מס' צפיות - 201
דירוג ממוצע -
משרתי עצמם
הלך הרוחות החיובי בעולם לגבי הרשות הפלסתינית בעידודו של אובמה והאיחוד האירופי האציל עדנה רבה על חבורות משרתי עצמם בפוליטיקה הישראלית
מאת: אהרון רול 23/11/09 (08:08)

23 נובמבר 2009

משרתי עצמם

הלך הרוחות החיובי בעולם לגבי הרשות הפלסתינית בעידודו של אובמה והאיחוד האירופי האציל עדנה רבה על חבורות משרתי עצמם בפוליטיקה הישראלית אשר ניתלו על אמירי העץ האובמי על מנת לקדם את מאוויהם האישיים גם אם הדבר בא לכאורה על חשבונה של מדינת ישראל וקיומה.

מעשיהם של אלו המובאים להלן מתאפיינים בנטילת סמכויות שלא כדין בלא שיידרשו לחובות המתלווים לשרלטני מדיניות חוץ ישראלית כדוגמתם.  הינם מפריחים באוויר תוכניות שלום מעוקמות בתקווה כי התקשורת תשית ליבה אליהם ויזכו בפירורי תהילת עולם.  מעשיהם הינם כתקיעת מקלות בגלגלי הדמוקרטיה הישראלית וממשלתה הניבחרת וברי בחלקו כי אכן זו כוונתם.

 

שימון פרס

נשיא המדינה נע כאחוז תזזית, תוך "חתרנות בילתי נילאית", מקצווי העולם לקצהו כאשר האזרח הישראלי מממן נסיעותיו הנאמדות בהון עתק וזאת על מנת ש'שימון' יוכל להפיץ דעותיו האישיות, שאינן ממלכתיות, לגבי השלום באזורנו.  ניראה כי הנשיא שכח מקומו, אפשר כי נוזליו עלו לראשו, או בכוונת מכוון מתעלם מהגדרות משרתו.  שימון חותר להוות תחליף, או למצער כמשקל נגד, לממשלת ישראל הניבחרת ופועל בכך לדה-לגיטימציה של הדמוקרטיה הישראלית.

שימון עושה משרתו קרדום לחפור בה בכך שמערב שליחויות לגיטימיות אשר הוטלו עליו בידי הממשלה ומערב בהן, ודאי שלא לרוחם של שולחיו, ממאוויו ורעיונות "השלום"האישיים שלו וכך שכרה של הממשלה וכלל הציבור יוצאים בהפסדם.

שימון נושא על גבו מספר חטוטרות המטילות צל כבד על המורשת שהינו וודאי נואש להותיר אחריו.  הסכם אוסלו השנוי במחלוקת הותיר אחריו שובל מדמם של אלפי נירצחים משני הצדדים והאצבעות באורח טיבעי ובצדק מופנות אל שימון.  הוא הגה ובנכלוליות אופינית פעל ליישום הרעיון יחד עם חתרן ומאחז עינים בילתי נילאה אחר-יוסי ביילין.  הוא שסובב בכחש את ראש הממשלה יצחק רבין להאמין באיכותו של ההסכם, כנגד רצונו וחושיו הבריאים שרמזו לו אחרת.

בנוסף, שמועות עקשניות אשר אמנם עדיין לא הוכחו סופית, מושיטות אצבע מאשימה כלפי "האוסלואידים", ששימון נימנה עליהם, כמעורבים ברצח רבין מהטעם כי יצחק רבין נוכח להוותו באסון שהמיט במו ידיו על עם ישראל וחתר לסגת מהבנות אוסלו, בעוד "האוסלואידים" דבקו נואשות במתווה המקורי, עד כדי מוכנות לנקוט בכל אמצעי.  כל הללו מעיבים על ערוב ימיו ובוודאי יסתחררו בציבור במשנה תוקף לאחר הסתלקותו.

ניראה כי קפצנותו ותזזיותו בייזום מהלכי שלום המנותקים מההויה האזורית, ממש בנוסך הסכם אוסלו, באים לנסות להשאיר אחריו מורשת "שלום" אשר תעמעם את רצחנותם של המהלכים שהוביל הוא בעבר.

ניבצר ממנו להבין כי לא יוכל לעולם למחוק את הכתם הקודר מעברו, באשר מהלכים היסטורים משאך נעשו, חקוקים בסלע ואין כל אפשרות לשכתבם, למצער לא במדינת ישראל ד'היום.

 

אהוד ברק

מצבו האלקטורלי כפי המשתקף בסקרים הינו עלוב.  "מורדי העבודה" אינם מוסיפים למצבה העגום של מפלגת העבודה.  וראה זה פלא, אהוד ברק, הפך "לנחום תקום"  ומחצרץ מנגינות "שלום אכזב" ורוממות "שלטון החוק" בנחרצות חשודה.

קשה שלא להצביע על מצבה העגום של מפלגתו כסיבה המרכזית לנחרצות "השלום" של האיש.  ברי כי הוא עמל לאגף את "מורדי העבודה" משמאל על מנת לקרוץ להם כי הינם יכולים לבטוח בו כמוביל מהלכי שלום ובכך אולי לשכח את תאוות הנטישה שנפלה עליהם.  נעלם ממנו כי הינו שייך לפלג "השמאלני לאומי" המרכזי במפלגת העבודה אשר מקומו הטיבעי יותר כיום הוא במרכז המפה הפוליטית ואף בימין המתון מפאת שהשמאל הקיצוני במפלגתו רחק אף מעבר לשמאל הקיצוני.  גם אם יזעק ברק את 'יללת התן' הרי הינו עדיין מהלך כברווז ומגעגע כברווז דהיינו, הינו ברווז.

ניבצר ממנו להבין, או שמסרב הוא להפנים כי לא הדרך המדינית שלו היא שורש הבעיה אלא התעוב והבוז שהללו רוחשים לו באופן אישי.  לא בקו מדיני אחר חפצים הם אלא במנהיג אחר למפלגת העבודה.  מאמציו כמובן שלא יניבו פירות ולא יחזירו "המורדים" לחיק המפלגה אך מאידך-גיסא, יערערו את יחסיו התקינים כיום במסגרת קואליצית בנימין נתניהו ובכך יוציאוהו קרח מכאן ומשם.

 

ציפורה שפיצר

באם היתה הגב' שפיצר נאלצת להרוויח למחייתה כאשת מכירות, קרוב לוודאי שהיתה גוועת ברעב.  מעולם לא זכה פוליטיקאי במקומותינו למנות בוז, תעוב ומיאוס מצד הציבור, עקב אופיה הלהגני הבעיתי, כפי שקיבלה זו הגברת ובדליים גדולים.

כדי ביזיון וקצף מנסה הגברת למכור לנו סחורה ישנה, עבשה ומסמורטטת משנים קודמות כסחורה המבריקה והבלעדית בשוק.  הציבור כמובן שאינו קונה את להגה.  יועץ סתרים פלוני מבית אחיתופל לחש באזנה וודאי כי עליה להיות בתודעת הציבור באורח קבע עד לבחירות הבאות.  האיש שכח להדגיש בפניה כי עליה להביע דברי חוכמה ולא אותם פירצי איוולת שהיא שופכת ומזהמת אוזנינו בם חדשות לבקרים.

מעולם לא התפרסמו נתוני המשא ומתן שניהלו שפיצר ואולמרט כל אחד בפינתו עם הרשות הפלשתינית.  מאידך-גיסה, מעזה הגברת החסודה למכור לנו את החתול בשק הזה כהמצאת המאה.  היא אינה מפנימה, כניראה ענין גנטי, כי נתוני המשא ומתן שניהלה לפני שלש שנים ושנתים, אשר אנו איננו מודעים להם כלל וכלל, אינם ישימים לתנאינו כיום. 

התעקשותה החשודה לדבוק בסחורתה המתמקמקת, אלו תוכניות "השלום" של האתמול, הינה נילעגת.  נתוני "השלום" בו דנה שפיצר אינם רלוונטים יותר לזמננו וגם ניראה כי לא יהיו.

מאידך-גיסא, הרי "ניפלא" לחזות (תמיהה היא, האם דיברי מופז היו "ניפלאים" או אלו "ניפלאו" מבינתה?), בעיניה הכלות של השפיצר וקרביה המתהפכים עליה בראותה את שנוא נפשה ראש ממשלת ישראל, מר בנימין נתניהו, מצליח לא רע ואף צובר פופולריות נוספת בעוד נתוני הסקרים האחרונים אינם מחמיאים לה ולמפלגתה.  כל אלו מטילים את הגברת לסיחרור-אמוק, להתבלט ויהי מה.

