מס' צפיות - 269
דירוג ממוצע -
איזה משחק דוחא...
בני סכנין - מכבי חיפה: בתום משחק חלש מאוד בדחוא, נפרדו מכבי חיפה ובני סכנין ב-0-0. חיפה עדיין ראויה לאליפות, אבל בכושר חלש וחייבת להשתפר לקראת שלושת המשחקים הכי קשים שיש, סכנין עם כישרון בינוני, אך האגרסיביות והאכפתיות של שחקני סכנין תשאיר אותם בליגה
מאת: עמנואל שלמון 06/05/09 (00:21)

בני סכנין (מקום עשירי, 26 נק') ומכבי חיפה (מקום שני, 56 נק') נפגשו שלשום (שני) במסגרת המחזור ה-29 של ליגת העל, כשסכנין מנסה לפתוח פער מהקו האדום המפחיד וחיפה צריכה ניצחון כדי לחזור לפסגה.

 

1) סיכום המשחק - משחק חלש של חיפה שלא הייתה ראויה לניצחון; סכנין מרוצה מהתוצאה

 

סכנין הייתה טובה יותר בתחילת המשחק, שהתבסס על כדורים ארוכים לרחבות. לאט לאט סכנין החלה יותר ויותר להניע את הכדור בקישור, החזיקה יותר בכדור ושלטה בקצב המשחק. אחרי 20-25 דקות הקצב התגבר והמשחק התבסס יותר על מעברים משני הצדדים. אם בחלק הראשון של המחצית הראשונה שתי הקבוצות לא הגיעו כמעט לשום הזדמנויות - לאחר מכן שתי הקבוצות הגיעו להזדמנויות משני הצדדים, כשקטן מתחיל להיות פעיל יותר ומן העבר השני אוקוצ'ה כמעט כובש במספרת. גם בדקות האלה חיפה הייתה לא יציבה ובמחצית 0-0 חלש, מחצית מאוזנת בסה"כ, כשלחיפה חסרה יצירתיות.

 

חיפה לא עשתה חילוף במחצית, אך בדקה ה-54 פאנטיני היה צריך לכבוש, אחרי שקיבל כדור גדול מיניב קטן. אלישע לוי שלח את רפאלוב ולאחר מכן את אייל גולאסה למגרש, אך הקצב המשיך להיות איטי ותקוע, כמו בתחילת המחצית. שתי הקבוצות מיעטו להגיע להזדמנויות, אבל באטיס המחליף איים שלוש פעמים אל עבר השער, כולל הזדמנויות שהוא היה חייב לכבוש והחטיא מקרוב מול דוידוביץ'. מן העבר השני גולאסה ורפאלוב יכלו לגמור את המשחק - אך בקצב כ"כ איטי וכשככה היא, מוליכת הליגה כמעט כל העונה, נראית, היא לא ראויה לניצחון. בסיום 0-0, הפועל ת"א נשארת בפסגת ליגת העל בכדורגל.

 

2) מכבי חיפה - איפה היצירתיות? איך אפשר לנצח כשעמודי התווך של הקבוצה כ"כ חלשים?

 

חיפה לא ניצחה קודם כל כי השחקנים המרכזיים שלה, עמודי התווך שלה, לא היו במשחק. כשיניב קטן, שחקן העונה של חיפה, כ"כ פאסיבי, כשקולמה מוצב בעמדה שלא מתאימה לו בעליל, כשבוקולי לא מוצא את מקומו בקישור ומאבד כ"כ הרבה כדורים - חיפה פשוט לא יכולה לנצח. אותם שחקנים שהובילו את חיפה ספגה פשוט נעלמה אצל הטקטיקה הלא ברורה של אלישע לוי, מאמן חיפה.

 

החילופים של אלישע היו נכונים. למרות שהיה מקום לבצע לפחות חילוף אחד כבר במחצית וזה לא קרה - אסור לשכוח שלוי הכניס את רפאלוב וגולאסה להרכב עד לדקה ה-65, וביצע את החילוף השלישי (אוסיי ראנספורד) בדקה ה-72. עם זאת, לא ברור למה אלישע לא העדיף לפתוח עם רפאלוב בהרכב, במקומו של ארבייטמן הבינוני. הוא היה חייב לשחק 4-4-2, עם קטן כחלוץ שני, פאנטני, שהגיע למשחק בכושר פנטסטי, כחלוץ מטרה, בוקולי ורפאלוב בצדדים, כשקולמה וכיאל בקישור האחורי. במקום זה הוא הציב באגפים את קטן וקולמה. הוא לא הבין שקולמה איטי מדי ולא מספיק התקפי כדי לרוץ על האגף השמאלי של חיפה ולהחזיק את כל צד שמאל. קולמה לא אמור להיות זה שמחכה לכדורים ועושה תנועה - אלא זה שלוקח עליו התקפות, מתחיל דברים ממרכז השדה החיפאי ובונה את ההתקפות של חיפה. לא כיאל אמור להיות הקשר האחורי שמחפה מאחור. קולמה פשוט לא מצב את עצמו בתפקידו החדש והמוזר. מעבר לכך, גם לגבי קטן לא ברור למה הוא הוצב כקשר ימני - קטן צריך לקבל חופש בהתקפה, לעשות תנועה בחופשיות ולתמוך בצדדים. באגף הוא מוגבל, והרבה יותר קשה לו לנצל את יכולת הפריצה והבעיטה המצויינת שלו.

 

גם אחרי שבוצעו שני חילופים, לא ממש היה ברור איפה משחקים רפאלוב וגולאסה. לגבי רפאלוב, אלישע לוי צריך להבין שהוא שחקן מאוד חשוב במערך החיפאי, והוא בעצם מביא את היצירתיות שחסה לחיפה. להוריד אותו מההרכב ולהציב אותו בכל מיני מקומות מוזרים זה לא מה שיעזור לו. גם מבחינת בירם כיאל, ברור שעדיף לו שתהיה מאחוריו נוכחות של קשר אחורי דומיננטי בדמותו של קולמה, ולא שהוא יחזיק את מרכז השדה. כשקולמה הוא השחקן האחראי, כיאל משתחרר יותר קדימה, עוזר בימין ומסוגל לייצר הזדמנויות.

 

דבר נוסף שעליו צריך לבקר את אלישע לוי הוא הרכש בחורף. הוא החתים בלם גרוע (אנדרסון ווסט) שאפילו לא בסגל וצירף את ראנספורד. מעבר לכך שהוא מציג יכולת בינונית, הוא קשר התקפי ולא חלוץ. חיפה הייתה צריכה בחורף חלוץ מטרה ועדיין זאת העמדה הבעייתית שלה בהשוואה להפועל, אבל לטובתו של פאנטיני יש לציין שהוא במגמת שיפור. ועדיין, בקיץ חיפה תצטרך למצוא חלוץ גבוה יותר, חלוץ מטרה אמיתי.

 

לחיפה לא היה שלשום מרכז שדה. התפקוד המוזר של קולמה בעצם גרם לחיפה לשחק בלי בעל בית. אחד היתרונות המרכזיים של חיפה על פני הפועל ת"א הוא נוכחות של בעל בית, של מנהיג, בקישור האחורי. להפועל אין את זה מאז פציעתו של הלידר שי אבוטבול. לקחת מקולמה את המפתחות זה מגוחך. מה מצפים שהוא יעשה כקשר שמאלי? נכון שהוא גם הציג יכולת לא טובה ואיבד כדורים רבים - אבל זה גם הרבה באשמת המאמן אלישע לוי. אם מוסיפים את היכולת החלשה של בוקולי, שניסה לנהל את המשחק במחצית השנייה אך בחוסר הצלחה, ושל כיאל האנמי בעצם הולך כל מרכז השדה החיפאי.

