מס' צפיות - 292
דירוג ממוצע -
קנה שביעי למנורה של בית"ר
בית"ר ירושלים - מכבי חיפה: גמר גביע המדינה הוכרע לכיוון הבית"רי. בית"ר עם גביע שני ברציפות, חיפה מסתפקת בהשתלטות מחודשת על ליגת העל בכדורגל. מה עוד? על מה חיפה צריכה לעשות לקראת העונה הבאה.
מאת: עמנואל שלמון 27/05/09 (22:44)

בית"ר ירושלים ומכבי חיפה נפגשו אתמול (שלישי) במסגרת גמר גביע המדינה בכדורגל, כשזכייה של חיפה תביא לה את הדאבל השני בהיסטוריה שלה.

 

1) סיכום המשחק - הגביע לירושלים; בית"ר זכתה בצדק

  

בית"ר פתחה מהוססת בחלק האחורי, כשבדקות הפתיחה מכבי חיפה שלטה במשחק וסיכנה דרך האגף הימני, אך אחרי כ-10 דקות המשחק התחיל לקבל קצב שונה לחלוטין. מרכז השדה של בית"ר התחיל לצאת במהירות קדימה, ובית"ר שיחקה משחק מעברים מהיר ביותר. הנעת כדור מצויינת ושליטה בקצב המשחק של טל ופרננדס בלטו מאוד במשחק הבית"רי, ואחרי 19 דקות מתפרצת צהובה מצאה את יצחקי, שנתן כדור לעידן טל. טל הרים כדור לרחבה וכריסטיאן אלברז נגח לקורה ופנימה. 0-1 לבית"ר ירושלים.

                                                          

בית"ר המשיכה להיות עדיפה, וחוץ מהברקות בודדות היא שלטה במשחק. בדקה ה-38 ברוכיאן ניצל הדיפה חלשה של ניר דוידוביץ' כדי להכפיל את התוצאה מקרוב. 0-2 לירושלמים. חיפה לא כבשה עד המחצית, ובהפסקה 0-2 לבית"ר, ששולטת במרכז השדה, הרבה יותר מסכנת את שער היריבה ומשחקת מסודר וזהיר, בעיקר בקישור.

 

אלישע לוי החליט לשלוח את הספסל שלו פנימה, כשהכניס את אייל משומר ושלומי ארבייטמן במקומם של אלון חרזי וליאור רפאלוב. 4 דקות לאחר תחילת המחצית יניב קטן הפצוע הוחלף בגלל פציעה ואותו החליף גוסטבו בוקולי. חיפה התחילה להחזיק כדור, אבל כמעט לא הצליחה לשבור את ההתבצרות הירושלמית. חיפה הניעה לרוחב, אבל לא היה לה את הפתרון שיעשה את ההבדל ויפתח את המשחק מחדש, כשברור ששער אחד של חיפה משנה לחלוטין את המומנטום של המשחק. בית"ר ירדה לבונקר ועשתה מצויין: היא התרכזה במשחק ההגנה ובלי קטן, רפאלוב ומישהו שייקח אחריות בהתקפה חיפה לא יכלה לחזור למשחק. רק בדקה ה-89 היא כבשה מפנדל של כיאל, שבעט נהדר ממש מתחת למשקוף. זה לא הספיק ליותר מזה, ובסיום 1-2 לבית"ר, שמשיגה בצדק את הגביע השני ברציפות והשביעי בתולדותיה.

 

2) בית"ר ירושלים - ההתלהבות וההתעלות של שחקני בית"ר עשו את ההבדל

  

בית"ר ניצחה את המשחק קודם בגלל ההתלהבות והאנרגיות של שחקניה. שחקנים כמו עידן טל, דריו פרננדס וכריסטיאן אלברז נתנו משחק שיא והבינו שזה משחק אחד וזה הזמן להתעלות. בית"ר כבר שבועות ארוכים חושבת רק על המשחק הזה והגיעה בריכוז מקסימאלי, ועל כך בהמשך.

 

בית"ר ניצחה בגלל כמה סיבות:

 

-יצירתיות. רבות כתבתי העונה על החסרון בהתקפת מכבי חיפה. לחיפה לא היה שחקן שייתן יצירתיות ויכולת אישית בקישור. בירם כיאל וג'ון קולמה יכולים לתת משחק טוב - אולם שניהם קשרי מרכז שדה הגנתיים. אין לחיפה במרכז שחקן שישחק לעומק, שיוכל לפתוח הגנות ולהוריד לחץ מיניב קטן. זה לא מנע מחיפה לקחת אליפות מוצדקת, אך בגביע זה הפיל את חיפה. לבית"ר יש את ברוכיאן, ורד, יצחקי ועמית בן שושן שמסוגלים לייצר הברקות ומהלכים עם טכניקה ודריבל ממהלכים אישיים. חיפה תלויה מדי בקטן, וזה עשה את ההבדל אתמול.

