מה קודם למה הביצה או התרנגולת?  זוהי שאלת השאלות באשר למדיניות האמריקנית במזרח התיכון.  ידועה לנו התעקשותם הנימשכת באשר להקפאת ההתנחלויות.  זכורים לנו התרוצים המצוצים מהאצבע בדבר הקשר הגורדי בין הפסת דעתה של איראן באמצעות הסרת פחון עלוב בגדה המערבית.  עדיין אנו זוכרים ההתעקשות להקפיא את צירי הדלתות החלודים של מכולות המתישבים ונערי הגבעות בעבור "שלום-עד" פלשתיני-ישראלי.

הספקנים בינינו יתמהו וודאי.  מדוע זה התעקש ממשל חוסיין אובמה על הקפאת ההתישבות הישראלית בשטחי יהודה ושומרון כאשר היה ברי בידו כי זוהי התעסקות בזוטות זניחות לעומת עניני הגבלת ייצור הנשק הגרעיני האיראני או סוגיות הליבה הכרוכות בסכסוך הישראלי פלשתיני.

דומה ואת התשובה לכך קיבלנו מידי הפלשתינים דווקא עם תום וועידתם ברמאללה השבוע.  חשוב לזכור כי אין מיקריות במהלך כל שהוא בפוליטיקה העולמית.  את שניראה על פניו תמוה וחסר פשר, תמיד יימצא ההסבר במקום כלשהוא, לרוב ניפתל, מהוסה ומפותל.

הוועידה אישררה את שאנו יודעים מזה זמן רב דהיינו, הפלסתינים לא מוכנים להתפשר עמנו ולו כזרת בכל הנוגע לבעיות הליבה הקריטיות ובל יעברו עבור ישראל כגון: זכות השיבה הפלשתינית במלואה לשיטחי ישראל, חלוקת ירושלים, חיסול כלל ההתישבות הישראלית ביהודה ושומרון, הכרה הדדית במדינה פלשתינית לצד מדינה "ישראלית" (שאינה יהודית), בין הנהר לים.  הפלסתינים גם שוללים כל אפשרות להסכם בינים או הסכם זמני ובכך סותמים את הגולל על הסיכוי להסדר כלשהו עם ישראל בעתיד הניראה לעין.

כעת עלינו לשאול עצמנו, האם הסרבנות הפלשתינית הינה נושא חדש, או שהינה נושא רב שנים אשר כוסה בערמות החול המזרח תיכוני לצרכים פוליטיים כלל עולמים?  התשובה ברורה, הפלסתינים מעולם לא שינו עמדתם באשר להסדר, או העדרו, עם ישראל.  נמשיך ונקשה, מי לא ידע על כוונות הפלשתינים בעולמנו, מי טמן ראשו בחול וסרב להכיר במציאות האזורית ומי ידע גם ידע אך שיתף פעולה עם הפלסתינים במצג השוא הלזה?

הבה ונרכיב את רשימת המלאי המצומצמת של אותם שידעו ויודעים ללא כל ספק את כוונות הפלשתינים.  ונתחיל מבית.  כל אנשי יוזמת ז'נבה, "המפקד", "שלום עכשיו", בצל"מ ועוד עשרות ומאות עמותות חוץ פרלמנטריות ממומנות אויבי ישראל מעבר לים ששמו להן למטרה לקעקע את יסודות קיומה של מדינת ישראל.  נמשיך לעבר אותם מדינות מממנות את הפעילות האנטי ישראלית מתוך מדינת ישראל ובראשן ארצות הברית ומדינות האיחוד האירופי. אלו כולם, עד אחד , ידעו ויודעים את כוונות הפלשתינים.

הנה אנו באים אל מדיניותו של ממשל חוסיין אובמה ונציבות האיחוד האירופי.  לפי עדותו של יוסי ביילין עצמו, ניהלו אנשי "יוזמת ז'נבה", יחדיו עם חתרני "שלום עכשיו", דיאלוג מתמשך מאז תחילת שנת 2008 עם מועמדי המפלגה הדמוקרטית האמריקנית ובראשם כנופית היהודונים של רם עמנואל, יחדיו עם החתן והכלה הדמוקרטים עצמם חוסיין אובמה והגב' קלינטון וזאת החל מפתיחת מסע הבחירות שלהם לנשיאות.

איננו יודעים מה נאמר בחדרי חדרים בין הקושרים אך ברי הוא כי העמדות הפלשתיניות דגם 2008 היו ידועות היטב ל"משנאי החינם הישראלים בינינו" בבואם להכביר מרכולתם על נציגי המפלגה הדמוקרטית לנשיאות.

יש גם להניח כי מועמדי המפלגה אינם קוטלי קנים ושליחיהם להנהגת הפת"ח שהלכו ושבו כבתחנת רכבת בין הגדה המערבית ליבשת אמריקה, היו מודעים בפירוט זה או אחר בדבר גישת וכוונות הפלשתינים.  אין ספק כי נושא הסרבנות הפלשתינית בנושאים לעיל וודאי שגונב לאזניהם.

אין גם ספק כי בזמן דיוני כנופיית התתרן יוסי ביילין עם כנופיית היהודון רם עמנואל היו כל התנאים הפלסתינים ידועים וברורים.  הללו ידעו היטב, כבר אז, כי הפלסתינים לא יהיו מוכנים בכל תנאי שהוא להתפשר בנושאי הליבה, למרות האמור ביוזמת ז'נבה, והיסיקו בבהירות רבה כי נושא "השלום" בין ישראל לפלשתינים תקוע בדרך ללא מוצא.

הנה אנו באים להונאה האמריקנית הגדולה בשיתוף כנופית יוסי ביילין.  הדרך היחידה עבור ממשל אובמה להציג כלפי העם האמריקני השגים "בערוץ הפלשתיני" היה ליצור מצג שוא של התקדמות לקראת שלום כאשר ברי היה לו כי התקדמות זו אינה ברת סיכוי מעבר לכיפוף ידי ישראל לוויתורים חד צדדיים בנושא הקפאת ההתנחלויות.  ייבוש בדרך לחיסול ההתישבות באיו"ש, הינו גם משאת נפשם של "משנאי החינם בינינו" וכך זהות האינטרסים הנכלולית מושלמת.

היוצא מכך הוא כי ממשל אובמה הפעיל על מדינת ישראל מערכת הונאה בהקף חסר תקדים, חובק עולם, בשיתוף עם האיחוד האירופי ואפשר גם יחדיו עם מספר ממדינות ערב תומכות ארה"ב.  הסרבנות הסעודית למחוות כלפי ישראל כצעד מקדים ובתמורה להקפאת הבניה מלמדת בדיוק על מגמה זו.  נכונות אמירויות הצעצוע במפרץ הפרסי לחידוש היחסים חסרי המשמעות המעשית בתמורה להקפאת הבניה, שוב מלמדת על אותו הכיוון.

וועידת הפת"ח היא שחשפה מבלי משים את ההונאה באשר אישררה את שהיה ידוע  לפחות מאז תחילת שנת 2008 לפלג הדמוקרטי האמריקני.  הפלסתינים עמלו בוועידתם קשות להודיע קבל עם כי הינם "מעונינים בשלום" אך תנאיהם למעשה, כפי מצעם, הינו מתווה סרבנות לשלום, בהניחם כי אלו שראשם בחול ממילא לא ישכילו ואילו האמריקנים והאירופים, ממילא מודעים להונאה הפלסתינית ואף מפעילים כאמור לעיל, הונאת משחק פוקר משל עצמם כנגד ישראל. 

וכך, כל שהיה על האמריקנים לעשות הוא לסובב בכחש את ישראל בטענה המופרכת כי ההתישבות באיו"ש היא לדעתם המכשול לשלום בעודם מצניעים לחלוטין את ידיעתם והבנתם המפורשת מזה זמן רב, בדבר חוסר ההסכמה והסרוב הפלשתיני, אשר כאמור נחשף סופית אך השבוע קבל עם ועולם.

