אודינזה (מקום שמיני, 51 נק') ומילאן (מקום שני, 71 נק') נפגשו אתמול (שבת) במסגרת המחזור ה-36 של הליגה האיטלקית, כשאודינזה צריכה ניצחון כדי להישאר בתמונת המקום ה-6 ומילאן צריכה תיקו כדי לדחות בעוד יום את חגיגות האליפות הרביעית ברציפות של היריבה העירונית, אינטר מילאנו.

1) סיכום המשחק - ההגנה של מילאן מביכה את עצמה, אודינזה ממשיכה את מגמת השיפור של החודש וחצי האחרונים

מתחילת המשחק מילאן נראתה לא מספיק טוב, הניעה כדור בשבלוניות ואפשרה למתפרצות המסוכנות של אודינזה לסכן אותה. מתחילת המשחק בעטו המארחים הרבה מרחוק, ויכולת טובה של סימונה פפה, פלורס והינלר הובילה גם לשער. כדור עומק מצויין מצא את פלורס, שנפל ולדעתו של השופט הוכשל, מה שמצלמות הטלוויזיה הוכיחו שממש לא קרה, ופנדל, אותו דגאנו דגאוסטינו בעט מצויין לפינה הימנית של דידה, שקפץ נכון אך לא הגיע, וזה 0-1 לאודינזה (30). ברבע השעה שנשארה עד המחצית מילאן החזיקה יותר ויותר בכדור, אולם להוציא דקות בודדות לא הראתה שיפור. במחצית 0-1, אודינזה תכליתית בהרבה ממילאן, שמחזיקה בכדור אבל יום רע של סיידורף, פלאמיני ופליפ סנדרוס פוגע בה.

מילאן הוציאה במחצית את פלאמיני, הכניסה את אינזאגי ובעצם הלכה על הרכב התקפי יותר. זה לא הוביל לשינוי, והקצב במחצית השנייה היה איטי יותר, החל מהשער השני (49), בו כדור קרן מצא עוד חור בהגנת מילאן, וזפאטה כבש מקרוב את שערו הראשון העונה. 0-2 לאודינזה המארחת. אנצ'לוטי שלח עוד שפן כשהכניס את רונאלדיניו, אולם יכולת חלשה של מרכז השדה השפיעה גם על החלק הקדמי, והשחקן היחיד שיזם משהו יצירתי היה פאטו. אודינזה הורידה הילוך ושיחקה לאורך כל המחצית השנייה בונקר. קצב המשחק ירד, גם כמות ההזדמנויות, ורק אחרי שאנצ'לוטי ביצע חילוף שלישי (שבצ'נקו במקום פאטו) ורונאלדיניו החל לשחק כדורגל מילאן התעוררה. הבעיה היא שזה קרה 10-15 דקות לסיום, ומשם זה היה מאוד מעט ומאוד מאוחר. מילאן, שלאורך כל המשחק לא הגיעה ליותר מהזדמנות וחצי-שתיים ראויות, החטיאה גם את המצבים שכן היו לה, בעיקר פיפו אינזאגי, עד הדקה ה-92. בדקה ה-92 קאקה הרים הגבהה מימין, מצא את ראשו של אמבר וסיני, שקבע 1-2, ולמילאן יש לפחות שער מצמק. בסיום 1-2, אודינזה ממשיכה את התקופה המצויינת, ההגנה של מילאן ממשיכה להראות שהיא בדיחה מביכה וכשום חולייה לא מתפקדת אי אפשר לנצח. 1-2 בסיום, מילאן נותנת לאינטר אליפות מוקדמת.

2) א.ס. מילאן: העונה נגמרה רשמית, עכשיו נותר למילאן להבטיח את המקום השני

מילאן רשמה אתמול משחק גרוע מאוד. היא הניעה את הכדור והחזיקה אותו, אך בלי כיוון. בלי מרכז שדה שינהל את המשחק אין מי שיתחיל דברים, אך אתמול גם התקפה לא ממש הייתה. מילאן לא הגיעה כמעט לשום הזדמנות כל המשחק וכבשה רק בגארבג' בתוספת הזמן. לא היה משחק יצירתי בגלל יכולת חלשה של סיידורף, לא הייתה כמעט תנועה בהתקפה, וכל התקפה הייתה תקועה. התלהבות הייתה חסרה והמשחק של מילאן התאפיין באיטיות והיה שקוף מדי. להוציא כמה דקות במחצית הראשונה ואת 10 הדקות האחרונות גם הכלים היצירתיים כמעט ולא תפקדו.