 

-מתפרצות. לפעמים מנצחים דווקא בדרך של היריבה. חיפה היא קבוצת מתפרצות ועל זה היא שיחקה במחצית הראשונה, אבל דווקא בית"ר כבשה ממהלך של מעבר מהיר להתקפה ומתפרצת שהתחילה בפרננדס, המשיכה ביצחקי ונגמרה בהגבהה של טל לראשו של כריסטיאן אלברז. חיפה הכריעה העונה קבוצות עם המתפרצות שלה, והכדורים המהירים והארוכים ליניב קטן, במעבר מהיר מהגנה להתקפה, הכריעו בין היתר את הפועל ת"א. חיפה מומחית בלחץ על ההגנה וחטיפות שמאפשרות לה לצאת למתפרצות מהירות, אבל דווקא בית"ר היית הרבה יותר טובה במתפרצות אתמול.

 

-כבשה את השני, שמרה על יתרון של שני שערים עד המחצית. אם בית"ר הייתה יורדת למחצית ביתרון של שער אחד, ספק גדול אם היא הייתה מנצחת את המשחק וזוכה בגביע. שער של חיפה עד המחצית היה משנה את המומנטום, ולמחצית השנייה חיפה היית עולה עם בטחון רב יותר והמשחק היה פתוח לחלוטין. בית"ר ידעה להגדיל את היתרון על אף שלא שיחקה בדקות שבין השער הראשון לשני כמו ששיחקה עד השער הראשון. במחצית השנייה היא הייתה יכולה להתרכז לחלוטין בהגנה, כשהיא לא צריכה לחפש את השער השני.

 

-התלהבות ומחויבות. לבית"ר יש סגל מוכשר מלחיפה, במיוחד אם עושים השוואות ישירות בין יכולות אישיות של שחקנים, אך העונה הסגל של חיפה היה מאוזן יותר, עמוק יותר ויותר קבוצתי. אתמול בית"ר ידעה לבוא עם 100% מוטיווציה ובעיקר מחויבות - שחקני בית"ר, שמודעים למצב מסביב, ידעו שזאת ההזדמנות האחרונה של בית"ר לקחת תואר העונה. מסביב היה לחץ כבד, והייתה תחושה גמר הגביע ייקבע לאן הולכת העונה של בית"ר. אם מוסיפים לזה את הכושר הטוב של בית"ר אפשר להבין איך בית"ר הגיעה כ"כ טוב לר"ג.

 

בית"ר זכתה בצדק בגביע. היא שיחקה טוב יותר לאורך כמעט כל המשחק, גם במחצית השנייה. היא ידעה לתקוף במחצית הראשונה, להכריע את המשחק במחצית הראשונה ולהתגונן לאורך כל המחצית השנייה. החזרה של כריסטיאן אלברז הייתה קריטית מבחינת בית"ר, ושחקני ההגנה תפסו יום מצויין. אומנם החולייה הזאת הייתה חלשה בתקופה האחרונה, אולם למשחק כ"כ חשוב היא ידעה להתעלות. מעבר לכך, בית"ר עשתה הגנה עם 10 שחקני שדה, ובכך הקשתה על חיפה. אפשר לדבר על בנאדו ואלברז, אבל זה מתחיל בלחץ של יצחקי ושות' בחלק הקדמי. ברגע ששחקני בית"ר עשו כ"כ הרבה לחץ על ההגנה ועמדה כ"כ טוב בהגנה, היא תקעה את הכרמלים. חיפה הניעה כדור לרוחב, אבל בית"ר מנעה ממנה להפתיע ולייצר משהו לעומק. ההגנה של בית"ר החזיקה מעמד עד הדקה ה-89, ולכן צריך להחמיא לחלק האחורי, שמנע ממכבי חיפה לחזור למשחק במחצית השנייה. מכבי חיפה כבשה רק מפנדל, וגם זה מאוחר מדי, והרבה בזכות ההגנה של בית"ר, שהפכה את המשחק של חיפה לשבלוני והדגישה את החסרון בשחקן שייתן הברקה-שניים גדולות במכבי חיפה.

