את הפועל עכו ארביטמן ניצח לה בדקה ה-88, את רעננה אותו ארביטמן (יחד עם עוד אחד של דאבלשווילי) הציל, גם את הפועל רמת גן הצליחה חיפה לעבור, אם בדפיקות לב רבות בקריית אליעזר. העובדה שמכבי חיפה התמודדה במשחקים האלו (להוסיף משחקי אימון מול אחי נצרת שבו היא הפסידה, והפתח תקוואיות בגביע הטוטו) כפתיחת עונה, יתכן שהורידו את יכולתה של הקבוצה.

בהתבוננות לפי משחק ראשון, נראה על פניו שהליגה הרבה יותר חשובה לחיפה מאשר אירופה. הן תצורת המשחק מול באיירן, והן העובדה שחיפה פותחת בהרכבים בעלי אוריטציה התקפית, מלמדים שליענקלה שחר חשוב גם בעונה הבאה להיות בליגת האלופות.

לעומת זאת, להפועל ת"א, שפתחה קטסטרופלית את הליגה, חשובה מאוד ההצלחה באירופה. עובדה זו באה לידי ביטוי בניצחון על סלטיק לעומת תיקו עלוב מול מכבי פ"ת החלשה...

האם זה העובדה שחיפה לא פגשה עדיין בליגה ביריבות חזקות (בשני מחכה לה הפועל ת"א...) שבגללה חיפה נראתה חלשה באירופה? אולי העובדה שבוקולי טרם הותאם למשבצת הקישור האחורי פגמה ביכולת הקישור של הירוקים במשחק האחרון? יכולות להיות הרבה מאוד ספקולציות - אך מעל כולן יש לזכור שמכבי חיפה שמה לה למטרה קודם כל העפלה לליגת האלופות, לא מעבר לכך, ואחרי ההגרלה שזימה לה שלושה מועדוני פאר אירופאיים (שיקחו כנראה ביחד אליפויות באיטליה, צרפת וגרמניה) שירמסו וידרסו אותה - במכבי חיפה העדיפו להתמקד בהצלחה בביצה המקומית. הישג מבחינת מכבי חיפה יהיה העפלה שנה שניה רצופה לצ'מפיונס ובניית המשכיות. בשביל זה צריך קודם כל לנפנף את התל אביביות ובית"ר שמכירות אותה לא פחות טוב מבאיירן או בורדו.

להפועל ת"א, הרוצה להגיע רחוק בליגה האירופאית, יש חשיבות עליונה בבניית סגל שחקנים עמוק ורחב. אתמול הבנו שגם בלי שכטר וזנדברג, עדיין יש עומק לגוטמן. להוסיף אותם זה בונוס אדיר שיכול להשפיע על הצלחות עתידיות של האדומים הן באירופה והן בליגה.

בסופו של יום, נאחל גם לירוקים וגם לאדומים שנה טובה ומתוקה, שנת בריאות, אושר ועושר, הצלחה ובעיקר ניצחונות מתוקים על ה"גויים"...