אחד הדברים הכי טובים שאני יכולה להגיד על "שבוע סוף" הוא שהיא נמשכת רק שעה. כי אם היא הייתה נמשכת יותר, זה רק היה הולך ומידרדר.

זה לא שהתוכנית השנייה של העונה השנייה הייתה כל כך גרועה, בכלל לא, אלא שההסתמכות שלה על תוכניות אחרות ועל מערכונים לא גמורים היא פשוט בלתי נסבלת. אין פה כמעט שום דבר שאפשר לומר עליו שהוא מאסטרפיס, ויש בדיחות שאפילו ממוחזרות פעמיים (הזקנה בת ה-95 שנתפסה נוהגת 130 קמ"ש). ואם זו לא דלות חומרים, אז מה כן.

בין תוכניות הטלוויזיה שרשמתי לעצמי שאוזכרו במהלך "שבוע סוף", לאו דווקא לפי הסדר: גמר ליגת האלופות, כוכב נולד, מסודרים, האח הגדול, הישרדות, אירוויזיון, מהדורת חדשות 10, מהדורת חדשות 2 - וסליחה אם  שכחתי משהו. ב"שבוע סוף" לא שכחו. גם לא שכחו לעקוץ את הזכיינית השכנה קשת, באמצעות ערוץ 24 שבבעלותה: "האולפן השקוף זה לא טלוויזיה" נאמר בקטע שבו אלון אולארצ'יק מנסה לקדם דיסק בעזרת ה"סוכן" שלו, בועז בן בועז (טייק לא מוצלח, לא מחדש, לא מפתיע, בנאלי, אידיוטי, שבו יצפאן מחקה כביכול את הסוכן בועז בן ציון).

בהתחלה חשבתי למפות פה את התוכנית לפי טוב, רע ובאמצע. ביבי ואובמה למשל, היה ממש רע, חוץ מהקטע של מישל. אבל ככל שהתקדמה התוכנית, הבנתי שככה היא: באמצע. מערכון החתונה וגמר ליגת האלופות בדגש על בארסה היה יכול להיות מעולה, אם היה לו פאנץ' בסוף וקצת פחות בנאליה בפנים. בכל אופן היה נחמד לראות את שלומי שבת - שני זמרים אורחים בתוכנית אחת זה אחלה.

מה שמוביל אותי לאייטם על אריק ברמן, בועז מעודה, סקאזי ורבקה זוהר. את הראשון גילם עופר שכטר, נחמד עד סתמי. את השני גילם קובי פרג', לא משהו בכלל. הבאים בתור הם מיקי גבע ושני כהן שהיו פשוט מ-צ-ו-י-נ-י-ם. במילים אחרות, בלי ברמן ומעודה היה יכול להיות פה קאלט. בעצם, יש פה קאלט. ביג טיים. ונא לא לשכוח את השורות: "כישרון אין טעם לחפש, כי הכוכב הבא ייבחר באס-אמ-אס" (על משקל הפזמון של "הדרך אל הכפר"). אגב, כהן הבריקה גם בחיקוי של ליטל שוורץ, חבל רק שהכותבים לא סידרו לה טקסט יותר מוצלח.

בין כל מערכוני האמצע וההבלחות המוצלחות היו כמה שוטים מהירים ומוזרים של האצבעות של עופר שכטר, כאילו נשיקה בין רותם אבוהב לאורי גוטליב, ורגליים בכפכפים על השולחן (כנראה גם של שכטר). לא יודעת מה משמעות המסרים הסמויים האלה, אולי המסר הוא שאין מסר, ורק רוצים לבדוק אם הצופים לא נרדמים תוך כדי צפייה. האמת, יופי של מדד. לא פחות יעיל מהפיפל מיטר. היי, אני לא נרדמתי! וגם לא זפזפתי!

אבל אני לא גאה בעצמי בגלל זה.

בשיר של כוורת נכתב "ככה היא באמצע... היא כל מה שרציתי, לפי המידה". ובכן, למרות שהיא באמצע, "שבוע סוף" היא לא כל מה שרציתי, ולא לפי המידה שלי. אני שואפת קצת יותר גבוה מהדמות בשיר, ובפריים טיים של ערוץ 2 נראה לי אך טבעי שאקבל. האם יום אחד זה יקרה?

הבלוג המלא של רב ערוצית.