ברצלונה ומנצ'סטר יונייטד נפגשו אתמול (רביעי) במגרש באולימפיקו שברומא במסגרת גמר ליגת האלופות, כשהמנצחת תשיג תואר משמעותי שלישי העונה.

1) סיכום המשחק - ברצלונה זוכה בליגת האלופות ובצדק, פויול ואטו מעולים 

מנצ'סטר פתחה חזק, ובעשר הדקות הראשונות הניעה כדור בסבלנות והתבססה על בעיטות מרחוק, כולן של כריסטיאנו רונאלדו, כשכבר אחרי 8 דקות היו לה 5 בעיטות אל עבר השער, וכשווין רוני ורונאלדו השחקנים הדומיננטיים במגרש. ואז, מתפרצת אחת גדולה של אנדרס אינייסטה נגמרה בשער של סמואל אטו, שניער את וידיץ' וקבע 0-1 בבעיטה לפינה הקרובה. מנצ'סטר נלחצה, המשחק המסודר שלו אבד, והלחץ של שחקני ברצלונה לצד משחק צירופים מהיר שינו באופן אבסולוטי את קצב המשחק. ברצלונה לא הייתה שווה שער שני, שהיה מקרב אותה לזכייה בגביע, אך שלטה בקצב המשחק ועם משחק טקטי וזהיר ירדה למחצית ביתרון 0-1, עם הגנה נהדרת על רוני, כשמנצ'סטר משחקת על כדורים ארוכים.

מנצ'סטר יונייטד שלחה למגרש את טבס במקום אנדרסון, וזאת על אף יכולת טובה של הקשר הצעיר. זה לא עזר לה, ובארסה עלתה באטרף למחצית השנייה, וקצב המשחק עלה משמעותית. בהמשך בארסה נעצרה ונרגעה, אבל עדיין שלטה בקצב המשחק, ועם הגנה צפופה עצרה את כדורי האורך חסרי הסיכוי של מנצ'סטר, ששיחקה שבלוני במיוחד אתמול. היונייטד הכניסו גם את ברבאטוב, אבל בדקה ה-70 הגבהה של צ'אבי הרננדס מצאה את ליונל מסי ברחבה, כשמסי פנוי לחלוטין, והקיצוני הארגנטינאי קבע 0-2 לברצלונה. פה זה נגמר. פול סקולס נשלח אל הדשא, אבל מנצ'סטר כבר ויתרה על המשחק. ברגע שרונאלדו החמיץ הזדמנות גדולה, ובעצם עוד לפני כן, היונייטד ויתרה על ההזדמנות לצמק והייתה קטנת אמונה בסיכוייה לעשות משהו. בסיום 0-2, ברצלונה משלימה את אחת העונות הגדולות בתולדותיה עם ליגת האלופות, גביע ובעיקר אליפות ספרד. היא הייתה הראויה ביותר לזכות, וגם אתמול שלטה בקצב המשחק וזכתה בצדק.

2) ברצלונה - אלופת אירופה פה; על הקבוצה שיודעת להתאים את עצמה לכל משחק 

ברצלונה ניצחה אתמול בזכות ההגנה. אפשר לדבר על ניצול המצבים בהתקפה ושני השערים שהיא כבשה, אך לא על זה היא שיחקה אתמול. הקבוצה מבירת קטאלוניה שלטה בקצב המשחק דווקא דרך כדורגל טקטי ומסודר, דרך הגנה צפופה ומשמעת נהדרת. קרלס פויול נתן את משחקו הטוב העונה, כששיתק את ווין רוני במחצית הראשונה ובעצם את כל מי שבא לאגף שלו, יא יא טורה סגר את רונאלדו, פיקה "נעל" את הרחבה עם משחק הראש שלו, והצפיפות במרכז ההגנה שיתקה את סגנון המשחק המרווח של היונייטד, עד אתמול אלופת אירופה, ועצרה את הכדורים חסרי הסיכוי של היונייטד, שנשלחו על פני 30-40 מטרים. ברצלונה שיחקה באופן מבוקר כי היא ידעה שבשלבים האלה זה מה שמכריע.

מרכז השדה של בארסה שלט לחלוטין במשחק. בלי סקולס, מנצ'סטר יונייטד נתקעה בלי פלימייקר. עם צ'אבי כפלי מייקר לבארסה יש עדיפות. צ'אבי הוא עושה המשחק הכי טוב בעולם כיום ונכס לכל קבוצת כדורגל. ברצלונה הניעה כדור בחופשיות ובמהירות במרכז השדה, כמעט בלי שום תגובה. מנגד, היונייטד שלחו כדורים ארוכים חסרי סיכוי דרך האמצע. ביום חלש של גיגס ובלי פתרון במרכז השדה, ליונייטד לא היה שום סיכוי. גם בלי יא יא טורה, ששיחק כבלם, לברצלונה היה את סריחו בוסקטס כקשר אחורי, כשלבארסה יש שלישייה מאוזנת מאוד, עם שלוש "מדרגות" שונות: אחת זה הקשר האחורי, בד"כ טורה אך אתמול בוסקטס, שחקן שכמעט ולא מורגש ואמור בעיקר לחפות בקישור האחורי ולעזור לעיתים בהנעת הכדור, לפניו קשר 50/50 - צ'אבי, שמנהל את המשחק של בארסה, מחלץ כדורים ומתחיל את הנעת הכדור, ולפניו אינייסטה, שמשחק כמס' 10, מאחורי החלוץ, כמשלים לשלישייה הקדמית. הוא מביא טכניקה נהדרת ומביא פריצה לעומק, מה שצ'אבי והקשר האחורי לא עושים. האיזון הזה וחלוקת התפקידים המדויקת הייתה קריטית בהפיכת מרכז השדה של ברצלונה לטוב בעולם השנה.