 

להגנה לא הייתה עבודה כמעט בכלל במחצית השנייה, אולם כשכן הייתה, וזה בעיקר במחצית הראשונה, ללוי יש מה לדאוג לגבי האיטיות של מרכז ההגנה. לא יכול להיות שדיוניסיו מנדס ואבודו אוקוצ'ה, חלוצי סכנין, פנויים כל כך; לא יכול להיות שבאסיט, שנכנס במחצית השנייה, מקבל כדור עומק בלי סגירה ובעצם לא כובש רק בגלל עצירה נהדרת של דוידוביץ' ובגלל האיטיות שלו. עם שחקן מעט יותר מהיר חרזי היה מתמוטט. המשחק שלשום הוכיח שחרזי היה שחקן גדול, אבל כיום הוא איטי מאוד ואי אפשר לסמוך עליו כבלם הראשי של חיפה. עדיף לשחק עם קרופניק, שבטח עדיף מבחינה פיזית.

 

ההתקפה נראתה מאוד חלודה. שני החלוצים, ארבייטמן ופאטיני, רשמו משחק רע מאוד, בעיקר הישראלי. קטן, כאמור, שיחק בתפקיד בלתי אפשרי, והייתה חסרה נוכחות של קשר שמאלי שיתמוך. רק ברבע השעה-עשר דקות האחרונות חיפה לחצה, אבל זה כבר היה לחץ של סוף משחק. גם כשחיפה כן הגיעה להזדמנויות, היא נראתה מאוד חלודה ולא מדויקת. הסיומת הייתה חלשה, ופאנטיני וקטן סיימו רע מאוד הזדמנויות מסוכנות.

 

מה שכן בלט במשחק של חיפה היה היכולת של האגף הימני. האגף הזה החזיק את חיפה במחצית הראשונה. המהירות עם הכדור של המגן הימני אייל משומר, לצד קטן, שהיו לה דקות לא רעות במחצית הראשונה, החזיקה את חיפה, כשדרך האגף הזה חיפה הכניסה הגבהות מסוכנות לרחבה, ומשם התחילו ההזדמנויות של חיפה במחצית הראשונה. אבל זה מצביע על הבעיה של חיפה בשבועות האחרונים: אין לה צד שמאל. ההחלטה של אלישע לוי להוציא את רפאלוב מההרכב או להציב אותו בימין גרמה לחוסר איזון בין האגפים. כשבוקולי אמור לשחק בשמאל, הוא לא עושה את זה; כשקולמה אמור לשחק בשמאל הוא עושה את זה בחוסר הצלחה. נוצר בשבועות האחרונים מצב שהדבר היחיד שיש לסגנית המוליכה בצד שמאל זה מסיללה.

 

חיפה תקפה לעיתים, אבל ברוב הדקות איבדה כדורים רבים, בעיקר בוקולי וקולמה, שיחקה דרך המרכז בכדורים חסרי סיכוי, והייתה חסרה ביצירתיות. נתחיל עם איבודי הכדור: כשהשחקנים שאמורים להתחיל דברים, שאמורים להיות מעורבים בלי הפסה בהנעת הכדור, בוקולי וקולמה, מאבדים כ"כ הרבה כדורים - אי אפשר לייצר משחק מסודר. דבר שני, היא שיחקה דרך האמצע עם כדורים ארוכים וגבוהים חסרי סיכוי. חיפה לא הבינה שמול סכנין, שמצופפת במרכז ואגרסיבית מאוד, חייבים לשחק דרך שני הצדדים כדי לפתוח את ההגנה. כשרק אגף אחד, ימין, מתפקד, וגם זה רק במחצית אחת - חיפה בבעיה רצינית.

