לה מספיק טופוזאקובואים, אנטבים, ורמוטים, יבואים - שחקנים עם תפקיד ברור ומוגדר. מכבי קבוצה מאוד אפורה בחלק האחורי, והבנייה הקלוקלת של הקבוצה, שנבנתה בלי בלם נורמאלי (כמעט) ובלי מגן שמאלי, מאלצת את מכבי להרכיב ולעשות רוטציות בהגנה בין שחקנים שהם הכול מהכול וכלום מכלום. ההרכב של מכבי מבולבל כמו המשפט הקודם, וכשהוא משתנה כל שבוע וכל שנייה - קשה ליצור תיאום בהגנה, והתוצאה היא שמכבי מתקשה להעמיד הגנה סבירה. מכבי משלמת מחיר על הטונות של כסף ששפכה על ההתקפה ולא השאירה כלום להגנה בקיץ האחרון. כחלק מהסקת המסקנות, היא חייבת לשים דגש גדול בהרבה על ההגנה בקיץ הקרוב. 

אחד היתרונות המרכזיים של הפועל על מכבי הוא היכולת של שחקנים שהגיעו מקבוצות קטנות להתרגל לקבוצה גדולה. בעוד אצל מכבי שחקנים כמו ישראלביץ', שבא מכפ"ס, יברויאן, שבא מסכנין, בוזגלו, שבא מכפ"ס, והמאמן רב"ש, שבא מקריית שמונה, לא הסתגלו לקבוצה גדולה, לדרישות גבוהות ולציפיות - הרי בסכנין ובקריית שמונה המקום השלישי-רביעי היה משהו גדול עבור אותן קבוצות, אצל הפועל שחקנים כמו בן לוז, ידין, דה סילבה, אניימה וסמואל יבואה הצליחו להתרגל לקבוצה גדולה - ופה ההבדל. הכוכבים של מכבי הם שחקנים מוכשרים, אבל כאלה שהתקשו לעמוד בלחץ החדש, בטח כשסביב הקבוצה גם ככה יש בלגאנים גדולים. למרות השיפור הגדול ביכולת של בוזגלו ופיטוריו זה מזמן של רב"ש - זה עדיין מהדהד.

6) בוזגלו השתפר עם הדקות, המחליפים מצויינים, מרכז השדה חלש, המגנים טובים 

מאור בוזגלו לא הורגש בתחילת המשחק, ובחצי השעה הראשונה בקושי נגע בכדור. ואז הוא נכנס לעניינים, המשיך את מגמת השיפור מהחודש וחצי האחרון, ובעיקר בלט בבעיטות במצבים נייחים - הוא הרים את הכדור שהוביל לשער. הבעיטות שלו עצמו היו בינוניות ומטה, אבל הוא לא ויתר והוא המשיך לחפש את השער. הדריבלים והיכולת הטכנית שלו בלטו מאוד ב-25 הדקות האחרונות, עם כמה כדרורים ופריצות מסוכנות. בוזגלו, למרות שלא נתן משחק גדול, הציג יכולת טובה, והחזיק את הצד הימני של מכבי, שהיה החזק שלה.

סקוט סילי נכנס כמחליף. הכניסה שלו בעצם העלימה את היתרון המספרי של הבלמים על חלוץ מכבי, יברויאן. סילי שיחק צמוד לרחבה, הגיע לשתי הזדמנויות מסוכנות, ואחרי כניסתו ההתקפה של מכבי הייתה מאוזנת בהרבה. שווה לנמני ובלבול לשקול בחיוב לשחק בשבוע עם 4-4-2, כשסילי ויברויאן בחוד וגיז'רמו ישראלביץ' המאכזב יורד לספסל. בדרבי המערך הזה עבד טוב. מכבי צריכה לשחק עם ג'ונסון וייני במרכז השדה, בוזגלו ומגרלשווילי בצדדים וסילי ויברויאן בחוד.

