1) קשה להגיד שהיינו מופתעים מקצב המשחק שהתפתח אתמול (חמישי) בבלגרד ארינה. מהרגע הראשון נוצר משחק חפירות בצבע, כשהמטרה היא למלא את היריבה בכמה שיותר עבירות.

מכבי עלתה בהרכב של שני גבוהים (לאזמה ופישר), אך ריבוי העבירות אילץ את פיני לשלוף כבר באמצע הרבע הראשון את ההוא, איך קוראים לו... אה, גרין, שמסתבר שהוא יודע לא רק לזרוק מגבות יפה אלא גם לסחוט פאולים מהיריבה. גרין עשה את שלו והקשה על בוזיץ', אבל אחרי 10 הדקות הראשונות פיני נאלץ לחזור להרכב של גבוה אחד, ובכך הגדיל את מינוס הסנטמיטרים של חניכיו בהשוואה למגדלורים של היריבה. וככה השתלטה פרטיזן על הצבע וביטלה את האופציות של מכבי ברחבות, כשרוברטס ממלא את הגבוהים של מכבי בפאולים ודאור פישר המצוין נאלץ לצאת לאזור הפוסט כדי לייצר נקודות. הצהובים הצליחו להישאר במשחק במחצית הראשונה בזכות וישנייבסקי, שפעם אחרי פעם פתח את הגנת היריבה, ובזכות קצב המשחק האיטי, שמנע מפרטיזן ליצור מומנטומים שיובילו ליתרון דו ספרתי.

במחצית השנייה הצהובים קרסו בגלל התפרקות משחק ההתקפה. פרטיזן שמרה על המשחק העומד ועל קצב ההתקפות הארוכות, שתקעו את התקפות מכבי. לא יכול להיות שבדקות ההכרעה של העונה שלה באירופה מכבי משחקת על דייויד בלות'נטל, שאמור להיות יותר שחקן משלים מאשר ה-כוכב של הקבוצה. כדור אחרי כדור הגיע לפורוורד המתאזרח, אבל כשהוא חסר ביטחון הוא לא רואה ממטר. וזאת אחת הסיבות להדחה של מכבי: היא נשענה על שחקנים לא יציבים שתלויים בביטחון שלהם (אנדרסון, בלות'נטל), וכשהם לא פוגעים - מכבי בבעיה.

אפשר למחוק מינוס 14 ב-7 דקות, אבל כשכל משחק ההתקפה תקוע מכבי לא הצליחה לייצר סל שדה במשך דקות ארוכות. בעיית העבירות אילצה את גרשון לבצע רכבת חילופים, וככה מכבי עלתה לרבע האחרון בלי אחד היחידים שהסתדר מול ההגנה החזקה של בלגרד - וישנייבסקי, ועד שהוא חזר הפער צמח. בדקות ההכרעה מכבי נשארה עם קלעים מצוינים (פניני, בלות'נטל ושארפ), אך בלי מי שייצר להם זריקה, בעקבות הרחקותם של פרקינס ו-וישנייבסקי. אי אפשר לנצח כשאנדרסון עם 0 נק', בלות'נטל קולע ב-1/10 מהשדה ומכבי כולה עומדת על כ-25% מהשדה. תוסיפו לזה אחוזים טובים של הסרבים מחוץ לקשת במחצית השנייה וככה, למרות שמכבי ניצחה בריבאונד, פרטיזן עלתה לפיינל פור.

2) בעקבות פרשת פנאן דובר על כך שמכבי "כבר לא 'הקבוצה של המדינה'", אבל ההתעסקות האובססיבית בכל החטאה של מכבי ודווקא הביקורת שספגה העידו על כך שמכבי נשארה כזאת. כל פיפס הוביל לעשרות ניתוחים, כל משחק בינוני הפך את העונה של מכבי לגרועה, מבחינת הפרשנים, אבל אם מכבי כבר לא הייתה "הקבוצה של המדינה" היא לא הייתה מקבלת סיקור כ"כ גדול.

אחת הסיבות לביקורת היא משום שבאופן כמעט אוטומטי אנחנו מייחסים משחק עם סקור נמוך לכדורסל רע. מכבי לא שיחקה כדורסל רע, אבל היא יישרה קו עם שאר אירופה כששמה דגש על ההגנה והכריעה משחקים בעזרת הצפיפות שיצרה בצבע. היא הצליחה לחפות על חיסרון בגבוה ריבאונדר, ולמעשה מי שלא קלע מולה באחוזים טובים משלוש חזר הביתה עם הפסד. הנמכת הציפיות בעקבות קבלת בית קשה בטופ 16 הוציאה ממכבי יותר ופתאום היא גרמה לקבוצות הטובות באירופה להיראות רע בהתקפה. ואז הגיעה פרטיזן, מכבי חזרה לעמדת הפייבוריטית וחגיגות ההעפלה לפיינל פור החלו עוד לפני המשחק הראשון ברבע הגמר. רק על השחצנות המכביסטית הטיפוסית הזאת טוב שמכבי לא בין 4 האחרונות.

3) השחקן הראשון שמכבי צריכה להשאיר הוא פרקינס, שהראה מנהיגות פעם אחרי פעם, אחראי על הניצחון הכי גדול של הצהובים, במדריד, וגם אתמול סחב את הצהובים כשאף אחד לא תיפקד. לא רכש נוצץ, אבל מאוד יעיל.

לעומתו, וישנייבסקי נעלם לא פעם ומאחר ומכבי יכולה למצוא פוינט-גארד טוב יותר ויציב יותר - היא צריכה לשחרר אותו. כמו כן, הצהובים צריכים לצרף גבוה דומיננטי ולהשאיר לצידו את דיאור פישר.