מי שרוצה נתונים סטטיסטיים צריך להסתכל באחוזי אחזקה בכדור. אם כשברצלונה ביתרון ומתבססת על ההגנה חלשה עדיין מחזיקה יותר בכדור מיריבתה - זה אומר הכול. ברצלונה הצליחה להחזיק הרבה בכדור בגלל שהיא איבדה פחות כדורים ממנצ'סטר באופן משמעותי. ולמה? כי היא לא שיחקה על כדורים ארוכים של הבלמים לשחקני ההתקפה, תוך כדי דילוג על הקישור, בניגוד ליריבתה; היא שיחקה משחק צירופים מהיר, עם פערים קטנים בין שחקנים בחלק הקדמי, וככה יוצרים משחק זורם עם מסירות מהירות ובנגיעה אחת של כל שחקן. במקום לשלוח כדורים שצריך להיות סופרמן או לפחות 2.30 מטר לרוחב, לעומק ולגובה, בארסה שיחקה על הקרקע, במשחק שנראה פשוט, אך הוא כ"כ לא. משחק הצירופים של בארסה לאורך כל עונת 2009 הראה לנו איך יוצרים משחק עם תיאום ואיך משלימים רצף של מסירות. בארסה מסוגלת לחבר 200 עשרות ומאות מסירות מהירות בלי נגיעה של היריבה. היא תכליתית, וכך היא יכולה לכבוש ולשחק מצד אחד, ומצד שני להניע כדור באופן מסודר ומאוד יציב. אין אף קבוצה בעולם שמסוגלת כמוה לחבר כ"כ הרבה מסירות.

שחקני ברצלונה שיחקו באטרף. כולם עשו הגנה, וגם בחצי של היונייטד היה אפשר לראות לחץ של שחקני התקפה. התוצאה הייתה חטיפות רבות במרכז השדה ומעלה, מה שהוביל ליציאות מהירות למתפרצות. שני השערים של בארסה אתמול באו בהתקפות מעבר, שבעצם ניצלו את הרכות ההגנתית של מנצ'סטר והגיעו בזכות המתפרצות האלה. המשמעת הטקטית הייתה יוצאת דופן, והשמירות האישיות בחלק האחורי הוכיחו את עצמם. יא יא טורה נצמד לרונאלדו וקיבל עזרה מפיקה והאחרים, פויול שמר צמוד על רוני, ושחקני ההגנה הללו של בארסה העלימו את כוכבי היונייטד.

החלק הקדמי היה פחות דומיננטי, אבל ידע לנצל הזדמנויות וכבש שני שערים. העזרה של אטו ומסי אחורה והיכולת שלהם לבוא לקבל כדור עשו את ההבדל. מי שהיה פחות טוב זה תיירי הנרי, ועל כל בהמשך.

פפ גווארדיולה הוכיח שהוא גאון, גם אם זאת לא חוכמה לומר את זה. על כך בהמשך. לגבי אתמול, גווארדיולה נאלץ להתמודד עם סיטואציה בעייתית משהו - בלי דני אלבס, רפא מארקז ואריק אבידל הוא נשאר עם חולייה אחורית קצרה וחלשה מהרגיל. החשש היה שבלי אלבס ומארקז ההגנה תתפרק. ההחלטה להציב את פויול בימין היא לא יוצאת דופן, פויול שיחק כבר כמגן ימני עוד בתקופת רייקארד, אך הוכיחה את עצמה בגדול. הוא העלים את רוני במחצית הראשונה ואת פארק ורונאלדו במחצית השנייה, הוא הגיע ראשון לכל כדור באגף ותמך בהתקפה באופן שלא היה מבייש את דני אלבס. פויול הוא שחקן הגנתי נטו, אך היתרון שלו על פני חלופות אחרות בעמדה הזאת הוא דווקא בחלק הקדמי - הוא לא מהיר, אבל הוא אחראי מאוד ויודע להניע כדור וגם להצטרף להתקפה כשצריך. גווארדיולה שם אותו בימין וקיבל קלף גדול. הוא עלה עם ההרכב הנכון עבור ברצלונה ויצא גדול בגלל ההכנה שלו למשחק. הוא ידע שהיונייטד תעלה ב-4-5-1, שמציב את רונאלדו כחלוץ מטרה בודד, ולכן צופף במרכז ההגנה ושם שמירה חזקה וכפולה על רונאלדו; הוא הציב את פויול שישמור על רוני בצד שמאל של היונייטד, במאצ' אפ בו האשם בכשלון הוא פרגי, שהציב את רוני בשמאל. פפ הצליח מצד אחד לגרום לבארסה לשחק את המשחק שלה, זה שמחזיק הרבה בכדור ומתבסס על הנעת כדור מרווחת בחלק האחורי וצמצום פערים בהתקפה, אולם עשה את זה בדרך שיודעת לתמרן ולהתכונן נכון למשחק קשה ומשמעותי בהרבה מהמשחקים בספרד. פפ התרכז יותר בהגנה, מה שהוכיח את עצמו. הוא הצליח לגרום לשחקניו לשחק את הכדורגל שלהם, אבל בידיעה שכדורי העומק הקטלניים לא יעבדו, ולכן בארסה תוכל לכבוש דרך התקפות מעבר ודריבלים של השחקנים היצירתיים הבלתי נגמרים. לזכותו צריך לזקוף את הצבתו של מסי יותר כקשר מאחורי החלוץ מקיצוני. התוצאה היא שמסי הורגש כמעט בכל התקפה, והדריבלים שלו היוו תוסף רציני למשחק של בארסה. נגד ריאל מדריד הכניסה של מסי לא עזרה לבארסה על אף המשחק הענק שלו ושלה - הוא שיחק טוב בלי קשר לעמדה שלו. פפ הבין לקראת אתמול שמנצ'סטר יונייטד תרצה לדחוק אותו לצדדים כמו שעשתה צ'לסי ולנצל את היתרון הפיזי של הבלמים והקישור האחורי עליו. מסי הצליח לברוח מזה, והתנועה הבלתי פוסקת שלו לא אפשרה למנצ'סטר להוציא אותו מהמשוואה. ברגע שמסי היה חזק בעניינים, מנצ'סטר כבר הייתה שלושת רבעי סגנית מחזיקת ליגת האלופות. כמו כן, משחק הלחץ של שחקני בארסה הוציא את היונייטד מהריכוז, החל מתפרצות של ברצלונה שהובילו גם לכמעט כל המצבים של הבלאוגרנה וגרם למנצ'סטר להילחץ ולקלב החלטות פזיזות וחסרת סבלנות.