גיז'רמו ישראלביץ' שוב אכזב, כמו בשבוע שעבר. הוא היה אנמי מאוד במרכז, ובניגוד ללוז לא הראה ניידות ובקושי הורגש. לזכותו ייאמר שבמחצית הראשונה הוא גם היה בודד במרכז השדה, כשז'אן ומישאלוב נשארים מאחור. לא הייתה לו הרבה עזרה, אבל בשורה התחתונה הוא עובר עונה רעה מאוד (3 בישולים - כמות בינונית לשחקן יצירתי שאמור לייצר התקפות לחלוצים, רק שער אחד), וגם מגמת השיפור שהייתה במשחק שלו נעצרה במשחקים האחרונים. מעבר לכך, המשחק שלו היה לא אחראי, הוא איבד כדור שכמעט הוביל לגול של הפועל והוביל לפנדל - שגם אם לא היה, ונראה שלא היה, הוא היה צריך לנהוג ביותר זהירות.

שירן ייני הוא הצלע המוצלחת של סותמי החורים אצל מכבי ת"א. הוא היחיד מביניהם שמציג טכניקה לא רעה, שבאה לידי ביטוי בעיקר במשחק נגד חיפה בשבוע שעבר, יש לו שלושה שערים העונה, והתרומה שלו בהנעת הכדור שלשום הייתה חשובה: ייני פתח בצד שמאל, ובעצם היה קריטי מאוד בריווח המשחק של מכבי. למרות זאת, בדומה לבוזגלו לקח לו זמן להיכנס לעניינים, ובחצי השעה הראשונה היה רע מאוד בחלק ההגנתי, עשה כמה חורים גדולים בחלק הזה, מה שכמעט אפשר לנאתכו, ורמוט ולוז לכבוש לפני הפנדל של אניימה. בהמשך הוא השתפר, סגר מהר יותר וטוב יותר בהגנה, ובסה"כ צריך לציין אותו לטובה, כמו בשבוע שעבר.

7) השופט, קוסטאס קפיטאניס, היה לא רע בכלל ברוב הדקות, אך שרק לפנדל שלא היה, כך לפחות נראה. זה לא חד משמעי, אבל עושה רושם שישראלביץ' אומנם נגע בידין, אך לא דחף ולא גרם לו ליפול. קפיטאניס הוציא כרטיסים רבים, אבל רובם נראו מוצדקים, ולמרות שהיו הרבה עבירות - לא היו מקרים משמעותיים, והיה, יחסית, דרבי קל לשיפוט. בסה"כ, בלי קשר לאיך ששפט שלשום - מדובר בניסוי ותו לא. היה נחמד לראות פעם איך שופט את זה שופט זר, בשורה התחתונה השיפוט שלנו בסדר גמור - אסור לשכוח שגם בספרד הקבוצות הגדולות קיבלו נקודות מהשופטים.

8) בסה"כ משחק מאוזן, מאוד שקול, עם הרבה מעברים משני הצדדים - אך שתי הקבוצות לא הצליחו להתעלות לאורך זמן של ממש ולשמור על יציבות. הקצב השתנה די הרבה, והיה מהיר בעיקר כשמכבי תקפה. לשתי הקבוצות היה חסר מרכז שדה, אבל להפועל היה שחקן חופשי, שהציג יכולת טובה - לוז. ללא ספק, בתחום הזה ניצחון ברור להפועל - לוז היה טוב בהרבה מישראלביץ'. התיקו הוגן, המשחק עצמו כלל מצבים נייחים רבים, שדי תקעו את קצב המשחק - אך דווקא משם הגיעו מצבים מסוכנים. בין המצבים הנייחים הרבים נכבשו גם שני הגולים במשחק - אניימה כבש פנדל, שבחון כבש ממהלך של כדור חופשי.

*הטור נכתב ביום שני, אך נאמר בלשון "שלשום".