 

לבית"ר היה גם את הניסיון שעשה את ההבדל בר"ג. גרשון, בנאדו, קאלה, טל ואלברז הם שחקנים מנוסים שיודעים מה זה תואר. לחיפה יש את חרזי, דוידוביץ', קטן ובוקולי - אבל בסה"כ השחקנים הבית"ריים המנוסים היו טובים בהרבה. בית"ר זכתה בגביע גם בגלל היכולת של השחקנים המנוסים שלה. כל השחקנים שהזכרתי בבית"ר שיחקו מעולה, ונראה שהייתה להם השפעה גדולה על השחקנים הצעירים. כשמן העבר השני דוידוביץ' חלש כ"כ וחרזי פאסיבי הגיל שלהם והנסיון לא משחקים תפקיד. לבית"ר יש שחקנים שגם לפני שבאו לבית"ר לקחו תארים רבים, אליפויות וגביעים, והניסיון שצברו היה חשוב מאוד למשחק בר"ג. ברגעים האלה הנסיון מכריע, ולכן הדומיננטיות של בנאדו, גרשון ובעצם כמעט כל החלק האחורי ושל עידן טל היו אפקטיביות.

 

כל החוליות במשחק של בית"ר שיחקו טוב, אבל צריך להחמיא בעיקר למרכז השדה. אומנם במחצית השנייה חיפה השתפרה במרכז השדה, אבל במחצית הראשונה בית"ר הגיעה לכל כדור ראשונה במרכז השדה, ובעצם היכולת של פרננדס וטל הוציאה את המתפרצות של בית"ר קדימה. האגרסיביות של בית"ר, לצד העזרה של מרכז השדה באגף שמאל היו קריטיים. טל ופרננדס הניעו כדור, ריווחו, ובכך נמנעו מלאבד כדורים באזורים מסוכנים, אבל גם ידעו לצאת עם כדרורים קדימה ולהתחיל את ההזדמנויות של בית"ר. כך היה, בין היתר, בשער הראשון, בו פריצה לעומק של פרננדס דרך מרכז השדה התחילה את המהלך שהוביל לשער. פרננדס היה בכושר בינוני בסיבוב השלישי, אבל התעלה במשחק מכריע; טל היה מצויין בסיבוב השלישי, והוא ידעה להמשיך אותו אתמול.

 

מכבי חיפה מתבססת על הלחץ של שחקני ההתקפה על בלמי ומגיני היריבה. היא חוטפת כדורים ויוצאת להתקפות מהירות, ולפיכך הדרך לנצח אותה היא להניע כדור, לשחק מדויק וטקטי, לא להתגונן ולשחק לידיים של חיפה. בעוד הפועל ת"א בקושי החזיקה כדורים במשחק האחרון בינה לבין מכבי חיפה והייתה חסרה בבעל בית במרכז השדה - לבית"ר היה אתמול את טל ופרננדס, שניהלו בזהירות את המשחק, הורידו את חיפה להגנה וגם אם המהלכים של בית"ר נגמרו באיבוד כדור - זה היה בגלל כדור יומרני יתר על המידה בחלק הקדמי, ולא באזורים המסוכנים. זה נראה אלמנטרי, אבל לא לכל קבוצה יש פלימייקר אמיתי. לחיפה יש את קולמה כבעל בית, אך היא הייתה רוצה שחקן שייתן לה התקפיות במרכז השדה. לבית"ר דווקא היה את זה.

 

בית"ר לא נחלשה במחצית השנייה, היא פשוט ירדה לבונקר. ללא ספק הייתה לה את היכולת להתבצר מבלי לפחד שהיא תאבד את יתרונה. אם בית"ר הייתה מחפשת את השלישי, סיכויים לא רעים שהיא הייתה סופגת מן העבר השני בשלב מוקדם מהדקה ה-89 ואז הגביע היה שוב מתנדנד.

 

ראובן עטר עלה עם ההרכב כמעט הכי חזק - לא ברור למה הוא מעדיף את בן שושן הבינוני פלוס על תמוז, שהתבזבז העונה אצל עטר, אולם לזה כבר התרגלנו אצל עטר. החזרה של אלברז הייתה חשובה, ואומנם עטר חיכה יותר מ-70 עד שעשה את החילוף הראשון, אבל זה כי לא היה צורך. לזכותו של עטר צריך לזקוף את התפקוד של עידן טל. במשך רוב העונה עטר בזבז את טל בצד שמאל, אך אתמול, כנראה בגלל עטר, טל שיחק באמצע. הוא כבר לא היה צריך להחזיק את צד שמאל, והיה חופשי ומשוחרר במרכז השדה. בשורה התחתונה, הנוכחות של טל ליד פרננדס הייתה קריטית. מבחינה מנטאלית, קשה לדעת איזה חלק היה לעטר בהתלהבות של שחקני בית"ר, אולם ברור שבלי מאמן השחקנים לא היו עולים עם כזאת התלהבות. בית"ר עלתה לדשא עם מחויבות, כמובן בעיקר בגלל שידעו באיזה מעמד הם נמצאים - אבל גם בזכות המאמן.