השער הראשון הכריע את המשחק, לא השני. ייתכן שאם לא השער השני של בארסה מנצ'סטר הייתה משווה, אבל נקודה המפנה היא כמובן השער הראשון, ומאותו הרגע היה ברור שבארסה קרובה רבע רגל מזכייה בליגת האלופות. עד אז מנצ'סטר שלטה בקצב המשחק, אבל ברגע שהמתפרצת של אינייסטה המדהים ואטו הנהדר נגמרה ב-0-1, הלחץ עבר למנצ'סטר. ברצלונה השתחררה והיה לה קל בהרבה לשחק את המשחק שלה. הלחץ ירד ממנה והיא קיבלה מוטיווציה. ברצלונה לא שיחקה טוב באופן נקודתי בדקות מסויימות כדי להכריע את המשחק. אם היריבה הייתה קלה בהרבה והמעמד חשוב פחות, ייתכן שהיינו רואים את בארסה מחפשת לגמור את הסיפור במהירות. במקום זה, היא ידעה שהמשחק בידיים שלה ולכן שיחקה באופן טקטי וזהיר. זה הימור, אבל היא הצליחה לשמור על הכדורגל שלה לאורך כמעט כל דקות המשחק. היא קיבלה בטחון רב. ייתכן שאם היא הייתה כובשת במהירות את השני המשחק היה נגמר מהר והיה נשאר לנו כמעט משחק שלם של גארבג' טיים. ברצלונה לא כבשה את השני, אבל דווקא בגלל זה נשארה עם היד על הדופק לאורך כמעט כל דקות המשחק ולא הרשתה לעצמה להוריד את קצב המשחק שחיפשה.

קצב המשחק לא היה מהיר. מי שחושב שהיה קצב שוטף אינו אלא טועה. ברצלונה הניעה כדור במהירות בחלק הקדמי, אבל כמו שהיא אוהבת ידעה גם לשחק בזהירות וברוגע בחלק האחורי. זה היה משחק אגרסיבי, כיאה לגמר אמיתי, והכדורים הארוכים מהצד של מנצ'סטר תקעו את קצב המשחק. ברצלונה לא חיפשה קצב מטורף, אלא דווקא איטי ומחושב, שקול. היא ידעה שמבחינתה המצב הוא טוב, ולכן שינוי משמעותי של הקצב צריך לבוא מצד היונייטד. בארסה שיחקה ברוגע ולא בהכרח עם קצב מטורף, אבל מנגד ידעה לתקוף במהירות בהתקפות המעבר שלה, וכך היא גם ניצלה את ההזדמנויות שהיו לה.

גם מלכודת הנבדל של ברצלונה עמדה יפה, העמידה את מנצ'סטר 4 פעמים בנבדל, אבל האמת שרוב הזמן היא לא הייתה צריכה לעשות כלום. התקפות הפרדיננד או קאריק בכדורים ארוכים לרונאלדו בהתקפה היו גם כך חסרות סיכוי.

3) פויול איש המשחק, אטו התעלה בזמן, מסי במשחק גדול

קרלס תלתלים פויול רשם את אחד המשחקים הגדולים שלו בקריירה. כן, בקריירה. אולי המשחק הגדול שלו העונה. כן, העונה. גם עבורו, הבלם הכי טוב בעולם, זה היה משחק ענק, משחק יוצא דופן. פויול דחק את רוני לפינה, וברגע שלא אפשר לרוני להיכנס לאמצע הוא מנע ממנו להגיע למצבי בעיטה ובעצם בודד את רונאלדו לבד מול מרכז ההגנה של ברצלונה. פויול שיחק בקו אחד עם ההגנה ובכך שמר על תיאום עם הבלמים, להוציא שתי טעויות לא משמעותית ומינוריות בתחילת המשחק. ההגנה הגדולה שלו, הנוכחות באגף וההגעה ראשון כמעט לכל כדור עשו את ההבדל. גם כשפרגי העביר את רוני ימינה, פויול ידע לשמור על פארק, אבל הוא בעצם היה חלש בלי קשר, אז בעצם את רונאלדו. לא מעט פעמים ראינו מאבק ביניהם, בשורה התחתונה רק פעם אחת רונאלדו הצליח להגיע למצב של אחד על אחד בכדרור מול פויול, וגם אז באה עזרה לקרלס הגדול. מנצ'סטר שיחקה על כדורים ארוכים, מה שפויול לא אוהב, אך מול הגנה מתואמת וכדורים כאלה לרונאלדו לא היה סיכוי. פעם אחרי פעם הם הגיעו למאבקים שהקשר הפורטוגזי לא ממש רצה. מה שרק מעצים את היכולת שלו היא זה התרומה להתקפה. פויול עלה קדימה, סחט מצבים נייחים ושיתף פעולה עם מסי ובעיקר סמואל אטו. פויול הראה שוב שהוא מסוגל לשחק כמגן, ומעבר לעבודה ההגנתית הוא גם תרם להתקפה, ובכך הזכיר לנו שהוא לא בלם ימני אלא מגן ימני. פויול עלה קדימה, שיחק בצורה מסודרת והביא אחריות לאגף. פויול הראה שלעיתים מגנים כמו אלבס, אברה ומאייקון הם חיוניים, אולם גם מגן מסודר, שעולה מאחורה, מניע כדור ומשחק בזהירות באגף זה דבר שיכול לעזור לא מעט. כזה שיודע להניע כדור לרוחב ומביא משהו שהוא לא המהירות הסטנדרטית של תפקיד זה. פויול ימשיך בבארסה בעונה הבאה ואמור לשמור על רמה זהה. פויול מזדקן, אבל בלם רק משתבח עם השנים, כי הוא לא צריך כושר גופני או מהירות, ודווקא קור הרוח והנסיון עוזרים בעמדה הזאת, כשמעבר לכך במקרה הספציפי הזה אנחנו מדברים על שחקן שבגיל 31 הוא הבלם הטוב בעולם - ירידה לגליצ'ים, אחד על אחד מצויין בהגנה, טעוית לעיתים נדירות ותו ממש לא. בארסה צריכה להחתים אותו לחוזה עד סוף הקריירה, סביר להניח שזה יקרה עוד 4-5 שנים ואין סיבה שלא במועדון שהוא כ"כ מזוהה איתו. כמו שקסיאס וראול חתמו על חוזים ארוכי טווח בריאל, כך פויול צריך לעשות בברצלונה.  

יא יא טורה הוא מסוג השחקנים שלא מורגשים בד"כ, והדומיננטיות של צ'אבי ואיני יסטה מאפשרת לו לשחק בשקט בקישור האחורי. אתמול הוא הוצב כבלם, כשמשימתו היא קודם כל לשמור על כריסטיאנו רונאלדו. יא יא התמודד עם הכוח והאגרסיביות של רונאלדו כשהיה אגרסיבי עוד יותר, נצמד לפורטוגזי ולהוציא את 8 הדקות הראשונות לא נתן לו לבעוט אל עבר השער של ויקטור ואלדס. הוא קיבל עזרה מפיקה ויחד איתו צופף ובלע את רונאלדו, אך הוא היה האיש הראשי ששמר על רונאלדו. הוא לא טעה אפילו פעם אחת בשמירה עליו החל מהשער של סמואל אטו בדקה ה-10, וגם כשהגיעו כדורי רוחב לרחבה לכיוונו של רונאלדו רק פעם אחת רונאלדו הגיע למצב שבו הוא פנוי ברחבה (דקה 72), וגם אז יציאה של ואלדס מנעה ממנצ'סטר לצמק ל-1-2. טורה שיחק כבלם גם בחצי הגמר נגד צ'לסי בסטמפורד ברידג', אך אז דרוגבה ואחרי זה אנלקה הוציאו אותו מריכוז, לחצו עליו וגרמו לו לעשות פנדל לדעתי יותר מפעם אחת, מה שאת השופט הנורבגי לא עניין. היה ברור שכשהעבודה ההגנתית נופלת עליו ואין מאחוריו בלמים הוא פחות טוב. אתמול הוא הוכיח שהוא לא משחק טוב רק כי מאחוריו בלמים גדולים ולפניו קשרים גדולים - אלא הוא מסוגל גם להיות בעל הבית והאיש האחראי במרכז ההגנה של ברצלונה.

לגבי היכולת של צ'אבי הרננדס אין הרבה מה לומר. עושה המשחק הטוב בעולם הציג תקופה לא טובה בתחילת השנה האזרחית, אבל חוץ מזה היה אחד השחקנים היציבים והטובים באירופה בפרט ובעולם בכלל העונה. בד"כ מצטרף קדימה רק במשחקים קלים, כשאין לו הפרעה להצטרף קדימה ובארסה מנצחת ואף מביסה בקלילות. בד"כ הוא נשאר מאחור, מארגן את מרכז השדה ומאפשר לרביעייה הקדמית לשחק בחלק הקדמי. אתמול הוא לא עלה הרבה, אבל הכדורים עברו כל הזמן דרכו והוא בעצם האחראי למשחק הצירופים מהיר ולשליטה של ברצלונה במרכז השדה. צ'אבי הוא אחד המצטיינים בעונה הענקית של בארסה, והוא הדבק במרכז השדה. מסי הוא הכוכב, אינייסטה השחקן היצירתי ואטו חלוץ המטרה, שכבש העונה 29 שערי ליגה בספרד, אבל בלי מי שיחבר אותם מאחור זה לא היה קורה. במאצ' אפ בין צ'אבי לגיגס האפאתי, אנמי ופאסיבי צ'אבי ניצח בענק אתמול וגם חטף בכדורים במרכז השדה של בארסה.

 סמואל אטו כבש כאמור 29 שערי ליגה. באירופה הוא כבש רק 4 שערים ב-10 משחקים עד אתמול, אולם אתמול הוא התעלה. אחרי החמצות רבים במשחקים האחרונים, שמנעו ממנו לעבור כבר מזמן את מכסת 30 השערים, הוא הגיע מצויין למשחק. זה מתחיל כמובן בשער שלו, בה הוא קיבל כדור, עבר את וידיץ', העלה את ברצלונה ל-0-1, ובכך שינה משמעותית את המומנטום ואת כל המשחק, והמשיך בתנועה בחלק הקדמי, שיטוט בלתי נגמר בין הרחבה לאגף הימני ותיאום טוב עם השחקנים שבאו מאחור. אפשר היה לראות את ההבנה בינו לבין מסי - מסי שיחק באמצע, מאחורי אטו, אז אטו בא לחפות עליו בימין. בהזדמנות יחידה שלו אתמול הוא כבש, והשכיח את זה שמדובר בשחקן עם סיומת בינונית, בכושרו עד אתמול אפילו מסיים חלש. בקיץ האחרון פפ גווארדיולה עוד רצה לשלוח אותו מבארסה יחד עם רונאלדיניו, אבל בניגוד לעונה שעברה העונה הוא הצליח להשתלב טוב עם הנרי. אין ספק שיש מקום להשאירו כחלק מהמשכיות הסגל. אטו הוכיח ומוכיח העונה שהוא עדיין חלוץ המטרה כי טוב שיש.

