שקד בחורה נאה בשנות השלושים המאוחרות לחייה, קרייריסטית, אשת העולם הגדול 

את לידת בתה השניה היא עוברת בהנאה צרופה כי היא גיבורה אמיתית

 יומיים לאחר מכן על הר הכרמל במקלחת ביהח היא מגלה גוש בשד.!!

היא פנתה לאחת האחיות שהנחתה אותה לנסות ולנקז אותו "כי זאת בטח מצינורית חלב שנסתמה"

אך שקד מבינה שכנראה זה איזשהו אבסס , הרי זה מוכר לה מלידת בתה הראשונה וזה היה סיוט בפני עצמו. היא החלה לבכות...וכך יצאה מביהח עם תינוקת וגוש בשד.

אחרי ביקור לאחר 3 ימים אצל רופאה מומחית להנקה הומלץ לשקד לעקוב אחר הגוש והיא נשלחה לאולטרא סאונד.

אלה הדברים שכתבה ביומנה :

"ד"ר לייבוביץ' נוגעת ואומרת לי בהיסוס .." זה לא נראה לי כמו אבסס כי אבסס קצת רך באמצע..

אם זה לא יעבור תוך 5 ימים תלכי לעשות אולטרא סאונד חביבתי"

אני רק רציתי להדחיק את הנושא כי לא התחשק לי עוד פעם להתמודד עם אבסס מחורבן בציצי ואמרתי לעצמי שזה בטח יעבור כי זה לא כואב אלא סתם תקוע שם בשד הימיני.

אחרי חודש הלכתי לעשות אולטרא סאונד וכמובן שתיכננתי את הבדיקה כך שעלמה התינוקת המדהימה והקטנטנננה בת החודש לא תיכנס לביהח עם כל הוירוסים המפחידים ולכן בחרתי במכון מור בחיפה.

וכמובן שתיכננתי אחכ לשבת עם אמא שלי שמתלווה אלי באיזה קפה וסתם להסתובב ולכייף קצת בקניון, מה רע? ברור שהכל בסדר ורק עושים וי על הבדיקה.

כ10 דק לפני הבדיקה הנקתי את עלמה כדי שהשדיים שלי יהיו ריקים לבדיקה .

הטכנאי הרוסי והמבוגר החל לבדוק אותי ולסרוק את שדי בשתי וערב ואז .......................הוא החל לגמגם ולהגיד

" אני לא יודע מה זה , אבל אני רוצה שתלכי לראות כירורג שד די דחוף"

הוא גם טרח להגיד שאם יתנו לי תור רחוק לכירורג שד שאגיד שזה דחוף..

" אל תשבי בבית אלא תקבעי תור כמה שיותר מהר.."

התחלתי לצחוק ולהגיד לו שאני אחרי לידה ושהוא לוקח אותי ברצינות מוגזמת מדי זה בטח משהו הורמונלי..

היה שקט בחדר, הוא והמזכירה שלו הסתכלו עליי במין מבט מוזר וככה יצאתי מהחדר..

חשבתי לשים את האוזן על הדלת ולנסות להקשיב מה הוא אומר לה אחרי שיצאתי אך..זה יותר הצחיק אותי מאשר הדאיג אותי .

תרגיע אחי , אנחנו מהגוד גייס!

ברור שכבר לא ישבנו לקפה..נכנסנו לאוטו בדרך הבייתה עם אמא שלי ניסינו לקבוע תור לכירורג שד . אמא שלי כבר לא הייתה מסוגלת מרוב לחץ לכתוב את התור התאריך והמקום שנתנו לה בטלפון ואני נהגתי אז היא פשוט ניתקה למוקדנית בפרצוף..

מאותו יום החל המירוץ.. הלחץ, מנהרת החושך שנכנסתי אליה ללא הכנות מוקדמות! עוד לא הספיקו להגיד לי מזל טוב על עלמה שלי!

אני , תינוקת בת חודש ואמא שלי מתחילות מסע!"

בנות יקרות, שקד עברה ניתוח  בהצלחה והיום היא עוברת את טיפולי הכימותרפיה

היא מוסרת לכולכן לגשת ולהבדק !

למזלה היקר  היא גילתה את זה בזמן !!! למרות ששד גדוש בחלב בדרכ מקשה על האיבחון.

זיכרו, גילוי מוקדם מציל חיים!!! והרי החיים שלנו גדושים ומלאים ויפים ואנחנו רק רוצים לשמור עליהם כך!

 באהבה,