 

מעבר לכך, בית"ר שמרה מצויין על האס של חיפה - יניב קטן. בנאדו סגר אותו, המגנים עזרו וקטן הצליח להגיע לבעיטה אחת לשער (ולמסגרת) וייצר לרפאלוב עוד הזדמנויות בודדות. הבלמים של בית"ר הגיעו לכל כדור ראשונים, ובנאדו וגרשון הוציאו את פאנטיני מהמשחק. ברגע שזה קרה, לחיפה לא הייתה פתרון בחוד, וזה גם השפיע על קטן, שלא יכול לעשות הרבה כשהכול נופל עליו. לחיפה יש תלות בקטן, שאומנם לא מנעה ממנה לקחת אליפות - אבל אתמול זה בהחלט היה בעוכרה.

 

כדי לנצח במרכז השדה בית"ר הייתה חייבת שתהיה עזרה לפרננדס במרכז השדה. פרננדס משחק כקשר אחורי, ולא יכול להחזיק לבדו את מרכז השדה, ולכן הנוכחות והיכולת של טל במרכז השדה היו קריטיות והיוו המפתח, או לפחות אחד המפתחות, לגביע שני ברציפות.  

 

3) טל, פרננדס, דנין וכריסטיאן אלברז מצויינים, בן שושן במשחק בינוני

  

עידן טל עבר עונה מורכבת. שני סיבובים הוא שיחק מעט והיה נראה שהוא "גמר את הסוס". בסיבוב השלישי הוא התעלה. טל הוכיח בסיבוב האחרון שאופי, כישרון ומנהיגות עדיין יש לו. הוא כבש שני שערים בסיבוב הזה, שיחק מצויין ואתמול הגיע ביכולת שיא - הוא בישל את השער הראשון, חילץ כדור אחר כדור במרכז השדה, ניהל את מרכז הקישור ובעצם היה עושה המשחק של בית"ר אתמול. טל כנראה יעזוב בקיץ הקרוב את בית"ר, אבל יש לו חלק משמעותי מאוד באליפות של העונה שעברה ובגביע של השנה. טל גם תמך אתמול בצדדים וידע לסגור גם את ליאור רפאלוב ויניב קטן. הוא לא הפסיק לעבוד ובעצם היה איש המשחק אתמול, כשכאמור ההצבה שלו במרכז השדה עשתה את ההבדל.

 

אלירן דנין היה לא יציב במהלך העונה וספק אם הוא מספיק טוב לאליפות, אבל הוא דוגמא מצויינת לשחקן שהתעלה אתמול. הוא הוציא את גולאסה מהמשחק, שיתף פעולה מצויינת עם מסירות ודאבל פסים עם הקשרים ולמרות האדום שספג שיחק מצויין. חיפה אומנם שיחקה בעיקר על הגבהות מהצד שלו במחצית השנייה, אך החורים שלו, שצצים לא פעם לא היו אתמול באצטדיון בר"ג.

 

דריו פרננדס הוא רכש מוצלח של יצחק שום. העזיבה של דרק בואטנג הוכיחה את עצמה מבחינתו. המפתחות והדומיננטיות עברו אליו, והוא הפך לתכליתי יותר. הוא הניע כדורים במרכז השדה והוכיח שיכול לנהל את המשחק בתכליתיות, כשהדריבלים המיותרים שלו פסקו כמעט לחלוטין. הוא גם הרגיש משוחרר יותר וסוף סוף התחיל לבעוט לשער. בסיבוב השלישי חלה ירידה ביכולתו, אך אתמול הוא היה מצויין, תמך בלי הפסקה בדנין ובכל הצד השמאלי, התחיל את המהלך שהוביל לשער הראשון ובעצם הדריבלים שלו קדימה, עם הטכניקה והיכולת האישית הגבוהה, התחילו את משחק העומק של בית"ר.  אם הוא יידע להיות תכליתי וגם יתחיל לכבוש (0 שערים העונה בכל המפעלים) -  הוא יהפוך לשחקן מצויין ברמות הגבוהות.

 

כריסטיאן אלברז עשה לדעתי שינוי גדול בקיץ האחרון. בעונה שעברה הוא כבש שני שערים בתחילת העונה וזהו ואומנם לא חורר בהגנה, אבל לא הוכיח שהוא מספיק טוב לאירופה. השנה הוא השתפר בהגנה, והציג משחק אחד על אחד מצויין באגף. הוא כמעט ולא עביר בחלק האחורי, והשנה הוא עולה פחות להתקפה, ועדיין הצליח לכבוש שלושה שערי ליגה, שחולקו בצורה מאוזנת יותר, ולהוסיף לזה שער ענק אתמול בר"ג. הוא כמובן לא יישאר, ולא ברור גם מה יש לו לחפש בארץ. הוא צריך להגיע לליגה בכירה באירופה, כשגם אסור לשכוח שהוא כבר בן 29 ואסור לו לבזבז את היכולת שלו כשהוא בגיל שהוא עדיין שחקן מצויין. במשחק אתמול הוא כבש את השער בהתקפה, והראה שוב שהוא יודע לרדת לגליצ'ים, גרם לרפאלוב להחטיא כמה הזדמנויות גדולות וחטף כדורים בצד ימין. כמובן שגם התמיכה שלו בהתקפה ובכלל של המגנים הייתה משמעותית מאוד בהנעת הכדור הבית"רית.