מבחינה סטטיסטית, אפשר לראות שלמילאן יש העונה את התקפה הטובה בליגה, שכבשה העונה 66 שערים. אם זה מה שהיה קובע, האליפות הייתה חוזרת לאדומים-שחורים. הבעיה היא שהקבוצה ספגה  32 שערים, יותר מדי בשביל לקחת אליפות. מעבר לנתונים הסטטיסטיים, פשוט אי אפשר להגיע לאנשהו עם הגנה כ"כ חלשה ובעייתית: דידה לא שיחק העונה שום משחק ליגה עד המחזור ה-28, כשהשוער הראשון במשך רוב העונה, כריסטיאן אביאטי, לא מספיק טוב לקבוצה שרוצה אליפות, בטח בהשוואה לשוערים של היריבות שלה - דוני ברומא, בופון ביובה וסזאר באינטר. באיטליה יש שוערים מצויינים, ובחלק הזה מילאן נופלת בגדול כבר כמה עונות. דידה הרבה מעבר לשיאו כבר כמה עונות, ולא משנה אם הוא בכושר לא רע בכלל, ועל כך בהמשך. מעבר לכך, שלושה שוערים שונים עמדו אצל מילאן העונה, ולמרות התקופה הטובה שהייתה למילאן בין פברואר לסוף יולי - כשבין המחזור ה-28 עד ה-36 עומדים שלושה שוערים שונים - ברור שאי אפשר ליצור תיאום בחלק ההגנתי. מעבר לכך, למילאן יש הגנה איטית מאוד, ואי אפשר להגיע רחוק כשהבלם המרכזי שלך הוא פליפ סנדרוס, שהוא בערך הבלם היחיד של מילאן שלא זקן. אתמול ראינו אצל מילאן הגנה מבולבלת, לא מתואמת וחסרת אחריות - בשער הראשון פלורס נשאר לבד לחלוטין, ואם שמירה יותר טובה, בעיקר של סנדרוס, הפנדל היה נמנע, גם אם הוא לא היה מוצדק; בשער השני זפאטה ולפחות עוד שחקן-שניים נשארו פנויים לחלוטין ליד השער, כשהכדור חלף על פני ההגנה, מבלי שאף אחד יוכל להרחיק את הכדור. בסה"כ, מילאן הייתה רכה מאוד וחלשה בחלק האחורי, גם בגלל סנדרוס החלש. כשכמעט כל משחק מתחלפת ההגנה אי אפשר ליצור תיאום. בסופו של דבר, המגנים יאנקולובסקי וזאמברוטה כמעט לא עוזרים במרכז ההגנה, וכשהבלמים זקנים (מאלדיני) או חלשים (סנדרוס) - מילאן בבעיה. ההחתמה הראשונה שהרוסונרי צריכים בקיץ הקרוב היא של בלם חדש, שיחזיק את החלק האחורי. מילאן לא השקיעה העונה בהגנה, ועל כך בהמשך הטור.

מרכז השדה נפגע העונה מאוד מפציעתו המוקדמת של ג'נארו גאטוסו, שלא שיחק העונה מאז המחזור ה-15. בכך הנטל נפל כולו על אנדראה פירלו. מעבר לכך, המערך של מילאן, לפחות אתמול, מתבסס בעצם על שלושה קשרים - אך שניים מהם באגפים, וכך מרכז השדה הוא בעצם שחקן אחד - פירלו. מילאן שיחקה אתמול עם הרכב מאוד התקפי, שכלל את סיידורף, קאקה ופאטו בהתקפה, אמברוסיני ופלאמיני בצדדים כקשרי אגף אחוריים ופירלו היה היחיד בעצמו, וככה ברור שאין מרכז שדה שיתחיל דברים. אותו מרכז שדה שהיה מהטובים בעולם בעונות הקודמות לא בא לידי ביטוי כשבאמצע יש רק את פירלו. וברגע שלא היה מי שיעזור לו הוא נעלם, ובמצב שרשרתי משהו ההתקפה הייתה חסרה במישהו עושה משחק שיתחיל דברים. פירלו לא יכול לעשות הכול, וברור שהוא לא הצליח לשנות את קצב המשחק ולהוביל את המשחק של מילאן במרכז השדה.

