הנצחון הלילה של אורלנדו על קליבלנד במסגרת משחק שש בסדרת גמר המזרח של הנ.ב.א הגיע הרבה משום שלקאבלירס אין מאצ' אפ לדוויט הווארד. אף אחד בקבאלירס לא מסוגל לעצור את הסופרמן של אורלנדו. זידרונאס אילגואוסקאס הסתבך בעבירות ואנדרסון ורז'או הוא לא שחקן שמחזיק רחבות. 40 נק' היו להווארד, שחקן של 23-24 נק' למשחק ביום טוב, שיא פלייאוף. אם מכניסים בזה את האחוזים הטובים מהעונשין והדאבל דאבל הקבוע בזכות הריבאונד אין לקבאלירס תשובה.

לברון ג'יימס רשם משחק חלש, בו אומנם קלע 25 נק', אולם ג'יימס נראה מהוסס מדי ויותר מדי פעמים ברך לצדדים מבלי לקחת על עצמו כדורים.  ברגעי ההכרעה הכדור לא היה מספיק בידיים שלו, אולם כמובן שהבעיה של הקבאלירס לא מתחילה אצלו: רמת המשחק של לברון היא מרכיב קריטי אצל הקבאלירס, אבל קריטי מדי. קשה להאשים את לברון כשלידו אין שחקן שהוכיח שהוא ראוי לשלבים האלה. ברגעי ההכרעה של העונה השחקנים שסביבו היו חלשים. קליבלנד קמה ונופלת על לברון, ופה בדיוק העניין. לברון קלע 25, הרבה פחות מהממוצע שלו, ב-40 אחוזים בלבד מהשדה, אבל גם כשהוא היה טוב השליטה הייתה של אורלנדו.

המג'יק הראו שיש להם קבוצה עם יותר אופי ובעיקר יותר מחוברת. הנעת כדור מהירה מחוץ לקשת מאפשרת להם ליצור לקלעים שלה זריקות פנויות ונוחות לקליעה, וזה מוביל לאחוזים גבוהים משלוש ולשליטה מחוץ לקשת, אם זה דרך לואיס, אם טורקוגלו, אם אלסטון ואם פייטרוס. אורלנדו הציגה משחקת התקפה מצויין לאורך שלושה רבעים (30 נק' ברבע הראשון, 28 בשני, 28 בשלישי) ורק ברבע האחרון חלה ירידה משמעותית, אבל זה כבר היה גארבג' טיים אחד גדול. אם הווארד בפנים והקלעים מבחוץ למג'יק היה יתרון ברוב בחלק ההתקפי.

אבל גם ההגנה עובדת טוב. המספרים משקרים ואומרים שקליבלנד קלעה 90 נק', כמות שאפשר לנצח איתה, וברור שהבעיה שלה לא הייתה בהתקפה, אך אורלנדו הצליחה להפוך את ורז'או ומוריס וויליאמס ליחידים שמשחקים בקבאלירס. הם הוציאו את לברון מהמשחק ושמרו שמירות אישיות חזקות שלחצו את לברון משלוש, מחוץ לקשת. הם עצרו את קליבלנד על 15 נק' ברבע השני, ואומנם נראה שבסה"כ היה מדובר ברבע אחד מצויין בהגנה, אך דרך ההגנה אורלנדו הכריעה את הרבע הזה. היא ניצחה בו 15-28, ובכך ירדה למחצית ביתרון 18. אורלנדו ניצחה את המשחק העקבות הרבע הזה, וזה אפשר לה לתת לקליבלנד לקלוע קצת יותר בחצי השני, פשוט כי זה כבר היה בהפרשים גדולים.

בלי ג'אמיר נלסון הפצוע וביום בינוני של הטורקי טורקוגלו (2/13 מהשדה, 10 נק'), הצליחה אורלנדו לגבור על הקבאלירס בזכות משחק הגבוהים. 40 הנקודות של הווארד לצד תמיכה של 14, עם ארבע שלשות, של פייטרוס בעצם ייצרו יותר מחצי מהנקודות של המג'יק. יש איזון מצויין ביו פייטורס להווארד - הווארד הוא בעלם הבית בצבע, פייטורס יוצא החוצה - ומהווה סכנה משלוש.  

אצל הקבאלירס, יום חלש בהגנה, שלא הצליחה לעצור את הווארד ולא מצאה לו רבעון של מאצ' אפ, שלא מנעה את הנעת הכדור המסודרת של אורלנדו, נתנה לאורלנדו לחגוג עם שלשות ואפשרה לה לקלוע בשלושת הרבעים הראשונים לפחות 28 נק' בכל רבע, מנע ממנה לחזור למשחק. בהתקפה, המון התקפות נתקעו בגלל הלחץ של אורלנדו על הקלעים והקבאלירס לא הצליחו למצור פתרונות מבריקים.