 

אליהם כמובן צריך להוסיף את יצחקי, שהיה מעורב בשני השערים, הפעיל לחץ על ההגנה והיה השחקן הדומיננטי בהתקפת בית"ר, ברוכיאן, שכבש את השני, ו-ורד, שעשה הגנה כמו שלא עשה מעולם והדריבל שלו בלט מאוד במשחק בר"ג, אך עמית בן שושן היה פחות טוב, איבד כדורים ובעצם לא הוסיף הרבה - את היצירתיות שיש לו הביאו שחקני ההתקפה האחרים, ובחלק הקדמי היה את יצחקי. לבן שושן יש תיאום טוב עם שאר שחקני החלק הקדמי, אך הוא לא מוסיף שום דבר שהשחקנים היצירתיים לא נותנים. טוטו תמוז פיזי יותר, מתמקם טוב יותר ברחבה ויכול לשחרר את יצחקי אחורה. לא ברור למה עטר כמעט ויתר עליו ונתן צ'אנסים גדולים כ"כ לבן שושן. בן שושן הוא אוברייטד גדול. לדעתי, הוא לא ברמה של הליגה הספרדית, בניגוד לברוכיאן ויצחקי, והמקסימום מבחינתו היא הליגה הבלגית. ייתכן שכבר עדיף לו לחפש קבוצת צמרת אחרת בארץ, כמובן בהנחה שבית"ר לא תוכל להחזיק אותו ולשלם לו את המשכורת שלו כרגע.  

 

4) עטר עמד השנה במבחן גדול מאוד, ובמבחן התוצאה הוא עמד בו לא רע. הוא אימן את בית"ר במצב כמעט לא אפשרי, ולא מפתיע שיש התעניינות מחודשת בעטר מצד קבוצות אחרות. הוא עדיין לא הוכיח שהוא באמת מסוגל להוביל קבוצה גדולה לאליפות, אבל אתמול הוא זכה בתואר ראשון כמאמן. היחס אליו הוא אמביוולנטי, אבל לאמן הוא יודע, ולהוביל קבוצות למקום שני-שלישי הוא יודע. אם עטר רוצה להפוך למאמן גדול באמת הוא יצטרך גם להביא תארים - ואת זה הוא התחיל אתמול כשזכה בגביע המדינה עם בית"ר.

 

5) העתיד של בית"ר לוט בערפל, וזה ידוע. כרגע אי אפשר להגיד אם יש מה להשאיר את עטר, פשוט כי לא ברור אם זה אפשרי. מבחינתו, קשה להאמין שהוא ירצה להישאר במועדון מפורק. יש לו הצעות מנתניה וב"ש, כך לפחות ע"פ אמצעי התקשורת. מה שבטוח, בית"ר גמרה מצויין ובצורה מאוד מתוקה את עידן גאידמק, שנגמר אתמול. השחקנים של בית"ר הראו שיש להם אופי, ושהם לא פחות מוכשרים מחיפה. לבית"ר הייתה מחויבות שלחיפה לא הייתה אתמול. מבחינת חיפה, האליפות היא התואר הכי חשוב.

 

איך אפשר לסכם את העונה הזאת מבחינת בית"ר? קשה, מאתגרת, מלאה בבלגאן, חוסר ודאות ואי יציבות. הבעיות מסביב השפיעו על הקבוצה, שייתכן שגם איבדה מהרעב שלה. הסגל היה קצר מתמיד, ולבית"ר היה חסר חלוץ מטרה, שיאפשר ליצחקי לשחק בחופשיות, יהיה המוציא לפעול בהתקפה ויהיה הסקורר המרכזי. למזלה, היה לה את יצחקי, שכבש 14 שערים ובישל 8 שערים. בית"ר הראתה אופי וידעה לצאת מהמשבר, אך הגיעה למצב בו כל מעידה יכולה לגמור לה את העונה. הכושר המצויין של מכבי חיפה מנעה ממנה לחזור לתמונה, אבל בית"ר עשתה מה שהיא יכולה והייתה בתמונת האליפות עד שלב מאוחר. אם אחרי עונה כזאת בית"ר יוצאת עם גביע ומקום שלישי - זאת לא עונה רעה, זאת עונת מבחן. האם בית"ר עברה אותו? כן. בית"ר הוציאה כמעט את המקסימום במצבה הקשה.

