אלא, שרבים ממעיטים בחשיבותו של הדולר כמטבע מפלט מפני סיכונים כלכליים ופוליטיים. מגמת הקטנת המינוף והסיכון שהחלה במהלך 2008, צפויה להמשך גם בשנים הבאות, ובכך להוות תמיכה מפתיעה אך משמעותית לדולר. לעומתו, השינויים המבניים והדמוגרפים בכלכלה העולמית צפויים להציב קשיים משמעותיים לאיחוד המוניטרי באירופה, ואפילו לאיים על המשך קיומה. פרסום מעניין בנושא בוצע ע"י חברת black swan capital העוסקת ביעוץ לתחום המסחר במטבעות.

המחקר מציג מספר אתגרים אשר עומדים כיום בפני המשך קיומו של האירו:

1. תרבות משותפת ואחדות פוליטית - אחת הסיבות להקמת האיחוד המוניטרי היתה ההסבר בדבר היסטוריה תרבותית-פוליטית משותפת, אשר מהווה גורם מאחד ותומך ברגעי משבר. אלא, שלאחר עשור של איחוד, 16 המדינות החברות עדיין שומרות על מידה רבה של עצמאות פוליטית ופיננסית. הגורם המשפיע ביותר על קבלת ההחלטות של המדינות השונות הינו עדיין הפוליטיקה הפנימית. הבחירות האחרונות לפרלמנט המרכזי של האיחוד הביאו לאחוזי הצבעה נמוכים מאוד (כ-40% בלבד), ולניצחון של המפלגות הימניות איזוריות, דבר שמעיד יותר מכל על הפילוג בקרב האוכלוסיה. בנוסף, לכל מדינה עומדת הזכות להנפיק כמות (כמעט) בלתי מוגבלת של חוב, דבר שמהווה סטייה מאמנת מאסטריכט הוותיקה, ומאפשר מידה רבה של חופש מוניטרי לכל מדינה. שיעור האבטלה שהאמיר משמעותית בקרב מדינות האיחוד בכלל, ובדגש על מדינות ה-pigs (פורטוגל, איטליה, יוון ו-ספרד) הגביר את הציפיות של האוכלוסיה לטיפול פרטני של הממשלה בכל מדינה בנושא, ובכך מגביר את הלחצים לפעולות שיכולות לפגוע בחזית האחידה של החברות באיחוד. במדינות מסויימות אף פרצו מהומות אזרחיות על רקע זה.
2. סינכרון של מחזור העסקים - ההנחה בהקמת האיחוד היתה שפעילות הבנק המרכזי תסנכרן את מחזור העסקים הדומה של החברות, ובכך תאפשר לבנק לקיים מדיניות אנטי מחזורית בצורה אפקטיבית עם יתרונות לגודל. אלא שהשונות במחזור העסקים איננה ניתנת לביטול. בעוד מדינה אחת חווה מיתון השניה חווה צמיחה ברמה מסויימת, ולכן מדיניות מוניטרית אחידה איננה מתאימה לכולן במידה שווה. בנוסף, הזעזוע הכלכלי הנוכחי פגע בצורה א-סימטרית במדינות האיחוד, וזאת כפונקציה של גיל האוכלוסיה, התלות ביצוא לעומת צריכה פרטית, שווקי היצוא העיקריים וכולי. א-סימטריות זו הגבירה עוד יותר את חוסר האפקטיביות של מדיניות הבנק המרכזי אל מול החברות השונות, ובכך מגבירה את הלחץ על הממשלות למצוא פתרונות פיסקאליים ספציפיים.בנוסף, אחת מהנחות היסוד בהקמת האיחוד היתה שלחצים בשוק העבודה יווסתו בזרימה של עובדים בין המדינות השונות. אלא שבפועל התברר, שעובדים אינם מנצלים אפשרות זו עקב פערים תרבותיים וחברתיים (למעט עובדים זרים ממזרח אירופה ומאפריקה)כפי שהוצג לעיל, ולכן האבטלה מתרכזת במדינות ספורות, בעוד האחרות סובלות פחות מקשיים בתחום זה.
3. יצירת הרמוניה פיסקאלית - מדינות שונות באיחוד מקיימות מדיניות רווחה שונה זו מזו. כיוון שכך, חלקן צוברות התחייבויות הולכות וגדלות (בעיקר עקב גיל האוכלוסיה ומחוייבויות משפטיות בנושא פנסיה ובריאות). המשבר הנוכחי הביא להגדלת הגירעון של ממשלות שונות, הרבה מעבר למה שסוכם באמנות השונות, עד כדי מצב שבו אחדות מהן צפויות לפרוש מן האיחוד בכדי לשלם את חובן במטבע מקומי מפוחת. הסיכויים לכך הולכים וגדלים בייחוד ביוון, איטליה, אירלנד וספרד, אשר חובן האמיר משמעותית בשנה האחרונה (דבר שפגע בדירוג החוב החיצוני שלהן).
4. מערכת הבנקאות האירופית - התעשיה שהרוויחה הכי הרבה מן האיחוד היתה תעשיית הבנקאות המקומית. זו הלוותה לכל דורש כמויות עצומות של כסף, כך שכיום סך ההלוואות במאזניה עומד על כ-20 טריליון דולר, מהם כ-7 טריליון נכסים רעילים (מזרח אירופה, מדינות מתפתחות אחרות וחברות בתוך האיחוד עצמו). כל זעזוע מוניטרי צפוי לגרום לבנקאות המקומית הפסדים עצומים, אשר יכולים להביא להתרסקות הכלכלות המקומיות (בדגש על אוסטריה ואיטליה).
5. שווקי יצוא עבור גרמניה - המנוע העיקרי להקמת גוש האירו והגורם המייצב הגדול באיחוד היה ונותר גרמניה. הקמת האיחוד היתה בראש ובראשונה לצורך יצירת שווקים נוספים עבור היצוא הגרמני, אשר מהווה את עיקר התעשייה באיחוד האירופי. כל זמן שדבר זה נמשך, תעשה גרמניה כל שביכולתה לתמוך בחברות החלשות באיחוד, ואף במדינות מזרח אירופה שאינן באיחוד. אלא שכיום, עם התכווצות הביקושים בכל העולם ובאיחוד האירופי בפרט, נראה שגרמניה איננה משיגה את מטרתה זו, ובכך נעלם התמריץ העיקרי להשתתפותה באיחוד הנוכחי.

עוד במועד הקמת האיחוד הנוכחי אמר הכלכלן הנודע מילטון פרידמן שהאיחוד המוניטרי הזה חשוף לזעזועים א-סימטריים כלכליים. לטענתו, במוקדם או במאוחר תגיע ההתקלות בשרטון כלכלי, אשר תביא לביקועו של האיחוד. בשלב זה, נראה שהכלכלה האירופית ניצבת על קרעי תרנגולת, וכל זעזוע משמעותי נוסף יכול להביא להחלשות האיחוד. כלכלני חברת היעוץ שלעיל, חוזים החלשות משמעותית של האירו עד כדי שיוויון מול הדולר (כלומר, יחס המרה של 1:1 דולר לאירו).