ליונל מסי. כריסטיאנו רונאלדו. מי יותר טוב? את השאלה הזאת שאל גם מי שלא אוהב כדורגל. תרשו לי להפתיעכם: נכון להיום, כריסטיאנו רונאלדו הוא השחקן הטוב בעולם. בעונה בינונית הוא עדיין הצליח להיות מלך השערים באנגליה. הוא עדיף על מסי פיזית, הוא מסוגל לקחת את קבוצתו לבד יותר רחוק ממסי. חובת ההוכחה היא עדיין על מסי. זאת הייתה העונה של מסי וברור שמסי הוא שחקן העונה בעולם - אך רק בעוד שנה-שנתיים נראה מהפך במקום הראשון. מסי כבש 23 שערי ליגה והוסיף 10 באירופה, ביחד 33 שערים ב-42 מש', והשנה הוביל את ברצלונה לאחת העונות הגדולות בתולדותיה - אך הדומיננטיות של רונאלדו בעונה שעברה הייתה גדולה משל מסי העונה, כשאסור לשכוח שהצוות המסייע של מסי טוב יותר - ואתמול קיבלנו את ההוכחה לזה. למרות זאת, מסי שחקן מוכשר יותר שצריך להגיע יותר רחוק, עד כמה שזה אפשרי לעבור את כריסטיאנו. העונה הגיעה קפיצת המדרגה של מסי כשחקן. לראשונה בקריירה, מסי הוביל קבוצה לתואר, יותר מזה - לשלושה תארים. זאת הייתה העונה הראשונה שהוא לחלוטין לא עמד בצילו של אף אחד בקבוצתו. אתמול הוא שיחק באמצע והצליח לחמוק מהגנת מנצ'סטר. מה שצ'לסי עשתה לו מנצ'סטר לא הצליחה, על אף שלמנצ'סטר יש את ההגנה הכי טובה באירופה. הוא ברח לכיוןון מרכז השדה, חיפש כדור אחר כדור והתחיל דריבלים ומהלכים אישיים. הוא כבש את השני דווקא עם הראש ובעצם בא כל הזמן כדי לקבל כדורים, בעיקר מצ'אבי, ולהתחיל כדרור. גם אם זה לא תמיד הצליח, עצם המעורבות שלו במרכז השדה וכניסתו לעניינים פגעו מאוד בסיכויים של השדים האדומים אתמול.

מי שהיה פחות טוב זה תיירי הנרי, שבניגוד לכמעט כל חבריו רשם משחק בינוני ומטה. הוא אוהב לחפש מהלכי אחד על אחד מול יריביו ומשחק על להטעות את מי שבא מולו ולפרוץ מהאגף פנימה, אך לא פעם אתמול ראינו אותו מהתל יותר מדי במגני היונייטד, במקום לתת מסירה, אם למסי ואם לאטו. רוב הזמן הוא נעלם, ודווקא סילביניו, המגן השמאלי, היה מעורב לא פחות ממנו בצד שמאל של ברצלונה אתמול.

4) ברצלונה גמרה את אחת העונות הגדולות בתולדותיה. לא ברור אם הגדולה, בטח מהגדולות. פפ גווארדיולה בא בלי שום ניסיון כמאמן בוגרים, הוציא את השחקנים ש"הכבידו" על המועדון (רונאלדיניו ודקו), הוריד אגו מהקבוצה וחיבר שחקנים עם כשרון ענק אך כזה שלא תיפקד שנתיים ברציפות. מראש היה ברור שכדי לחזור לשלוט בליגה בארסה תצטרך להמר. לפעמים, כשאתה במצב לא טוב, דווקא אם אתה מהמר הכול יכול להתהפך והזעזוע שאתה עושה גורם לשינוי. פפ היה הימור ענק שהצליח בגדול בגיל 38 בלבד. הוא אחראי על ההתקדמות של סרחיו בוסקטס, שחקן קטאלוני אמיתי שנתן העונה את הפריצה שלו בזכות הצ'אנסים שקיבל מגווארדיולה. הוא הוציא ממסי את העונה הגדולה בקריירה שלו, הצליח לחבר בין אטו להנרי ולגרום לכך שהם ישתלבו באופן קבוע ואולי הדבר הגדול שעשה זה היה לתקן את עצמו ולתת לאטו צ'אנס למרות הכול. היה מאוד קל להשלים את הזעזוע עם עזיבתם של רונאלדיניו ודקו ולשלוח גם את אטו הביתה, אך פפ השאיר אותו והרוויח בענק.

בארסה לא תעשה כמובן שינויים גדולים בקיץ, לא כי אין צורך בשינויים - אלא כי יש צורך בלא לעשות שינויים. ברצלונה תעמוד במבחן ההמשכיות, וכדי שהיא תמשיך להוביל את ספרד ואת אירופה בכלל בעונה הבאה היא צריכה להסתפק בשינויים ספציפיים - צירוף מגן שמאלי במקום אריק אבידל, שנתן העונה את העונה החלשה שלו בקריירה והראה שהוא לא מספיק טוב לברצלונה, ועוד חלוץ מטרה מחליף לאטו, מס' 9 אמיתי ולא בוז'אן, שהוא חלוץ שני/קיצוני ולא חלוץ מטרה, ובכל מקרה לא ברור אם הוא ירצה להתבזבז עוד שנה על הספסל. גם מבחינת בארסה ייתכן שיהיה עדיף להשאיל את בוז'אן ולא לבזבז את הכשרון שלו, ולהחזירו טוב יותר ובשל יותר להוביל את ברצלונה בעתיד הלא רחוק.

בכל מקרה, גם אם הקט אלונים ייצגו קודם כל את עצמם, באיזשהו מקום בארסה שמרה על כבוד הליגה הספרדית: זאת הייתה שנה שלישית ברציפות שלחצי הגמר מגיעות שלוש אנגליות מתוך 4, אבל השנה אף אחת מהן לא זכתה. הליגה האנגלית היא הליגה הטובה בעולם וקבוצה אחת, כמה גדולה שהיא תהיה, לא תשנה את זה, אבל בארסה לפחות הראתה שהמפעל הבכיר הזה, המפעל הכי חשוב באירופה, לא שייך לאנגליות. לפחות לא השנה.  

5) מנצ'סטר יונייטד - לא הייתה שווה אתמול גביע, ניהול משחק לוקה בחסר של פרגי  

מנצ'סטר נראתה רע מאוד כמעט בכל מקום על המגרש. בהגנה, היא ספגה שני שערים, הייתה רכה ולא סגרה את מסי בשער השני. למרות העליונות הפיזית, שחקני היונייטד לא הצליחו לעצור את מסי, וברגע שהוא נכנס לעניינים כבר לא הייתה להם תשובה. אושיי עשה עבודה יפה כמגן ימני, אך בצד שמאל לא היה פתרון. מרכז ההגנה של היונייטד הוא מהטובים ביותר, אך אתמול הוא התפורר. בשער הראשון וידיץ' נראה כמו ביצה רכה, בשער השני פרדיננד השאיר את מסי לבדו לנגיחה.

על מרכז השדה של מנצ'סטר אתמול אין בכלל מה לדבר. למנצ'סטר יש בסגל מספיק אופציות במרכז השדה גם בלי דארן פלטשר המושעה, אבל רק אחד מהם הוא עושה משחק אמיתי - פול סקולס. אנדרסון וגיגס הם שחקנים שמשחקים לעומק, שמשחקים על טכניקה ופריצות, אבל הם לא מסוגלים להניע כדור באופן מסודר מצד לצד. למנצ'סטר יש אגפים חזקים, אבל הם אתמול לא תפקדו בגלל מרכז השדה, בגלל שלא היה מי שירווח את המשחק של השדים האדומים וינהל משחק מסודר. לכן היונייטד החזיקה מעט מדי בכדור ולכן הכול הלך דרך כדורים ארוכים בלי שימוש באגפים - כי לא היה מי שיפעיל את שחקני האגפים. מרכז השדה של בארסה בהשוואה לזה של מנצ'סטר עשה את ההבדל אתמול.

מבחינה התקפית, קשה מאוד לבוא בטענות לחוד של היונייטד. כששולחים אליו כל הזמן כדורים ארוכים, משחק ההתקפה לא יכול לעבוד; כשברצלונה מחזיקה יותר בכדור - מה כבר רונאלדו יכול לעשות? מנצ'סטר כמעט לא הגיעה להזדמנויות, וההזדמנויות היחידות שהיא הגיעה אליהן היו של רונאלדו. רונאלדו היה לבד לחלוטין בהתקפה, וגם בזכות ההגנה של בארסה אף שחקן אחר חוץ ממנו לא הגיע להזדמנויות. מעבר לכך, גם המצבים שהוא הגיע אליהם היו כמעט כולם בדקות ההתחלה ובעצם בעיטות מרחוק שהתקרבו אל עבר השער רק בגלל יכולת הבעיטה המדהימה של רונאלדו.

אלכס פרגוסון הכין את הקבוצה גרוע מאוד. הוא עלה עם מערך של 4-5-1 שפשוט לא הוכיח את עצמו. רונאלדו מעולם לא היה חלוץ מטרה, ומה שעבד נגד ארסנל מצויין לא עבד נגד בארסה. בדיעבד זאת לא חוכמה להגיד את זה, אבל למה גם ברבאטוב וגם טבס פתחו על הספסל, כשרוני בכלל משחק כקשר? להצבת רונאלדו כחלוץ יש יתרון אחד - יותר קל לו להגיע למצב בעיטה מרחוק, כי הוא לא צריך לעשות את כל המהלך מהאגף הימני. ועדיין, לא ברור למה לשים אותו לבד בהתקפה, למרות שבאגף יותר קל לו להתחיל את הדריבלים שלו. רונאלדו שחקן שאוהב משחק על אחד של שליטה בכדור. באגף הפריצה שלו והמהירות עם הכדור באות לידי ביטוי טוב יותר. כשהוא לבד בהתקפה אין לו את החופש לבוא לצדדים ולשחק בחופשיות, כי הוא צריך להחזיק את כל החוד, על אף שאין לו משחק גב אל השער. רונאלדו צריך לקבל את המפתחות אחד לתת את הברק וכשהוא חלוץ יחיד הגיוון והורסטיליות שלו מתבזבזים.

טעות גדולה יותר של פרגי הייתה להעדיף להציב שלישייה במרכז השדה הכוללת את מיקאל קאריק, אנדרסון וגיגס, בלי פול סקולס. פרגי ויתר על הניסיון של סקולס, שהיה מביא ניהול משחק מסודר וקובע קצב משחק מתאים ועקבי. פרגי הלך על שחקנים שיודעים לשחק לעומק, שיודעים לצאת קדימה עם הכדור - אבל לא לנהל משחק קבוצתי. אנדרסון לא יכול להיות המנהיג, אלא קשר התקפי שמשחק ליד שחקן כמו סקולס, וגיגס אמור בכלל לשחק באגף ומעולם לא באמת היה עושה משחק. רק אחרי השער השני נשלח למגרש סקולס. זה כבר היה מאוחר מאוד.

החילופים של פרגי היו לא טובים. הוא הוציא את אנדרסון והכניס את טבס, מה ששינה את המערך ל-4-4-2, אך לא נמצא פתרון למרכז השדה הלבן; הוא שלח למגרש את ברבאטוב המאכזב שלא פגע והכניס את סקולס רק לאחר הדקה ה-70. אף חילוף שלו לא עשה שינוי. מעבר לכך, ההחלטה שלו לשים את רוני בשמאל התבררה כטעות גדולה - קרלס פויול שיתק אותו במחצית הראשונה. רק במחצית פרגי השכיל להעביר את רוני ימינה, לעמדת הקשר הימני, ובכך רוני הפך להיות מעט יותר מסוכן והצליח בהברקות מעטות להכניס שני כדורי רוחב מסוכנים לרונאלדו. רק אז הוא הצליח לבחור בתנועה בלי כדור לסילביניו, אבל הוא היה צריך לפתוח שם מראש. היה מקום לשים את סקולס במרכז השדה, על העמדה של גיגס, להעביר את גיגס לאגף ולהוציא את ג'י.סונג. פארק מההרכב. פארק הוא אחד השחקנים הכי סימפטיים מבחינתי, אך הוא מחליף ראשון מצויין ולא היה צריך לפתוח בהרכב אתמול. ללא ספק, מערך ה-4-5-1, שלא מתאים ליונייטד, ממש לא הצליח לפרגי.

מנצ'סטר הפסידה בעיקר בגלל היכולת של בארסה. זה פחות מנצ'סטר ויותר ברצלונה, ששלטה בקצב המשחק, במרכז השדה והצליחה לייצר משחק טקטי שמתאים לקצב שהיא רצתה אתמול. אחרי השער הראשון ליונייטד פשוט לא הייתה תשובה לבארסה.  

מנצ'סטר דילגה אתמול על מרכז השדה, זה המצב. הבלמים ושחקני ההגנה שלחו כדורים ארוכים להתקפה ופשוט דילגו על אופציית הנעת כדור מסודרת על הקרקע, ובכך עוד יותר הוציאו את מרכז השדה של מנצ'סטר מהעניינים.

6) רונאלדו חלש אבל לא באשמתו, רוני ניסה לא מעט, אנדרסון לא רע, גיגס וברבאטוב לא היו במשחק

כריסטיאנו רונאלדו עשה מה שהוא יכול, והאמת שאתמול הוא לא יכל הרבה. הוא פתח את המשחק עם המון הצהרת כוונות ובעט פעם אחר פעם בתחילת המשחק, אולם אז הגיע ה-0-1. פויול שיתק את רוני, והקשר/חלוץ האנגלי פשוט לא הצליח למצוא את רונאלדו. רונאלדו סגר משחק חלש, אבל לא באשמתו. הוא עשה מה שהוא יכול, הוא חיפש את השער והיחיד שהגיע למצבי בעיטה אתמול והוא ניסה להחזיק את התקפת מנצ'סטר, אך כשרוב מצביו הם או לפני הדקה העשירית או מיד אחרי השער השני זה לא שווה הרבה. הוא לא יכול לשחק חלוץ יחיד כי זאת לא העמדה שלו. העמדה הזאת בזבזה אותו. בכל מקרה, מסי מוכשר ממנו, אולם כרגע הוא השחקן הטוב בעולם. יש לו אופי בעייתי, אבל זה הבנאדם. אין עוד שחקן בעולם שמסוגל לכבוש 18 שערים ולסיים במקום הראשון בטבלת מלך השערים של הליגה הכי טובה באירופה, האנגלית, בעונה בינונית. רונאלדו השנה התאים את עצמו למנצ'סטר השונה - היעילה, האפורה, ההגנתית. ראינו פחות ברק, אבל לא הרבה פחות תכל'ס; לא פחות שערים גדולים, לא פחות שערים יוצאי דופן עם הרגל מרחוק או עם הראש, לא פחות שערים מכריעים או חשובים (נגד ארסנל בליגת האלופות, נגד צ'לסי). הוא שיחק בכל עמדה שפרגי רצה, בעוד מסי הוא שחקן של עמדה ברורה. לרונאלדו אין מאחוריו את צ'אבי ומסי ומלפניו את אטו, אלא שחקנים בסדר גודל פחות גבוה. בשנה הבאה יהיה מעניין לראות כמה רעב יהיה לו, אחרי שהוא כבר זכה עם מנצ'סטר בכל תואר משמעותי. אם העונה עמד לפניו מבחן ההמשכיות מהעונה שעברה - בשנה הבאה יהיה לו יותר קשה לאתגר את עצמו. בכל מצב, דווקא העונה הזאת הראתה איזה שחקן גדול הוא: שחקן שמצליח להוביל קבוצה גם בעונה בינונית, ממש לא שחקן של עונה אחת יוצאת דופן.

ווין רוני עשה מה שהוא יכול, אבל השמירה של פויול הוציאה אותו מהעיניינים. המעבר ימינה במחצית השנייה עשה את העבודה מבחינתו, והיה לו קל יותר לרוץ קדימה ולהשתחרר בימין. הוא עצמו לא הגיע למצבים לשער, אך את רוב המצבים של רונאלדו רוני ייצר. רוני עצמו סגר עונה בינונית מאוד, אבל האמת שכל החלק הקדמי של מנצ'סטר היה השנה בינוני פלוס. ההגנה היא שהחזיקה את היונייטד.

