1:ברזיל זכתה בגביע הקונפידראציות בפעם השלישית (השנייה ברציפות) אך ההיסטוריה מוכיחה שמי שזוכה בגביע זה מתמוטט במונדיאל שנה לאחר מכן.

ברזיל חייבת לשפר את הלחץ על הכדור ואת יכולת החלפת המקומות .

כמוכן רצוי לשחק עם חלוץ נוסף ליד פביאנו שיוריד ממנו את הלחץ.

נכון שברזיל לא פגשה נבחרות מהדרג הגבוה (להוציא אולי איטליה שהקישור שלה היה מפורק לחלוטין) אך חשפה חולשות משל עצמה : הגנה איטית אשר כמעט בכל מצב התקפה ברזיל ספגה שער השוער סזאר כמעט לא הדף שום כדור ,וכן הסתמכות על כוכבים בדעיכה שלאחר עונה מותשת בקבוצות חייבים מעט מנוחה.

2: אין פייבוריטת ברורה לזכייה במונדיאל

הדבר נובע מכך שכל הנבחרות הפייברוטיות (ברזיל, ספרד, איטליה) הראו סימני פגיעות וחולשה ברגע האמת על ברזיל דברנו בסעיף הקודם ספרד אמנם הוכיחה אחזקת מרשימה אך כאשר מונעים מהחלוצים מצבי הבקעה ניתן לשתק אותם ,באיטליה הקישור לא מחובר ויוצר בלאגן בטווח שבין ההגנה להתקפה מה שהופך את ההגנה לחדירה ואת ההתקפה לחלולה.

3: ארה"ב הנבחרת המפתיעה בטורניר הוכיחה שגם במדינה שהכדורגל אינו ענף מוביל בה יכולה להצליח בטורניר גדול ברמה העולמית בזכות הנחישות יציאה מהירה למתפרצות ויכולת סיום מופלאה של דונובן,דמפסי, ואלטידור.

4: למרות ההתפעלות מהארגון והאירוח של דרום אפריקה עדיין דברים מסוימים לא דופקים .

המשחקים שוחקו בארבעה מגרשים במקום בחמישה (היות והמגרש בקיפטאון לא היה מוכן)

אמנם לא היו פקקים בשעות המשחקים אך תשומת הלב הופנתה לזמבורה אשר מפריעה לצפייה במשחקים היות והיא יוצרת רעש מחריש אוזניים .