מס' צפיות - 1994
דירוג ממוצע -
משרתם של שני אדונים / הקאמרי - ביקורת
מאת: אלעד נעים 19/04/10 (18:17)

בין המאה ה- 16 לבין המאה ה- 17 הפכה הקומדיה דל'ארטה לנפוצה במיוחד באיטליה, והצגות הקומדיה דל'ארטה הועלו ע"י שחקנים מקצועיים, אשר אלתרו את דבריהם בעגה עממית בזמן ההצגה תוך התבססות על עלילה קבועה ועל דמויות סטריאוטיפיות ומוכרות - ארלקינו וקולומבינה המשרתים, פנטלונה העשיר והקמצן, אל דוטורה המזדקן, זוג האוהבים פלורינדו ואיזבלה ועוד. הקומדיה דל'ארטה השפיעה רבות על מחזאים רבים בעולם במאה ה- 17 וביניהם מולייר, ולמעשה המחזאי האיטלקי, קרלו גולדוני, הושפע ממולייר וכתב את המחזה "משרתם של שני אדונים" כמחווה לקומדיה דל'ארטה, והמחזה זכה לעדנה מחודשת במאה ה- 20. בישראל המחזה "משרתם של שני אדונים" הועלה לראשונה בתיאטרון הקאמרי כמחזה ראשון באורך מלא, ולפני כעשור בתיאטרון הבימה בכיכובם של שמואל וילוז'ני ושל רמה מסינגר, כאשר ההפקה האחרונה זכתה לביקורות משבחות ולאהדת הקהל, ובימים אלו המחזה מועלה בתיאטרון הקאמרי.

 

עלילת המחזה מתרחשת לאורך יממה בונציה, כאשר קודם לכן התרחש דו קרב בטורינו, בה פלורינדו רצח את אחיה של אהובתו, ביאטריצ'ה. פלורינדו בורח לונציה, וביאטריצ'ה נוסעת בעקבותיו כשהיא מחופשת לגבר, ומכנה את עצמה בשמו של אחיה שנרצח, וזאת על מנת לתבוע בשמו את חובותיו של פנטלון העשיר. בתו של פנטלון, קלאריצ'ה, הייתה אמורה להינשא לאחיה של ביאטריצ'ה, אולם לאחר שקיבלה את ההודעה על מותו היא נרגשת לקראת נישואיה לסילביו. פלורינדו וביאטריצ'ה שוכרים חדרים באותו המלון, וטרופלדינו, משרתה של ביאטריצ'ה, מתחיל לשרת גם את פלורינדו, והופך למשרתם של שני אדונים, דבר אשר מביא לשרשרת מצבים קומית.

 

גם לאחר יותר מ- 300 שנה מאז נכתב המחזה "משרתם של שני אדונים" הקומדיה דל'ארטה עודנה ממשיכה להצחיק ולבדר גם בעולם המודרני של ימינו, וכל זאת באמצעות תחכום, באמצעות שנינות ובאמצעות דמויות סטריאוטיפיות שבמידה מסוימת ממשיכות לשקף את פניה של החברה חרף כל התמורות שחלו במשך השנים. גולדוני שיקף במחזה את פני החברה בונציה באותה התקופה, אך כמו בונציה גם בישראל של ימינו ישנם הבדלי מעמדות, אשר צרכיהם הבסיסיים ביותר זהים - פרנסה ואהבה. זאת ועוד, כיאה לקומדיה דל'ארטה, ששחקניה אלתרו את דבריהם בהתאם לאינטראקציה עם הקהל שצפה בהם, גם בהצגה הנוכחית בתיאטרון הקאמרי ישנו דיאלוג עם הקהל, אשר מסתמך על העיקרון לפיו בניגוד לדמויות, הקהל מודע לכלל ההתרחשויות על הבמה, ומהווה חלק בלתי נפרד מההצגה.

 

מי שיגיע להצגה ויצפה לראות את "משרתם של שני אדונים" בהפקה דומה לזו שהועלתה בתיאטרון הבימה בסוף שנות התשעים, יתבדה. הבימוי של מוני מושונוב מבריק, מקורי, שופע יצירתיות ודמיון, ומספק לקהל הצגה נטולת אביזרים, כאשר מוסיקה, קולות, צלילים ורעשים שערך רן בגנו מחליפים כל אביזרים שונים (מכתבים, שולחנות, מזון, מטבעות ועוד) ואף כלב. לפיכך, כאן נדרשת לוליינות, להטוטנות וגמישות מסוג אחר, אשר הושגה בהדרכתו של צחי פטיש, שכן אין כאן חפצים של ממש שיש לתפוס בתזמון מדויק, אלא הקולות שמושמעים צריכים להתאים למתרחש על הבמה באופן מופתי וסימולטני, וזהו ההישג הבימתי המשמעותי ויוצא הדופן של מושונוב יחד עם צוות השחקנים. בנוסף, הצלחתה של הקומדיה דל'ארטה, כמו גם הצלחתה של הצגה כדוגמת "משרתם של שני אדונים", תלויה ביכולותיהם הקומיות של השחקנים, בזריזותם, בגמישותם, וכמובן ביכולת לנהל דו שיח עם הקהל במתח שבין הנאמנות לטקסט שכתב גולדוני לבין הרצון להפוך את ההצגה לאקטואלית ולערב בה את הקהל. בדרך כלל פריצת הגבול שבין הקהל לבין הבמה מפריע לי, אך בהצגה זו הדבר מתבצע בצורה מדודה ובמינון מדויק, מבלי להפוך את הדבר לבידור, אלא מתוך רצון לחדד את עקרונות הקומדיה דל'ארטה ולהביאם לידי ביטוי באופן משמעותי יותר. עוד יצוין, כי הנוסח העברי של נסים אלוני עודכן במהלך החזרות להצגה ע"י הבמאי וע"י צוות השחקנים, והקלאסיקה האיטלקית מקבלת לבוש מודרני ומרענן, אשר משתלב בסטריאוטיפים הקיימים של הדמויות.

