1) זה לא היה סופר קלאסיקו גדול, בטח ביחס לציפיות הענקיות. ואולי דווקא הציפיות הגבוהות והידיעה של שתי הקבוצות שלמשחק תהיה השפעה עצומה על זהות האלופה הובילו למשחק טקטי וזהיר מאוד במחצית הראשונה.

גווארדיולה עלה בהרכב שכלל את דני אלבס קיצוני ימני ומסי בשפיץ. פפ ידע שריאל תנסה לנצל את יתרון המהירות של רונאלדו. אלבס מגן ענק, אך כזה שעולה בלי הפסקה קדימה ופפ רצה להשאיר לבארסה יתרון מספרי בחצי שלה, וככה גם לא להגביל את אלבס - ולכן פויול תופקד כמגן ימני. זה הצליח.

ריאל שיחקה עם ה-4-4-2 יהלום הקבוע שלה, כשהחלוצים היגוואין ורונאלדו יורדים לצדדים לקבל כדור, אבל ריאל טעתה שלא משכה את רונאלדו ימינה. בארסה חסרה את המגן השמאלי אבידל ומקסוול, המחליף שלו, לא היה מסתדר עם המהירות והאחד על אחד של כריסטיאנו. הבלאנקוס לא ניצלו את זה וככה רונאלדו נתקע בחומה חזקה בדמותם של פויול ופיקה, שהציגו משחק מצויין. הבלאוגראנה היו ערניים מאוד בשמירה על מס' 9 של ריאל ולמעשה כל פעם שניסה לחדור לרחבה קפצו עליו שני שחקנים. וככה, למרות המעורבות שלו בחצי הראשון, רונאלדו לא הצליח להפוך את הפריצות להזדמנויות ממשיות.

ברצלונה ניצחה אתמול באופן מאוד טיפוסי לבארסה מודל 2010. לא מוחצת, לא מביסה - אבל יעילה יותר ויודעת להכריע משחקים גם דרך ההגנה, תוך הסתמכות על מתפרצות (גם את ארסנל היא העיפה בסגנון הזה) למעשה, ההגנה שלה היא שעושה העונה את ההבדל בין ריאל לברצלונה.

ריאל ניסתה להניע כדור, אבל לא ראינו שיתוף פעולה בין שחקני האגף שלה. סרחיו ראמוס, שעלה כמגן, ניסה לתמוך בהתקפה, אך לא היה לו עם מי לשחק באגף ימין, וכנ"ל ארבלואה בצד השני. ריאל שילמה את המחיר על כך שהיא לא משחקת עם שחקני אגף של ממש, וגם היגוואין ורונאלדו היו צריכים כל הזמן לחזור למרכז ההתקפה.

בארסה חסרה את זלאטן - אבל היה את מסי, שמילא את מקומו ואף סיפק מהירות ויכולת אישית שלזלאטן אין, וכך בארסה הפכה למסוכנת בהרבה במתפרצות; את אריק אבידל, אבל התמיכה שמקסוול קיבל ממרכז ההגנה והעובדה שריאל כמעט לא תקפה דרך האגף הזה השכיחו את החיסרון הנ"ל; ואת אינייסטה, אך גם בלעדיו ברצלונה הסתדרה. מנגד, לריאל לא היה פתרון לחסרון של קאקה, שהיה מושך תשומת לב ומאפשר לרונאלדו והיגוואין, שנשמרו מאוד חזק, לברוח להגנת ברצלונה.

מעל כולם היה מי אם לא צ'אבי הרננדס, אחד השחקנים היציבים ביותר שיש והמנוע של ברצלונה במרכז השדה. הוא סידר את המשחק הקבוצתי של האורחים, כשראיית המשחק הפנטסטית שלו אחראית לשני השערים (שניהם באו מבישולים של צ'אבי) ולמעשה לכל ההזדמנויות הממשיות. השער הראשון הראה כמה תיאום יש בין שחקני בארסה: דאבל פס בין מסי לצ'אבי, שידע בדיוק מתי ולאיפה להכניס את הכדור.

אז בארסה עם מקדמה גדולה לקראת המשך העונה. כדי לזכות באליפות ריאל תצטרך לנצח את כל משחקיה, וגם אז היא לא תלויה בעצמה. ריאל תעשה נכון שלא תמשיך עם מנואל פלגריני, פשוט בגלל שעל הפרק מאמנים טובים יותר ובראשם אחד המאמנים הטובים בעולם - מוריניו.

למרות זאת, לריאל מגיע לזכות באליפות. היא מציגה השנה כדורגל מצויין, שוטף, תוך תצוגות התקפיות מבריקות. היא צברה 77 נק' ב-31 מש' (רומא, מוליכת הליגה האיטלקית, צברה 68 נק' ב-33 מש'; צ'לסי מוליכה את הליגה באנגלית עם 74 ב-33) והתחברה טוב מאוד יחסית לקבוצה ששינתה את הסגל מהיסוד בקיץ האחרון. בכל ליגה אחרת היא הייתה האלופה העונה, אך לצערה היא בליגה אחת עם הקבוצה הטובה בעולם. בסופו של דבר, למאמן שלה פלגריני לא הייתה חצי מהשליטה שיש למקבילו בבארסה, גווארדיולה, בקבוצה שלו.

גם אם היא תגמור את העונה ללא תואר היא צריכה לצאת מעודדת מהעונה הזאת. עם שיפור בעמדת המאמן, שינויים ספציפיים בסגל (חסר לה מגן שמאלי) ועם סגל שכבר יבוא לעונה הבאה מחובר יותר - היא תחזיר את התואר למדריד תוך שנה. אסור לפרז להסיק יותר מדי מסקנות, לא זורקים לפח השקעה של מאות מיליוני יורו רק בגלל שהעונה הראשונה לא הסתיימה בתארים.

ברצלונה? גם אם תאבד נקודות אצל סביליה במחזור ה-37 - היא מסוגלת לנצח את יתר המשחקים שנשארו לה. שוב היא ניצחה משחק גדול למרות חסרונו של זלאטן וכבר אפשר לומר שהטרייד לא היה מוצלח. אטו פשוט הרבה יותר מתאים לסגנון המשחק של הקטאלונים. כאב הראש של פפ הוא מקבוצה אחת - אינטר (אותה בארסה תפגוש בחצי גמר הצ'מפיונס), אולי הקבוצה היחידה באירופה שבאמת מסוגלת במשחק נתון לבטל את ברצלונה.

2) גונזאלו היגוואין החזיק את ריאל העונה לא פעם, כבש 24 שערים והוכיח שגם כשלצידו שחקנים יקרים בהרבה הוא צריך להיות מנייה בטוחה בהרכב. כל זה לא מפריע לפרשן ערוץ הספורט, שגיא כהן, להכפיש אותו ולהאשים אותו על שלא מגיע למשחקים גדולים. כאילו שמישהו מריאל באמת שיחק טוב בסופר קלאסיקו אתמול.