נאומו של אובאמה היה חגיגי, מעניין אך שכח לעמת את הציבור הערבי עם החולי הקיים בתוכו כפי שעשה למדינת ישראל.
ביום חמישי האחרון קרתה היסטוריה עולמית כאשר לראשונה עמד נשיא המעצמה הגדולה בעולם ארה"ב בפני אוניברסיטת קהיר
הישיר מבט אל העולם המוסלמי ונשא דברים אשר כוונו לאוזניהם של ישראל, אירופה והמדינות המתונות.
אובאמה דיבר על השואה כאל מהלך מכונן שהבהיר למדינות העולם למה חשוב לתת ליהודים מדינה , אך עליה וקוץ בה הוא גם תבע מישראל שלא לבנות בהתנחלויות ולסלק מאחזים לא חוקיים כפי שתבעו קודמיו בתפקיד אך לא התעקשו על כך.
כמוכן הוא הכיר בחמאס כגוף רלוונטי אשר שולט בעזה במקום להוקיעו ולהלחם בו עד חורמה בשל היותו גוף טרור.
תוצאות הבחירות בלבנון חיזקו את תחושתו של אובאמה שניתן ליצור מזרח -תיכון חדש וללא נשק גרעיני כפי שחזה נשיא מדינת ישראל שמעון פרס.
אובאמה דיבר על היחסים המיוחדים בין ישראל לארה"ב והבטיח שיעשה הכל על מנת שלא ייפגעו כפי שחשש הממשל בישראל.
הוא רואה את אירופה כחלק מתהליך שבו הם אמורים לעזור להוציא את החיילים מעיראק ולהלחם בטאליבן האפגני.
חבל שהוא לא הזכיר בנאומו את ציר הרשע שטבע קודמו בוש הכולל את צפון קוריאה ואיראן אשר מאיימות על שלום העולם.
בואו נקווה שהפסדו של מחמוד אחמדינאג'אד יהווה פתח חדש לאיראן מתונה ולפירוק החיזבאללה מנשקו.
כל העולם מצפה שאובאמה יציל אותו מעצמו אך הבעיות הכלכליות המטרידות את אמריקה צריכות להפנות משאבים לביתו פנימה ורק לאחר מכן החוצה .
ואת זה הנאום החגיגי והאופטימי לכאורה לא סיפק
הוא התעלם מאי כיבוד זכויות אדם של המדינות הערביות ולא כפה עליהן להתמודד עם הגורמים העוינים השוכנים במדינתם
ובכך כשלונו הצורב עד עתה.