מס' צפיות - 199
דירוג ממוצע -
מה רוצים מנתניהו?
מאת: עמנואל שלמון 18/03/10 (21:08)

1) הלחצים הגדולים שמופנים כלפי כל ראש ממשלה מכל אגפי המפה הפוליטית ידועים, זהו חלק מהתפקיד, וזה אך טבעי שראש הממשלה, בנימין נתניהו, נחשב בו זמנית כמתקפל ופחדן, עבור אנשי הימין, וכמסוכן, כזה שתקוע בעמדתו ולא רוצה לשלום, מבחינת השמאל, למרות שזאת נשמעת סתירה. ולמרות זאת, קשה להבין את הביקורת לה זוכה נתניהו מהשמאל בימים האחרונים. לטענתם, ואת הגישה הזאת מוביל "הארץ", נתניהו וממשלתו אשמים במשבר עם ממשל אובמה, שנוצר בימים האחרונים.

 

נראה שאנשים רבים שכחו שבסופו של דבר, גם רה"מ מחזיק בדעה פוליטית מוצקת כבר שנים רבות ושהוא רץ לתפקיד כדי לעמוד מאחורי העקרונות שלו. נכון, על רה"מ לדעת להתפשר, משום שזאת הדרך היחידה להאיץ את המגעים עם הפלסטינים ויותר חשוב: לשמור על יחסים עם המדינה שבסופו של דבר אנחנו תלויים בה ובעזרתה - ארה"ב. ועדיין, נתניהו ידע להתפשר כשהסכים לעקרון "שתי מדינות לשני עמים" וכשהקפיא את הבנייה להתנחלות. קשה לבוא לנתניהו ולדרוש ממנו שיתקפל לחלוטין מול ארה"ב ולמעשה יתעלם מהדעות שלו בנושאים עקרוניים ומרכזיים, לדוגמא הבנייה במזרח ירושלים. בסופו של דבר, נתניהו רוצה לשמור על קשרים טובים עם ארה"ב, אך לאור המצב הנוכחי, בו הממשל האמריקאי אינו טוב לישראל, לא ברור עד כמה זה אפשרי.

 

 נתניהו היה ונותר איש ימין, חבר מפלגת הליכוד. לבוא ולצפות ממנו שיגיד כן לאובמה, יקפיא לחלוטין את הבנייה במזרח ירושלים וייענה לעוד מספר תנאים שהוא מתנגד אליהם זה מופרך. זה מה שאנחנו רוצים? שרה"מ יהיה אדם שנכנע לתכתיבים לטווח הקצר ועושה דברים בניגוד לאמונתו? שיהיה בובה של האמריקאים?

 

 נעזוב את הויכוח הספציפי האם צריך להפסיק את הבנייה במזרח ירושלים ואם כן עד כמה. יש פה עניין עקרוני, ראש הממשלה מתנגד לתנאים של האמריקאים ולא יכול להיות שבנושאים קריטיים, בעלי גורל לטווח הרחוק, ניכנע רק בגלל שבטווח הקצר היחסים עם ארה"ב ייפגעו.

 

 אם עבור אובמה ושותפיו אי היענות של נתניהו פירושה חרם והפסקת הפגישות בינם לבינו – זהו מחיר שצריך לשלם. גם כך נראה שמגעים פוטנציאליים רציניים עם הפלסטינים לא בדרך, לפחות בזמן הקצר. חשוב שממשלת נתניהו תדע לשמור על עקרונותיה הבסיסיים. צריך להבהיר שישראל לא יכולה רק להתפשר, והגיע הזמן שהצד השני יעשה משהו שיעיד על רצון אמיתי לשבת למו"מ.

 

 2) ולמרות זאת, אי אפשר להתעלם מכך שבעמדת מפתח בממשלה, תיק החוץ, עומד פרובקטור שגורם נזק עצום לתדמית של ישראל. ומי אשם בכך? אנחנו, שנתנו 15 כסאות בכנסת למפלגה של איש מפוקפק אחד, המציג בדעות קיצוניות. כוחו של הפופוליזם.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר