כנראה שאת העולם תוקף טרנד חדש, והוא להשליך נעל לעבר אדם שאנחנו לא מסכימים איתו, שונאים אותו, אתם מחליטו.

אין ספק שאם משליכים נעל, לעבר דמות ידועה כנשיא,ראש ממשלה,שופט וכו` ועוד באירוע שמסוקר בכלי התקשורת, הרוח הוא כפול, כי בעזרת הסיקור ניתנת לאותו משליך ההזדמנות להשמיע את קולו, ואת טיעוניו ולזכות בכותרות  שיביאו את ענינו לקדמת הבמה.

מי לא זוכר את השלכת הנעל אל עבר הנשיא בוש ע"י אותו עירקי, זריקת הנעל לעבר נשיא סודן עומר אל שריף, לעבר ראש ממשלת סין ועוד דוגמאות.

היום היינו עדים למקרה נוסף של השלכת נעל והפעם לעבר נשיאת בית המשפט העליון, ע"י פיני כהן במהלך דיון על אישור השימוש בקנאביס (חשיש) למטרות רפואיות.

כמובן שכולם גועשים וזועקים ומגנים, את המעשה הזה ונשמעות הסיסמאות על אלימות ולא יאה ובלה בלה בלה, אמנם יש דרכים אחרות למחות , ואלימות היא לא הדרך , אבל ביננו לנו האזרחים הקטנים שאין לנו טור בעיתון, תוכנית בטלוויזיה, קשרים למעלה, מקסימום בלוג או הערת שוליים בתור טוקבק.

אחד הדברים עליהם אין ויכוח במדינה שלנו היום, זה שקיים משבר אמון חריף בין מערכת המשפט בישראל לבין האזרחים כאן שחשים יותר ויותר שבטחונם האישי מופקר, ובתי משפט מעלים על נס את כבוד האדם וחירותו ושאר סיסמאות , ואנחנו האזרחים שומרי החוק עומדים חסרי אונים אל מול מעשי הפשע והאלימות הגואה, כאשר העונשים שמטיל בית המשפט הוא מגוחך בלשון המעטה.

מספיק לראות את הרצח האלים בטיילת בתל אביב, בו קבוצת ערבים מכה למוות אזרח שליו אל מול בני משפחתו, יש עדי ראייה, יש תמונות, יש עדים ואיכשהוא נראה שהפלפלת של בתי המשפט מצליחה למסמס תיק כזה, שעל המעשה הזה מגיע עונש מינימום של מאסר עולם ללא אפשרות חנינה ואם אפשר עבודת פרך, אם לא עונש מוות. 

אתמול בחדשות כאשר ראיתי את האישה והבת בבית המשפט, כאשר הן רואות שבגלל ויכוח הזוי על סרט צילום שתיעד את האירוע, כן ידעו הסנגורים לא ידעו הסנגורים, חבורת הרוצחים  הפושעת הזאת עוד עשוייה להיאשם בהריגה בנסיבות מקלות וגרוע מכך לצאת זכאים מחוסר הוכחות, ובנתיים הדיון בענינם נדחה לאוגוסט!!!

מזכיר לי את הסיפור על שניים שרצחו אדם שלישי, זה אומר ההוא ירה וזה אומר שהשני ירה ובגלל אי היכולת לקבוע מי מבין השניים לחץ על ההדק שניהם מסתובבים חופשי, ובכלל שכחו שאדם נרצח שמאחוריו יושבת משפחה מתוסכלת ואבלה.

אני לכתוב פה מגילות על פסקי דין הזויים, כאשר הדאגה לשלומם של הפושעים היתה גדולה יותר משל קורבנותיהם, עד לעיתים אתה לא יודע לזהות מי הקורבן כאן.

לראות את חבורת עורכי הדין המעונבים האלה , עומדים ומתפלפלים על שטויות בהגנתם על פדופילים,אנסים, שודדי קשישים וניצולי שואה, רוצחים וכו, אני נמלא בגועל ומתקשה להבין מה מכובד כ"כ בלהיות עו"ד שמבחינתי משול לזונה שמציעה את מרכולתה לכל המרבה במחיר.

אז כ ןמר כהן אולי בחר במעשה קיצוני , אבל לדעתי במעשהו הוא שיקף את תחושותינו לבית המשפט העליון בפרט ומערכת המשפט שלנו בכלל, עד למצב שאנשים כבר מדברים על לחזור לאותה מערכת משפט קדמונית של גדיעת יד לגנב, ועונש מוות לרוצח וכו`.