 

6) מכבי חיפה - האליפות מוצדקת, הגביע לא

 

לחיפה לא הייתה אתמול את המחויבות שהייתה לבית"ר ירושלים. מכבי חיפה לקחה אליפות ועשתה את שלה העונה. הגביע היה כמובן חשוב, אבל אחרי האליפות מבחינת חיפה אובדן הגביע לא היה אסון גדול.

 

חיפה הפסידה את המשחק בגלל המחצית הראשונה, בגלל ששיחקה רק 10 דקות. לא הייתה מספיקה תמיכה מאחור, ובמחצית הראשונה של המשחק אתמול הכול היה על הכתפיים של הרביעייה הקדמית. בלי עזרה של מגנים ושל הקישור האחורי, המתפרצות של חיפה איבדו מהקטלניות שלהן. בית"ר הוציאה את קטן מהמשחק, וברגע שפאנטיני וגולאסה לא היו בעניינים חיפה הייתה בבעיה.  

 

במחצית השנייה חיפה החזיקה יותר בכדור, אך פשוט לא לה שחקן שיכול במהלך אחד לפתוח את הגנת היריבה. לחיפה אין הרבה יצירתיות בסגל, שמבוסס על יעילות ותיאום - אך על ברק בינוני. חיפה לא הצליחה לצאת ממשחק שבלוני של הנעת כדור, ולמרות שיפור ביכולת של מרכז השדה - היה חסר לה מישהו שיבנה לה התקפות. לחיפה יש תלות בקטן ובטאץ' והמשחק הקבוצתי שלו, אבל אתמול הוא נפצע אחרי 49 דקות. אחרי שהוא יצא, לא היה לחיפה מי שייתן חיים במשחק של חיפה וייצר הזדמנויות לשחקני ההתקפה האחרים. קטן הוא הדבק בהתקפת חיפה, ובלעדיו חיפה בבעיה.

 

אלישע לוי טעה בחילופים שלו. לא ברור למה לוי הכניס את ארבייטמן, שלא תרם למשחק, במקום רפאלוב, שפתח טוב והיה היחיד שהגיע למצבים בחיפה במחצית הראשונה. בלי רפאלוב, לחיפה הייתה עוד פחות יכולת אישית. גם הכנסת מגן ימני (משומר) במקום מגן ימני (חרזי) לא עזרה, כי לא שם הייתה הבעיה של חיפה. לרוע מזלו של אלישע, קטן נפצע, ולא רק שחיפה נשאר בלי שחקני המפתח שלה - היא נשארה גם בלי חילופים.

 

אם חיפה הייתה כובשת יותר מוקדם היא הייתה חוזרת למשחק, מקבלת ביטחון ופותחת המשחק כמעט מחדש, אבל זה לא קרה - ובדקה ה-89 זה כבר היה מאוחר מדי. חיפה לא הייתה שווה לנצח, כי המשחק שלה במחצית השנייה היה שקוף, אך בעיקר בגלל המחצית הראשונה. היא אפשרה לבית"ר להיכנס לעניינים ולשלוט בקצב המשחק, והחזיקה מעט מאוד בכדור. קטן יכול לייצר מצבים לשחקני ההתקפה שלידו, אבל לא יכול לעשות כלום כשאין לו תמיכה מאחור, ולהגנת בית"ר יש יתרון מספרי ברור מאוד.

 

מרכז השדה של חיפה שיחק רק מחצית אחת. במחצית הראשונ בית"ר שלטה בו לחלוטין, מצאה חורים במרכז השדה, ופעם אחרי פעם פרצה קדימה בלי תגובה. קולמה, שאמור לנהל את הקישור של חיפה, לא היה שם כדי לחלץ כדורים. ההשתלטות של טל ופרננדס על מרכז השדה גמרו את חיפה. חיפה הייתה רכה ולא מנעה מבית"ר להגיע להזדמנויות רבות בחלק הקדמי של הצהובי-שחורים, הרבה בגלל שמרכז השדה היה פאסיבי. אם נגד הפועל ת"א חיפה הייתה יכולה להרשות לעצמה לוותר על הקישור ולעבור מהר מהגנה להתקפה - אתמול זה לא היה ככה. רק פעמים בודדות המתפרצות של חיפה הצליחו, ובתחום הזה דווקא בית"ר הייתה טובה יותר. במחצית השנייה קולמה נרגע, ניהל לא רע את המשחק, ריווח מצד לצד וחיפש יותר לנהל את המשחק של חיפה - אבל זה כבר היה במצב של 0-2 לבית"ר. גם כיאל השתפר ובוקולי עזר, אבל לחיפה לא הייתה ברירה - למה מרכז השדה לא נכנס לעניינים בשלב מוקדם בהרבה מהזמן שהוא נכנס לעניינים בפועל?