אנצ'לוטי עשה טעות בבחירת ההרכב אתמול. לא ברור למה הוא העדיף להציב את קאקה כחלוץ ולא לשחק עם אינזאגי, שהוא יותר חלוץ מקאקה. הוא הציב את פירלו כקשר יחיד באמצע, וגם האגפים נפגעו מאוד מהמערך של מילאן: פלאמיני, הקשר הימני היה חלש, ואמברוסיני, ששיחק במחצית הראשונה כקשר שמאלי, לא מספיק התקפי כדי להחזיק את האגף. המשחק של מילאן מתבסס כולו על האמצע ומבטל לחלוטין את האגפים. זה לא שאין למילאן מי שישחק בצדדים, אך ברגע שאתה משחק עם שלישייה התקפית במרכז - העבודה בצדדים נופלת על קשרים אחוריים. קשר אגף צריך מהירות והתקפיות, ושחקן אגרסיבי והגנתי כמו אמברוסיני צריך לשחק באמצע, אולי כקשר מרכזי-שמאלי - ולא כקשר שמאלי נטו. אנצ'לוטי היה צריך להציב את אינזאגי ברחבה, ובכך לתת חופש לקאקה מאחורי החלוץ, להציב את פאטו באגף שמאל, פלאמיני בימין ואמברוסיני ופירלו במרכז השדה. זה היה הרכב ומערך מאוזן בהרבה.

מבחינת החילופים שהוא עשה, בסה"כ אלה חילופים נכונים. הבעיה היא שפירלו רק נחלש במחצית השנייה, ולמרות העברתו של קאקה והצבתו של רונאלדיניו ברוב המחצית השנייה מאחורי החלוץ, כשפאטו משחק רוב הזמן כקיצוני ימני, לא היה את מי שיבנה דברים במרכז השדה. החילופים של אנצ'לוטי הדגישו יותר את הצדדים - אך ברגע שפאטו הוחלף צד ימין נעלם כליל, ומעבר לכך - קאקה נעלם בשמאל. לא אשמתו של אנצ'לוטי, אך לא ברור למה הוא לא פתח עם פאטו/קאקה בצדדים לפני כן. כל הסיבוך הזה מראה איזה התקפה מפוצצת יש למילאן.   

בחלק הקדמי, מילאן כבשה העונה הכי הרבה בליגה, אך דווקא מהחלק הזה האכזבה היא גדולה מאוד: בהגנה לא השקיעו ולא מפתיע שהיא נראית כמו שהיא נראית, אבל החלק הקדמי היה יכול לכבוש העונה יותר שערים ביחס להשקעה המפוצצת בקיץ והסגל שנבנה. מנצ'סטר יונייטד, ברצלונה וריאל מדריד, קבוצות עם חלק קדמי מוכשר בערך כמו מילאן, מי פחות ומי יותר, כבשו כולן יותר ממילאן. עם סגל מפוצץ שכולל את פאטו, קאקה, סיידורף, רונאלדיניו, אינזאגי ושבצ'נקו מילאן הייתה יכולה לעשות העונה הרבה יותר. בשורה התחתונה, החולשה הכללית של מילאן אתמול פגעה בהתקפה. סיידורף היה פאסיבי מאוד, ומילאן התבססה על המון כדורים ארוכים חסרי סיכוי, בעיקר במחצית הראשונה ובעיקר לפאטו. דווקא לקאקה היה כמה הברקות, בעיקר במחצית הראשונה, אך גם הוא רשם משחק בינוני.

למילאן יש כמויות מדהימות של יצירתיות בחלק הקדמי, למרות שאתמול כמעט שום דבר מזה לא תיפקד, אבל כאשר אין חלוץ מטרה של ממש אי אפשר לקחת אליפות. אינזאגי לא יציב וכבר מבוגר, שבצ'נקו סיים את הקריירה שלו ברגע שהחליט ללכת לצ'לסי, פאטו לא חלוץ מטרה. מילאן חייבת שחקן חזק, גבוה, שיוכל להחזיק את ההתקפה, לשחק כ'פיבוט' ועליו מילאן תשחק. לא ברור מה חשבו גליאני ושות' כשהביאו את שבצ'נקו כמושיע. בעוד ליובה יש את אמאורי ולאינטר כמובן את זלטאן - למילאן אין אף חלוץ דומיננטי אחד, וזאת הבעיה של מילאן מאז ששבצ'נקו עזב לצ'לסי: למילאן יש כמה אופציות בהתקפה, יש לה 4 חלוצים טובים - אבל אף אחד מהם הוא לא חלוץ מטרה ברמה של אטו, דרוגבה וזלטאן. אין אף שחקן שמחזיק את ההתקפה. היחיד בקבוצה שהוא חלוץ מטרה שבונים עליו את ההתקפה זה שבצ'נקו, שהיה מצויין בתפקיד הזה עד שהוא עבר את שיאו וכאמור די סיים את הקריירה הגדולה שלו. מילאן לא צריכה להשקיע בכמה שחקנים - היא צריכה לצרף בקיץ שחקן ספציפי, לכוון על שחקן מסויים - והוא יחזיק את ההתקפה. אם מלכי השערים של מילאן הם קאקה, שהוא קשר/חלוץ ופאטו, שמשחקים בעמדה דומה, ובעצם החלוץ היחיד של מילאן שכובש הוא אינזאגי זאת בעיה. גם אינזאגי וגם שבצ'נקו הם שחקנים שצריכים לעלות מהספסל או לכל היותר לשחק ליד חלוץ מטרה אמיתי ובדרג א'. אינזאגי הוא מסוג השחקנים שמה שהוא עושה הוא יכול לעשות בכל גיל ולכן הוא עדייו שחקן מדהים, אך לעולם לא היה לו את הכוח הפיזי, הסיומת ומשחק הראש שצריך מס' 9 אמיתי. אינזאגי הוא שחקן 12 נהדר, כזה שעושה שינוי מהספסל, אך לא השחקן המרכזי.