אכן, לא אלמן ישראל.  ממשלת ישראל ניסתה ובהצלחה חלקית בלבד להדוף את הלחץ האמריקני בנוגע להקפאת ההתנחלויות והבניה בישובי איו"ש אך הכיוון בו נקטה היה שגוי.  ממשלתנו ניסתה להסב הדיונים בנוגע להקפאת ההתישבות לעבר הבעיה האיראנית בעוד שהיתה אמורה להציב בפני האמריקנים את שהם יודעים ממילא אך מתכחשים לו בכוונת מכוון דהיינו, שורש הבעיה המזרח תיכונית אינו נעוץ בנושא ההתישבות והמאחזים , אלא מעוגן ראש וראשון בסרוב הפלסתיני להגיע למתווה שלום בר ביצוע עם ישראל בכל תנאי שהוא.

ישראל חייבת היתה לבדל הבעיה האירנית שהינה בעיה בינלאומית בעיקרה מהבעיה הישראלית-פלשתינית שהינה בעיה מקומית ביחס.  ניתן היה לעשות זאת על ידי העמדת האמריקנים בפני העובדות באופן נחרץ במדה רבה יותר מאשר כך ניראה כי נעשה.  מכיוון שוודאי נעשו מאמצים כלשהם בכיוון זה וללא הצלחה, חייבת היתה ישראל לגייס את המדיה העולמית ובפרט האמריקנית ולחשפה לעובדות סרבנות השלום הפלשתינית כמשקל נגד לתרגיל ההונאה האמריקני, דבר שלא נעשה כיאות.

מכאן יוצא כי ישראל נימשכה באפה אחר ההונאה האמריקנית וביצעה הקפאה די-פקטו של ההתישבות ביהודה ושומרון ובכך ניזקה עצמה מפאת שפועלה זה היקשיח יותר את העמדה הפלשתינית אשר ראתה ברכה בעמלה הסרבני, בבחינת אפקט כדור השלג הידוע.

עדיין לא מאוחר, הרי יכולים אנו לסמוך על הפלסתינים שלא יחמיצו כל הזדמנות שבעולם להחמיץ הזדמנות וכך, בשופי ובנחת יכולים אנו לזמן את הלבנוני מיטשל והיהודון רם עימנואל, תוך יידוע הפאן-איסלמי חוסיין אובמה, ל"שיחת הכרות" עם מצעה של וועידת הפת"ח (שווה בנפשך, "הם אינם יודעים"?), ולהשכילם כי עד שהפלשתינים לא יזוזו מעמדותיהם סרבניות-השלום, אין ישראל רואה כל מחויבות לנזק את יתרונותיה האסטרטגים.  ובאם "יתנו" הפלסתינים ומדינות ערב, "יקבלו"... אולי.  וכי מה, האם אך לאמריקנים יש קושאן בטאבו על הונאה?

ישראל חייבת להודיע לאמריקנים כי לא תביא את עצמה לוויתורים חד צדדים אשר סופם קיפאון פלסתיני-סרבני, אשר יותיר את תאוות הפלשתינים בידם (הקפאת ההתישבות), בעוד ישראל תצא וידיה על ראשה.

בכך שישראל מקפיאה למעשה את הבניה בהתישבות, הינה משתפת פעולה עם מתווה ההונאה האמריקני בלא שיוותרו יתרונות כלשהם בידה, ולו כזית.  אמנם אנו למדים, דרך מאמצי האמריקנים להשגת וויתורים ערבים בחודש האחרון, כמשקל נגד להקפאת הבניה בהתישבות, אודות התנאים שהיציבה ישראל כתמורה להקפאה, אך ישראל כורתת הענף עליה יושבת בכך שמקפיאה די-פקטו את הבניה ללא קבלת תמורה וזו הלא מטרתם של האמריקנים מלכתחילה.  דהיינו במבחן המעשה האמריקנים כבר הישיגו הצלחה חלקית במזימת ההונאה.

אהרון רול

amroll@rogers.com

www.aaronroll.com

http://www.global-report.net/aroll/

http://www.aaronroll.com/democracy/hatred_for_nothing_volume2.pdf

http://www.aaronroll.com/democracy/israeli democracy chapters.pdf