 

החלק הקדמי של חיפה התבסס כולו על קטן, עם מעט עזרה של רפאלוב. מאחור אף אחד לא הצטרף, וכשבית"ר שולטת, תוקפת וחיפה לא יוצאת למתפרצות - מה קטן כבר יכול לעשות? כמה מצבים הוא ושות' קיבלו מהקישור? מאוד מעט, זה בטוח. ברגע שרפאלוב יצא וקטן הוחלף בגלל פציעה לחיפה לא נשאר כמעט כלום בהתקפה, ובמשחק בו פאנטיני וגולאסה לא מורגשים חיפה לא יכולה לנצח ולכבוש לפני הדקה ה-89.

 

ההגנה לא עבדה, וברגע שבית"ר פתחה אותה כבר לא הייתה לה עבודה. חיפה החזיקה בכדור, אבל ההגנה החלשה שילמה את המחיר. בסיבוב השלישי חיפה ספגה רק 3 שערים ב-10 משחקים בסיבוב השלישי, וזה מה שנתן לה בסופו של דבר את האליפות, ועל כך בהמשך. אתמול זה לא עבד, ושני השערים שבית"ר כבשה הם גם בגלל ההגנה ובעיקר בגלל ניר דוידוביץ', שעונה גדולה שלו נפגעה עם המשחק החלש שלו העונה, מה שהורגש בעיקר בשער השני של בית"ר בר"ג אתמול.

 

7) קולמה לא יציב, קטן במשחק בינוני, גולאסה גרוע מאוד, דוידוביץ' במשחקו החלש העונה

  

ג'ון קולמה לא הגיע למחצית הראשונה במשחק אתמול. הוא לא חילץ כדורים בהגנה ונתן לפרננדס וטל להשתלט על מרכז השדה בר"ג. קולמה חורר בהגנה ובקושי נגע בכדור. השיפור במחצית השנייה, שכבר דיברתי עליו, לא משנה הרבה. בשורה התחתונה, בדקות ובמחצית שהכריעה את המשחק הוא לא היה בעניינים. הקשר האחורי של חיפה הגיע העונה מסכנין והיה אחד השחקנים הטובים בחיפה בשני הסיבוב הראשונים - בכל מקרה בין היציבים. הוא נחלש בסיבוב השלישי, נטה ללכת סחור-סחור בלי כדור ולא לחפש את הכדור כדי לנהל את המשחק החיפאי. ובכל זאת, הוא היה אחד המצטיינים בחיפה ברוב העונה והיה בעל בית מצויין במרכז השדה. זה שבהתקפה הוא לא תרם כמעט בכלל זאת לא אשמתו - הוא שחקן הגנתי. אשמת חיפה שלא הביאה שחקן התקפי באמת ליד קולמה. חיפה חייבת להשאיר אותו לקראת העונה הבאה. הוא הוכיח שהוא מסוגל להוביל קבוצה לאליפות ולהצליח גם בקבוצה מלחיצה וגדולה הרבה מבני סכנין.

 

אפשר לציין לטובה את רפאלוב, ששיחק טוב ברוב המחצית הראשונה. הוא עשה כניסות ללא כדור לרחבה, וביום בו פאנטיני וגולאסה לא מגיעים להזדמנות אחת טובה היה צריך מישהו שיחכה למתפרצות שעוברות דרך קטן. לא היו הרבה כאלה לחיפה אתמול, אבל כשהיה צריך רפאלוב שיחק כמו חלוץ, חיכה לכדורים של קטן והיה הכי קרוב בחיפה להבקיע שער, ולכן לא ברור למה אלישע לוי החליפו במחצית. בסה"כ, רפאלוב היה ענק בסיבוב הראשון, נחלש משמעותית בשני וחזר לכושר טוב במשחקים האחרונים. הוא היה לא יציב העונה, אך כבש 8 שערים (מקום שני בחיפה, מקום 10-12 בליגה), הוסיף 3 בישולים והביא יצירתיות שהייתה חסרה לחיפה העונה. הבעיה היא שאלישע לוי התעקש להוציא אותו כמעט תמיד ראשון, ורפאלוב שיחק 61 דק' בלבד בממוצע למשחק. כמו כן, הוא כבש שני שערים מכריעים והיה חולייה חשובה מאוד במשחקים המכריעים של העונה.     

 

יניב קטן הוא שחקן העונה. הוא הוביל את חיפה לאליפות, כבש ובישל ביחד 13 שערים, ובעצם בנה התקפות לפאנטיני ולאחרים. הוא בישל 8 שערים, רובם לפאנטיני - כך שהחלוץ הדרום-אפריקאי חייב הרבה לקטן. אתמול הוא היה בינוני, אך עשה מה שהוא יכול; הוא איבד כדורים רבים, אבל בגלל ששיחקו כל הזמן עליו. לחיפה יש תלות בקטן. זה לא הורגש הרבה העונה, אבל כדי לקחת עוד אליפות ולהצליח באירופה חיפה חייבת לצרף קשר התקפי, מישהו שינהל את משחק ההתקפה ויוריד לחץ מיניב קטן. קטן שיחק רק 49 דקות אתמול, ולא יכל לעשות יותר ממה שעשה. קטן הוא הברומטר של חיפה, ולאורך כמעט כל העונה, גם כשלא כבש ובישל, הביא אינטליגנצייה בהתקפה, שיחק בחופשיות בחלק הקדמי, ניהל את ההתקפה של חיפה וסיפק לחבריו מסירות גדולות.