3) דידה במשחק טוב, כנ"ל אמברוסיני, קאקה לא יציב, פאטו התעורר במחצית השנייה, רונאלדיניו היה צריך להראות יותר התלהבות מהרגע הראשון

 מאסימו אמברוסיני היה מצויין במחצית הראשונה. למרות שהוצב בעמדה קשה והיה צריך להחזיק את צד שמאל, מה שהוא לא אמור לעשות, הוא עשה את זה כראוי. שיתוף הפעולה והמסירות בינו לבין יאנקולובסקי הרשימו מאוד, הוא נלחם הרבה במרכז השדה, היה אגרסיבי, נלחם על כדורים ועזר בהנעת הכדור. במחצית השנייה הוא שיחק בעמדה שיותר מתאימה לו ולמילאן - אך זה גם לו להיות פחות מורגש: קאקה ויאנקולובסקי החזיקו את צד שמאל, אמברוסיני נדחק הצידה - אבל זה מה שאמור להיות, שמאסימו ישחק לצד פירלו ולא בשמאל. בשורה התחתונה, הוא גם כבש שער (החמישי שלו העונה) והראה שהוא שחקן ורסטילי, שעושה עבודה שחורה אך גם יודע לכבוש.

דידה, למרות שספג שני שערים, היה לא רע. הוא עצר כמה הזדמנויות מסוכנות. אודינזה לא שלחה כמעט שום כדור גובה, ובעצם העבודה שלו הייתה להישאר על הקו ולשחק טוב בשער, ולא לצאת הרבה. הבעיה שלו היא שהוא נוהג להדוף כדורים ולא לקלוט אותם מיד, אך בסה"כ זה לא היה משמעותי. דידה ספג רק שלושה העונה ב-7 משחקים, אבל כשעד המחזור ה-29 הוא לא משחק משחק ליגה אחד זה לא מורגש. כשהוא הפך להיות השוער הראשון של מילאן הסיכויים לאליפות אבדו כבר כמעט לחלוטין עבור מילאן. למרות הכול, לדעתי מילאן חייבת למצוא שוער צעיר יותר, גובה, ששולט טוב במשחק הגובה, יותר יציב. דידה מבוגר מדי ולא מספיק טוב כדי לקחת את אליפות איטליה.

ג'יאנלוקה זאמברוטה שחזר העונה לאיטליה אחרי שנתיים חלשות בברצלונה, תפס מקום קבוע בהרכב של מילאן ושיחק העונה 31 משחקים (רק אלשנדרה פאטו שיחק יותר - 33) במדי הרוסונרי. בסה"כ הוא מציג יכולת טובה עם הרבה פריצות מסוכנות על האגף. אתמול, על אף משחק חלש מאוד של פלאמיני כקשר ימני, הוא היה טוב מאוד במחצית הראשונה. הוא החזיק את האגף הימני, התחיל כמה התקפות של מילאן והיה דומיננטי מאוד במשחק של הרוסונרי. במחצית השנייה פאטו לקח בעלות על צד ימין וקצת העלים אותו, אך בשורה התחתונה במשחקי מילאן שאני ראיתי העונה זאמברוטה מוכיח את עצמו.

ריקארדו קאקה, הלא הוא פשוט קאקה, מועמד לריאל, כך לפחות ע"פ אמצעי התקשורת בספרד. לא ברור עד כמה זה נכון, אבל ע"פ ההיכרות עם פלורנטינו פרז - הוא לא יפספס הזדמנות להביא כוכב כמו קאקה לריאל, כמובן בהנחה שהוא יזכה בבחירות על נשיאות הבלאנקוס. עזיבה שלו תהווה סיום עידן ובהחלט תהיה משמעותית מאוד בשינוי פנים שמילאן צריכה לעבור בקיץ. ייתכן שאלה המשחקים האחרונים של קאקה במילאן, וברגע שהוא יעזוב פאטו כבר לא יהיה בצילו. קאקה מציג העונה מספרים טובים של 21 שערים ובישולים (15 שערים, 6 בישולים) ב-28 משחקים, אך מובן שצריך לסייג את זה - אסור לשכוח ש-7, כמעט חצי, מהשערים של קאקה הגיעו מהנקודה הלבנה. אתמול, בכל מקרה, הוא הציג יכולת לא יציבה, ולצד כמה הברקות, שכללו הגבהה מדוייקת שהיוותה בישול לשער המצמק של מילאן, ובעיקר מהלכים בהם הוא עצר כדורי גובה והוריד אותם לקרקע לכמעט מצבם, היו לו דקות שהוא נעלם. הכנסתו של רונאלדיניו העבירה אותו שמאלה והראתה שוב שאין מקום לכל הכלים ההתקפיים הללו של מילאן. קאקה נעלם בשמאל, מאחר ובאגף יש לו הרבה פחות חופש תנועה - ולכן עדיף שפאטו, שהוא יותר שחקן של אחד על אחד ודריבלים, ישחק באגף. גם התפקוד שלו במחצית הראשונה לא נכון - הוא לא צריך לשחק כחלוץ, אלא מאחורי החלוץ. כלומר, פלאמיני ופאטו בצדדים, קאקה מאחורי החלוץ ואינזאגי כחלוץ יחיד. בתפקיד הזה יש לו הרבה יותר חופש. בכל מקרה, כשהוא שיחק באמצע אתמול הוא היה טוב יותר, ולמרות שהוצב כחלוץ הנוכחות שלו באמצע עזרה לו, משום שאז הוא במרכז העניינים והכדורים עוברים דרכו. לקראת הסיום של המשחק הוא התעורר, אך ברגע שב-35 הדקות הראשונות של המחצית השנייה וכל מילאן ובתוכה הוא לא תפקדו - זה לא הספיק.

רונאלדיניו עלה בדקה ה-60, ובדקות הסיום הראה איזה פוטנציאל יש לו כשהכניס כדורי עומק גדולים לסופר פיפו אינזאגי. העניין הוא שרונאלדיניו אמור לטרוף כל הזדמנות, ולכן לא ברור איפה הוא היה ב-20 הדקות הראשונות שלו על המגרש. הכניסו אותו כדי שיביא שינוי, אך עד שזה קרה זה כבר היה מאוחר מאוד. בכל מקרה, כל ההשקעה ברונאלדיניו לא הייתה שווה בשביל כמה הברקות. את ראיית המשחק יוצאת הדופן, קבלת ההחלטות ה'פלאש'ית, החשיבה המהירה והטאץ' המדהים אי אפשר לקחת ממנו, אולם רונאלדיניו מודל 2009 הוא שחקן שעולה מהספסל להוסיף ברק - ולא שחקן מוביל אצל מילאן. הנוכחות שלו לא עוזרת, ולמילאן יש גם ככה עודפים של יצירתיות. הוא עדיין שחקן גדול, אבל זה לא בא לידי ביטוי גם השנה. השנה הייתה ההזדמנות שלו לפתוח דף חדש, להתחיל מההתחלה יחד עם קבוצה שגם היא רוצה להתחיל מההתחלה - אך זה לא קרה, ולמרות שיש לו 7 שערים ו-5 בישולים - העונה שלו במילאן היא כישלון. נראה שרונאלדיניו עבר את שיאו ולא יחזור לרמות של פעם, אבל ברור שבגיל 28 מוקדם לקבור אותו. סביר להניח שעוד נראה אותו באירופה בעתיד, וכמו רונאלדו במילאן הוא יוכל לתת כמה חודשים טובה, אבל קשה לראות אותו חוזר להוביל קבוצה בצמרת הכדורגל האירופי.

