אפשר היה למנוע שלוש טרגדיות מהאחרונות שמככבות בחדשות.

האימא של יסמין פיינגולד אלופת חתירה מישראל כועסת על כל אלה שעמדו מהצד ולא עזרו למשות את הבת שלה מהירקון המזוהם. זאת טרגדיה מיותרת וגם הכעס של האימא מיותר. האזרחים שעמדו על גדת הנהר ולא קפצו להציל אותה הם השורה התחתונה.

הטרגדיה הזאת הייתה נמנעת אילו חשבו על נהר הירקון מלכתחילה ואילו לא הזרימו לתוכו שפכים וג'יפה שזיהמו את הנהר עד מוות. הזרמת שפכים וחומר תעשייתי מזוהם לנהר יכול לקרות רק בישראל. אני בכלל לא מבינה מה עבר בראש של אלה  שהזרימו את הזוהמה.

הרובד השני שיכול היה למנוע את הטרגדיה הם המארגנים של תחרות החתירה. להם כמו גם לאזרחים שעמדו על הגדה ולא קפצו להציל את החותרת, היה ברור שהנהר מזוהם. כולנו זוכרים את המכביה לפני כמה שנים שבה התמוטט גישרון מעל המים ואחת המשתתפות נפלה לנהר, עד היום היא לא התאוששה מהנפילה. אז, מה עבר להם בראש כשהם החליטו לארגן תחרות חתירה בנהר הכי מזוהם והכי רעיל בארץ?

השלישית שיכולה הייתה למנוע את הטרגדיה, היא יסמין עצמה. אפשר להגיד לא, לוותר על ההשתתפות בנהר המזוהם, למרות שיש ליסמין תואר של אליפות בחתירה, עדיין צריך לקחת בחשבון את אפשרות הנפילה לנהר. זה יכול לקרות.

אני מבינה בהחלט את האזרחים שעמדו ולא קפצו להציל את החותרת, אם זה היה קורה בנהר נקי, לא הייתה להם שום בעיה להציל אותה, אבל כן, יש אנשים שחושבים גם על עצמם ולא כל אחד מוכן לבלות את ימיו בנכות כללית בגלל מישהו זר שנפל לנהר רעיל.

הטרגדיה השניה שבהחלט ניתן היה למנוע אותה היא הטרגדיה של חמשת ההרוגים בבקעה שחזרו מהילולה בהר מירון וסמכו על אלוהים שישמור עליהם מכל רע וכמו שהתבטא אביו של אחד מהם, אלוהים לא שמר עליהם.

אפשר היה למנוע את הטרגדיה הזאת אם במקום לסמוך על אלוהים הם היו מפעילים את השכל הישר ומשתמשים בהיגיון. ההגיון אומר, כששותים לא נוהגים, אותו דבר גם כשעייפים. לא נוהגים. לא אלוהים היה זה שלא שמר עליהם, היה זה הנהג חסר האחריות עם כמה הרשעות בעברו שלקח את ההגה לידיים.

אל תסמכו על אלוהים. אלוהים עסוק ואין לו זמן לאנשים מטופשים שמקיימים טקסים לפי סיפורים מלפני מליון שנים. אלוהים לא יציל אתכם מצמא במדבר בחודש אוגוסט כשתטיילו עם ליטר וחצי מים בלבד, אלוהים לא יציל אתכם כשנהג שיכור מעייפות אוחז בהגה. במצבים כאלה, אין אלוהים יש את האדם התבוני אצל כולם בדרך כלל ו"אלוהים" אצל החרדים. 

את הטרגדיה השלישית, של הפעוטה שאביה שכח אותה במכונית בדרך למעון, בהחלט ניתן היה למנוע אילו האימא התקשרה לאבא ובדקה אם הילדה הגיעה בשלום למעון, במיוחד כשהוא כל-כך טרוד באיזה עניין, אני בטוחה שהיא שמה לב שהאבא לא הכי מאופס בבוקר כשנתנה לו את הילדה בצרוף הוראה להוריד אותה במעון. אילו התקשרה ושאלה, כל הטרגדיה הזאת הייתה נמנעת.

אפשר למנוע המון טרגדיות אם חושבים קודם וכמו שאמרו גדולי האומה, סוף מעשה במחשבה תחילה. אפשר וצריך להפעיל את ההגיון גם כאשר מזג האוויר חם ולח ומאדה כל מחשבה. לשמור שמץ ממנו ולחשוב.