אינני יודע מי חיבר לברק את התגובה העלובה הזאת לדו"ח וינוגרד. הרצון להישאר בתפקיד ולא להתפטר הוא ברור, אבל איזה מן תגובה זאת: "החלטתי להשאר בתפקיד שר הביטחון, כי אני יודע בפני אילו אתגרים ניצבת מדינת ישראל. דו"ח וינוגרד הוא דו"ח קשה, ויש לו השלכות לא פשוטות- גם אישיות וגם ערכיות, ואני עוד אחזור ואתמודד איתן בבוא העת".

ראשית, בימים אלה, בהם אפילו הסודות הכי גדולים- פתוחים וגלויים לעיניי הציבור, אני חושב שכולנו יודעים בפני אילו אתגרים ניצבת מדינת ישראל. זאת לא סיבה להישאר בתפקיד שר הבטחון. אותנו יותר מטריד עכשיו, לאור הכשלונות האחרונים, למצוא את האדם הנכון שיוכל להוביל אותנו בהתמודדות אל מול האתגרים הללו. זה מה שאנחנו רוצים ממנהיג.

שנית, בשביל מה חיכינו כל כך הרבה זמן?! בשביל התמודדות בבוא העת?! היה לך מספיק זמן! תתמודד עכשיו! לבסוף, ובהנחה שאתה באמת רוצה להישאר בתפקיד, אני מציע לך לשבת טוב עם עצמך (ולא עם כותבי נאומים) ולהתמודד עם האמת הכואבת שנכשלת. אחר כך, לבוא ולהגיד לנו משהו בסגנון הזה: "ישבתי וחשבתי טוב עם עצמי. אני מוכן להודות עכשיו שטעיתי.

אני יודע שאכזבתי אתכם. לא קל לי להודות בזה בפניכם, אבל אני עושה את זה בתקווה לזכות שוב באמונכם. יש לי נסיון צבאי ניכר, ולמרות זאת, אני במפלגת שמאל. אני לא חמום מוח. האיזון הזה חשוב לתפקיד שר הבטחון. למדתי מהטעויות שלי, וגם אם אני לא יכול להבטיח שאני לא אטעה יותר בעתיד, אני עדיין מאמין שאני האדם הטוב ביותר לתפקיד, ואני במקום שאני כן יכול להבטיח שטעויות בסדר גודל כזה, ככל שזה נוגע לי- לא יקרו במדינה הזאת לעולם