כאשר מדינה אחת משתפת פעולה ביודעין עם יריבתה ומדינות אחרות מכירות בטעותן אל נתפלא שגם כיום יש הבדל גדול ביחס בין המדינות בינן לבין עצמן.
היום מציין העולם שבעים שנה לפרוץ מלחמת העולם השנייה אשר החלה כזכור עם פלישת גרמניה הנאצית לפולין וחלוקתה לשניים כאשר ברית-המועצות פלשה לצפון פולין.
לציון המאורע החגיגי הזמין ראש ממשלת פולין טוסק ראשי ממשלות מכל העולם (כאשר את ישראל ייצג השר יולי אדלשטיין)
לאירוע שנערך היום בעיר גדנסק .
אך את האירוע תתפוס נוכחותם של שני אישים בולטים בפוליטיקה העולמית: קאנצלרית גרמניה אנגלה מרקל , וראש ממשלת רוסיה ולדימיר פוטין.
בואה של מרקל מסמל את תהליך ההתפייסות ההיסטורית בין גרמניה לפולין ,אך המחלוקת עם רוסיה הרבה יותר מורכבת.
הסכם ריבנטרופ-מולוטוב (שרי החוץ של שתי המדינות) שנחתם ב23 באוגוסט 1939 הבטיח להיטלר בילטארליות במידה שגרמניה תפלוש לפולין .
הסכם זה חילק את פולין לשני חלקים : כאשר החלק המזרחי נכבש בידי ברה"מ ,והחלק המערבי בידי הנאצים.
הרוסים טענו שההסכם היווה מהלך הגנתי מפני חשש לתקיפה נאצית אותם (וכן בחוצפתם הם השוו מצב זה לכניעת המערב בהסכם צ'כוסלובקיה שנה קודם לכן)
ב22 ביוני שנת 1941 התחיל "מבצע ברבוסה" שבו תקפה גרמניה הנאצית את בעלת בריתה ברה"מ .
חשוב לציין שעד אז ספקה ברה"מ חומרי גלם לגרמניה הנאצית ,וכן הסגירה קצינים פולנים לידי הגסטאפו (אם לא הרגה אותם בעצמה)
קשה להשוות בין רוסיה למערב ,מאחר והמערב הכירו בטעותם שגרמה להם לוותר על צ'כוסלובקיה ואוסטריה , ואילו ברה"מ לא הכירה בטעותה ועודדה את שיתוף הפעולה עם הנאצים.