 

אייל גולאסה הוכיח שהמעמד הזה עדיין גדול עליו. גולאסה איבד אין ספור כדורים, היה חסר תכלית, לא הגיע לשום הזדמנות ולא הביא את הברק, על אף שזה הכלי המרכזי שלו. גולאסה נעלם באגף ימין ולא ברור למה הוא פתח ולא בוקולי. בוקולי נראה כשיר וחד לחלוטין כששיחק, ולא ברור למה אלישע העדיף ילד בן 18. למרות הכל, לחיפה יש נכס, ועוד שנתיים-שלוש הוא יהיה אחד הישראלים הטובים בליגה. חיפה חייבת לשמור עליו אצלה, ובסוף להוציא אותו לאירופה בסכום יפה.

 

לא ברור מה קרה לניר דוידוביץ', שחקן מנוסה מאוד שנתן עונה גדולה, אבל נעלם אתמול, אשם בשער השני של בית"ר, שמט כדורים באופן מביך, וכמעט גרם לשער נוסף. זה נראה כאילו יש לו חורים בידיים, ולא ברור איך שחקן מנוסה כמותו פישל במשחק כ"כ חשוב.

 

8) חיפה נתנה עונה מצויינת. היא אלופה ראויה, למרות מה שאומרים עליה. היא כבשה הכי הרבה וספגה הכי מעט בליגה, הובילה את הליגה לאורך כמעט כל העונה וידעה לעמוד בלחץ הפסגה. היא הציגה התקפה מעולה ומאוזנת, עם הרבה עומק בחלק הקדמי. חסר לה חלוץ מטרה, מישהו גבוה ויציב יותר מפאנטיני, אך היא חיפתה על זה עם עונה מצויינת של יניב קטן, שהוכיחו שהוא כן מנהיג ובמשחק קבוצתי, הרבה בזכותו של אלישע לוי. ההתקפה שלה היא שהביאה לה את הפסגה והשליטה בליגה, אך מה שעשה את ההבדל בסיבוב השלישי היה משחק ההגנה. 3 שערים ב-10 מש' - זה מה שהיא ספגה. ברגע שהיא 'גנבה' להפועל ת"א את הקלף המרכזי של האדומים, ההגנה, להפועל לא היה על מה להסתמך ע"מ לקחת אליפות. חיפה של רוב העונה העמידה התקפה מצויינת ויציבות במשחקים נגד הקטנות - אבל בסיבוב השלישי דווקא ההגנה והיכולת נגד הגדולות עשתה את ההבדל. אחרי שבשני הסיבובים הראשונים צברה 4 נק' במשחקים מול 4 הגדולות האחרות, כולל מכבי ת"א, בסיבוב השלישי היא ניצחה בתצוגה ענקית את הפועל ת"א וגברה על מכבי נתניה. היכולת שלה להתעלות ברגעי האמת בליגה ובמשחקים המכריעים עשתה את ההבדל. חיפה הפכה מקבוצה מצויינת לקבוצה דורסת בשני  משחקי הליגה האחרונים. אומנם את הגביע היא פספסה, אבל גם שם היא הרשימה ברוב המשחקים. יותר חשוב מבחינתה היה להחזיר את ההגמוניה לחיפה.

 

בשנה הבאה חיפה חייבת לצרף קשר התקפי, שינצל את ההגנתיות המצויינת של קולמה כדי להשתחרר בהתקפה ויבנה התקפות. חיפה צריכה מישהו במרכז השדה שיוכל להפעיל משחק לעומק ולפתוח הגנות, מישהו עם יכולת טכנית ויכולת אישית. בוקולי פתרון בינוני ומזדקן, כיאל הגנתי מדי. חוץ מזה, היא צריכה לצרף חלוץ מטרה שישחק ליד קטן ולצרף עוד שחקן יצירתי, שיעמיק את הסגל ואת הברק בקבוצה. עם כ-3 שינויים קוסמטיים חיפה תוכל לעמוד במבחן ההמשכיות שהיא תעמוד בו. לא צריך מהפכות, לא צריך להשתגע כלכלית, עם השינויים הנכונים חיפה תשלוט שוב בליגה ותוכל להצליח גם בליגת האלופות.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר