בגיל 40, נאלצה נ', אם לשתי בנות צעירות לגלות את אופיו האמיתי של בעלה. בוקר אחד, בעת שיצאה עם בנותיה בדרכן לבית הספר, לא מצאה את רכבה הפרטי בחניית הבית. תחילה חשבה כי הרכב נגנב, אך שיחת טלפון אחת לבעלה הבהירה לה כי הרכב לא נגנב, אלא דווקא נמכר על ידי הבעל ערב קודם. מכירת הרכב היתה שיאה השלילי של אירועים אלימים מצד בעלה, כגון ריקון חשבון הבנק המשותף וסירוב בעלה לשלם את תשלומי המשכנתא על הבית ואת מזונות בנותיו כפי שפסק בית המשפט.

בדומה לשיעור הנשים הפונות לקווי החירום למניעת אלימות במשפחה, 5% מכלל האוכלוסייה- כך גם נ' סובלת מאלימות - אלימות כלכלית. אלימות כלכלית היא אלימות לכל דבר ועניין, ושווה בחומרתה לאלימות פיזית או מילולית. מדובר בהשתלטות אגרסיבית ויזומה על ידי בעל הממון, בדרך כלל הבעל, המייצרת לו כלי שליטה על ההוצאות הכספיות, החל מרמת ההוצאות היומיומיות של משק הבית ועד להוצאות המורכבות כגון נכסי מקרקעין או חברות.

אלימות כלכלית הינה אלימות קשה, היא באה לידי ביטוי בהתנהלות יומיומית מתמשכת של בעל המנכס לעצמו את כל הזכויות הקנייניות והממוניות הנצברות במהלך החיים המשותפים ומונע את רישום אשתו כשותפה שווה. הבעל הוא הקובע כמה כספים תוציא האישה, גוער בה לעיתים מזומנות על בזבזנות ודורש עדכון תדיר בדבר כל הוצאה והוצאה. בימים אלו של מודעות גוברת והולכת למעמד האישה, בין בהקשר המסורתי דתי ובין בהקשר החילוני, נתפסת אלימות כלכלית כהתנהגות פסולה, משפילה, מדכאת ומעליבה, שאין לה מקום ויש להוקיעהּ.

בזמן שבעל נוהג בקמצנות ובאלימות כלכלית כלפי אשתו, נפגעת זכותה המרכזית של האישה לקבל יחס הולם ונאות בכל הנוגע לדרך חייה ולזכויותיה הרכושיות. גבר שאינו מתנהג בכבוד ובהגינות כלפי אשתו ומפעיל אלימות כלכלית במשך שנים, גורם לפגיעה לא רק בבת הזוג אלא גם בילדיו, החווים ורואים לא אחת את התנהלותה של אמם, בעת שעליה להתחנן ולהתרפס בפני אביהם בכל הנוגע לצרכים מינימאליים של מי מבני הבית, תוך שהיא נתקלת לא אחת בסירובו.

האלימות הכלכלית אינה פוסחת על שום עשירון. לא אחת, מדובר גם בנשים משכילות ואקדמאיות העובדות במשרה מלאה, שלא מבינות שהתנהגות בן זוגן היא אלימות לשמה, ומפרשות אותה כקמצנות. חשוב להדגיש, כי מניעת כסף מאישה, בין אם מדובר בשקל או בעשרות אלפי שקלים, כמוה כהפעלת אלימות והתעמרות בה. החוק הישראלי כמו גם הפסיקה, הכירו כבר לפני שנים רבות בשוויון בין בני זוג ובחשיבות העצמאות הכלכלית של כל אחד מהם.

דוגמאות לאלימות מסוג זה קיימות למכביר: גברים המקציבים לנשותיהם קצבה כספית שבועית ממנה אסור להן לחרוג, דורשים דיווח על כל הוצאה כספית ויוצרים מידור של האישה מכל פן כספי- כלכלי הרלוונטי למשק הבית המשותף ולחייהם כבני זוג.

בנוסף, אותם גברים מונעים מבנות זוגם גישה לחשבונות הבנק המשותפים ומציגים בפניהן דיווח שגוי או חלקי של המצב הכלכלי האמיתי, למשל במקרה שהבעל יתלונן בפני אשתו על חובות גדולים כשבפועל לא קיים כל קושי.

בתואנה של מי שרוצים לדאוג לרווחתן של אותן נשים, יוצרים הבעלים מצג שווא של דאגה לאיכות חייהן של הנשים, בעוד שבפועל הם מרחיקים אותן במכוון מכל ידיעה והתעסקות בכספים המשפחתיים.

נשים סובלות מגילויי אלימות כלכלית במהלך שנות הנישואין, אך מניסיוני למדתי כי, מרבית התפרצויות האלימות מתרחשות כאשר הנישואין עולים על שרטון. נשים רבות, בדומה לנ', מגלות כי חשבונות הבנק המשותפים שלהן רוקנו מיד עם תחילת הסכסוך ובני זוגן מסרבים לשלם את תשלומי המשכנתא או הלוואה שנלקחה מהבנק. במקרה אחר, גילתה אישה בביקור שגרתי בתחנת דלק, כי בעלה ביטל את התקן ה'פזומט' ברכבה, ואין באפשרותה לתדלק עוד את הרכב. חלק מהבעלים אף מותירים את האישה ללא כסף מזומן, או אפשרות להוציאו מהחשבון הבנק, הכל בכוונה לשלוט ולהתעמר בה.

חשוב להבין כי, אלימות כלכלית כמוה כ"אונס כלכלי" המייצר בושה ומבוכה לאישה. כך למשל במקרים בהם במשך כל חייה עמדה האישה בהתחייבויות הכספיות שלה, כאשר לפתע נחסם חשבון הבנק שלה, צ'קים חוזרים וכרטיסי אשראי לא מכובדים. הבושה, אי הנוחות והמצב החדש אליו נקלעות נשים לראשונה בחייהן הוא לב ליבה של האלימות והשפעתה על הנשים.

קיימים מספר פתרונות לאלימות הכלכלית. בראש וראשונה, כל אישה המנהלת מערכת יחסים זוגית צריכה להיות מודעת לאופיהּ של האלימות הכלכלית. חשוב לזכור שאלימות כלכלית שווה לאלימות פיזית או מילולית, אף אם היא נסתרת וקשה יותר לזיהוי. אישה צריכה לדעת שלאף אחד, כולל בן זוגה, אין זכות להגביל אותה בהתנהלותה הכלכלית.

שנית, עריכת הסכם ממון טרם הנישואין או במהלכם, ומעורבות ושיתוף בנושאים הכספיים של הבית, יבטיחו כי זכויותיהן של נשים יישמרו באופן חוקי. עריכת הסכם ממון ברוח טובה, מתוך הבנה ורצון לשוויון הדדי יכולה לשמש פיתרון נוח, יעיל וחכם לשני בני הזוג.

כמו כן, לנשים העובדות ומשתכרות חשוב ליצור בטוחות כלכליות נזילות שיהיו רשומות על שמן בלבד, כדוגמת קופות גמל או קרנות השתלמות. יצירת בטוחות מסוג זה תשמור על עצמאותן הכלכלית בעיתות משבר.

במידה ובת הזוג מועסקת בעסק המשפחתי, עליה לדרוש נגישות לספרי הנהלת חשבונות, ולהנפקת תלושי שכר בדומה לעובד אחר שאינו בן זוג. לעיתים, דווקא הנטייה לחסוך בהוצאות, כגון רישום הרכב המשפחתי על שם החברה או הימנעות מהדפסת תלושי שכר, היא זו אשר עלולה לגרום לקשיים גדולים בעת הקרע בין בני הזוג.

לבסוף, חשוב שכל אישה תבין את חשיבות השיתוף הכלכלי במערכת היחסים הזוגית. על כל אישה להיות מעודכנת במצב הכלכלי של משק הבית, לדעת לקרוא את דפי חשבונות הבנק, להירשם על כל הנכסים המשותפים ביחד עם בעלה ולהבין כי הינה שותפה שוות זכויות, וחובות, לכל אספקט כלכלי במערכת הזוגית.