הנשיא ג'ון קנדי נרצח ביריות ע"י מתנקש אחד בעיר דאלאס שבמדינת טקסס ב23 בנובמבר 1963.

                                             הרקע לרצח קנדי

עם החלטתו של קנדי למנות את לינדון ג'ונסון לסגנו נוצרו שני מחנות במפלגה הדמוקרטית.

המחנה הראשון שבראשו עמדו לינדון ג'ונסון(סגן הנשיא) ומושל טקסס ג'ון קונלי  היה שמרני  ,ואילו המחנה השני בראשותם של הסנטור מטקסס ראלף יארבורו וציר בית הנבחרים הנרי גונזלס היה ליברלי.

קנדי חשב שאם יסייר במדינות הדרום יצליח לאחד בין המחנות ולמנוע את פיצולן לקראת הבחירות שתוכננו ל1964 .

הוא צירף אליו למסע את אשתו ג'קי והם ביקרו בעיירה פורת' וורת' ב21 בנובמבר 1963 .

יום לאחר מכן מגיע קנדי לשדה התעופה בדאלאס במטרה לשאת נאום בפני נכבדי העיר.

משדה התעופה יצאו שיירת מכוניות כאשר בראשונה ישבו הנשיא ואשתו ,מושל טקסס ואשתו ,בשנייה ישב סגן הנשיא ואשתו וכן הסנטור מטקסס.

כאשר השיירה מלווה ע"י אנשי השירות החשאי ומשטרת דאלאס.

המכונית הייתה לימוזינה מדגם "לינקולן" עם גג פתוח כאשר המראה החסינת כדורים הוסרה בשל מזג האוויר הקשה.

המכונית השנייה הייתה מסוג "קאדילק"

הנשיא נופף לקהל בידיו כאשר המכונית פנתה מהרחוב הראשי לרחוב "אלם" ועברה ליד מחסן ספרים שממנו נורו שלושת הכדורים שהכריעו את הנשיא.

                                חקירות רצח קנדי

כתוצאה מרצח קנדי הוקמו שתי ועדות חקירה והתקיים משפט מתוקשר שהשפיע עמוקות על ארצות-הברית.

לינדון ג'ונסון מונה לנשיא בפועל ונאלץ להתמודד עם השמועות בדבר זהות הרוצח.

היו כאלו שקשדרו זאת למושל קובה פידל קסטרו , נשיא ברית-המועצות ניקיטה חרושצ'וב , המאפייה האמריקאנית, הגולים הקובנים ועוד.

לכן שבוע לאחר הרצח ממנה ג'ונסון ועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט בית-המשפט העליון ארל וורן (29 בנובמבר 1963).

עפ"י דו"ח וורן הרוצח לי הארווי אוסוולד שעבד באותו מחסן ספרים שהה בליל הרצח בבית משפחת פיין אצלם התגורר עם אשתו וילדיו.

בבוקר הרצח התעורר אוסוולד עם רובה אשר עטף אותו בשקית והגיע למקום עבודתו.

אוסוולד פנה לחלון שהשקיף על רחוב "אלם" בו הייתה אמורה השיירה הנשיאותית לעבור , ובשעת צהריים כאשר נותר לבדו במחסן בשעה 12:30 ירה אוסוולד שלושה כדורים (הראשון החטיא את המטרה, השני פגע בגבו של הנשיא קנדי ומשם עברה לגבו של מושל טקסס ופצעה אותו קל, הכדור השלישי פגע בראשו של קנדי והרגה אותו)

היו כאלו שטענו שאוסוולד לא היה במקום בשעת הרצח אלא עובד בשם ג'רמן ג'וניור אשר שתה פחית קולה ג'רמן הכחיש עדות זאת.

כמוכן טענו חובבי הקונספירציה שאל שיירת הנשיא נורו עוד כדורים מכיוונים שונים אך דבר זה לא הוכח.

ועדת וורן קיבלה את "תיאוריית המתנקש הבודד" וקבעה שאוסוולד הוא הרוצח.

                                         ביקורת על ועדת וורן

לאחר שנמסר הדו"ח הממשל האמריקאני היה סבור שהתיק נסגר אך אז המהומות רק החלו

המתנגד הבולט לדו"ח היה התובע ג'ים גאריסון אשר טען שאדםפ בשם קליי שאו קשר קשר יחד עם אוסוולד ופריי כדי לרצוח את הנשיא קנדי.

שאו הכחיש מעורבות ברצח וכן לעדויות שהביא גאריסון.

מותו של פרי ב22בפברואר 1967 חיזקה את חשדו של גאריסון אשר הביא עד שהעיד שראה את השלושה מתכננים את הרצח.

המשפט החל ב21 בינואר 1969 והסתיים ב1 במרץ 1969 בזיכויו של שאו מכול אשמה.

גאריסון ניסה עוד לטעון ששאו שיקר בעדותו במשפט ,אך השופט קבע שלא ניתן עוד לתבוע אותו.

הרצח תועד בסרטים תיעודיים וקולנעיים וכן מעורר שאלות רבות שלא נפתרו עד עצם היום הזה.