ל-דעת- הלקטורה (מיוחד)

 

• חשיבותה של לקטורה

לאחר שסיימת להראות את כתב ידך לקרובים ולמקורבים, לקרובי משפחה ולחברים, בקצרה - לקהל האוהד, מתעוררת התהייה, מה עכשיו.

כאשר תקראו את הכתבה -הזו-  בוודאי תרצו לשלוח את יצירתכם להוצאה לאור, כזו המממנת את כל הוצאת הספר, כזו שגלגלי היחצ"נות שלה משומנים היטב, כזו שכל ספר היוצא לאוויר זוכה בתשומת לב הביקורת ואמצעי התקשורת.

אם הנכם הבשורה הבאה של הספרות העברית והעולמית - אין כל בעייה. (ואתם יכולים ברגע זה להפסיק לקרוא את ההמשך).

אך, אם אינכם בטוחים כי פרס גתה לספרות הוא הפרס שיוענק ליצירתכם, סביר להניח כי לאחר זמן (רב) תתחילו לקבל תשובות מהוצאות הספרים אליהן שלחתם את הטקסט. חלקן תהיינה מנומסות עד כדי כאב, וחלקן יבהירו לכם - מדוע ההוצאה אינה ניגשת להתחלת התהליך של הוצאת ספרכם לאור.

את כתב היד אותו שלחתם להוצאה קורא לקטור. הוא האדם האמון על קריאת כתבי יד והגשת חוות דעת מדוייקת ומעמיקה אודות יצירתכם. חוות הדעת מובילה להכרעה - האם נכון הוא כי ההוצאה לאור תיכנס לתהליך של הוצאה עמכם אם לאו. כמובן, שאם הלקטור הגיש חוות דעת טובה - יעבור כתב ידכם לעורך, שגם הוא (עדיין) ירצה לעשות -לקטורה- לכתב ידכם כדי להעריך את דרך העריכה לספרכם.

אם עברתם את שתי הבחינות הללו, אתם עומדים להיכנס לעריכת ספרכם, בהוצאת ספרים שהיא כנראה מותג.אך, אם לא - - -הרי שחזרנו לנקודת ההתחלה - מה עכשיו.עכשיו, יהיה כדאי לפנות לעורך ספרותי פרטי. ולהתחיל להתהלך בתוך חוויה...אחרת.

עם תום העריכה הספרותית הפרטית, תוכלו להגיש שוב את ספרכם להוצאות לאור, אלא שהפעם נקודת הפתיחה של יצירתכם היא במימד אחר, כתב ידכם עבר עריכה - - -ועכשיו -נשוב למכתחילה - אם לפני ה-הכל הזה, תפנו כדי לקבל לקטורה - תוכלו לדעת מראש את הנתיב של ספרכם...

הנה דוגמת לקטורה.

איש של זמן - לקטורה

הסיפור:

הספר מתמקד בדמותו של אדם, ייחודי בתולדות האנושות.

זהו אדם, הזוכר את היותו, למן ראשיתו על פני העולם, ועד לזמן עתידי - 2074 .

האדם הזה, ניחן בחשיבה מחוננת וסגולית, הוא הוגה ורעיונאי, בעל ראייה היקפית, רב מימדית ברוחב ובאורך הטכנולוגיה, בד בבד הוא פילוסוף ואמן: צייר, מלחין, נגן פסנתר וכותב.

ניתוח רוחבי

ההתהלכות של הדמות בזמן, אינה נסיעה על פני הזמן, היא גם אינה מסע, אלא היא התבוננות נוכחת, קודם לכל בתוך עצמו ובו בזמן - אל העולם, אל פני האנושות - לכלל היבטיה.

זו התהלכות מרתקת, אחרת.ההתבוננות, שחופנת בתוכה תובונת - נוגעת במישורים עמוקים בנפש האדם, ובצדדיה האפלים. מהויות בהם עסקו ענקי האנושות - נרקמים לתוך אדם אחד - ויוצרים חיבור חדש של גוף-נפש-רוח.

כמו גם - נגיעה ויצירת ממשות אחרת, מציאות אחרת - בה רעיונות טכנולוגיים - משקפים ומבהירים מארג - בין 'החיצוני' לבין 'הפנימי'.

ההתהלכות הזו בזמן, אינה סדירה. נראה כי 'קפיצות' הזמן, הן גם קפיצות רוחניות, קפיצות מדעיות וטכנלוגיות, קפיצות עומק וקפיצות גובה. אולם ישנו מבנה סדור, הדוק ומיוחד -הספר יוצר, מבחינת בורא איש - מבראשית ועד אחרית.

בפרולוג הספר -  נמצאת הדמות בשנה בה יסתיים הספר כולו - 2074 , ובמנולוג קצר, נמצא את המבט ואת היבט העל, על כל הספר, על כל צירי הזמן והמימדים, בשפה ההגותית - לירית, שהיא חלק ממהותה.

זהו סיפור אל-זמני, אלמותי.

ככתוב, איש של זמן - הוא הדמות העיקרית והמרכזית בספר.

הסיפור הוא סיפורו האישי, כמו גם סיפור אל-אישי, תוך אישי ובין אישי.

הסיפור - בין שהוא נוגע בהתרחשויות ובין שהוא מקטעי רגשות, מחשבות, הרהורים, תהיות, הגות - מובאים מתוך התבוננותה של הדמות הליבתית הזו.

הדמויות

יחד עם זאת, כמובן שישנן דמויות המצטרפות למקטעי המרצף של חייו. את החשובות שבהן אפשר למקד לשלוש דמויות -המורה - דמות מרשימה המלווה את האיש של הזמן, למן תחילת היותו, ועד לסופו של הספר, כאשר בנקודה מסויימת מתערפלת הדמות ה'חיה' לדמות שממשיכה להדהד את האיש של הזמן, דרך הספרים שהותיר אחריו.

הילד - דמותו של בן, שלאורך הסיפור נוצר לדמות, כאשר אין ברור אם זו דמות חיה, או דמות שיש בה כדי לבחון מערכת יחסים בין הורים לילדים.

אהובה/אהבה - דמותה של אישה, שלאורך הסיפור נוצרת לדמות - המלווה את האיש של הזמן, כתהייה מתמשכת, הנוגעת גם למימדי - מוסר, מצפון, חופש, וכמובן - חיבור גבר ואישה.

המשיק לכל שלוש הדמויות המרכזיות הוא הספק בהיותן דמויות חיות, שכן מחד - הן ממשיות ומציאותיות, ומאידך הן מתקיימות כחלק מהתבוננות והגות, כחלק מתוך הכתיבה עצמה.

ישנן עוד דמויות שיש איתן מפגשים נקודתיים, התרחשותיים, אך אלה דמויות - שעם כל היותן ססגוניות ומרהיבות, הן מתפוגגות בנקודות זמן אחרות.

בעוד ששלוש הדמויות העיקריות מלוות את כל מהלך הספר.

ייחודיות

הספר מובנה בתוך עלילה/התרחשות שמשתקפת הן בזמן 'חיצוני' והן בזמן פנימי, הם לא תמיד נמצאים בה בעת, אבל ההידוק הפנימי - אינו ברור מאליו, רק אם הקורא מתמסר לכתוב, מבלי מוחלטות לחפש בו - רק אז הספר מגלה את הגידים הפנימיים שבתוכו.

הספר מתהלך בתוך מרחב משלו, מרחב שהוא עצמו יוצר.כאמור, הספר נע 'קדימה' ו-אחורה' בזמן, באופן שלכאורה אינו סדיר, מפני שאינו אורכי - אנלוגי, דווקא התהלכות זו מביעה את התובנה כי - אין זמן, וכי הזמן הוא שיקוף תבוני, זמן קוואנטי.

לכן, אין בספר חיבורים רגילים, של התרחשויות, אין בו חיבורים רגילים של משלב לשוני - התנועה לכל אורך מימדי האדם - למן הרובד ה'ארצי' ועד לרובד ה'רוחני', מהידוע אל הלא ידוע, מהאנושי לאלוהי - היא התנועה הפנימית של הספר.

חוות דעת - מעין סיכום.

ספר בו הכל מותר -כחלק מן האמירה של הספר, כחלק מנוכחותו, כחלק מתובנתו.ספר הפורש את השלמוּת הפגומה, ואת הפגמים כחלקים מרכיבים של השלמוּת.

ספר שמשרטט את אינסוף הגון של הפנים -של איש אחד, מיוחד וייחודי,אל - זמן וזמני בה בעת.וחושף עד דק, את הפנים -של היות האדם, נצחי ורגעי כאחד.

ועם כל ה'נוזליות' המותרת הזו, הספר יוצר קווים בהירים ודקים - של מרצף מפתיע ומרתק בו יקום עולם ואדם - שלובים אלה באלה -בתוך  הווייה  נוכחת וזוכרת.