הכנסת דנה בשבוע הפרלמנטרי האחרון בשני חוקים הזוהים שהיה עדיף אילו לא באו לעולם.

החוק הראשון המכונה :"חוק מופז" הועלה ע"י רה"מ בנימין נתניהו בשיתוף יו"ר העבודה ושר הבטחון אהוד ברק על מנת לפרק את מפלגת האופוזיציה הראשית :"קדימה" .

החוק קובע שמספיק ששבעה חכ"ים יתפלגו ממפלגה (במקום שליש סיעה כיום) ויצטרפו לרשימה קיימת או יקימו סיעה חדשה.

השניים הסתמכו על זגזוגו של מופז אשר התמודד על ראשות ה"ליכוד" וכאשר נוכח שסיכויו לזכות בתפקיד קטנים העדיף לעבור

ל"קדימה".

החוק עבר אמש בקריאה ראשונה ללא שום הסתייגות מצד כאלו אשר אינם תומכים בחוק : מיכאל איתן, דן מרידור, ובני בגין .

אשר בחרו באימוץ זכות השתיקה והצביעו בעד כמו :"ילדים טובים".

נקווה שבשתי הקריאות הבאות החוק ההזוי יירד מסדר-היום למרות שהסיכויים לכך קלושים.

החוק השני המהווה גרסה מתוקנת של ה"חוק הנורווגי"נקרא: "חוק סלומיאנסקי" אשר קובע שניסן סלומיאנסקי שלא נבחר לכנסת מטעם מפלגת ה"בית היהודי" בבחירות האחרונות ייכנס בדלת האחורית כאשר  יחליף את יו"ר המפלגה והשר דניאל הרשקוביץ.

גם חוק זה עבר בקריאה ראשונה והוא הוקפא עד שתפתר המחלוקת עם סיעת ה"בית היהודי" בנוגע לחוק הקרקעות.

הפחדנות שמגלים שרים וחברי כנסת חייבת להפסק כאן ועכשיו והגיע הזמן שהם יעלו על הדוכן וידברו בקול צלול חד,וברור (כפי שעשה אמש שאול מופז) ויפגינו בגרות המצופה מהם מתוקף היותם נבחרי העם.

מילה טובה לסיום: ברכות על כך שהצעת החוק של אופיר אקוניס עברה בקריאה ראשונה האומרת שניתן יהיה לחנות מול תחנת אוטובוס אשר לא תהייה בשימוש.