בתחילת שנות התשעים הגיעה אירינה בת ה-23 לטפל בחולת אלצהיימר .

עובדת זרה ,חוקית חייה בפתח תקווה ומאריך את אישורי השהייה .

כאשר האישה נפטרה ממחלתה אירנה עברה לגור בדרום תל-אביב בשותפות עם פועל רומני.

היא מצאה עבודה בניהול משק בית ,ילדה שני ילדים אשר מועמדים יחד איתה לגירוש.

על ההפגנה שיזמו הארגונים החברתיים נגד מה שהם הגדירו כניסיון מחטף של הממשלה אשר מעוניינת לגרשם כבר עכשיו.

בישראל חיים בערך 700 אלף מהגרים אשר מהווים עשירית מאוכלוסיית המדינה .

חלקם הם פלסטינים אשר נכנסו כחלק מפרויקט איחוד משפחות ,חלקם עלו מחבר העמים ,וחלקם ברחו ממדינות אפריקה.

מדינת ישראל הינה המדינה היחידה אשר אין בה מדיניות הגירה מסודרת ,מה שגורם לכך שמי שקובע בנושא הם גורמים ביצועיים ולא הממשלה.

לכן החליטו שלושה פרופסורים בכירים : שלמה אבינרי, רות גביזון ואמנון רובינשטיין לחבר נייר עמדה אשר מציג את חומרת הבעיה ומציע דרכים להתמודדות שיטתית ובהיקף מערכתי.

והדבר המרכזי אותו גילו הפרופסורים שבישראל אין בסיס נתונים מהימן שדרכו ניתן לעצב חוקי הגירה.

בעבר הוקמו שתי ועדות שעסקו בנושא .

האחת הוקמה בשנת 2005 ע"י שר הפנים דאז אופיר פינס ושרת המשפטים לבני .

הם קיימו שורה ארוכה של פגישות וגיבשו דו"ח ביניים שלא יצא ממנו כלום.

את הוועדה השנייה הרכיב רה"מ לשעבר אולמרט ובראשה הועמד שר המשפטים הנוכחי יעקב נאמן  אך גם ניסיון זה לא הוביל לכלום.

המצב הקיים לוקה בחסר מאחר לא קיים נוהל מחייב לגבי הטיפול בפליטים וכן ישראל אינה נוקטת פעולה לבלימת ההגירה הלא החוקית.

ונייר העמדה הזה אמור לתקן את המעוות בנושא ואני תומך בו.