הרבה אנשים תמהים כשהם רואים את פיפו אינזאגי רושם עונה של 13 שערים בגיל 36, אבל פיפו הוא שחקן של משחקים. לצד משחקים רבים בלי שערים יש לו העונה שתי שלישיות - כך שכמעט חצי מהשערים שלו באו בשני משחקים. הוא מאוד לא יציב, אבל סופר פיפו הוא מה שנקרא בכדורסל 'רול פלייר'. הוא על המגרש למטרה מסוימת - כיבוש שערים ע"י מיקום מצויין ברחבה. התזמון לא תמיד מושלם ולכן הוא נכנס לנבדלים פעם אחרי פעם ואודינזה ניצלה את זה אתמול, אבל הוא מסוג השחקנים שמגיעים כל משחק לשניים-שלושה מצבים ענקיים. אומנם הסיומת שלו בעייתית, אך המיקום המדהים מאפשר לו לכבוש לא מעט. ייתכן שבלם ינצל יותר טוב ממנו את המצבים שלו - אך בלם לא מסוגל להגיע לכאלה עמדות. פיפו כמעט לא יוצא מהרחבה ולכן נכנס לנבדלים, אבל בשורה התחתונה אם הוא כבש 13 שערים לא בנבדל זה מראה איזה שחקן הוא - כשרון בינוני, אבל מומחיות מסוימת ורעב בלתי נגמר. בשביל מה שהוא עושה לא צריך כושר גופני וגם לא כוח פיזי - ולכן הגיל לא משחק תפקיד רלוונטי במקרה שלו. אתמול, בכל מקרה, נוצרה תחושה שאין תיאום בינו לבין פאטו: פעם אחרי פעם פאטו נצמד אליו, אבל לא השלים אותו ולא הגיע לכדורים שסופר פיפו לא הגיע. לא נוצר תיאום ופאטו לא עזר לו.

 לגבי פאטו, כאמור העזיבה של קאקה עשויה להפוך אותו לכוכב הראשי, אבל לא יהיה הוגן לשים הכול על הכתפיים שלו. פאטו לא יכול להחזיק לבדו את החוד. הוא צריך לשחק או כחלוץ שני או מאחורי החלוץ או באגף - אך לא כחלוץ מטרה. הוא לא מספיק גבוה, בעיקר לא חזק והוא לא שחקן של כיבושים נטו. התפקוד שלו במחצית הראשונה בזבז אותו - באגף הוא מסוכן יותר, וראינו את זה עם כמה דריבלים וכדרורים מסוכנים במחצית השנייה. אומנם הוא רשם משחק בינוני ומטה, אך במחצית השנייה, כשהוא שיחק באגף, הוא היה טוב יותר - לעומת זאת, כשהוא שיחק באמצע או ניסה לצמצם פערים מאינזאגי, החלוץ של מילאן במחצית השנייה, זה לא עבד. החל מהשנה הבאה הלחץ יהיה הרבה יותר עליו, אך כדי שההתקפה של מילאן תעבוד יפה היא תצטרך להביא חלוץ מטרה, שיחזיק את הרחבה ויאפשר לפאטו לשחק בתפקיד יותר חופשי.

 סיידורף רשם משחק חלש מאוד, ולמרות שהוצב בתפקיד שהוא אוהב ומתאים לו, מאחורי החלוצים, הוא כמעט לא נגע בכדור, לא עשה תנועה בחלק הקדמי - ובכך פגע מאוד במשחק היצירתי של מילאן.

4) מילאן פשוט לא מאוזנת. הבדלים עצומים בכשרון בין ההגנה להתקפה, סגל מבוגר מדי ורכישות לא אחראיות. מראש לא היה ברור למה להביא גם את רונאלדיניו, גם את שבצ'נקו וגם את זאמברוטה ולא קודם כל פשוט להצעיר את הסגל? כשאתה מביא את בקהאם, זאמברוטה ושבצ'נקו, בולם מעל גיל 30 (וממש לא משנה איך הם משחקים), אתה בטח לא משדר מסר של רענון; כשאתה מביא שחקנים שאחרי שיאם זאת התחדשות, זאת בנייה לטווח ארוך?

קשה מאוד להוציא את האליפות מאינטר, אבל מילאן חייבת להרים בקיץ קבוצה שתהיה מוכנה לכל סיטואציה. מתישהו אינטר תתעייף. באיזשהו שלב למילאן תיפתח דלת, הזדמנות, לקחת אליפות - והיא תהיה חייבת להיות שם ולאסוף אותה. בשביל זה היא תהיה חייבת לעשות שינויים דרסטיים בקיץ הקרוב:

- החלפת מאמן. אנצ'לוטי בדרך החוצה, וטוב שכך. הוא הביא את מילאן לאליפות אחת בודדת מאז תחילת המילניום, ואפילו ההצלחות הקבועות באירופה פגו בשנתיים האחרונות. אנצ'לוטי מאמן מצויין, אבל הוא כבר מזמן מיצה את עצמו במילאן, וזה הדדי. אנצ'לוטי בונה לא נכון את הסגל ומאז 2003 מילאן לא לקחה אליפות.