 

העניין השלישי הוא הכי משמעותי. לחיפה יש סגל מאוד דל מבחינת היצירתיות שלו: קטן, בוקולי וקולמה הם כולם שחקנים נהדרים, אבל לחיפה אין שחקנים שיפתיעו, שיעברו ויפתחו הגנות, שיוסיפו ברק. בעוד להפועל יש את לוז, נאתכו ו-ורמוט - לחיפה יש רק את רפאלוב וגולאסה. הבעיה היא שגולאסה הוא צעיר, ובגילו (18) הוא עדיין לא יכול להיות ה'אס' של חיפה. לגבי רפאלוב, להוציא את הסיבוב הראשון הנהדר שלו, הוא מאוד לא יציב. בעוד בסיבוב הראשון הוא כבש 6 שערים, מאז יש לו רק אחד. ההחלטה של לוי להסיטו לימין פגעה, והביטחון שלו נפגע גם מההחלטה להוציאו מההרכב. בשורה התחתונה, הוא השחקן היחיד בהתקפת חיפה שיש לו יכולת אישית ברמה גבוהה מאוד, וחיפה חייבת אותו בעניינים. שלשום הוא לא עשה כלום מלבד מהלך יפה שנגמר בבעיטה למשקוף, וגם גולאסה הסתפק ודריבל וחצי. החילופים של לוי היו נכונים - אבל הם ממש לא הצליחו שלשום.

 

חיפה תלויה יותר מדי ביניב קטן. היא יותר מדי תלויה ביכולת שלה, כי אם לא הוא אין לחיפה מי שייצר הזדמנויות לפאנטיני ושחקני ההתקפה האחרים, שייתן מסירות מבריקות ויביא קטלניות. גם הוא לא יכול להחזיק את כל הקבוצה וחייב שיהיו לידו יותר שחקנים עם יכולת אישית.

 

חיפה ראויה לקחת אליפות. היא הייתה בראשות הטבלה לאורך כמעט כל העונה, הוכיחה שהיא יודעת לא רק להגיע לפסגת הליגה אלא גם לשמור על מקומה, אך היא בכושר חלש יחסית: היא לא הצליחה לנצח במשחק חלש את מכבי ת"א, הוציאה איכשהו תיקו מקריית שמונה, האחרונה המידרדרת, ולא הצליחה לנצח קבוצה שנאבקת על מקומה בליגה. גם הניצחון מול הקרייה היה מפוקפק - מאיר לוי לקח מקריית שמונה בתוספת הזמן פנדל. חיפה נעצרה, חוסר היצירתיות מורגשת, וגם שלשום חיפה לא תפקדה, במיוחד במחצית השנייה. במחצית הראשונה לפחות ראינו לפרקים קצב, משחק מעברים - סגנון שחיפה אוהבת ומבוססת עליו. במחצית השנייה היה משחק אגרסיבי, שנעצר הרבה, איטי מאוד, קצב לא רציף. כמו במחצית הראשונה נגד מכבי ת"א - היא לא הצליחה במחצית הזאת לשחק את המשחק שלה.

 

מה שכן, חייבים להחמיא לחיפה על הלחץ וההגנה שעושים שחקני החלק הקדמי. פה אחד היתרונות של מכבי חיפה של השנה: היא מבוססת על מתפרצות, והלחץ הזה של שחקני החלק הקדמי בחצי של היריבה מאפשר לה לחטוף כדורים, לצאת למתפרצות מהירות ולהכריע ככה משחקים. שלשום היה לחץ במחצית הראשונה, אך זה מעיד על בעיה - איך חיפה אפשרה ליריבתה החלשה להניע כדור? לשלוט בקצב? אם שחקני ההתקפה נאלצו לרוץ אחרי היריבה בהגנה זה לא אומר משהו טוב על חיפה.