 

שאול מופז

ניתן לחוש השתתפות בדחקו של הרמטכ"ל לשעבר ומספר שתים כיום במפלגת קדימה--שאול מופז, בכך כי תחושתו כי ראשות המפלגה ניגזלה ממנו באמצעי זיוף פסולים, אפשר ויש לה על מה לסמוך.

מאז הפריימריז לראשות מפלגת קדימה ובוודאי לאחר הבחירות לכנסת השמונה-עשרה בראשית שנת 2009 , אינו יודע שאול מופז נפשו.  הינו מתבונן ביושב ראש מפלגתו ובוודאי ממלמל לעצמו כי הוא זה שהיה צריך להיות בראש השולחן במקומה של ציפורה שפיצר.  יש להודות על האמת, כישוריו של מופז, גם אם אינם משהו באשר לפוליטיקה הישראלית, הריהם עדיין עולים מונים רבים על אלו של הגברת שפיצר.  חבל רק כי הופעתו וסגנון דיבורו אינם מכירים ויציגים דיים.

יוזמת השלום החדשה מבית מופז הינה כולה ניסמכת על רגשות התיסכול של האיש החש כי נעשה עמו עוול גדול. אם נודה על האמת הרי המשימה שלקח על עצמו הינה סבוכה.  המגוון ההזוי של יוזמות השלום כיום והצורך לדחוק יוזמה אשר לא תיתחכך באורח צורם מדי עם שלל היוזמות האחרות, מחייבת לולינות מדינית ויצירתיות ראויות לציון.

כך או כך, הצליח מופז לייצור לעצמו כותרות תוך שהוא מבדל עצמו מציפורה שפיצר בהביאו תוכנית "שלום" עתידנית לעומת תוכניתה של השפיצר, זו אשר שורשיה נטועים בעבר ואבד עליה הכלח.

 

המשותף לכל האנשים הללו הינה חתירה נואשת לשיפור מעמדם האישי עקב תיסכולם העמוק מדלות השגיהם בפוליטיקה הישראלית.  נוהגים הם בדומה לתוכנת "הישרדות" טלויזיונית פוליטית, תוך התעלמות קנטרנית מצרכי הביטחון והקיום של מדינת ישראל.  עצם הפצת תוכניותיהם וקידומן בארצות הים בניגוד לחובתם להעלותן וללבנן הסוגיות במסגרות הלגיטימיות של הדמוקרטית הישראלית מלמדת כי אינטרסים מעוקמים וחפצם האישי עולים על רצונם בטובתה של מדינת ישראל. 

נקל למצוא קווים משותפים בין עמותות השלמונים הישראליות כגון, בצל"מ, "שלום אכזב", שוברים שתיקה, האומץ לסרב, משמר המחסום, מוסאווה עדאללה ועוד רבים ובזויים שכמותם מטעם מדינות האיחוד האירופי יחדיו עם "הקרן החדשה לישראל", אשר אנשיהן סובבים בישראל וברחבי העולם, ומקדמים אג'נדה זרה לקיומה של מדינת ישראל, לבין "יוזמות השלום" הנילעגות של הניזכרים לעיל.

באם חפצים אנו בתשובה מדוע נימצאת משילות השילטון במדינת ישראל בקשיים כה גדולים, הרי הינה אחת התשובות.  באם נוסיף על כך את קיעקוע הדמוקרטיה והשלטון הלגיטימי בה המתקיים דבר יום ביומו על ידי בית המשפט העליון והפרקליטות עושת דברו הרי שנקבל תשובה שלמה יותר.  כך הוא כאשר "איש הישר בעיניו יעשה", "כל דאלים גבר", ו"בימים הללו אין מלך בישראל", ואידך זיל גמור.

 

אהרון רול

amroll@sympatico.com

www.aaronroll.com

http://www.global-report.net/aroll/

http://www.aaronroll.com/democracy/hatred_for_nothing_volume2.pdf

http://www.aaronroll.com/democracy/israeli democracy chapters.pdf

הכותב הוא איכפתי לנעשה במדינת ישראל וקיומה

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר