עיתון "ידיעות אחרונות" הינו עיתון ישראלי אשר הופיע לראשונה ב11 בדצמבר 1939 .

ומתחילת שנות השבעים הוא נחשב כ"עיתון הנמכר ביותר בישראל".

העיתון מופיע בצורת טבלואיד אשר מאפיינת עיתונים רבים בעולם.

הוא כולל תמונות וכתוב בסגנון תמציתית וכן חולש על מספר רב של נושאים .

                                            היסטוריה

העיתון יצא לאור לראשונה ב11 בדצמבר 1939 ע"י נחום קומירוב .

בתחילת שנות החמישים נרכש העיתון ע"י יהודה מוזס ,כאשר בנו נח מונה לעורך האחראי.

בשנת 1948 עזב העורך הראשי עזריאל קרליבך עם קבוצה גדולה של עיתונאים וייסדו עיתון חדש שנקרא:"ידיעות מעריב".

ידיעות נכנס למשבר תפוצה עד שבעלים יהודה מוזס נאלץ לשלם לילדים על מנת שימכרו את העיתון במחיר הפסד.

וכן החל למכור קרקעות שהיו בבעלותו על מנת לכסות על ההפסדים הכבדים.

הרצל רוזנבלום מונה לעורך הראשי ועשה זאת במשך 38 שנה ואף כתב מאמרים ראשיים.

בשנת 1953 מונה רוזנבלום לעורך הקבוע של "ידיעות אחרונות שמתחתיו עבד דב יודקובסקי שהיה קרוב משפחה רחוק של יהודה מוזס אשר פעל לעיצוב ועריכת העיתון .

על פועלו זה זכה יודקובסקי בפרס ישראל.

                                             השינוי שחל בידיעות אחרונות

כאשר קיבל עליו דב יודקוסבקי את מלאכת שיקום העיתון מצבו היה בכי רע.

מעריב הצליח למכור 25 אלף עותקים וכותביו ובראשם העורך קרליבך נהנו מהמוניטין אותו רכשו בעבודתם ב"ידיעות אחרונות".

וכן הוא פנה לתושבי הארץ שהיו ברובם אשכנזים, משכילים ,בורגנים ,וכ"ו.

יודקובסבקי פנה לאנשים צעירים ועולים חדשים אשר רובם לא דברו את השפה העברית,והציב מול נבחרת הכוכבים של "מעריב" חבורת עורכים ומשכתבים צעירים אשר סגלו לעצמם שפת כתיבה פשוטה ואיכותית אשר תאמה את הסטנדרטים שהונהגה בישראל באותן שנים.

השיטה הועתקה מהמגזין האמריקאני "טיים" ומעיתונים בריטיים כ"דיילי מירור " וה"טלגרף" .

הבעיה הייתה למצוא אנשים אשר יתאימו לסגנון הצעיר והרענן שהכתיב העתון .

כך התגלו הסופר רם אורן, בלה אלמוג, זיסי סתווי , דב עצמון , זאב גלילי ועוד.

                                                          הקמת המחלקות השונות בעיתון

יודקובסקי עמד בראש דסק החדשות במשך ארבעים שנה ,ועבודתו התנהלה באופן הבא: כל ידיעה אופיינה בכך שנלקחה ממספר מקורות,ותפקיד המשכתב היה להוציא את הסיפור מתוך הידיעה .

וכך היא עברה מיד ליד עד שהגיעה לידיו של יודקובסקי שהיה הפוסק האחרון וקובע הכותרות הראשי.

תהליך דומה עברו שאר המחלקות בעיתון עד שיודקסבקי החליט לגייס כותבי טורים כדידי מנוסי, אליהו עמיקם, ישראל אלדד , סילבי קשת ועוד.

טורים אלו הקנו מעמד של עיתון רציני הפונה לחברה הגבוהה והנמוכה.

בהמשך נוספו כתבים נוספים אשר עסקו בכתיבת פרשנויות ועשו כתבות.

                                                        הדרך לפסגה

נקודת המפנה בתחרת שבין ידיעות למעריב החל במלחמת ששת הימים שבמהלכה יזם יודקובסקי רעיון מהפכני: העיתון חולק חינם בין אלפי המגוייסים וכך אנשים רבים נחשפו אליו .

דבר זה הוביל לצמצום הפער עם מעריב אשר נסגר בשנות השמונים.

                                                      תקופת נוני מוזס

כאשר מונה נוני מוזס לעורך האחראי של העיתון בשנת 1989 הוא הדיח את דב יודקובסקי מתפקידו ומינה את משה ורדי (בנו של הרצל רוזנבלום) אשר שימש גם כעורך העיתון בפועל עד שיצא לגמלאות בנובמבר 2004 .

בשנת 1994 מתה אשתו של נח מוזס פולה אשר בצוואתה הותירה את העיתון לנוני ולשתי אחיותיו אשר אינן עוסקות בניהול השוטף של העתון.

ג'ודי תמכה בנוני ואילו האחות השנייה תמי בורוביץ' נאבקה באחיה עד שמכרה את מניותיה לאיש העסקים אליעזר פישמן .

לאחר פרישתו של משה ורדי מונה לתפקיד העורך רפי גינת ב2005 , אך כעבור שנתיים התפטר גית מתפקידו וכיום עורך את העיתון שילה דה-בר ששימש סגנו של גינת.

                                                  חלקי העיתון

בימי חול העיתון בנוי כך: עמוד חדשות ,מוסף ספורט, מוסף הכלכלה "ממון" , מוסף "שעות 24 " וכן ביום ראשון מופץ מוסף הבריאות "חיים בריאים" ,בשני מוסף הטיולים "מסלול" וברביעי מוסף סגנון החיים "זמנים מודרניים" .

בעבר אף הושק מוסף הנוער "פיוז" .

ביום שישי העיתון בנוי כך : עמוד חדשות , מוסף הבידור והתרבות "7לילות" ,מוסף "7ימים", מוסף הכלכלה ממון , והמוסף הפוליטי הקרוי "המוסף לשבת".

וכן היתון נמצא בבעלות של חברת "ידיעות אחרונות" אשר מוציאה לאור ספרים ,מגזינים , שבועונים ,ואתר החדשות Ynet"

הבהרה לסיום: במאמר שפרסמתי "הרדיו הישן מקולקל כתבתי בטעות שצמד השדרים שרון טייכר וערן זרחוביץ' עזבו את התחנה.

מבדיקה שערכתי גיליתי שהדברים אינם נכונים ועל כך אני מתנצל בפני מי שנפגע מכך.