בחזרה להווארד, אחד הדברים החוזרים על עצמם במשחק שלו זה חדירה שלו עם הגב לסל. מן הסתם, השומר על הווארד מקבל עזרה עם דאבל אפ, ובכך שחקן אחר נשאר פנוי, מה שמאפשר להווארד או להוציא כדור החוצה לאחד הקלעים הפנויים או לתת מסירה לגבוה אחר.  הווארד מודע לשמירה עליו ויודע להוציא כדור החוצה, כשמעבר לכך לקליבלנד אין מישהו שישמור עליו, וכך גם בשמירה כפולה, דאבל אפ, אין מי שישים עליו גוף. גם מול שני השחקנים הווארד מסוגל לעשות סיבוב ולגמור את המהלך או בקליעה או בעבירה, שגם מסבכת את היריבה ומאפרת לו, בד"כ, לקלוע 2 נק', רק מהקו.  הווארד בעצם מכווץ את ההגנה ובכך מכין מהלך לאחד הקלעים.

אורלנדו לקחה את הסדרה בזכות המשחק הראשון. המשחק הזה נתן לה מומנטום חיובי ואת הביתיות. בד"כ בסדרה ארוכה נצחון כאן וכאן של קבוצת החוץ לא בהכרח אומר הרבה, אבל המג'יק היא קבוצת בית נהדרת, וברגע שהיא הצליחה להעביר את הסדרה לביתה בשוויון 1-1 - הסדרה הייתה בידיים שלה בלבד. קליבלנד הפסידה רק פעמיים העונה בבית, אך בשניים מתוך שלושת משחקיה בבית התקשתה. באחד היא ניצחה מסל מדהים עם הבאזר, אך בראשון היא הפסידה אחרי משחק צמוד ובכך איבדה את הביתיות.  

המג'יק הוכיחו במשחק השישי שברגעי האמת הם יודעים להיות איפה להיות, ומעבר לכך ראינו קבוצה מאומנת, קבוצתית, שמייצרת מהלכים בצורה מתוכננת ומסודרת וראו עבודה קבועה של קבוצה ושל מאמן. לפחות על פי הלילה האחרון, יש פיינליסטית נ.ב.א ואלופה בחלק המזרחי ראויה.

קליבלנד תצטרך לצרף פוינט גארד דומיננטי. גיבסון לא מספיק טוב בשביל להוביל קבוצה לשלבי הסיום, וקליבלנד חייבת מישהו שייקח עליו כדורים, להוציא את לברון. מעבר לזה, שינוי נוסף שקליבלנד צריכה כדי להפוך לקבוצה עם אופי ברגעים האלה הוא הבאת גבוה נוסף משמעותי ליד אילגאוסקאס שייתן מסה כמו שהיה חסר לקליבלנד הלילה וייצר ממוצעים של 20-25 נק' למשחק - שמלאכת ייצור הנקודות לא תיפול רק על לברון ומו וויליאמס.

לא יהיה הוגן לרדת על קבוצה שהשיגה בתשעים מש' שבעים וארבעה נצ', אך זה לא שווה הרבה ברגעי ההכרעה. קליבלנד לא הפסידה שום משחק עד סדרת גמר המזרח, ששם היא חטפה לא פחות מארבעה הפסדים שהעיפו אותה. היא הקבוצה היחידה בליגה שהייתה חסרת מאבק בשלבים שלפני והאופי שלה ברגעי מאני טיים לא עמד בסימן שאלה. היא עלתה לגמר בקלות, אבל לא רגילה לאתגרים, ונראה שגם הצוות המסייע הבינוני יחסית של לברון שילם את המחיר.

אורלנדו מתעלה במשחקים האלה, וגם במהלך העונה הסדירה השיגה נצחונות נגד לייקרס (פעמיים בשני משחקים) ונגד קליבלנד. היא השיגה במהלך העונה הרגילה 59 נצ' ב-82 מש', 72%, הרבה בזכות היכולת שלה נגד הגדולות האחרות, למרות שלפחות 3-4 קבוצות הליגה הטובה בעולם נחשבות לחזקות ממנה. זה קריטי לקראת סדרת הגמר, שם היא תפגוש את הלוס אנג'לס לייקרס.

כדי לנצח את הלייקרס אורלנדו תצטרך לעצור יותר שחקנים חשובים: הלייקרס לא תלויים בשחקן אחד (קובי) כמו קליבלנד (לברון). היא תצטרך בעיקר לעצור את הגובהים של הלייקרס - גאסול, אודום וביינום. הם שחקנים מגוונים, רובם קולעים טוב לשלוש, פאו גאסול מוסיף אינטליגנציית משחק, ביינום כוח בצבע ואודום מצטרף מהספסל. המג'יק יצטרכו עצור את יכולת הציר של גאסול. אם הם יפגעו בצוות המסייע של קובי - גם ימים נהדרים שלו לא יספיקו ללייקרס. הל.א. כבר הפסידו העונה מש' למרות נק' רבות  ואולי יכולת טובה של הכוכב שלה.

אבל אולי הכי חשוב - להשיג נצחון אחד בשני המשחקים הראשונים. אם המג'יק ינצחו משחק אחד בסטייפלס סנטר הביתיות תעבור אליה. גם אם היא לא תנצח את שלושת משחקי הבית הרצופים - גם אם תנצח שניים משלושתם היא תעלה ל-3-2 בסדרה, וכך תצטרך רק נצחון אחד בשני האחרונים.