 

התפאורה שעוצבה ע"י אלכסנדרה נרדי כבר בכניסה לאולם אינה מותירה מקום לספק לפיו על הבמה יתרחש דבר יוצא דופן. גווני הבהירים והססגוניים השתלבו היטב עם התלבושות שעיצבה עפרה קונפינו, שבהן ישנם מרכיבים קלאסיים וסטריאוטיפיים יחד עם מרכיבים מודרניים ועכשוויים עד כדי שילובי צבעים בלתי אפשריים לכאורה. אם בתקופת הרנסנס נעשה שימוש במסכות בקומדיה דל'ארטה, כאן הלבוש מצליח לשקף סטריאוטיפ מובהק, אשר מותאם באופן מיטבי לכל אחת ואחת מהדמויות. כמו כן, התאורה שעיצב עמיר ברנר הייתה טובה מאוד וסיפקה את הנדרש ממנה.

 

דרור קרן בתפקיד טרופלדינו היה מצוין, והוא קומיקאי מהשורה הראשונה, אשר מספק פרשנות מיוחדת משלו לדמותו של טרופלדינו. אמנם משתמע שטרופלדינו הוא המשרת העילג וחסר ההשכלה במלוא מובן ההגדרה, אולם הוא מעצב דמות מתוחכמת, מדויקת לפרטים, תחמן אשר שופע תחבולות, אשר מצליחה להיות שובת לב ומעוררת הזדהות, אך גם מעוררת רחמים. יתר על כן, היכולת שלו לשמור על שפה עילגת ועל שפת גוף עקבית מוסיפות לאמינותה של הדמות, מה גם שיש לו יכולת אלתור נפלאה וקשב לקהל.

 

צוות השחקנים בהצגה מביא לידי ביטוי ביצוע מגובש, שופע בידור לצד שנינות ותחכום, וכן מפגין את הסטריאוטיפים הנעוצים בדמויות באופן מובהק אך לא מוגזם. יתר על כן, השחקנים מפגינים שליטה גופנית מרשימה ותזמון מדויק ומלוטש בין הפעולות שאותן הם מבצעים על הבמה לבין הקולות ברקע, שכאמור מחליפים את האביזרים. יחד עם זאת, יצוין, כי מאחר שצפיתי באחת ההצגות הראשונות אני מעריך שההצגה תהפוך לקצבית יותר עם הזמן, ותהיה מטורפת עוד יותר.

 

מיכל בלנקשטיין בתפקיד ביאטריצ'ה הייתה נהדרת, ונעה היטב בגבול שבין נשיותה לבין הגבריות שהייתה צריכה להפגין בשל התחפשותה לאחיה שנרצח. אסף פריינטא בתפקיד פלורינדו מביא לידי ביטוי דמות קשוחה מחד, אך עדינה ושברירית מאידך, והוא שחקן קומי נפלא. שניהם גילמו היטב את דמויותיהם של האוהבים הצעירים, אשר חווים משבר זוגי, אך מוצאים את הדרך לאיחוד מחדש.

 

איציק כהן כפנטלון הביא לידי ביטוי את דמותו של הסוחר העשיר והקמצן מונציה, אשר בתו מאוהבת, והוא מגלם את הדמות תוך שימוש בהומור עצמי יוצא דופן. נדב אסולין כדוטורה לומברדי הביא לידי ביטוי את אופיו היהיר, הנפוח והנכלולי. יניב ביטון בתפקיד סילביו המאהב הצעיר וטל בלנקשטיין בתפקיד קלאריצ'ה אהובתו הפכו את הדמויות לקריקטורות משובחות, ששפת הגוף והבעות הפנים שלהן מדויקות להפליא. שירי גדני בתפקיד סמרדלינה המשרתת מספקת גרסה נשית מצוינת לטרופלדינו, והיא בעלת קסם אישי רב. בנוסף, משתתפים בהצגה קובי מורסיאנו וזיו קלייר בתפקידי הסבלים והמלצרים, ועל אף ששניהם מגלמים דמות אפיזודות ומשניות הם מצליחים להסיט אליהם את תשומת הלב של הקהל בזכות יכולתם הקומית.

 

 

סיכום : בימוי מרענן, מבריק ויוצא דופן של מחזה שימשיך להסב הנאה מרובה לצופים בזכות ביצוע מדויק של צוות השחקנים. מומלץ בחום!

הכותב הוא יועץ תיירות ויועץ עסקי.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה התקבלו 4 תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
1.
מזדהה עם הביקורת
אורלי 23.04.10 (08:15)
2.
זוועה
ליאור 27.06.10 (14:37)
3.
זול מאוד.... בושה של תיאטרון
אנה 20.12.10 (22:57)
4.
כל מלה של הכותב בסלע
עירית 05.11.11 (23:23)