 

3) הכוכבים לא פוגעים, כמעט אף אחד לא מרשים בחיפה

 

יניב קטן רשם, כאמור, משחק רע מאוד: הוא היה פאסיבי מאוד במחצית השנייה, וגם בדקות היותר טובות שלו במחצית הראשונה הוא היה חלוד מאוד. זה לא היה יניב קטן המוחץ, המסוכן. ההגבהות של חיפה מימין, על אף העבודה הרבה של חיפה בצד הזה, היו חלשות מאוד; הסיומת גרועה מאוד. קטן היה חלק משמעותי מזה, ואין ספק שהצבתו בימין הייתה טעות גדולה של אלישע לוי. פעם אחת זה הצליח לו נגד מכבי, גם אז חיפה לא ניצחה - אז למה אלישע לוי חייב להמשיך להציב את קטן כקשר ימני? למאמן החיפאי הפתרונים. בכל מקרה, קטן מצוי בעונה נהדרת, אבל כשהמקסימום שלו במחצית השנייה הוא לסחוט עבירות חיפה בבעיה. הוא הברומטר של חיפה, הוא המבשל והמוסר העיקרי, הוא זה שהופך את שאר שחקני ההתקפה לטובים יותר והוא השחקן הכי מנוסה בחלק הקדמי של חיפה.

 

גוסטבו בוקולי היה פצוע ולכן הוחלף. היו לו דקות בינוניות, בהן לפחות הוא היה אקטיבי מעט, הוא ניסה להכניס כדורים לרחבה ולנהל את העניינים - אבל בשורה התחתונה הוא לא התחיל שום מהלך, איבד כדורים ולא חילץ שום כדור. דווקא אחרי שהוא הוחלף חיפה השתפרה, אבל לזכותו ייאמר שזה היה לחץ טבעי של סוף משחק, וזה לא היה קשור אליו.

 

טרור פאנטיני הציג משחק בינוני, אבל לפחות היה פעיל ומעורב במחצית השנייה, ובעצם הגיע לכמה הזדמנויות מסוכנות. הבעיה היא שהוא היה חלוד מול השער. פאנטיני הוא דוגמא מצויינת לשחקן שתלוי ביכולת של קטן: קטן נותן לו כדורים, 'מזין' אותו, מבשל לו את חלק מהשערים - וכשקטן הכניס כדורים לרחבה הוא היה מסוכן ובעניינים, או לפחות הגיע למצבים טובים. כשקטן נעלם - גם הוא מתקשה. חיפה תלויה הרבה ביכולת של קטן ובכדורים שהוא נותן לפאנטיני - ושלשום הוא לא היה בעניינים.

 

הבעיה של פאנטיני היא שהוא יכול לתת משחקים גדולים של צמדים (בגביע נגד אחי נצרת, נגד מכבי ת"א בסיבוב הראשון ונגד קריית שמונה), אך הוא יכול גם להיעלם לתקופה ממושכת. אי אפשר לסמוך עליו, וכדי לקחת אליפות חיפה תצטרך בעונה הבאה חלוץ מטרה יותר מסוכן, שאפשר לשחק עליו ולבנות סביבו את ההתקפה. 

 

4) לחיפה נשארו ארבעה משחקי ליגה: נגד הכח, נגד הפועל, נגד נתניה ונגד בית"ר. גם אם לבית"ר ונתניה אין על מה לשחק בליגה - הן עדיין הקבוצות הכי קשות לשחק מולן, חוץ מהפועל ת"א. חיפה לא ניצלה את רצף המשחקים הקלים כדי להתבסס במקום הראשון. נשאר לה עוד משחק אחד קל על הנייר, מול הכח. גם אם היא תנצח אותו, היא עשויה להגיע לפוטו פיניש מעמדת נחיתות, וכזכור לכולם - חיפה לא מרשימה העונה נגד הגדולות, ונגד הפועל, נתניה ובית"ר הוציאה העונה 4 נק' מ-18 אפשריות. נגד הפועל יש לה שתי תוצאות תיקו העונה. לא בטוח שזה יספיק בשביל אליפות. חיפה אולי הכי ראויה, אבל חייבת לשחק טוב יותר מבשבועות האחרונים. אומנם גם הפועל לא מציגה יכולת גדולה, אך התוצאות שלה יותר טובות והמגמה חיובית יותר. ועדיין, הדברים תלויים יותר בחיפה - השחקנים שלה מנוסים יותר, שחקנים כמו קטן, חרזי, דוידוביץ' השוער ובוקולי מכירים טוב את המאבק על האליפות, ואם אלישע יארגן מחדש את הקבוצה שלו, יסדר אותה וידאג שטקטית היא תיראה מסודר יותר - האליפות תהיה של חיפה. הבעיה היא שדווקא איפה שחיפה הצליחה העונה - נגד הקטנות - היא מתקשה במשחקים האחרונים. לא פשוט עבור הירוקים מהכרמל.

 

5) בני סכנין - הנחישות שלה תשאיר אותה בליגה

 

סכנין חיפשה שלשום את קצב המשחק האיטי, את הכדורים הארוכים, וזה באמת היה קצב המשחק במחצית השנייה ולעיתים במחצית הראשונה. מרכז השדה של עבדה יפה, בראשותו של עבאס סואן, שניהל את המשחק, ריווח מצד לצד, אירגן את המשחק של המארחים והגיע להזדמנות אחת מדהימה. הוא המנהיג של סכנין במרכז השדה, והאמת שחיפה הייתה רוצה מאוד שלשום שחקן כזה.

 

סכנין של המחצית השנייה הייתה פחות טובה מזאת של המחצית הראשונה. במחצית הראשונה היא הגיעה ל-2-3 הזדמנויות גדולות, החזיקו בכדור אחוז גדול מהזמן ושיתוף הפעולה בין מנדס לאוקוצ'ה, חלוצי סכנין, פעמיים כמעט בוהיל לשער. במחצית השנייה סכנין שיחקה רק בשביל הנקודה, ירדה לבונקר, אך הצליחה עם האגרסיביות והנחישות של שחקניה לתקוע את המשחק. בסופו של דבר, לסכנין לא הגיע ניצחון והיא גם לא חיפשה אותו, אולם הנקודה הגיעה בצדק. היא הצליחה לייצר את סגנון המשחק שלה, וגם במחצית השנייה מתפרצות בודדות שלו כמעט נתנו לה את הניצחון. הבעיה היא שכמו חיפה גם היא הייתה מאוד חלודה מול השער.

 

מבחינה הגנתית, קשה להגיד משהו חד משמעי אצל סכנין. מצד אחד, ההגנה התקשתה להרחיק כדורים פשוטים, ובמהלכים של אחד על אחד, ולא היו הרבה כאלה, ההגנה הפסידה. מצד שני, סכנין צופפה מצויין את ההגנה, סגרה את מרכז ההגנה והאגרסיביות של משחק ההגנה שלה תקעו את המשחק של חיפה. בשורה התחתונה, סכנין ספגה בסה"כ 36 שערים, פחות מאשדוד, קריית שמונה, הכוח והפועל פ"ת - והנתון הזה הוא זה שעשוי להשאיר אותה בליגה. גם שלשום היא נמנעה מלספוג, העלימה את חלוצי חיפה והרחיקה את רוב כדורי הגובה של חיפה - אבל ברור שקבוצה כמו חיפה הייתה צריכה להכניע את ההגנה הזאת.