-שינויים בחלק ההגנתי. מילאן צריכה בלם דומיננטי, שוער צעיר (קאלאץ', דידה ואביאטי - כולם מעל גיל 30). מילאן צריכה להצעיר את החלק האחורי, להעיף שניים מהשוערים, לשחרר את סנדרוס ולא לבנות על מאלדיני, שמתישהו יפרוש - אבל בטח שאי אפשר לתת למאלדיני לשחק כ"כ הרבה, עם כל הכבוד, ויש המון כבוד לאחד הבלמים הגדולים של שני העשורים האחרונים. 

-לאזן את ההתקפה. רונאלדיניו, שהעונה מוכיח סופית שהוא סיים את דרכו בצמרת האירופית - לשחרר. בשביל 10 דקות טובות וכמה הברקות פה ושם לא הביאו אותו. קאקה כנראה יעזוב, למרות שהוא בטח לא הבעיה של הבוצה, וזה יהווה סוף עידן: אחרי שש שנים, בהן היה ה'אס' המרכזי של מילאן, מילאן תתבסס כנראה פחות על שחקן אחד. אולי דווקא עזיבות מפוצצות יעירו את הקבוצה. בלי לוותר על כוכבים אי אפשר לבנות מחדש. מילאן תבנה את עצמה יותר ויותר על פאטו המוכשר, וסביבו תהיה חייבת להציב חלוץ מטרה ברמה של אדבאיור, שהוא, או מישהו אחר ברמתו צריך להיות אחת הרכישות המשמעותיות של מילאן, כשאינזאגי עולה מהספסל יחד עם ז'ורקוף, המושאל לבורדו. כרגע יש למילאן התקפה מוכשרת, אגואיסטית ומפוצצת מדי. אין מקום לכ"כ הרבה כשרון ביחד, וגם ככה החיבור שלו בינוני, כאמור - 66 שערים זה מעט ביחס לפוטנציאל ההתקפי של מילאן כיום.

-להוריד ציפיות, לבנות קבוצה יעילה. בקיץ האחרון סגן הנשיא, גליאני, בעיקר דיבר על החתמות מפוצצות. בקיץ הקרוב הרכישות חייבות להיות יעילות ומציאותיות יותר. החתמות כמו רונאלדיניו ושבצ'נקו לא הוכיחו את עצמן ככאלה שמילאן באמת צריכה. קבוצה שמחפשת לעשות שינוי בהגמוניה בליגה לא צריכה לבזבז כספים על גלאקטיקוס מיותרים, אלא לבנות קבוצה יעילה ואפורה יותר.

לא להמר. מילאן הימרה בקיץ האחרון. להביא את שבצ'נקו, אחרי שנתיים על הספסל של צ'לסי, זה הימור, וכך גם להביא שם גדול אך הרבה אחרי שיאו בדמות רונאלדיניו ולהחתים את זאמברוטה המזדקן. ההחתמה היחידה בין הרכישות האלו שהצליחה הייתה של זאמברוטה, שמציג יכולת טובה העונה. מילאן תהיה חייבת לבנות קבוצה אחראית יותר שאתה יודע מה תקבל ממנה.

לזכותה של מילאן אפשר לזקוף כמה דברים העונה:

-חלוקת שערים טובה. אף שחקן לא כבש יותר מ-15 שערים, החלוקה בין השלישייה הראשית (קאקה, פאטו ואינזאגי) היא מאוזנת.

-מילאן לפחות הראתה שיפור. גם אם היא לא לקחה אליפות והציפיות לא צלחו - התחילה מגמה שבעונה הבאה נראה אם היא תימשך. מילאן קרובה להבטיח את המקום השני, שיחזיר אותה לליגת האלופות ויהווה שיפור לעומת העונות הקודמות.

-העונה הזאת הייתה אולי הכנת הקרקע לפאטו, מי שיהיה הכוכב של מילאן החל מהקיץ. הנוכחות של קאקה לידו עזרה לו, ובסה"כ, על אף שלא כבש ב-8 המשחקים האחרונים, פאטו עומד בציפיות.

-יכולת טובה בסן סירו. מילאן צברה העונה 45 נק' ב-18 משחקי הבית שלה. אם זה מה שהיה קובע, היא הייתה אלופת איטליה.

5) אודינזה - נצחון מוצדק, המגמה החיובית נמשכת, קישור מצויין

אודינזה שיחקה טוב בהרבה ממילאן אתמול. רוב הזמן היא התגוננה, אולם היא יצאה למתפרצות מסוכנות ועם כדרורים מסוכנים של הקישור ההתקפי הגיעה למצבים, רובם בהזדמנויות מרחוק. היא הייתה מאוד תכליתית בחלק הקדמי והציגה בעיקר קישור מצויין - אינלר, פלורס ופפה. לזה אפשר להוסיף את זפאטה, שכבש את השני והציג יכולת טובה באגף השמאלי. בכלל, הצד השמאלי של אודינזה היה הדומיננטי אתמול - זפאטה ופלורס.

אודינזה ניצחה את המשחק גם בגלל המצבים הנייחים - היא כבשה מפנדל ומקרן. היא ניצלה את ההגנה החלשה אל מילאן וכדי למצוא חורים וטעויות רבות בהגנת מילאן.

אודינזה כבשה שער אחד בכל מחצית, אולם ניצחה או לפחות הייתה ראויה לניצחון בזכות המחצית הראשונה - היא לחצה במתפרצות, עברה מהר קדימה וחיפשה את השער. במחצית השנייה היא כבשה שער מהיר, ומאותו הרגע הורידה משמעותית את קצב המשחק שלה.

קוואליארלה הוא חלוץ המטרה של אודינזה, אבל אתמול הוא לא הורגש. אודינזה לא התבססה על חוד מסוכן, אלא יותר על קישור מצויין. אודינזה יצאה בעיקר למתפרצות והתבססה על השחקנים היצירתיים והטכניים - ופחות על חלוץ; יותר על בעיטות מרחוק אל עבר השער - ופחות מצבים שנבנים לחלוצים.

בניגוד לקבוצות שמתגוננות בד"כ, בשום מצב היא לא שלחה כדורים ארוכים לחלוץ, אלא המתפרצות שלה התבססו על יציאות מהירות ופריצות אישיות. שחקנים כמו פלורס ובתחילת המשחק פפה הובילו דריבלים ומהלכים טכניים שגרמו והביאו לבעיטות מרחוק, וזה הוכיח את עצמו.

החלק ההגנתי הוא החלק החלש של אודינזה בד"כ, אולם אתמול היא שיחקה טוב, עמדה בקו אחד והכשילה את מילאן בעמדות נבדל והקדימה את חלוצי מילאן לכל כדור ארוך. למרות שהרוסונרי כבשו העונה הכי הרבה שערים באיטליה - רק בדקה ה-92 הם פתחו את הגנת אודינזה.

6)  פלורס - המצטיין, פפה פתח טוב ובהמשך המשחק אתמול נחלש 

  פלורו פלורס רשם משחק מצויין, בו הוא סחט פנדל, איים מרחוק והוציא חלק גדול מהמתפרצות של אודינזה קדימה. הוא הציג יכולת טכנית גבוהה והיה אחד השחקנים המסוכנים של אודינזה במחצית הראשונה. בסה"כ, פלורס כבש העונה 6 שערים ב-31 משחקי ליגה, כולל שלושה שערים בחמשת המשחקים האחרונים ויכולת טובה גם אתמול.

סימונה פפה הוא כבר כמה עונות השחקן המרכזי של אודינזה, ואתמול הוא פתח טוב את המשחק עם כמה כדרורים ומהלכי אחד על אחד טובים, אולם בהמשך הוא נחלש, היה פחות בולט ובסה"כ הוא סגר משחק בינוני.

כמו כן, יש לציין לטובה את אינלר, ששלט במרכז השדה, סידר את הקישור של אודינזה, איים מרחוק והיה אחד השחקנים המרכזיים שפרצו מאחור בכדרורים לעומק. אינלר היה תכליתי וחיפש כל הזמן את שער הרוסונרי האורחים.

7) אודינזה בד"כ לסגור עונה מאוד לא יציבה, שכללה הגעה למקום הראשון (20 נק' ב-9 משחקים), 11 משחקים בלי ניצחון, 3 תיקו ו-8 הפסדים והידרדרות עד למקום ה-14, 6 ניצחונות ברצף בין מחזור 31 ל-36 (הרצף הזה עוד לא תם) וחזרה עד למקום השמיני, כשתיאורטית היא עוד יכולה להתברג במקום שמביא לגביע אופ"א. יש לה סגל לא רע בכלל, משחק טוב על הקרקע וקישור חזק, ואת זה ראינו אתמול, אבל חוסר היציבות שלה והיכולת הגרועה של החצי השני של הסיבוב הראשון דירדרו אותה לסביבות המקום ה-12, 13-14.