אנדרסון, הקשר הצעיר של פרגוסון, קיבל צ'אנסים רבים מפרגוסון, בעיקר באירופה, אך אתמול היה מקום לתת דקות משחק לשחקנים הוותיקים יותר. למרות זאת, הוא שיחק לא רע, הבריק עם כמה מהלכים מרנינים, שיחק לעומק והראה שיש לו טכניקה גבוהה, יכולת אישית טובה ושמדובר בשחקן מאוד מוכשר, שלפרגי יש מה לבנות עליו בחשיבה ארוכת-טווח. היו לו כמה מסירות טובות, הוא לא האשם ביכולת של מרכז השדה אתמול. בסך הכול, בהתחשב בעומק שיש ליונייטד במרכז השדה ובאופציות הרבות, 17 המשחקים ששיחק בהם, ברובם פתח בהרכב, הם לא מעט.

ראיין גיגס נעלם דווקא במשחק הכי חשוב, אך הוא פשוט לא קשר 50/50. הוא לא שחקן שעושה עבודה הגנתית, אלא קשר אגף. הוא היה מאוד פאסיבי ולא הורגש כמעט בכלל בקישור של מנצ'סטר. לא היה קרוב לרמה של האיש באותו תפקיד אצל בארסה, צ'אבי הרננדס הקטאלוני. הכדורים הארוכים של השחקנים שסביבו בטח לא אפשרו לו להיכנס למשחק.

דימיטאר ברבאטוב הבולגרי הוא חלוץ טוב לקבוצות בסדר גודל של פורטסמות' וטוטנהאם. מנצ'סטר היא מעל רמתו. מדובר באוברייטד גדול, שחקן עם לא מעט כוח פיזי, מבנה גוף של חלוץ מטרה ומבשל חביב. בשביל להיות חלוץ מטרה ובשביל להיות הנקודה האחרונה בהתקפה, האיש שאליו הולכים, ביונייטד הוא לא מספיק טוב. הוא יכול אולי להיות גיבוי מהספסל. כבר נאמר על גבי שורות אלו שמדובר ברכש שרק פגע בתיאום בהתקפה, השילוב בין טבס לרוני. טבס שיחק אתמול כנראה את משחקו האחרון ביונייטד הרבה בגלל ברבאטוב, שגנב לו את מקומו. 9 שערים ב-31 מש', בהם הוא שיחק בממוצע 82 דק' למשחק, זה פשוט לא מספיק. אתמול הוא נכנס כמחליף, אך לא הגיע לכדורי הרוחב שנכנסו לרחבה והראה שוב שברחבה הוא לא נמצא. לכן הוא בישל הרבה שערים וכבש מעט: מחוץ לרחבה, כמכניס כדורים לרחבה, הוא לא רע, אולם ברחבה הוא לא מורגש. כמעט בכל משחקי העונה הוא לא הגיע כמעט לאף כדור שהגיע לרחבה. גם אתמול הוא לא הגיע לשום כדור, ואם גם אחרי שהוא נכנס למגרש הכל על הגב של רונאלדו - אז יש לו חלק מהותי בזה, גם אם הוא לא היה ב-11 אתמול. ברבאטוב חייב לקבל הודעה כבר עכשיו שהוא לא נשאר, גם במידה וטבס באמת יעזוב, כמו שאמר שיעשה.

7) למרות אתמול באולימפיקו, מנצ'סטר סגרה עונה מצויינת עם שלושה תארים, שניים משמעותיים ואחד חשוב מאוד - הליגה. היונייטד שמרו עונה שלישית ברציפות על ההגמוניה באנגליה והצליחו להימנע משובע אחרי שתי אליפויות רצופות וליגת האלופות. מנצ'סטר לקחה את האליפות דרך משחק ההגנה, שספגה רק 24 שערים, מקום ראשון באנגליה יחד עם צ'לסי, ופחות דרך ההתקפה. היא הייתה קבוצה מאוד מאוזנת, ששילבה יפה בין הגנה להתקפה, וזאת על אף הדומיננטיות המשמעותית של ההגנה. בניגוד ליריבותיה בצמרת, היא ידעה לאזן, ומבחינה סטטיסטית אפשר לראות שבשני התחומים היא שומרת על מספרים דומים בהשוואה ליריבותיה. אם מתחשבים בכך שאת 13 מהשערים היא ספגה בשבעה משחקים, כשמתוכם 8 ב-3 מש', כולל רביעייה שספגה מליברפול, זה רק מעלה את הצלחתה יותר. היונייטד הצליחה לתמרן בין המפעלים השונים, ולמרות שלא זכתה בליגת האלופות ובגביע האנגלי - גם בהם היא הצליחה להגיע בהתאמה לגמר ולחצי הגמר. היא הייתה רחוקה משחק אחד מהשלמת עונה חלומית.

אחרי 3 שנים עלול להגיע שובע, ולכן מנצ'סטר תצליח לרענן ולחדש. ז"א, היונייטד תצטרך לצרף חלוץ מטרה מוביל במקום דימיטאר ברבאטוב המאכזב, להביא מגן ימני יציב והתקפי יוצר מהאופציות הקיימות, שרובן הגנתיות, ולהביא עוד עושה משחק, מישהו שיידע לנהל את המשחק במרכז השדה ולהפעיל את המשחק הקבוצתי ויוכל לסדר ולארגן מאחור, מישהו צעיר ורעב יותר מפול סקולס אך גם יותר מנהיג על המגרש מאנדרסון וגיגס. עם שינויים נכונים ורענונים בצורה נכונה היונייטד תוכל להישאר בפסגה עוד שנה, אך זאת לא הליגה הצרפתית (שגם היא השנה קיבלה אלופה חדשה) - ברור שלא לנצח האליפות תהיה באנגליה ובשנה הבאה, לכל היותר עוד שנתיים, נקבל אלופה חדשה, כשצ'לסי וליברפול כבר עומדות בפינה, לגבי ארסנל זה פחות בטוח. מה שבטוח, מנצ'סטר היא אולי לא הקבוצה הטובה באירופה - אבל היא הקבוצה הטובה בליגה הטובה בעולם.