 

לסכנין יש קבוצה בינונית עם כישרון דל, אך יש לה לא מעט יצירתיות, עם שחקנים כמו לוזון, חלאיילה ועותמאן, ובעיקר אגרסיביות והקרבה במשחק ההגנה. האגרסיביות שלה בולטת לטובה, אבל לעיתים היא גם ברוטאלית מדי. סכנין עשתה שלשום עבירות רבות, ויכול להיות שהיה מקום שהשופט לירן ליאני ייתן לה יותר צהובים, גם כדי להנזהיר ולעצור את הסגנון הזה. עם זאת, על זה סכנין מבוססת, על שחקנים שיורדים לרגליים ומפילים את היריבה - ואפשר להבין אותה. בסופו של דבר, היא תישאר בליגה בזכות האגרסיביות, האכפתיות, והמשחק שלשום הראה את ההבדל בינה לבין קריית שמונה: קריית שמונה נאיבית, מפסידה משחקים גם אם הובילה או כמעט הוציאה נקודה - כך נגד הפועל ת"א וכך נגד חיפה. סכנין הייתה פחות נאיבית, והמשחק שלשום הוכחה - משחק כזה קריית שמונה הייתה מוצאת דרך להפסיד.

 

בחלק הקדמי, אפשר לראות שיש שיתוף פעולה מצויין בין אוקוצ'ה לשחקנים האחרים בחלק הקדמי, ועל כך בהמשך. שיתוף הפעולה בינו לבין מנדס היה קרוב מאוד לכיבוש שער.

 

6) משחק טוב לעותמאן ואוקוצ'ה, באסיט היה צריך לגמור את המשחק

 

עלי עותמאן היה אולי השחקן הכי טוב של סכנין שלשום: הוא הראה המירות, שליטה טובה בכדור, והוא בעצם הוביל את הצד הימני של קבוצתו סכנין. יש לו טכניקה טובה והוא סידר מצב גדול לאוקוצ'ה - אבל נראה שלא פעם הוא לוקח צעד אחד יותר מדי. הוא צריך ללמוד לשחק פשוט יותר. בשורה התחתונה, הוא תרם הרבה להנעת הכדור במחצית הראשונה ומעמדת המגן הציג יכולת טובה. מבחינה הגנתית, לא ממש הייתה לו עבודה. הוא שיחק יותר כמו קשר התקפי.

 

אבודו אוקוצ'ה נזרק ע"י לותאר מתיאוס מנתניה, במהלך שנראה תמוה ונראה היום עוד יותר תמוה. גם בגלל שלנתניה חסר חלוץ, וגם בגלל שאוקוצ'ה מציג יכולת טובה בסכנין. שלשום הוא לא כבש, אבל סידר למנדס הזדמנות גדולה, עשה המון תנועה בהתקפה, שיחק עם הגב לשער, בא אחורה, חילץ כדורים קשים והשתמש בכוח הפיזי שלו כדי להיאבק על כדורים. הוא גם ייצר מספרת אחת טובה מאוד. לא היה מקום להוציא אותו, בטח לא לטובת שחקן צעיר בדמות של באסיט, שלא הוכיח את עצמו. אם מישהו היה גומר את המשחק עבור סכנין זה היה אוקוצ'ה, שאומנם מוכיח לאורך השנים בארץ שהוא לא מאוד יציב - אבל הוא בטח יותר טוב מאלברט זאפטה של נתניה. הוא יודע טוב לשמור על כדור עם הגב לשער ובעצם הוא שחקן המטרה של סכנין.

 

לסכנין יש ספסל לא רע, שכולל את צגאי ויניב לוזון. לוזון נכנס העונה לא מעט כמחליף, ומוסיף למשחק כדרור טוב, יכולת אישית והרבה התלהבות. כך גם במשחק שלשום.

 

לגבי באסיט, שנכנס כמחליף, קשה להתרשם לחיוב. הוא החטיא הזדמנות באופן מביך, הרחקה נוראית שלו כמעט הובילה לגול של חיפה. הוא מאוד כבד, ולמרות שיש לו מבנה גוף חזק - הוא הרבה פחות יעיל ומסוכן מאוקוצ'ה. יש לציין שהוא עוד צעיר, אך על פי ההתרשמות שלשום מדובר בשחקן שמנסה להיות מעורב במשחק והגיע ל-3 איומים אל עבר השער, אולם ספק אם הוא יכול לשנות משחקים.

 

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר